הִשְׁתַּנּוּת

°, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁתַּנָּה: ענינו השתנות והתנכר (השרש' לריב"ג, חפש). ענין המלות האלו העוות והשתנות מהמנהג (רד"ק, שרש סור). ויפול ההשתנות במעורב עד שיתהוה מהם תחלה הקיטורים כפי מיניהם החלוקים (מו"נ א עב). הדוחק והגליות ותכיפת הצרות והשתנות העתים והענינים (תק' מדות הנפ' לרשב"ג כה). כי יש איש אוהב צדק פעמים ואוהב רשע פעמים או לא ישנאנו להרחיקו לגמרי לפי השתנות הזמן עליו  (מלמ' התלמיד', חיי שרה). מהטבע מתחייב השתנות הגווּנים בצמחים (שבט יהודה סד). שהפסד זה העולם והשתנותו ממה שהוא עליו או השתנות דבר מטבעו והמשכו אל השנוי ההוא הוא דבר שלא באו אלינו בזה דברי נביא ולא דברי חכמים (מו"נ, ב כט). התחלפות כל אחד מפרטיהם והשתנותו מעת לעת ומזמן לזמן במקריו ((יסו"ע לר"י ישראלי ב ח).  – ומ"ר: וההשתניות ההם להיותם בקדימה ואיחור ישוער בהם הזמן לא הדברים המתחדשים פתאם שאין בהם שעור קדימה ואיחור (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ה ג). קול שפל והברה נוטה עם מנוחות תכופות והמשכיות ארוכים והשתניות גדולות (נופ' צופ', מסיר ליאון 41).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים