- הַמְּצֹרָעִים וְטוֹבְלֵי־הַשַּׁחֲרִית / ק. א. ברתיני
- הַלֵּיצָן וְהַמַּלְכָּה מֶלִּיסַנְדָּה / ק. א. ברתיני
- הָאַבִּיר וְלֵב-הָאֵם / ק. א. ברתיני
- גִּלְגּוּל שֶׁל זֶמֶר / ק. א. ברתיני
- הַסּוּדָר הָאָדֹם / ק. א. ברתיני
- בִּפְרֹחַ הָאַקַּצְיוֹת / ק. א. ברתיני
- הַצּ'וֹבָּן הַמְאֻבָּן / ק. א. ברתיני
- הַמְּצֹרָעִים וְטוֹבְלֵי-הַשַּׁחֲרִית / ק. א. ברתיני
- הַצּ'וֹבָּן הַמְאֻבָּן / ק. א. ברתיני
- הַלֵּיצָן וְהַמַּלְכָּה מֶלִּיסַנְדָּה / ק. א. ברתיני
- הָאַבִּיר וְלֵב-הָאֵם / ק. א. ברתיני
- גִּלְגּוּל שֶׁל זֶמֶר / ק. א. ברתיני
- הַסּוּדָר הָאָדֹם / ק. א. ברתיני
- בִּפְרֹחַ הָאַקַּצְיוֹת / ק. א. ברתיני
- בַּדֶּרֶךְ מִבְּאֵר־שֶׁבַע / ק. א. ברתיני
- צֵל [יוֹם יָבוֹא פִּתְאֹם כַּפֶּלֶא] / ק. א. ברתיני
- הָבָה / ק. א. ברתיני
- בַּלָּדָה קְצָרָה: בְּלֵיל הַסְּלִיחוֹת / ק. א. ברתיני
- פְּסוּקוֹ שֶׁל לַיְלָה / ק. א. ברתיני
- שַׁבָּת שֶׁבְּטֶרֶם / ק. א. ברתיני
- מִנְחָה [כִּפַּת הַזָּהָב שֶׁבַּ“גַּן הַפַּרְסִי”] / ק. א. ברתיני
- חֲצוֹת וְכִסּוּף / ק. א. ברתיני
- תוכן העניינים / ק. א. ברתיני
- חֲרוּזִים לְסִיוּם / ק. א. ברתיני
מְצֹרָעִים שְׁחוֹרִים, שֶׁהֱקִיאָם הַלֵּיל,
מְבֹהָלִים הִתְרוֹצְצוּ עִם שָׁחַר.
כִּי תֹהוּ לְלֹא-דֶּרֶךְ יִדְלְקֵם הַצֵּל,
אֲשֶׁר נָפַל מֵעַנְנֵי-הַצָּחַר.
טוֹבְלֵי-הַשַּׁחֲרִית הוֹפִיעוּ לְנֶגְדָּם,
דִּדּוּ כְּמוֹ יוֹנִים זַכֵּי-גַּפַּיִם,
דִּדּוּ בְּנַחַת, וּבְלִבְנַת כַּנְפֵי בִּגְדָּם
נִכְנַף סוֹד-רַחַף מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם.
בּכְנַף בִּגְדֵי הַחֲסִידִים הַמְּצֹרָעִים
נָגְעוּ בְּיָד רוֹעֶדֶת, הִתְחַנָּנוּ:
"קְדוֹשֵׁי-עֶלְיוֹן, הוֹשִׁיעוּ-נָא לָעֲנִיִּים,
כִּי רַב עָנְיֵנוּ, אֵין רַחֵם אִתָּנוּ!
שְׁבָקָנוּ אֱלֹהִים, אֲבָל אֶת הָעוֹלָם
הִלְהִיב עָלֵינוּ בַּחֲמַת-צָרֶבֶת,
פָּרַח שׁוֹשַׁן-הַתֹּפֶת בְּנִגְעֵי-הַדָּם, –
וְהַנֶּפֶשׁ עוֹד בְּטֻמְאָתָהּ אוֹהֶבֶת.
בַּעֲקֵבֵינוּ – אֵשׁ, וְאָנוּ עֲקוּדִים
עַל כָּל דַּרְדַּר וְעַל כָּל סֶלַע,
וּבְכָל הָאֳרָחוֹת אֲנַחְנוּ נוֹדְדִים,
וְשׁוֹאֲלִים בְּלֵב דַּוַּי לַפֶּלֶא."
טוֹבְלֵי-הַשַּׁחַר, הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים,
מִידֵי הַמְּצֹרָעִים אָז הִתְפַּלָּצוּ:
טָבְלוּ – וְשֶׁרֶץ בָּא לִידֵי הַחֲסִידִים,
וְאֵיךְ יִשְּׂאוּ רִנָּה אִם לֹא רֻחָצוּ?
נָשְׁאוּ עֵינַיִם לַמָּרוֹם בַּעֲנָוָה,
אַךְ מִדַּרְכָּם הַמְּצֹרָעִים סִלֵּקוּ,
שֶׁנֶּחְבְּטוּ לְרַגְלֵיהֶם בְּזַעֲוָה,
וּבִרְכֵּיהֶם בְּתַחְנוּנִים חִבֵּקוּ…
הַמְּצֹרָעִים אַחֲרֵי טוֹבְלֵי-הַשַּׁחֲרִית
אָז נִגְרְרוּ בְּיִלְלוֹת-הַזַּעַם:
"קְדוֹשֵׁי-עֶלְיוֹן, הַצִּילוּ-נָא אֶת שְׁאֵרִית
תּוֹחֶלֶת, מְפַעְפְּעָה בַּלֵּב הַפַּעַם!"
אֲבָל עָבְרוּ הַלָּלוּ. מַעֲטֵיהֶם לְבָנִים
בָּרַחַק כְּדִגְלֵי-שָׁלוֹם זָרָחוּ, –
וְהַמְּצֹרָעִים כָּבְשוּ בְּיֵאוּשָׁם פָּנִים
בַּחוֹל, רְטוּב-הַטַּל, וְהִתְיַפָּחוּ…
לֵיצַן-הַמֶּלֶךְ מַלְכָּתוֹ אָהַב
– פַּיְּטָן עִם צְנִיף-שׁוֹטִים עַל הַקַּרְקֶפֶת –
אֶת מֶלִּיסַנְדָּה עִם קְוֻצּוֹת-זָהָב
אָהַב, עַל כֵּן נַפְשׁוֹ יָגוֹן עוֹטֶפֶת.
לַמֶּלֶךְ זוֹעֲמָה עֵינוֹ אַחַת,
וְלַמְַלְכָּה עֵינוֹ שְׁנִיָּה פּוֹזֶלֶת:
אֶת בַּת-צְחוֹקָהּ חָמַד הוּא וּפָחַד,
כִּי בַּלֵיצָן עוֹד הִתְפַּעֵם לֵב-יֶלֶד.
עִכֵּס אֵלֶיהָ בְּעַכְסֵי-שׁוֹטֶה, -
צָחַק הַמֶּלֶךְ, הַמַּלְכָּה צָחָקָה;
כְּחֶרֶב-פִּיפִיּוֹת דְּבָרוֹ בּוֹטֶה
וּבַחוּכוֹת אַהֲבָתוֹ נָאָקָה.
אַךְ מֶלִיסַנְדָּה – אֵשֶׁת יְהִירָה,
עֵינֶיהָ לָאַבִּיר רְחַב-הַשֶּׁכֶם…
עַכֵּס, הָהּ, בַּעַר, בְּעַכְסֵי-שִׁירָה,
בְּכֵה וּצְחַק עַל גִּיחֲךָ מֵרֶחֶם!
אֶת מֶלִּיסַנְדָּה הַלֵּיצָן אָהַב,
לָכֵן שָׁמַר כָּל נִיב יוֹצֵא מִפִּיהָ;
בַּלֵּיל כִּי נָמוּ בַּעֲלֵי-כָּנָף,
וְרוּחַ עֳפָאִים שׁוּב לֹא הֵנִיעָה,
עַל מִשְׁמַרְתּוֹ נִצַּב, שׁוֹטֶה נֶאֱמָן,
עַל מִפְתַּן חֶדְרָהּ שָׁמַר הַדֶּלֶת,
בִּפְנִים הָגוּ יוֹנִים… וְהוּא נִשְׁעַן
אֶל הַמְּזוּזָה בְּנֶפֶשׁ מִתְגַּחֶלֶת.
וּפֶתַע – צְעָדִים בַּשֶּׁקֶט… צְעָדִים:
הִתְגַּעְגַּע עַל הַמַּלְכָּה הַבָּעַל,
אוֹר-נֵר עִם הַצְּלָלִים הַחֲרֵדִים,
מְשַׁכְשְׁכָה עַל הַמַּרְצֶפֶת נָעַל…
– מַה לְּךָ, שׁוֹטֶה, וּמָה אַתָּה נִצָּב
לִשְׁמֹר עַל מַלְכָּתִי הַדֶּלֶת? –
אַךְ הַלֵּיצָן דּוֹמֵם (כַּמָּה אָהַב!) –
עֵינוֹ רַק אֶל פִּתְחָהּ פּוֹזֶלֶת.
“גֶּשׁ!” – הַדֶּרֶךְ בְּגוּפוֹ חָסַם.
סַכִּין-הַשֵּׁן, אַבְנֵי-חֵן מְעֻלֶּפֶת,
לָרֶגַע נִצְּנְצָה… דָּמוֹ זָרַם,
אַךְ מִגְּרוֹנוֹ פָּרְצָה חוּכָה נִטְרֶפֶת.
סְגוֹר-לִבּוֹ נִקְרַע – וְהוּא צָחַק,
וּמֶלִּיסַנְדָּה עַל הַסַּף צָחָקָה;
קָדַר הַמֶּלֶךְ, בְּשִׁנָּיו חָרַק,
הַלֵץ – נַפְשׁוֹ בִּצְחוֹק חַיִּים שָׁבָקָה.
הָאַבִּיר רָץ בַּלֵּיל, בְּסוּפָה תִּשְׁתּוֹלֵל,
תְּשַׁבֵּר אֲרָזִים בִּנְהִימָה וּבִילֵל;
כּוֹכָבִים נִדְלָקִים, כּוֹכָבִים נִדְעָכִים,
בַּמְרוּצָה סוֹבְבִים אֲדָמָה וּשְׁחָקִים;
לְאָן רָץ הַפָּרָשׁ, מְדַרְבֵּן הוּא וְדָשׁ
אֶת סוּסוֹ הַמַּקְצִיף, מַה נֶּחְפָּז הוּא וְטָס? –
לַשֵּׁגָל כֹּה יִדְהַר, אֶל דּוֹדֶיהָ יִנְהַר,
אַךְ רוּחוֹ בּוֹ יֵמַר, בּוֹ יָחִיל וְיִסְעַר;
בִּימִינוֹ הִתְלַקַּח אֵי-דָבָר וְזָרַח –
הֲיִגַּהּ לוֹ כּוֹכָב אוֹ גַּחֶלֶת מֵאָח,
זוֹ מֵאָח בְּבֵית-אֵם? אוֹ זֶה נֵר הָעוֹמֵם,
נֶאֱבָק בְּלֵיל-סַעַר רוֹעֵם וְנוֹהֵם?
לֹא כּוֹכָב הַזֹּהַר, לֹא מֵאָח אֵשׁ, לֹא נֵר –
לְבַב-אֵם, לֵב אִמּוֹ, בְּיָדוֹ זוֹ בּוֹעֵר,
חַתְחַתִּים לְלֹא-שְׁבִיל לוֹ מֵאִיר הוּא בְּחִיל,
מְפַרְכֵּס בַּשּׁוֹאָה, יֵאָנֵק וְיֵילִיל…
אֶת הַלֵּב הוּא נוֹשֵׂא לָאִשָּׁה בְּטִיסָה,
לֵב-אִמּוֹ לָהּ מִֵבִיא שַׁי-דּוֹדִים אֶל עַרְשָׂהּ,
עֲרֻבַּת אַהֲבָה, כָּךְ דָּרְשָׁה הַנָּאוָה,
אֶת מִנְחַת-הַיְקָר מֵאִמּוֹ – לְבָבָהּ…
נִשְׁקְפָה בָּאֶשְׁנָב הוֹרָתוֹ עַד כִּי שָׁב,
וְעֵינֶיהָ כָּלוּ עַד רָאוּ בָּא בִּיעָף,
– “אִי אִמִּי!” – עַל מִפְתָּן הִתְיַצַּב וְרָטַן –
“אֶת לִבֵּךְ, רֻחָמָה, הוֹי, יִדְרֹשׁ הַשָּׂטָן!”
פִּי הָאֵם אָז לוֹ סָח: "אֶת לִבִּי, בְּנִי, קַח,
לַשָּׂטָן הַב, אִם לְךָ שַׁפְרִיר-אֹשֶׁר יִמְתַּח"…
הָאַבִּיר רָץ בַּלֵּיל, הַנּוֹהֵם וּמְיַלֵּל
בְּסוּפָה רוֹעֲמָה בִּצְחוֹקָהּ הַהוֹלֵל,
עַל שְׁחִיתוֹת וּפַחִים, כִּי בּוֹכִים הָאֹחִים
וּזְאֵבִים רְעֵבִים אַחֲרָיו כְּרוּכִים,
לֵב-הָאֵם מְפַרְפֵּר: מַחְמַדִּי, הִזָּהֵר,
בַּל תִּגֹּף בַּמִּכְשׁוֹל… וְהוּא דּוֹהֵר וְדוֹהֵר,
עַד הִגִּיעַ אֶל בֵּית הַנָּאוָה, וּבִרְתַת
הִתְפָּרֵץ אֶל חֶדְרָהּ וּבְיָדוֹ הַמְַשְׂאֵת,
– “הֵא לָךְ, בַּת-שָׂטָן!” שַׁאֲגוֹ עַל מִפְתָּן,
אַךְ הַחֶדֶר רֵיקָן, מִתְנַכֵּר לֶחָתָן,
וּלְקוֹלוֹ הַהֵדִים, כְּמוֹ לַעַג שֵׁדִים,
הִתְנַפְּצוּ עַל רֹאשׁוֹ מִסִּפּוּן, מִצְּדָדִים…
בְּיָדוֹ הַלַּפִּיד, לֵב-אִמּוֹ, אָז הֵנִיד,
לֶעָפָר בִּנְהִימָה מְטֹרֶפֶת הִשְׁמִיט, –
אַךְ הַלֵּב הִתְלַקַּח וּבָכָה בְּקוֹל שַׁח,
הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים עַל הַבֵּן הַנִּדָּח.
ע"פ מוטיב פרובנסלי
אָמְנָם יֵשׁ כּוֹפְרִים בְּגִלְגּוּל נְשָׁמוֹת,
אֲבָל לֹא אָפוּן: גִּלְגּוּלִים יֵשׁ לַזֶּמֶר,
עוֹלֶה וְיוֵֹרד, לְעוֹלָם לֹא יָמֹת,
יִדְעַךְ וְיִתְלַקַּח, - וְכֹה עַד אֵין גֶּמֶר.
בְּיָאס הַבִּירָה שֶׁמֵעֵבֶר לַפְּרוּט,
נִלְבָּט בְּעוֹלָם הֲזָיָה מְטֹרֶפֶת,
חַי וֶלְוִיל זְבָּרַזֶּ’ר, פַּיְטָן זֶה מָרוּד,
צִילִינְדֶּר בַּדְּחָן לוֹ עַל הַקַּרְקֶפֶת.
בְּבֵית-הַמַּשְׁקִים, בְּמִרְזַח-שִׁכּוֹרִים,
שָׁם אֵשׁ-יְגוֹנִים מִתְעַמֶּמֶת בַּיַּיִן,
בָּכָה וְצָחַק, הַמּוּזָר בֵּין זָרִים,
בִּדַּח עֲמֵלִים וְהִדְמִיעַ הָעַיִן.
וְזוֹ שֶׁאָהַב וְלָהּ נֶעֱגַן –
כּוֹכַב-מֶרְחַקִּים, לוֹ נִשְׁקָף מִן הָרֶפֶשׁ:
הוֹ מַלְכָּה’לֶה מַלְכָּה’לֶה… וַתִּתְנַגַּן,
מֵעֹצֶם הַדְּוַי הַשּוֹתֵת בּוֹ, הַנֶפֶשׁ,
כִּי רַב הַיְּקוֹד… הַמֶּלְצָר, עוֹד כּוֹס-יַ"ש!
שְׁתֵה, בֶּן-אָדָם, וְנִשְׂרַפְתָּ בַּחֶלֶד!
גָּדוֹל עִצְבוֹנוֹ – וְהוּא שָׁר, מְיֹאָשׁ,
תּוֹעֶה בַּחַיִּים, לְלֹא-דֶּרֶךְ, כְּיֶלֶד;
וַיְָשָׁר לִפְנֵי דֶּלְפְּקֵי-שִׁכּוֹרִים
אֲשֶׁר כָּל פַּיְטָן יַחֲלֹם וְיִתְגַּעְגֵּעַ,
וְאִם יְמִירֵהוּ בְּקַב-שְׂעוֹרִים –
חַסְדּוֹ בְּשָׁמָיו הַקּוֹדְרִים מִתְנַגֵּהַּ …
אֶחָד מִשִּׁירָיו (הוֹ, גּוֹרָל שֶׁל פִּיוּט!)
נֶחְטַף מִבֵּינוֹת שֻׁלְחֲנוֹת בֵּית-הַיַּיִן,
נִשָׂא בַּשְּׁוָקִים עַד מֵעֵבֶר לַפְּרוּט,
וְקָם לִתְחִיָּה עַל נוֹבְלוֹת שְׂפָתָיִם.
כַּיוֹם מְהַדְהֵד עוֹד הַשִּׁיר בְּאָזְנַי,
בֵּלֵּב יִתְפַּעֵם כְּפַעֲמוֹן-כֶּסֶף:
סַבְתָּא עִם עֶרֶב תִּסְגֹּר אֶת עֵינַי
בְּלַחַן רוֹחֵשׁ כְּמוֹ פֶּלֶג בָּעֵשֶׁב.
פַּיְּטָן נָע-וָנָד, שֶׁמִּבֵּית הַמַּשְׁקִים
זְמִירָיו סֹעֲרוּ כְּמוֹ מֹץ מִן הַגֹּרֶן!
מִלֵּיל מַרְתֵּפִים לִמְאוֹרֵי הַשְּׁחָקִים
נֻדְנַד לֵב עַרְעָר, כְּבָרוּחַ הַתֹּרֶן.
בְּפִי סָבָתִי, הַגּוּצָה, הַצְּנוּעָה,
אֲשֶׁר רַק תְּפִלּוֹת בִּשְׂפָתֶיהָ לוֹחֶשֶׁת,
הָיְתָה שִׁירָתוֹ אָז קְדֻשָּׁה רְווּיָה,
וּבְתוֹךְ הֶעָנָן נִרְאֲתָה שָׁם הַקֶּשֶׁת…
וּבְזוֹ הַשִּׁירָה, בְּאַחֲרוֹן לָהּ הַיּוֹם,
בְָּרֶגַע נַפְשָׁהּ לֵאלֹהַּ מָסָרָה,
סִיְמָה: “יְלָדִים, הָעוֹלָם רַק חֲלוֹם” –
בְּשִׁיר הַזְּבָּרָזִ’י עֵינֶיהָ סָגָרָה…
וְלִי – מַה חֲלוֹם לִי יַרְאוּ הַחַיִּים?
לִבִּי, לֵב נֶכְדָּהּ, יְכַוֵּן מָה הַזֶּמֶר?
וּמַה נִּימָתוֹ בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים? –
אָכֵן, גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הַשִּׁיר עַד אֵין גֶּמֶר.
לְצַוָּארִי אִמִּי הָיְתָה קוֹשֶׁרֶת
בְּחֹרֶף קַר סוּדָר מֵעֵין הַדָּם,
עָלָיו הָיְתָה לִי מְסַפֶּרֶת
הַפָּרָשָׁה מִסֵּפֶר-הָאָדָם.
הַמַּעֲשֶׂה כְּלָל לֹא הָיָה שָמֵחַ:
אָבִי, אֲזַי אַבְרֵךְ, בִּגְזַר-מַלְכוּת,
בְּחֶבֶר שֶׁל פּוֹשְׁעִים – אֶחָד רוֹצֵחַ –
הָכְרַח בַּחֹרֶף לַעֲרֹךְ גָּלוּת.
גַּם הוּא חָטָא, כִּי בֵּן הָיָה לַגֶּזַע
אֲשֶׁר עָלָיו נָחְתָה כָּל יַד עַוָּל,
תָּשִׂישׂ תָּמִיד אוֹתוֹ שַׁסֵּעַ שֶׁסַע, -
וְעַל לֹא כְלוּם הוּא לַפּוֹשְׁעִים נִכְבַּל.
הִלְשִׁין עָלָיו פְּלוֹנִי, כִּי מִתְחַמֵּק הוּא
מִן הַצָּבָא (וְהוּא, הַבְּכוֹר, שֻׁחְרַר) –
וּבְלֵיל שָׁחוֹר אֶחָד כְּבָלִים רִתֵּקוּ
יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, ובְלִי עֲרָר…
הָיָה אָז חֹרֶף עַז. מִבֵּית-הַכֶּלֶא
הַשַּׁיְָרָה יָצְאָה מִתְּחוּם הָעִיר,
לֵילֵךְ לְקַמֶּנֶץ-פּוֹדוֹלְסְק בַּשֶׁלֶג,
כִּסָּה הָאָרֶץ בְּסָדִין בְָּהִיר.
קוֹדֵר הָלַךְ מִשְׁמָר עִם כְּלֵי-הַזַּיִן,
וּקְדוֹרַנִּית הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה, –
נִשְׁמַע רַק בַּדְּמָמָה קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם
וּבְכִי שֶׁל אֵם וְאֵשֶׁת צְעִירָה,
וְאוּלַי עוֹד קוֹל עוֹרֵב מֵעֵץ גָּבֹהָּ,
בַּבֹּקֶר הֶעָכוּר כְּהַגּוֹרָל, –
אַךְ לֹא נִשְׁמַע אָז קוֹל מַלְאַךְ אֱלֹהַּ,
שֶׁיַּעֲצֹר מִצְעָד זֶה הַנּוֹרָא…
יָמִים רַבִּים כָּךְ הֵם הָלְכוּ בָּרֶגֶל,
תַּחֲנוֹת רַבּוֹת בָּעֲרָבִים חָנוּ,
עַד כִּי נְדוּדֵיהֶם פָּסְקוּ לָרֶגַע:
חוֹמוֹת הָעִיר בָּאֹפֶל נִסְתַּמְנוּ.
וְשׁוּב אוֹתָם כָּלְאוּ בְּבֵית-הַכֶּלֶא.
חֲבֵר-אָבִי בַּתָּא הָיָה אָדָם,
מַר-נֶפֶשׁ וְרַגָּז עִם עֵינֵי-יֶלֶד,
רֹאשׁוֹ סָעוּר וּמַצְפּוּנוֹ נִכְתָּם.
אִשְׁתּוֹ רָצַח – אָמַר – בִּסְעֹר הָרוּחַ,
שָׁעָה חָפַז עָלָיו יִצְרוֹ הָָרָע,
בְּסַכִּינוֹ, מִתַּחַת הָאַשּׁוּחַ
בַּגַּן, רָצַח אֶת קַטְיָה הַיְקָרָה.
מִן הַפּוּנְדָּק יָצָא בּעֶרֶב-חֹרֶף,
עִקְבֵי-אָדָם נִרְאוּ לוֹ בֶּחָצֵר, –
אָז נְמָלִים רָחֲשׁוּ אֶצְלוֹ בָּעֹרֶף,
אֶת קַטְיָה עַל הַבְּאֵר עִם דְּלִי עוֹצֵר,
אֶת קַטְיָה הוּא סוֹחֵב אֶל הָאַשׁוּחַ,
וְסַכִּינוֹ תּוֹקֵעַ בִּלְבָבָה, –
מַדּוּעַ? מִי יֵדַע נְתִיב-הָרוּחַ? –
וְהוּא אֶת קַטְיָה מְאֹד הֵן אֲהֵבָהּ!
“כֵּן, מַעֲשֵׂה-שָׂטָן – וְקֵץ לַנֹּעַר!”
בְּשַׁרְווּלוֹ מָחָה שְׁמוּרוֹת עֵינָיו,
עֵת לְאָבִי סִפֵּר בְּתָא הַסֹּהַר,
כִּי לֵיל חָרְפִּי חִפָּה בִּשְׁחוֹר-כָּנָף
עַל הַכְּלוּאִים: אָבִי וְהָרוֹצֵחַ,
מְכֻנָּסִים בְּתוֹךְ מְעִיל אֶחָד,
אֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ מֵהֶם רַגְלָיו תּוֹקֵעַ
בְּתוֹךְ שַׁרְווּל, לְהִתְחַמֵּם מְעָט.
וַחֲבוּקִים כֹּה בְּלֵילוֹת קָפָאוּ,
עַד בּוֹא הַיּוֹם פִּתְאֹם, שֶׁהִפְרִידָם,
מִן הַסִּיוּט הַסָּהֳרִי יָצָאוּ, –
אַךְ לְסִבִּיר הָגְלָה אוֹתוֹ אָדָם.
וּבַפְּרֵדָה הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת
מִצַוָּארֹו וּלְאָבִי מָסַר…
מֵאָז נִכְרַךְ עַל צַוָּארִי הַפַּחַד
מִפְּנֵי גּוֹרַל אָדָם, דַּוַּי וָזָר.
בִּפְרֹחַ הָאַקַּצְיוֹת בָּעִיר
יָדַעְתִּי עֶרְגוֹנוֹת אֵין-שַׁחַר;
כָּל עֵץ צִיצִים מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הִשִּׁיר,
רֻפְּדוּ חוּצוֹת בְּרֶפֶד-צָחַר.
וּבַלֵּילוֹת הַמְסֹהָרִים נִדְמָה
שֶׁכְּחוֹל מַכְסִיף זֶה לָרָקִיעַ
אֵינוֹ אֶלָּא נִשְׁמַת הָאֲדָמָה
אֶל עָל מְבֻסָּמָה תַּגִּיעַ…
עַל סַפְסָלִים בָּרְחוֹב יָשַׁב קָהָל
בְּדוּמִיָּה, דְּרוּכַת-הַקֶּשֶׁב,
כָּל לֵב בְּאֵלֶם-נְהִיָּה עֻלְעַל,
אַךְ לֹא יָדַע אָדָם מָה כֶּשֶׁף
עוֹלְפֵנוּ בִּכְמִיָּה זוֹ כְּאֵבִית, –
וְאִם פְּלוֹנִי זִמְרֵר, הַזֶּמֶר
נָבַע אָז כְּמַעְיָן אֵי-מִזָּוִית,
בּוֹ נָהֲרָה פְּנִינַת-הַדֶּמַע.
תְּלוּיָה הָעַיִן בְּמָאוֹר מַחְוִיר,
שֶׁסִּירָתֹו בַּתְּכֵלֶת שָׁטָה,
וְהַדְּמָמָה עָמְקָה: מִגַּן-הָעִיר
יָצְאוּ צְלִילִים שֶׁל טְרָבִיאַטָּה…"
שָׁם בֵּין עֵצִים אוּרִים מְהַבְהֲבִים,
הִבְהוּב לִבּוֹת עִם הַתִּזְמֹרֶת:
עַל סַפְסְלֵי-שְׂדֵרוֹת זְקֵנִים יוֹשְׁבִים
וּמַעֲלִים אֶת זֵכֶר הַתִּשְׁחֹרֶת.
וּבְנֵי-הַנֹּעַר עַל הַסַּפְסָלִים
עוֹד מִתְנַגְּחִים שָׁם עַל פְּלַטְפוֹרְמָה
סוֹצִיַּלִּיסְטִית-צִיּוֹנִית, - צְלִילִים
בָּקְעוּ אוֹתָהּ שָׁעָה מִ“נּוֹרְמָה.”
הַפֶּה דוֹבֵב וְרַבְרְבָן מִלֵּל,
וְהַלֵּב – הוּא מִתְנַהֵם לְפֶתַע
בְּכֹסֶף לְלֹא-נִיב, וְאֶל אֵי-אֵל
נִסְתָּר הוּא מְבַקֵּשׁ הַפֶּתַח…
בְּרֹאשׁ גִּבְעָה פּוֹרַחַת
צ’וֹבָּן רָעָה הַצֹּאן,
אַבּוּב לוֹ – שֵׁד מִשַּׁחַת,
עָשָׂה מִקְּנֵה-אַגְּמוֹן.
לְאַבּוּבוֹ רַב-כֶּשֶׁף,
נִמְשָׁךְ אֵלָיו כָּל חַי,
יַקְשִׁיב אֵלָיו רַב קֶשֶׁב,
יָחִיל לוֹ זִיז שָׂדַי.
אַךְ מִי יִפֹּל בְּרֶשֶׁת-
קְסָמָיו שֶׁל הָאַבּוּב,
אִם גֶּבֶר וְאִם אֵשֶׁת,
הַבַּיְתָה לא יָשׁוּב.
וַיְהִי הַיּוֹם, יוֹם-זֹהַר,
עָלְתָה עַל הַגִּבְעָה
רָחֵל יְפַת-הַתֹּאַר,
רָחֵל, צִיץ עֲרָבָה.
לִקְטֹוף פְּרָחִים הָלָכָה,
רַקֶּפֶת, בַּבּוּנָג,
אֶל הָאַבּוּב נִמְשָׁכָה,
קוֹלוֹ הַמְעֻנָּג,
הָיָה בּוֹ נֹעַם-מֶלֶל
אֲשֶׁר לָעֲשָׂבִים,
אַךְ בּוֹ הָיָה גַּם יֶלֶל
רָעֵב שֶׁל זְאֵבִים –
רָחֵל אֵלָיו נִגֶּשֶׁת,
צ’וֹבָּן גִּבֵּן, קָטָן –
נָפְלָה, אוֹיָה, בְּרֶשֶׁת
כְּשָׁפָיו שֶׁל הַשָּׂטָן!
בֵּין בְּנֵי-הַצֹּאן שָׁכָבָה,
כִּבְשָׁה רַכָּה, תַּמָּה;
אֶל בֵּית אִמָּהּ לֹא שָׁבָה
הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.
הָאֵם נִבְהֶלֶת, רָצָה,
קָרְאָה לַבַּת רָחֵל,
אֶל הַצּ’וֹבָּן פָּרָצָה
בְּתַחֲנוּן וִילֵל:
"בִּתִּי לִי הַחְזִירֶנָּה,
אֶת יַלְדָּתִי רָחֵל!" –
“הַגּוֹי” לֹא יַעֲנֶנָּה,
דּוּמָם רַק יְחַלֵּל…
יָצְאוּ כּוֹכְבֵי-הַנֶּשֶׁף,
כִּי אוֹר-הַיּוֹם נֶעְרַב –
אַךְ אֶל מַעְגַּל-הַכֶּשֶׁף
אֵין כֹּחַ לָהּ לִקְרַב.
בִּפְנֵי הָאֵם בְּלַעַג
בְּאַבּוּבוֹ אִבֵּב, –
אַךְ לֵב-הָאֵם בְּשַׁאַג
וּבִקְלָלוֹת יִבֵּב:
- אָרוּר תִּהְיֶה, קְשֵׁה-מֵצַח,
וּזְרוֹעֲךָ תִּיבַשׁ!
תִּדֹּם כָּאֶבֶן נֵצַח
וְחַיָּתְךָ תִּבְאַשׁ!"
אוֹי, מַה קָּרָה לְפֶתַע,
אֵי הַצּ’וֹבָּן, הַצֹּאן? –
שָׁמַם, חָרַב הַשֶּׁטַח,
הַכֹּל פַּס כְּחָזוֹן.
גַּלִּים נִצִּים – הַגֶּבַע,
פְּזוּרֵי צֹאן מְאֻבָּן,
וְעַל עֶרְיַת הַטֶּבַע
גּוּשׁ-אֶבֶן – הַצּ’וֹבָּן;
כַּף-רֶגֶל לֹא תָּנוּחַ,
לֹא יַעַל אִישׁ עָלָיו,
שָׁם רַק יִפַּח הָרוּחַ
נוֹרָא בַּחֲלִילָיו…
ע"פ מוטיב בסרבאי
מְצֹרָעִים שְׁחוֹרִים, שֶׁהֱקִיאָם הַלֵּיל,
מְבֹהָלִים הִתְרוֹצְצוּ עִם שָׁחַר.
כִּי תֹהוּ לְלֹא-דֶּרֶךְ יִדְלְקֵם הַצֵּל,
אֲשֶׁר נָפַל מֵעַנְנֵי-הַצָּחַר.
טוֹבְלֵי-הַשַּׁחֲרִית הוֹפִיעוּ לְנֶגְדָּם,
דִּדּוּ כְּמוֹ יוֹנִים זַכֵּי-גַּפַּיִם,
דִּדּוּ בְּנַחַת, וּבְלִבְנַת כַּנְפֵי בִּגְדָּם
נִכְנַף סוֹד-רַחַף מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם.
בּכְנַף בִּגְדֵי הַחֲסִידִים הַמְּצֹרָעִים
נָגְעוּ בְּיָד רוֹעֶדֶת, הִתְחַנָּנוּ:
"קְדוֹשֵׁי-עֶלְיוֹן, הוֹשִׁיעוּ-נָא לָעֲנִיִּים,
כִּי רַב עָנְיֵנוּ, אֵין רַחֵם אִתָּנוּ!
שְׁבָקָנוּ אֱלֹהִים, אֲבָל אֶת הָעוֹלָם
הִלְהִיב עָלֵינוּ בַּחֲמַת-צָרֶבֶת,
פָּרַח שׁוֹשַׁן-הַתֹּפֶת בְּנִגְעֵי-הַדָּם, –
וְהַנֶּפֶשׁ עוֹד בְּטֻמְאָתָהּ אוֹהֶבֶת.
בַּעֲקֵבֵינוּ – אֵשׁ, וְאָנוּ עֲקוּדִים
עַל כָּל דַּרְדַּר וְעַל כָּל סֶלַע,
וּבְכָל הָאֳרָחוֹת אֲנַחְנוּ נוֹדְדִים,
וְשׁוֹאֲלִים בְּלֵב דַּוַּי לַפֶּלֶא."
טוֹבְלֵי-הַשַּׁחַר, הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים,
מִידֵי הַמְּצֹרָעִים אָז הִתְפַּלָּצוּ:
טָבְלוּ – וְשֶׁרֶץ בָּא לִידֵי הַחֲסִידִים,
וְאֵיךְ יִשְּׂאוּ רִנָּה אִם לֹא רֻחָצוּ?
נָשְׁאוּ עֵינַיִם לַמָּרוֹם בַּעֲנָוָה,
אַךְ מִדַּרְכָּם הַמְּצֹרָעִים סִלֵּקוּ,
שֶׁנֶּחְבְּטוּ לְרַגְלֵיהֶם בְּזַעֲוָה,
וּבִרְכֵּיהֶם בְּתַחְנוּנִים חִבֵּקוּ…
הַמְּצֹרָעִים אַחֲרֵי טוֹבְלֵי-הַשַּׁחֲרִית
אָז נִגְרְרוּ בְּיִלְלוֹת-הַזַּעַם:
"קְדוֹשֵׁי-עֶלְיוֹן, הַצִּילוּ-נָא אֶת שְׁאֵרִית
תּוֹחֶלֶת, מְפַעְפְּעָה בַּלֵּב הַפַּעַם!"
אֲבָל עָבְרוּ הַלָּלוּ. מַעֲטֵיהֶם לְבָנִים
בָּרַחַק כְּדִגְלֵי-שָׁלוֹם זָרָחוּ, –
וְהַמְּצֹרָעִים כָּבְשוּ בְּיֵאוּשָׁם פָּנִים
בַּחוֹל, רְטוּב-הַטַּל, וְהִתְיַפָּחוּ…
בְּרֹאשׁ גִּבְעָה פּוֹרַחַת
צ’וֹבָּן רָעָה הַצֹּאן,
אַבּוּב לוֹ – שֵׁד מִשַּׁחַת,
עָשָׂה מִקְּנֵה-אַגְּמוֹן.
לְאַבּוּבוֹ רַב-כֶּשֶׁף,
נִמְשָׁךְ אֵלָיו כָּל חַי,
יַקְשִׁיב אֵלָיו רַב קֶשֶׁב,
יָחִיל לוֹ זִיז שָׂדַי.
אַךְ מִי יִפֹּל בְּרֶשֶׁת-
קְסָמָיו שֶׁל הָאַבּוּב,
אִם גֶּבֶר וְאִם אֵשֶׁת,
הַבַּיְתָה לא יָשׁוּב.
וַיְהִי הַיּוֹם, יוֹם-זֹהַר,
עָלְתָה עַל הַגִּבְעָה
רָחֵל יְפַת-הַתֹּאַר,
רָחֵל, צִיץ עֲרָבָה.
לִקְטֹוף פְּרָחִים הָלָכָה,
רַקֶּפֶת, בַּבּוּנָג,
אֶל הָאַבּוּב נִמְשָׁכָה,
קוֹלוֹ הַמְעֻנָּג,
הָיָה בּוֹ נֹעַם-מֶלֶל
אֲשֶׁר לָעֲשָׂבִים,
אַךְ בּוֹ הָיָה גַּם יֶלֶל
רָעֵב שֶׁל זְאֵבִים –
רָחֵל אֵלָיו נִגֶּשֶׁת,
צ’וֹבָּן גִּבֵּן, קָטָן –
נָפְלָה, אוֹיָה, בְּרֶשֶׁת
כְּשָׁפָיו שֶׁל הַשָּׂטָן!
בֵּין בְּנֵי-הַצֹּאן שָׁכָבָה,
כִּבְשָׁה רַכָּה, תַּמָּה;
אֶל בֵּית אִמָּהּ לֹא שָׁבָה
הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.
הָאֵם נִבְהֶלֶת, רָצָה,
קָרְאָה לַבַּת רָחֵל,
אֶל הַצּ’וֹבָּן פָּרָצָה
בְּתַחֲנוּן וִילֵל:
"בִּתִּי לִי הַחְזִירֶנָּה,
אֶת יַלְדָּתִי רָחֵל!" –
“הַגּוֹי” לֹא יַעֲנֶנָּה,
דּוּמָם רַק יְחַלֵּל…
יָצְאוּ כּוֹכְבֵי-הַנֶּשֶׁף,
כִּי אוֹר-הַיּוֹם נֶעְרַב –
אַךְ אֶל מַעְגַּל-הַכֶּשֶׁף
אֵין כֹּחַ לָהּ לִקְרַב.
בִּפְנֵי הָאֵם בְּלַעַג
בְּאַבּוּבוֹ אִבֵּב, –
אַךְ לֵב-הָאֵם בְּשַׁאַג
וּבִקְלָלוֹת יִבֵּב:
- אָרוּר תִּהְיֶה, קְשֵׁה-מֵצַח,
וּזְרוֹעֲךָ תִּיבַשׁ!
תִּדֹּם כָּאֶבֶן נֵצַח
וְחַיָּתְךָ תִּבְאַשׁ!"
אוֹי, מַה קָּרָה לְפֶתַע,
אֵי הַצּ’וֹבָּן, הַצֹּאן? –
שָׁמַם, חָרַב הַשֶּׁטַח,
הַכֹּל פַּס כְּחָזוֹן.
גַּלִּים נִצִּים – הַגֶּבַע,
פְּזוּרֵי צֹאן מְאֻבָּן,
וְעַל עֶרְיַת הַטֶּבַע
גּוּשׁ-אֶבֶן – הַצּ’וֹבָּן;
כַּף-רֶגֶל לֹא תָּנוּחַ,
לֹא יַעַל אִישׁ עָלָיו,
שָׁם רַק יִפַּח הָרוּחַ
נוֹרָא בַּחֲלִילָיו…
ע"פ מוטיב בסרבאי
לֵיצַן-הַמֶּלֶךְ מַלְכָּתוֹ אָהַב
– פַּיְּטָן עִם צְנִיף-שׁוֹטִים עַל הַקַּרְקֶפֶת –
אֶת מֶלִּיסַנְדָּה עִם קְוֻצּוֹת-זָהָב
אָהַב, עַל כֵּן נַפְשׁוֹ יָגוֹן עוֹטֶפֶת.
לַמֶּלֶךְ זוֹעֲמָה עֵינוֹ אַחַת,
וְלַמְַלְכָּה עֵינוֹ שְׁנִיָּה פּוֹזֶלֶת:
אֶת בַּת-צְחוֹקָהּ חָמַד הוּא וּפָחַד,
כִּי בַּלֵיצָן עוֹד הִתְפַּעֵם לֵב-יֶלֶד.
עִכֵּס אֵלֶיהָ בְּעַכְסֵי-שׁוֹטֶה, -
צָחַק הַמֶּלֶךְ, הַמַּלְכָּה צָחָקָה;
כְּחֶרֶב-פִּיפִיּוֹת דְּבָרוֹ בּוֹטֶה
וּבַחוּכוֹת אַהֲבָתוֹ נָאָקָה.
אַךְ מֶלִיסַנְדָּה – אֵשֶׁת יְהִירָה,
עֵינֶיהָ לָאַבִּיר רְחַב-הַשֶּׁכֶם…
עַכֵּס, הָהּ, בַּעַר, בְּעַכְסֵי-שִׁירָה,
בְּכֵה וּצְחַק עַל גִּיחֲךָ מֵרֶחֶם!
אֶת מֶלִּיסַנְדָּה הַלֵּיצָן אָהַב,
לָכֵן שָׁמַר כָּל נִיב יוֹצֵא מִפִּיהָ;
בַּלֵּיל כִּי נָמוּ בַּעֲלֵי-כָּנָף,
וְרוּחַ עֳפָאִים שׁוּב לֹא הֵנִיעָה,
עַל מִשְׁמַרְתּוֹ נִצַּב, שׁוֹטֶה נֶאֱמָן,
עַל מִפְתַּן חֶדְרָהּ שָׁמַר הַדֶּלֶת,
בִּפְנִים הָגוּ יוֹנִים… וְהוּא נִשְׁעַן
אֶל הַמְּזוּזָה בְּנֶפֶשׁ מִתְגַּחֶלֶת.
וּפֶתַע – צְעָדִים בַּשֶּׁקֶט… צְעָדִים:
הִתְגַּעְגַּע עַל הַמַּלְכָּה הַבָּעַל,
אוֹר-נֵר עִם הַצְּלָלִים הַחֲרֵדִים,
מְשַׁכְשְׁכָה עַל הַמַּרְצֶפֶת נָעַל…
– מַה לְּךָ, שׁוֹטֶה, וּמָה אַתָּה נִצָּב
לִשְׁמֹר עַל מַלְכָּתִי הַדֶּלֶת? –
אַךְ הַלֵּיצָן דּוֹמֵם (כַּמָּה אָהַב!) –
עֵינוֹ רַק אֶל פִּתְחָהּ פּוֹזֶלֶת.
“גֶּשׁ!” – הַדֶּרֶךְ בְּגוּפוֹ חָסַם.
סַכִּין-הַשֵּׁן, אַבְנֵי-חֵן מְעֻלֶּפֶת,
לָרֶגַע נִצְּנְצָה… דָּמוֹ זָרַם,
אַךְ מִגְּרוֹנוֹ פָּרְצָה חוּכָה נִטְרֶפֶת.
סְגוֹר-לִבּוֹ נִקְרַע – וְהוּא צָחַק,
וּמֶלִּיסַנְדָּה עַל הַסַּף צָחָקָה;
קָדַר הַמֶּלֶךְ, בְּשִׁנָּיו חָרַק,
הַלֵץ – נַפְשׁוֹ בִּצְחוֹק חַיִּים שָׁבָקָה.
הָאַבִּיר רָץ בַּלֵּיל, בְּסוּפָה תִּשְׁתּוֹלֵל,
תְּשַׁבֵּר אֲרָזִים בִּנְהִימָה וּבִילֵל;
כּוֹכָבִים נִדְלָקִים, כּוֹכָבִים נִדְעָכִים,
בַּמְרוּצָה סוֹבְבִים אֲדָמָה וּשְׁחָקִים;
לְאָן רָץ הַפָּרָשׁ, מְדַרְבֵּן הוּא וְדָשׁ
אֶת סוּסוֹ הַמַּקְצִיף, מַה נֶּחְפָּז הוּא וְטָס? –
לַשֵּׁגָל כֹּה יִדְהַר, אֶל דּוֹדֶיהָ יִנְהַר,
אַךְ רוּחוֹ בּוֹ יֵמַר, בּוֹ יָחִיל וְיִסְעַר;
בִּימִינוֹ הִתְלַקַּח אֵי-דָבָר וְזָרַח –
הֲיִגַּהּ לוֹ כּוֹכָב אוֹ גַּחֶלֶת מֵאָח,
זוֹ מֵאָח בְּבֵית-אֵם? אוֹ זֶה נֵר הָעוֹמֵם,
נֶאֱבָק בְּלֵיל-סַעַר רוֹעֵם וְנוֹהֵם?
לֹא כּוֹכָב הַזֹּהַר, לֹא מֵאָח אֵשׁ, לֹא נֵר –
לְבַב-אֵם, לֵב אִמּוֹ, בְּיָדוֹ זוֹ בּוֹעֵר,
חַתְחַתִּים לְלֹא-שְׁבִיל לוֹ מֵאִיר הוּא בְּחִיל,
מְפַרְכֵּס בַּשּׁוֹאָה, יֵאָנֵק וְיֵילִיל…
אֶת הַלֵּב הוּא נוֹשֵׂא לָאִשָּׁה בְּטִיסָה,
לֵב-אִמּוֹ לָהּ מִֵבִיא שַׁי-דּוֹדִים אֶל עַרְשָׂהּ,
עֲרֻבַּת אַהֲבָה, כָּךְ דָּרְשָׁה הַנָּאוָה,
אֶת מִנְחַת-הַיְקָר מֵאִמּוֹ – לְבָבָהּ…
נִשְׁקְפָה בָּאֶשְׁנָב הוֹרָתוֹ עַד כִּי שָׁב,
וְעֵינֶיהָ כָּלוּ עַד רָאוּ בָּא בִּיעָף,
– “אִי אִמִּי!” – עַל מִפְתָּן הִתְיַצַּב וְרָטַן –
“אֶת לִבֵּךְ, רֻחָמָה, הוֹי, יִדְרֹשׁ הַשָּׂטָן!”
פִּי הָאֵם אָז לוֹ סָח: "אֶת לִבִּי, בְּנִי, קַח,
לַשָּׂטָן הַב, אִם לְךָ שַׁפְרִיר-אֹשֶׁר יִמְתַּח"…
הָאַבִּיר רָץ בַּלֵּיל, הַנּוֹהֵם וּמְיַלֵּל
בְּסוּפָה רוֹעֲמָה בִּצְחוֹקָהּ הַהוֹלֵל,
עַל שְׁחִיתוֹת וּפַחִים, כִּי בּוֹכִים הָאֹחִים
וּזְאֵבִים רְעֵבִים אַחֲרָיו כְּרוּכִים,
לֵב-הָאֵם מְפַרְפֵּר: מַחְמַדִּי, הִזָּהֵר,
בַּל תִּגֹּף בַּמִּכְשׁוֹל… וְהוּא דּוֹהֵר וְדוֹהֵר,
עַד הִגִּיעַ אֶל בֵּית הַנָּאוָה, וּבִרְתַת
הִתְפָּרֵץ אֶל חֶדְרָהּ וּבְיָדוֹ הַמְַשְׂאֵת,
– “הֵא לָךְ, בַּת-שָׂטָן!” שַׁאֲגוֹ עַל מִפְתָּן,
אַךְ הַחֶדֶר רֵיקָן, מִתְנַכֵּר לֶחָתָן,
וּלְקוֹלוֹ הַהֵדִים, כְּמוֹ לַעַג שֵׁדִים,
הִתְנַפְּצוּ עַל רֹאשׁוֹ מִסִּפּוּן, מִצְּדָדִים…
בְּיָדוֹ הַלַּפִּיד, לֵב-אִמּוֹ, אָז הֵנִיד,
לֶעָפָר בִּנְהִימָה מְטֹרֶפֶת הִשְׁמִיט, –
אַךְ הַלֵּב הִתְלַקַּח וּבָכָה בְּקוֹל שַׁח,
הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים עַל הַבֵּן הַנִּדָּח.
ע"פ מוטיב פרובנסלי
אָמְנָם יֵשׁ כּוֹפְרִים בְּגִלְגּוּל נְשָׁמוֹת,
אֲבָל לֹא אָפוּן: גִּלְגּוּלִים יֵשׁ לַזֶּמֶר,
עוֹלֶה וְיוֵֹרד, לְעוֹלָם לֹא יָמֹת,
יִדְעַךְ וְיִתְלַקַּח, - וְכֹה עַד אֵין גֶּמֶר.
בְּיָאס הַבִּירָה שֶׁמֵעֵבֶר לַפְּרוּט,
נִלְבָּט בְּעוֹלָם הֲזָיָה מְטֹרֶפֶת,
חַי וֶלְוִיל זְבָּרַזֶּ’ר, פַּיְטָן זֶה מָרוּד,
צִילִינְדֶּר בַּדְּחָן לוֹ עַל הַקַּרְקֶפֶת.
בְּבֵית-הַמַּשְׁקִים, בְּמִרְזַח-שִׁכּוֹרִים,
שָׁם אֵשׁ-יְגוֹנִים מִתְעַמֶּמֶת בַּיַּיִן,
בָּכָה וְצָחַק, הַמּוּזָר בֵּין זָרִים,
בִּדַּח עֲמֵלִים וְהִדְמִיעַ הָעַיִן.
וְזוֹ שֶׁאָהַב וְלָהּ נֶעֱגַן –
כּוֹכַב-מֶרְחַקִּים, לוֹ נִשְׁקָף מִן הָרֶפֶשׁ:
הוֹ מַלְכָּה’לֶה מַלְכָּה’לֶה… וַתִּתְנַגַּן,
מֵעֹצֶם הַדְּוַי הַשּוֹתֵת בּוֹ, הַנֶפֶשׁ,
כִּי רַב הַיְּקוֹד… הַמֶּלְצָר, עוֹד כּוֹס-יַ"ש!
שְׁתֵה, בֶּן-אָדָם, וְנִשְׂרַפְתָּ בַּחֶלֶד!
גָּדוֹל עִצְבוֹנוֹ – וְהוּא שָׁר, מְיֹאָשׁ,
תּוֹעֶה בַּחַיִּים, לְלֹא-דֶּרֶךְ, כְּיֶלֶד;
וַיְָשָׁר לִפְנֵי דֶּלְפְּקֵי-שִׁכּוֹרִים
אֲשֶׁר כָּל פַּיְטָן יַחֲלֹם וְיִתְגַּעְגֵּעַ,
וְאִם יְמִירֵהוּ בְּקַב-שְׂעוֹרִים –
חַסְדּוֹ בְּשָׁמָיו הַקּוֹדְרִים מִתְנַגֵּהַּ …
אֶחָד מִשִּׁירָיו (הוֹ, גּוֹרָל שֶׁל פִּיוּט!)
נֶחְטַף מִבֵּינוֹת שֻׁלְחֲנוֹת בֵּית-הַיַּיִן,
נִשָׂא בַּשְּׁוָקִים עַד מֵעֵבֶר לַפְּרוּט,
וְקָם לִתְחִיָּה עַל נוֹבְלוֹת שְׂפָתָיִם.
כַּיוֹם מְהַדְהֵד עוֹד הַשִּׁיר בְּאָזְנַי,
בֵּלֵּב יִתְפַּעֵם כְּפַעֲמוֹן-כֶּסֶף:
סַבְתָּא עִם עֶרֶב תִּסְגֹּר אֶת עֵינַי
בְּלַחַן רוֹחֵשׁ כְּמוֹ פֶּלֶג בָּעֵשֶׁב.
פַּיְּטָן נָע-וָנָד, שֶׁמִּבֵּית הַמַּשְׁקִים
זְמִירָיו סֹעֲרוּ כְּמוֹ מֹץ מִן הַגֹּרֶן!
מִלֵּיל מַרְתֵּפִים לִמְאוֹרֵי הַשְּׁחָקִים
נֻדְנַד לֵב עַרְעָר, כְּבָרוּחַ הַתֹּרֶן.
בְּפִי סָבָתִי, הַגּוּצָה, הַצְּנוּעָה,
אֲשֶׁר רַק תְּפִלּוֹת בִּשְׂפָתֶיהָ לוֹחֶשֶׁת,
הָיְתָה שִׁירָתוֹ אָז קְדֻשָּׁה רְווּיָה,
וּבְתוֹךְ הֶעָנָן נִרְאֲתָה שָׁם הַקֶּשֶׁת…
וּבְזוֹ הַשִּׁירָה, בְּאַחֲרוֹן לָהּ הַיּוֹם,
בְָּרֶגַע נַפְשָׁהּ לֵאלֹהַּ מָסָרָה,
סִיְמָה: “יְלָדִים, הָעוֹלָם רַק חֲלוֹם” –
בְּשִׁיר הַזְּבָּרָזִ’י עֵינֶיהָ סָגָרָה…
וְלִי – מַה חֲלוֹם לִי יַרְאוּ הַחַיִּים?
לִבִּי, לֵב נֶכְדָּהּ, יְכַוֵּן מָה הַזֶּמֶר?
וּמַה נִּימָתוֹ בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים? –
אָכֵן, גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הַשִּׁיר עַד אֵין גֶּמֶר.
לְצַוָּארִי אִמִּי הָיְתָה קוֹשֶׁרֶת
בְּחֹרֶף קַר סוּדָר מֵעֵין הַדָּם,
עָלָיו הָיְתָה לִי מְסַפֶּרֶת
הַפָּרָשָׁה מִסֵּפֶר-הָאָדָם.
הַמַּעֲשֶׂה כְּלָל לֹא הָיָה שָמֵחַ:
אָבִי, אֲזַי אַבְרֵךְ, בִּגְזַר-מַלְכוּת,
בְּחֶבֶר שֶׁל פּוֹשְׁעִים – אֶחָד רוֹצֵחַ –
הָכְרַח בַּחֹרֶף לַעֲרֹךְ גָּלוּת.
גַּם הוּא חָטָא, כִּי בֵּן הָיָה לַגֶּזַע
אֲשֶׁר עָלָיו נָחְתָה כָּל יַד עַוָּל,
תָּשִׂישׂ תָּמִיד אוֹתוֹ שַׁסֵּעַ שֶׁסַע, -
וְעַל לֹא כְלוּם הוּא לַפּוֹשְׁעִים נִכְבַּל.
הִלְשִׁין עָלָיו פְּלוֹנִי, כִּי מִתְחַמֵּק הוּא
מִן הַצָּבָא (וְהוּא, הַבְּכוֹר, שֻׁחְרַר) –
וּבְלֵיל שָׁחוֹר אֶחָד כְּבָלִים רִתֵּקוּ
יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, ובְלִי עֲרָר…
הָיָה אָז חֹרֶף עַז. מִבֵּית-הַכֶּלֶא
הַשַּׁיְָרָה יָצְאָה מִתְּחוּם הָעִיר,
לֵילֵךְ לְקַמֶּנֶץ-פּוֹדוֹלְסְק בַּשֶׁלֶג,
כִּסָּה הָאָרֶץ בְּסָדִין בְָּהִיר.
קוֹדֵר הָלַךְ מִשְׁמָר עִם כְּלֵי-הַזַּיִן,
וּקְדוֹרַנִּית הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה, –
נִשְׁמַע רַק בַּדְּמָמָה קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם
וּבְכִי שֶׁל אֵם וְאֵשֶׁת צְעִירָה,
וְאוּלַי עוֹד קוֹל עוֹרֵב מֵעֵץ גָּבֹהָּ,
בַּבֹּקֶר הֶעָכוּר כְּהַגּוֹרָל, –
אַךְ לֹא נִשְׁמַע אָז קוֹל מַלְאַךְ אֱלֹהַּ,
שֶׁיַּעֲצֹר מִצְעָד זֶה הַנּוֹרָא…
יָמִים רַבִּים כָּךְ הֵם הָלְכוּ בָּרֶגֶל,
תַּחֲנוֹת רַבּוֹת בָּעֲרָבִים חָנוּ,
עַד כִּי נְדוּדֵיהֶם פָּסְקוּ לָרֶגַע:
חוֹמוֹת הָעִיר בָּאֹפֶל נִסְתַּמְנוּ.
וְשׁוּב אוֹתָם כָּלְאוּ בְּבֵית-הַכֶּלֶא.
חֲבֵר-אָבִי בַּתָּא הָיָה אָדָם,
מַר-נֶפֶשׁ וְרַגָּז עִם עֵינֵי-יֶלֶד,
רֹאשׁוֹ סָעוּר וּמַצְפּוּנוֹ נִכְתָּם.
אִשְׁתּוֹ רָצַח – אָמַר – בִּסְעֹר הָרוּחַ,
שָׁעָה חָפַז עָלָיו יִצְרוֹ הָָרָע,
בְּסַכִּינוֹ, מִתַּחַת הָאַשּׁוּחַ
בַּגַּן, רָצַח אֶת קַטְיָה הַיְקָרָה.
מִן הַפּוּנְדָּק יָצָא בּעֶרֶב-חֹרֶף,
עִקְבֵי-אָדָם נִרְאוּ לוֹ בֶּחָצֵר, –
אָז נְמָלִים רָחֲשׁוּ אֶצְלוֹ בָּעֹרֶף,
אֶת קַטְיָה עַל הַבְּאֵר עִם דְּלִי עוֹצֵר,
אֶת קַטְיָה הוּא סוֹחֵב אֶל הָאַשׁוּחַ,
וְסַכִּינוֹ תּוֹקֵעַ בִּלְבָבָה, –
מַדּוּעַ? מִי יֵדַע נְתִיב-הָרוּחַ? –
וְהוּא אֶת קַטְיָה מְאֹד הֵן אֲהֵבָהּ!
“כֵּן, מַעֲשֵׂה-שָׂטָן – וְקֵץ לַנֹּעַר!”
בְּשַׁרְווּלוֹ מָחָה שְׁמוּרוֹת עֵינָיו,
עֵת לְאָבִי סִפֵּר בְּתָא הַסֹּהַר,
כִּי לֵיל חָרְפִּי חִפָּה בִּשְׁחוֹר-כָּנָף
עַל הַכְּלוּאִים: אָבִי וְהָרוֹצֵחַ,
מְכֻנָּסִים בְּתוֹךְ מְעִיל אֶחָד,
אֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ מֵהֶם רַגְלָיו תּוֹקֵעַ
בְּתוֹךְ שַׁרְווּל, לְהִתְחַמֵּם מְעָט.
וַחֲבוּקִים כֹּה בְּלֵילוֹת קָפָאוּ,
עַד בּוֹא הַיּוֹם פִּתְאֹם, שֶׁהִפְרִידָם,
מִן הַסִּיוּט הַסָּהֳרִי יָצָאוּ, –
אַךְ לְסִבִּיר הָגְלָה אוֹתוֹ אָדָם.
וּבַפְּרֵדָה הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת
מִצַוָּארֹו וּלְאָבִי מָסַר…
מֵאָז נִכְרַךְ עַל צַוָּארִי הַפַּחַד
מִפְּנֵי גּוֹרַל אָדָם, דַּוַּי וָזָר.
בִּפְרֹחַ הָאַקַּצְיוֹת בָּעִיר
יָדַעְתִּי עֶרְגוֹנוֹת אֵין-שַׁחַר;
כָּל עֵץ צִיצִים מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הִשִּׁיר,
רֻפְּדוּ חוּצוֹת בְּרֶפֶד-צָחַר.
וּבַלֵּילוֹת הַמְסֹהָרִים נִדְמָה
שֶׁכְּחוֹל מַכְסִיף זֶה לָרָקִיעַ
אֵינוֹ אֶלָּא נִשְׁמַת הָאֲדָמָה
אֶל עָל מְבֻסָּמָה תַּגִּיעַ…
עַל סַפְסָלִים בָּרְחוֹב יָשַׁב קָהָל
בְּדוּמִיָּה, דְּרוּכַת-הַקֶּשֶׁב,
כָּל לֵב בְּאֵלֶם-נְהִיָּה עֻלְעַל,
אַךְ לֹא יָדַע אָדָם מָה כֶּשֶׁף
עוֹלְפֵנוּ בִּכְמִיָּה זוֹ כְּאֵבִית, –
וְאִם פְּלוֹנִי זִמְרֵר, הַזֶּמֶר
נָבַע אָז כְּמַעְיָן אֵי-מִזָּוִית,
בּוֹ נָהֲרָה פְּנִינַת-הַדֶּמַע.
תְּלוּיָה הָעַיִן בְּמָאוֹר מַחְוִיר,
שֶׁסִּירָתֹו בַּתְּכֵלֶת שָׁטָה,
וְהַדְּמָמָה עָמְקָה: מִגַּן-הָעִיר
יָצְאוּ צְלִילִים שֶׁל טְרָבִיאַטָּה…"
שָׁם בֵּין עֵצִים אוּרִים מְהַבְהֲבִים,
הִבְהוּב לִבּוֹת עִם הַתִּזְמֹרֶת:
עַל סַפְסְלֵי-שְׂדֵרוֹת זְקֵנִים יוֹשְׁבִים
וּמַעֲלִים אֶת זֵכֶר הַתִּשְׁחֹרֶת.
וּבְנֵי-הַנֹּעַר עַל הַסַּפְסָלִים
עוֹד מִתְנַגְּחִים שָׁם עַל פְּלַטְפוֹרְמָה
סוֹצִיַּלִּיסְטִית-צִיּוֹנִית, - צְלִילִים
בָּקְעוּ אוֹתָהּ שָׁעָה מִ“נּוֹרְמָה.”
הַפֶּה דוֹבֵב וְרַבְרְבָן מִלֵּל,
וְהַלֵּב – הוּא מִתְנַהֵם לְפֶתַע
בְּכֹסֶף לְלֹא-נִיב, וְאֶל אֵי-אֵל
נִסְתָּר הוּא מְבַקֵּשׁ הַפֶּתַח…
יְקִיצַת הַשָּׂדוֹת הַמְדֻגֶּנֶת
נוֹהֶרֶת מִנֶּגֶד לַכְּבִישׁ
בְּשִׂמְלַת הַפְּרִיחָה הַמְגֻוֶּנֶת
עַל גּוּף הַקַּרְקַע הַדָּבִישׁ.
נָחְפָּזִים אִילָנוֹת בְּטוּרַיִם
לְעֵבֶר בָּתִּים עֵירֻמִּים:
מִשְׁבְּצוֹת מִשְׁבְּצוֹת לִבְנוֹת-עַיִן,
מֵעָל – כּוֹבָעִים אֲדֻמִּים.
וּפִתְאֹם וְאֵין נִיר וְאֵין שִׂיחַ,
רַק עֵשֶׂב אָפֹר וְקָמֵל,
וְהָרֶכֶס כְּחֹל-קֶמֶט מַבְלִיחַ
עַל אֹפֶק הַחוֹל בְּלִי צֵל.
וְהַוָּדִי מוּל שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת,
וּטְלַאי וְעוֹד טְלַאי – מַאֲהָל.
וְעָשָׁן מִתְקַטֵּר כְּמִקֶּדֶם
וְנָח עַל דַּבֶּשֶׁת גָּמָל.
וְהַצֹּאן בְּאַדֶּרֶת הַצֶּמֶר
לֵאוֹת כְּמֵאָז וְנוּגוֹת –
וְחֶלְקַת הַשְּׁמָמָה הָאִלֶּמֶת
מַלְחֶתֶת אֶל מֵי עֲרוּגוֹת.
תשי"ז
יוֹם יָבוֹא עַל פִּתְאֹם כַּפֶּלֶא,
(וְהָעַיִן רוֹאָה אֶת הַיּוֹם) –
וְיָנוּט בֵּית הַכֶּלֶא
וְיִפֹּל בְּאַדִּיר, בְּאָיֹם.
תִּשְׁרֹק שִׁמְמַת הַמַּפֹּלֶת
עַל שַׁלְגֵי עֲרָבָה מִסָּבִיב,
וְרוּחַ הַבֹּקֶר יָבִיא
אֶת רֵיחַ הַפַּת וְהַסֹּלֶת.
נִתְצֵי לְבֵנִים חֲרוּכוֹת
יִרְבְּצוּ בְּתוֹךְ בְּלִיל שֶׁל עָפָר עִם תַּיל.
יְלָדִים יִקְפְּצוּ עַל שׁוּחוֹת
גִּיל יִפְרַח עַל שְׂפָתַיִם.
עִיִּים יְכַסּוּ וּמְכִתּוֹת
עַל זְדוֹן הָאֶתְמוֹל וְהַבֹּשֶׁת,
וְגוֹן הַשְּׁקִיעָה שֶׁל נְחֹשֶׁת
יַרְדִּים אֶת כְּאֵב הָעִתּוֹת.
יוֹם יָבוֹא עַל פִּתְאֹם כַּפֶּלֶא,
וְיִמּוֹט בֵּית הַכֶּלֶא,
אַךְ צִלּוֹ הַכָּבֵד עַל הָהָר
כְּמִקֹּדֶם יִגְהַר.
אֶת הַצֵּל עוֹד יָמֵשׁ הָאָדָם –
וְיִשְׁמַע קוֹל הַדָּם.
לְהִמּוֹג בְּתוֹךְ הִיּוּלִיּוּת מִתְפַּתֶּלֶת,
לִשְׂרוֹת עִם חוֹמֵק. צוּרָה לָצוּר.
לְפַרְפֵּר כַּנֶעֱקָד אֶל צִמְאוֹן הַמַּאֲכֶלֶת,
לְהָטִיל פְּלָצוּר.
לִנְעֹץ סַכִּינֵי חֲרִישָׁה בְּקַרְקַע בְּתוּלָה –
וְלִצְנֹחַ רָגוּעַ, מְיֻגָּע,
כְּחֹמֶר אַחַר יַד הַיּוֹצֵר,
תַּחַת כִּפַּת בְּרֵאשִׁית כְּחֻלָּה.
בְּלֵיל הַסְּלִיחוֹת
צָפִים וְעוֹלִים הַטְבוּעִים עַל פְּנֵי שֶׁטַח הַמַּיִם
דּוֹרְכִים עַל מִזְרְנֵי גּוּמְאֲוִיר זוֹרְמִים אֶל מִתַּחַת גִּשְׁרֵי אֲנָחוֹת
תַּחַת שְׁחוֹר הַשָּׁמַיִם
שְׁוֹתְתֵי טִין יָרֹק עוֹנְדֵי פַּקְעִיּוֹת עֲשָׂבִים
לוֹטְשִׁים שְׁקַעֲרוּרִיּוֹת הָעֵינַיִם
מְבַקְשִׁים יָמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
וָאַיִן
אָמַרְתָּ שׁוּבוּ בָּנִים סָרְבָנִים
עָלִינוּ, וְהַגֶּשֶׁר גָּבוֹהַּ שִׁבְעָתַיִם
הַיָּרֵחַ מְגַשֵּׁשׁ לוֹ מוֹצָא בֵּין סַלְעֵי עֲנָנִים
וְאֵינֶנּוּ מוֹצֵא עֲדַיִן
הַרְחֵק מֵעֶבְרֵי הַגֶּשֶׁר מִכָּאן וּמִכָּאן
רוֹדְמִים פַּלְגֵי־גוּפֵינוּ בְּעַרְסָלִים שֶׁל אֲדִישׁוּת הַלַּיִל –
הֲבָא אֵיזֶה זֵכֶר פִּתְאֹם וְהִכָּה
עַל תֻּפֵּי חֲרָדָה וְהָלַם בִּמְבוֹאֵי הָאָזְנַיִם?
מִי יָבִיא בְּסִנָּר שֶׁל אַלְמוֹן וְשֶׁל שְׁכוֹל
אֶת עֲשַׁן הַכְּבוּיִּים הַלּוֹחֵךְ צִלְלֵי הַבַּיִת
מִי יָבִיא תַּכְרִיכִים לַבְּשָׂרִים שֶׁהִרְקִיבוּ בַּשְּׁאוֹל
חֲרָסִים לְחַפּוֹת עַל חוֹרֵי הָעֵינַיִם?
רָאִינוּ בִּסְחִי תְּעָלוֹת
מְנוֹרָה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהֶעֶלְתָה יְרוֹקָה וְקָנֶיהָ כְּפוּפִים כְּבִרְכַּיִם
גַּעְגּוּעֵינוּ נוֹקְשִׁים עַל כָּל פַּרְגּוֹדֵי הַלּוֹט
אֶל תְּמוֹלֵנוּ כָּרוּת נוֹשְׁמִים בִּכְמִיהָה מְלוֹא הַנְּחִירַיִם
הָהּ בּוֹרֵא רֵאשִׁית וְאַחֲרִית
שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ אֵינְרֹגַע לָעַד וַאֲרוֹנוֹת שֶׁל מַיִם וּמַצֵּבוֹת שֶׁל מַיִם
זְכָר־בְּרִית
לְמַעַן צְבָא מְרוֹמִים הַשּׁוֹמְרִים עַל נִצְחֵי בֵּין־עַרְבַּיִם
עֲדַיִן הַתְּקִיעָה הַגְּדוֹלָה נִשְׁמַעַת־נִמְשֶׁכֶת,
כִּי פָנָה יוֹם.
קְרִיאוֹת־בִּלְחִישָׁה, שֶׁהֵגִיחוּ מִתּוֹךְ דַּפֵּי הַמַּחֲזוֹר בְּפִתְאֹם,
טַלִּיתוֹת שֶׁגָּלְשׁוּ בִּמְהִירוּת מִן הַשֶּׁכֶם –
לְשָׁם. מוּל דֶּרֶס.
מַקּוֹר בְּמַּקוֹר. פְּלָדָה בִּפְלָדָה.
תִּתְקַפֵּל אֲדָמָה, חוֹל נוֹדֵד וּגְבָעוֹת, בִּתְפִלַּת רְעָדָה.
רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הַב קְפִיצַת־דֶּרֶךְ.
רַחַשׁ עֲטַלֵּפִים מִתְלַבְּטִים בֵּין אַנְטֶנוֹת
בְּרַחַף אֵין־קוֹל. הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁבַּר.
דְּמָמָה כֹּה שׁוֹנָה מִזּוֹ מִשֶּׁכְּבָר
וְעַד הֵנָּה.
כּוֹכָב וְכוֹכָב וְכוֹכָב מִן הַזֶּפֶת,
שֶׁאוֹרָם חָמוּר־צַיְקָנִי.
בְּאֵיזֶה מֶרְחָק מִכָּאן, אַל־מִדּוֹת, פּוֹעֲלִים הַקָּנִים,
אֵימָה בִּנְחִירֶיהָ נוֹשֶׁפֶת.
וְשׁוּב (הַאֻמְנָם הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת?)
עֵינֵי עֵגֶל בּוֹהוֹת בְּטִמְטוּם.
חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לֶחָלָל. הַכֹּל אָטוּם.
שׁוּב מִנֶּגֶד. תֵּבֵל מַעֲלָה גֵרָה, מִתְאַכְזֶרֶת.
וְרָחֵל אִמֵּנוּ, שְׁחוּחָה מִתְּחִנּוֹת אֶל תּוֹךְ עַצְמָהּ, לְלֹא בֶּכֶה,
זוֹרָה לְרוּח הַלַּיְלָה פִּסּוֹת הַשֵּׁנָה.
פָּנִים חֲרוּצִים שֶׁשָֹּקְעוּ מֵעַל מַאֲפֵרָה עֲשֵׁנָה –
פִּתְאֹם קוֹמָתָהּ זוֹקֶפֶת, מִלִּים בְּעֹז חוֹתֶכֶת,
לְבִיאָה עַל גּוּרֶיהָ שׁוֹמֶרֶת.
לֹא. הַהִיסְטוֹרְיָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
חָדְלוּ כּוֹכָבִים לִפְלֹחַ.
רַחַשׁ עֲטַלֵּפִים בְּרַחַף אֵין קוֹל. הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁבַּר.
דְּמָמָה כֹּה שׁוֹנָה מִשֶּׁכְּבָר.
הַמִּלִּים אֻבְּנוּ בַּלֹּעַ.
קֶדַח הַנֵּפְטְ. נוֹף מִתְעַקֵּשׁ לְלַבְלֵב.
הָלֵּב בַּקְּרָבוֹת. הַקְּרָבוֹת שֶׁבַּלֵּב.
חשוון תשל"ד
הֲרֵי לְךָ סְרָק שֶׁל שַׁבָּת כִּסְלֵוִית זוֹחֶלֶת
אֶל בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת מִבַּעַד לִרְפָפוֹת שֶׁל תְּרִיס.
יָרֹק עַלְוָנִי מְסֻגְרָר חוֹפֵף עַל שִׂיחַ חוֹלֶה,
לְשַׁדִים אָזְלוּ עַד תֹּם, וְחוּם שֶׁל טַבָּק
מְפֹרָר עַל גַּבֵּי שַׁרְבִיטִים נְגוּסֵי שַׁחֶפֶת.
הַגָּדֵר כִּדְחוּיָה בְּאֵזוֹב מוּעָם עַד שָׁחוֹר,
מְפֻטֶּמֶת כָּל אֶבֶן מֻכַּת־כַּרְסֶמֶת
אָפֹר, אָפֹר דָּלוּחַ –
עַד עֲצִימַת הָעֵינַיִם
שַׁבָּת כִּסְלֵוִית אַחֶרֶת. זוֹ
שֶׁבִּימֵי הַיַּלְדוּת הָהֵם. רוֹגַעַת אַחַר שְׁנַת צָהֳרַיִם.
הַשֶּׁלֶג תְּכַלְכַּל מִלָּבָן וְעַד יְרַקְרַק עִם קֹרֶט וָרֹד. מִשְׁטוֹחִים
כִּקְטִיפָה רַחֲבַת גָּלִּים שֶׁקָּרְשׁוּ
תַּחַת יָד מְכַיֶּרֶת.
וְהַשֶּׁלֶג אוֹכֵל הַצְּלָלִים –
אֵיזֶה בֹּהַק חוֹגֵג שֶׁל שַׁבָּת.
אֵיזֶה רֹם בִּקְרִיאַת בָּרְכִי־נַפְשִׁי
כְּאָרִיָּה מְאֻלְתֶּרֶת בִּפְנִים.
קַלּוּת אֲבָל גַּם מְלֵאוּת
מַרְחִיפָה עַל סֹלֶת הַשֶּׁלֶג שֶׁמֵּעַל הַגַּגּוֹת
וְעַטְרוֹת הָעֵצִים.
בָּרְכִי נַפְשִׁי שֶׁל שַׁבָּת בְּלֹבֶן תְכַלְכַּל־וְרַדְרַד
שֶׁבְּטֶרֶם וֶרְלֶן
פּוֹקֵחַ עֵינַיִם בַּחֲרָדָה –
הָהּ סְרָק שֶׁל שַׁבָּת שֶׁכָּל כֻּלָּהָּ חֹל
כִּפַּת הַזָּהָב שֶׁבַּ“גַּן הַפַּרְסִי”
עַל צֵל הַכַּרְמֶל בְּחִיּוּךְ מִתְרַפֶּקֶת,
וִירַק שִׂמְלָתָהּ בְּעַשָׂרוֹת הַפַּסִּים
סוֹפֵג הֲזָיוֹת מִמַּמְלֶכֶת הַשֶׁקֶט.
מִכָּאן הַמִּדְרוֹן הַמְגֻיָּד בִּכְבִישָׁיו
מַחְלִיק לִטְבִילָה שֶׁל מִנְחָה מְרֻגַּעַת,
וְרֹחַק אַבְנִי בְּמִשְבֶּרֶת גְּבִישָׁיו
מוּל שֶׁמֶשׁ קֵיצִית, לְהָטֶיהָ שׁוֹפַעַת.
מִכָּאן, תַּחַת גַּג מְשֻׁפָּע וְרָעוּף,
הַבַּיִת־עַל־גַּיְא כְּמֵגִיחַ לָלֶכֶת,
לִגְלֹשׁ קַלִּילוֹת מִן הַגֶּבַע, לָעוּף
אֶל פַּס עֲנָנָה הַנִּמְשֶׁכֶת־נִמְשֶׁכֶת.
מִבֵּין לְמִשְׁזָר שֶׁל צַמֶּרֶת הַבְּרוֹשׁ
תָּצִיץ אֳנִיָּה דַקַּת־גֵּו וּמֻכְסֶפֶת;
שָׁקְעוּ בְּרִדְמָה אֲרֻבּוֹת כְּפוּפוֹת־רֹאשׁ;
סִירָה כְּבַרְבּוּר בִּפְזִיזוּת מְרַחֶפֶת.
הַיָּם בְּיַרְקוֹ הַחִוֵּר־הַכָּבוּי
לוֹקֵק בְּלִי חָשָׂךְ אֶת אֲבַץ הָרָקִיעַ.
בֵּין שְׁנֵי הַמְּזָחִים מִפְרָצוֹ נָח שָׁבוּי
וְרֹךְ אַדְוָתוֹ מְלַטֵּף וּמַרְגִּיעַ.
שְׁנֵי פַנָּסִים בַּמּוֹרָד
וּמַגָּל שֶׁל יָרֵחַ.
אֹרֶן לְפֶתַע חָרַד
וּפָלַט זֶלֶף רֵיחַ.
אֹפֶל יָרֹק מִתְבַּזֵּק
עַל הַשְּׁבִיל הַגֹּוֵעַ;
צֵל בְּתוֹךְ צֵל מִתְמַזֵּג,
אֶת הַצַּעַד בּוֹלֵעַ.
טַל שֶׁל חֲצוֹת וְכִסּוּף
מְשַׁכֵּר אֶת הָעַיִן,
נָח עַל הָרֹאשׁ הַכָּסוּף
וּמַדְבִּישׁ הַשְּׂפָתַיִם.
רַהַט מוּאָץ שֶׁל דָּמִים
בִּסְחַרְחֹרֶת יוֹקֶדֶת.
סָח הַמֶּרְחָק הַיַּמִּי
מַעֲשֶׂה מִימֵי קֶדֶם – – –
כָּל הַצְּבָעִים הָהֵם (1970–1978)
שִׁירֵי יְרוּשָׁלַיִם
לֹא אֲבָנִים מֵתוֹת
הַר צִיּוֹן בְּלִי אוֹר־קוֹל
רוּחוֹת קָרִים־יְבֵשִׁים
הַכֹּל בְּיַחַד
תְּנוּמַת הַזְּמַן
נוֹף מִנְחָה
לַיְלָה בְּטַלְבִּיָה
בֵּין אַזְעָקָה לְאַרְגָּעָה
בַּת־קוֹל
לְיַד הַר־הַזֵּיתִים בֵּין־עַרְבַּיִם
גַּם לִי יוֹנָה…
טִיחַ עַל טִיחַ
בֵּין שִׁנֵּי הַחוֹמָה
שִׁבְרֵי הַכַּדִּים
שָׁלֹש יוֹנִים עַל הַגַּג
כָּל הַדְּמָמוֹת
שִׁירִים אֲחֵרִים
רוּחַ הַמָּקוֹם בִּשְׁלֹשָה פְּרָקִים
זִירָה
הֱיוֹת
אַחַר
לְאָן הָלְכוּ הַמִּלִּים
בַּלָּדָה קְצָרָה
לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה הָרוּחַ
קָרָאתִי שִׁירֵי עֶזְרָא זוּסְמַן
הוּא שָׁם וְהוּא כָאן
בֵּין יוֹם לְיוֹם
וְעַכְשָׁיו
וְעוֹד בַּלָּדָה עַתִּיקָה
אַבְּסְטְרַקְט בַּחֹשֶׁךְ
בִּקְטִיפַת הַפִּיחַ
תִּקּוּן חֲצוֹת
מַפָּה פִיסִית
דּוֹלְצִינֵיאָה
לִירִיקָה
הַחֶדֶר מְחַכֶּה
מִבְצַר הַשְּׁתִיקָה
בְּאֶרֶץ הַלּוֹכִים
הַפָּנִים אֶל הַיָּם
שֶׁבַּלַיְלָה הַהוּא
סָעִיף בְּתוֹרַת הַבַּלָּדָה
אִידִילְיָה
סִיזִיפוּס
רַק הָרוּחַ גְּלֻיּוֹת מִמַּרְגְּלוֹת הַמּוֹנְבְּלָן שׁוּב פַּגְרָה
תָּכְנִית
וּלְמַעֲשֶׂה
רָחוֹק רָחוֹק
כָּל הַצְּבָעִים הָהֵם
לַיְלָה כְּאָז
מַכְבֵּשׁ עַל הַקֶּבֶר
שְׁנֵינוּ
הַיַּיִן הַקַּר (1977–1981)
הַיַּיִן הַקַּר הֶחָרוּז הַמַּר
שׁוּרוֹת מֵעַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן
אֵין שִׁיבָה
עָלֶה שֶׁהִצְהִיב
עַל חֵטְא
מָה עוֹשִׂים
פּוֹקַחַת מִלִּים
מִיוֹמַן דְּרָכִים 77: פָּארִיס 21 בְּיוּנִי
בֵּית גְּנָזָיו
מִבֵּית הַמַּרְפֵּא
הַלַּיְלָה כְּמוֹ אָז
מַבָּט יָתוֹם
מוֹטִיב נִשְׁכָּח
אֶשְׁנַב שְׁקִיעָה
אַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה
מָרִיר צוֹנֵן
נְקָמָה
אֵיזוֹהִי הַדֶּרֶךְ
אַסִימֶטְרִיָּה
זִכְרוֹנוֹת הַדָּם
בַּלָּדָה חוֹזֶרֶת
בַּדֶּרֶךְ לְבּוֹסְטוֹן
תֵּאַטְרוֹן
אֲרִיחֵי הַשַּׁיִשׁ
לְבַת־מִרְיָם שֶׁאֵינֶנָּה
הַמְּסַפֵּר נִפְגָּשׁ עִם דְּמֻיּוֹתָיו
אֱלוּל רוֹמַנְטִי
בַּלָּדָה בְּנֻסָּח יָשָׁן
חָזוּת
צִפּוֹר קְטַנָּה
תַּרְגּוּם
נְקֻדָּה
הָרוּחַ פִּתְאֹם
אֹזֶן כְּרוּיָה
דְּשָׁאִים הָעוֹלִים בִּשְׁגָגָה
לִמְחֹק
פְּגִישָׁה
תַּהֲלִיךְ
אַרְמַע הַמְּשׁוֹרֵר
לִפְנֵי לֵיל הַדִּין
לְלֹא תַקָּנָה
אַחֲרֵי הָאָרוֹן
עִמּוּת
קֶטַע מִתַּסְרִיט יָשָׁן
תַּכְלִית
בְּדִבּוּר אֶחָד
הַיַּיִן הַקַּר
מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגוֹד (1982–1985) הַלַּיְלָה הַזֶּה
הַמִּלִּים הָעֲיֵפוֹת
שִׁלְהֵי אִידִילְיָה ו/או בַּלָּדָה
דּוֹמֵם
עַרְבִית שֶׁל חֹל
מוֹטִיבִים בְּרַצְלָבִים
עַד אָז
מַחֲזוֹר
נְפִילָה
הַסִּפּוּרֵ מֵעַצְמוֹ
אוֹת וְתָגֶיהָ
פִּסַּת הַקַּרְקַע
טְבֵרְיָה בַּגֶּשֶׁם
גְּנִיזָה
מוֹטִיב מִשְׁלֹש נְקֻדּוֹת שְׁמִיעָה
מֵעוֹלָם לְעוֹלָם
נִשָּׂא עַל גַּלִּים
צֶבַע פָּנֶיהָ נִשְׁמַר
אַפְטָרָה
TRISTIA
שַׁלֶּכֶת
הָרְאִי
צֵל
בָּלָּדָה
לְאֹרֶךְ הַמַּיִם
סֶמַנְטִיקָה אוֹ קוֹנוֹטַצְיוֹת
לַיְלָה שֶׁכָּזֶה
גְּלוּיוֹת מִן הָאַלְפִּים (1983–1984)
הַפְּשָׁט וּמַה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו
פְּגִישָׁה
הָגוּת
שִׁגְרָה שֶׁל נוֹדֵד בַּדְרָכִים
מִן הָעֵמֶק
גַּם כָּאן הַשִּׁיר
שְׁנֵי שִׁירִים בְּקוֹסְמוֹלוֹגְיָה
גֶּשֶׁם מָקַבְּרִי
בִּרְאִי שׁחוֹר
פְּרוֹזָה
הַקִּיר הַלָּבָן
וַדָּאוּת
מִשְּׁנֵי עֲבָרִים
יַתְמוּת
לֹא יָדַע אִישׁ
תּוֹרָשָׁה
קוֹנוֹטַצְיוֹת
לַיְלָה רִאשׁוֹן בַּקֶּבֶר
מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד
בִּכְחוֹל עֵינַיִךְ
הַלְקִין לִפְנֵי מַעֲבַר יַבּוֹק
שְׁלֹשָה פְּרָקִים בַּבִּיוֹגְרַפְיָה שֶׁל צְוֶטַאיֶבָה
שַׁיָּכוּת
פּוֹאֶטִיקָה תַּמְצִיתִית
תַּחֲנָה אַחֲרוֹנָה – יֶלַבּוּגָה
לִפְנֵי הַשַּׁעַר
דרך המשך, דרך קוצים: על שירתו של ק.א. ברתיני –
דן מירון
כָּל מַרְאֶה וּמַרְאֶה בְּצִבְעוֹ הַטָּרִי
צִבְעוֹ הַצּוֹבֵט עַד לְדֶמַע:
אַרְגָּמָן מִזְדַּלּף עַל תִּלֵּי הַקְבָרִים,
עַל עַרְבַת הַשְׁלָגִים הַנִּרְדֶּמֶת.
חֲמִילַת הַמּוֹכִין,
וְרַגְלַיִם צָבוֹת.
וְקִפְאוֹן הַשְׁקִיעָה הָרוֹעֶצֶת.
וְיָרֵחַ עֲנָק עַל רְקִיעַ צָפוֹן
שֶׁמֵּעַל הַטַּיְגָה עַד אֵין קֵצֶה.
וְאֶנְקַת גּלְמִידוּת, הָעֶלְתָה לְעוֹלָה,
וְחִרְחוּר מְמֻשָּׁךְ.
שְׁתִיקַת־פֶּתַע…
“וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם”,
כְּדִבְרֵי אֲחוֹתִי אֲשֶׁר מֵתָה.