ישראל לוין (1924–2022)

<בהכנה>

Israel Levin

    ישראל לוין נולד בי״א באדר ב׳ תרפ״ד, 17 במארס 1924 בזמושץ׳ שבפולין למשפחה ציונית מאוד. עד גיל שש למד ב״חדר״, ואחר כך בבית הספר העברי ״קדימה״. כשהיה בן 10 עלה ארצה עם אמו ועם שני אחיו, בעקבות האב שעלה שנתיים לפניהם. המשפחה השתקעה בתל אביב, ולוין למד ב״גימנסיה הרצליה״, ושם שאב השראה מהמורה נחום פרחיהו. ״הוא היה איש בעל שאר רוח ורחב אופקים, ועורר בי את אהבת הספרות״, מספר לוין. ״כבר אז ידעתי שזה התחום שאני הולך ללמוד ולעסוק בו״. לאחר שנת שירות של עבודות חקלאיות בקיבוץ גבת נרשם לוין ללימודי ספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל וגם פסיכולוגיה. ״חיפשתי את המפתחות לנפש האנושית״, הוא אומר. במקביל ללימודים התגייס לש״י – שירות הידיעות של ה״הגנה״ – והיה שותף למאבק על המדינה שבדרך. בתקופת הלימודים התפרנס מעבודות ניקיון ומלצרות באוניברסיטה. לאחר מכן נבחר ליושב ראש הסתדרות הסטודנטים והנהיג את שביתת הסטודנטים הראשונה באוניברסיטה, מחאה על קיפוח זכויותיהם של סטודנטים שלימודיהם נפגעו בשל שירותם ב״הגנה״ ובפלמ״ח. הלימודים באוניברסיטה העברית היו אז במסלול ישיר לתואר מוסמך. לוין, שחיפש נושא מאתגר לעבודת המחקר, הגיע לפרופ׳ חיים שירמן והחליט להתמחות אצלו בספרות ימי הביניים. הוא חקר בעבודתו צדדים רעיוניים בשירת ספרד, וב-1947 קיבל את התואר. במלחמת העצמאות הועבר לוין מהש״י לחטיבת ירושלים שאך זה הוקמה, והמשיך לשרת במערך המודיעין בעיר הנצורה והמופגזת. בהפוגה השנייה נשלח לקורס קציני מודיעין, והוצב במחוז הנגב, שהיה נצור גם הוא, ושם לחם עד סיום הקרבות. לקראת סוף הלחימה סופח למודיעין של חטיבת ״גולני״ והשתתף במבצע ״עובדה״ לכיבוש אום-רשרש, היא אילת. לאחר המלחמה שב לוין עם רעייתו, חנה, לירושלים, התחיל ללמד ספרות בבית ספר תיכון ובסמינר למורים ולעבוד אצל פרופ׳ שירמן על עבודת הדוקטור, שבה חקר את השפעתם של מקורות עבריים קדומים על שירתו של רבי יהודה הלוי. כעבור כמה שנים עבר לוין ללמד בסמינר הקיבוצים ״אורנים״ והשתקע שם עם משפחתו. ״היו שם אווירה לימודית מיוחדת וקהל תלמידים מאתגר ומעניין״. ב-1955 סיים את עבודת הדוקטור וקיבל מענק מחקר כדי להוציא מהדורה ביקורתית של שירי הקודש של אברהם אבן עזרא. ״זו הייתה עבודת המחקר הגדולה הראשונה שלי״, מספר לוין. ״למדתי רבות מההתנסות בהעמדת טקסט מתוך כתבי יד, בפירושו ובחיפוש משמעותו. העבודה הזאת העלתה את המשורר אל פני השטח, וחשפה את שיריו לקהל״. לוין התחיל ללמד בבית הספר הגבוה בחיפה, שהיה לימים לאוניברסיטת חיפה, וכשהוקמה בתל אביב אוניברסיטה חדשה, הוא הוזמן ללמד בה. שנים הרבה עמד בראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב והיה ממעצביו. ״עסקתי רבות בבניית החוג, בארגון תכניות לימודים ושיטות הוראה, בקידום כוחות צעירים ובסיוע לסטודנטים בכל תחום, לא רק בלימודים״, הוא אומר. כל שנותיו באוניברסיטה המשיך לוין במחקר פעיל, שהניב ספרים ומאמרים רבים. אחד ממחקריו הגדולים יוחד לסיווג שיטתי של השירה העברית בהשוואה לשירה הערבית, עבודה שראתה אור בשלושת כרכי הספר ״מעיל תשבץ״. במחקרים אחרים התמקד לוין בשירת הקודש של יהודי ספרד. הוא שפך אור על עבודתם של כמה מן החשובים במשוררי התקופה, תוך התבוננות במקורות עבודתם, בהשפעות השירה הערבית ובהיבטים תרבותיים, דתיים ופילוסופיים של השירה העברית. במחקרים בולטים אחרים עסק פרופ׳ לוין בחיפוש המורשת של שירת ימי הביניים – של ספרד ושל אשכנז – בדורות מאוחרים יותר, כמו בשירתם של חיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן ואמיר גלבוע, והוא חקר גם את שירת אשכנז בימי הביניים. פרופ׳ לוין לימד אלפי תלמידים לתואר ראשון, הדריך עשרות תלמידי מחקר, ונחשב מורה אהוב ומוערך. ״הוראה היא אמצעי חשוב ביותר בהבהרת בעיות מחקריות שאתה מתמודד עמן. המגע החי עם סטודנטים הוא סם החיים של המחקר האקדמי״, הוא אומר. ״אבל יש כאן גם רצון אישי לחדור אל התודעה ואל העולם הרגשי של התלמידים, להפוך את השיעור לאירוע רוחני ולהפגיש אותם עם פרק גדול ומרתק של התרבות העברית ועם שורשי התרבות של ימינו״. פרופ׳ לוין זכה באותות הוקרה, פרסים ומענקים: פרס ורבורג 1952/1953 מטעם האוניברסיטה העברית, מענק מחקר מטעם קרן הזכרון לתרבות יהודית מניו-יורק ב-1979, בפרס ביאליק לחכמת ישראל ב-1982, בפרס טולדנו מטעם  המרכז למחקר והוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח ב-2005 ובפרס ישראל לשנת תשס״ט. פרופ׳ לוין התגורר בתל אביב, והיה נשוי לחנה, אב לנורית, ליובל ולהדס וסב לשישה נכדים.
ישראל לוין נפטר בתל-אביב בב' באייר תשפ"ב, 3 במאי 2022.
[מקורות: אתר גף פרסי ישראל במשרד החינוך, ויקיפדיה, גרנות²]

ספריו:

  • תור הזהב : מבחר השירה העברית בספרד עם מבואות ופירושים (מרחביה : ספרית פועלים, 1955)
  • בין גדי וסער : עיונים בשירת שלונסקי (מרחביה : ספרית פועלים, 1960)
  • שמואל הנגיד חייו ושירתו (תל אביב, 1967)
  • אברהם אבן-עזרא : חייו ושירתו (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ל 1969) <מהדורה מתוקנת יצאה לאור ב-1976>
  • על מות : הקינה על המת בשירת החול העברית בספרד על רקע הקינה בשירה הערבית (תל אביב, 1973)
  • שירי הקודש של אברהם אבן עזרא (ירושלים, 19761980). 2 כר׳.
  • מעיל תשבץ : הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד (תל אביב, 19801994). 3 כר׳.
  • חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא (תל אביב, 1983)
  • ילקוט אברהם אבן-עזרא (ניו יורק, 1985)
  • הסוד והיסוד : מגמות של מסתורין בשירתו של אבן-גבירול (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ו 1986)
  • אם אשכחך ירושלים : שירי אזור ליטורגיים עבריים בספרד בימי הביניים (קורדובה, 1992) <עם אנחל סאנז בדיליוס>
  • תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998)
    תוכן העניינים
  • כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול : כולל מהדורה ביקורתית של כתר מלכות עם הקדמה, פירוש וחילופי נוסח (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב ההוצאה לאור, תשס״ו 2005)
  • שירה ארגוה ידי רעיון : עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009)
    תוכן העניינים.

עריכה:

  • שירים / שלמה אבן גבירול (תל אביב : ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ז 2007)
  • שירים / יהודה הלוי (תל אביב : ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ז 2007)
  • שירים / אברהם אבן עזרא (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע״ש חיים רובין, תשע״א 2011)
  • שירים / שמואל הנגיד ; ערכה והוסיפה הקדמות והערות, טובה רוזן (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע״ש חיים רובין, תשס״ח 2008)
  • שירי הקודש של משה אבן עזרא : מהדורה ביקורתית / הגיהו מכתבי יד ומדפוסים, ערכו, פירשו והקדימו מבואות ישראל לוין וטובה רוזן (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע״ש חיים רובין, תשע״ב 2012-תשע״ד 2014)

על המחבר ויצירתו:

ספרי יובל:
  • ספר ישראל לוין : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / ערכו ראובן צור וטובה רוזן ; עורכת משנה - חנה דויד (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשנ״ה 1994–1995) 2 כר׳.
    תוכן העניינים
ביבליוגרפיה:
  • רון, שמרית.  שובה של הקלאסיקה העברית.  מקור ראשון, שבת, י״ג בתמוז תשס״ז, 29 ביוני 2007, עמ׳ 12–13, 18 <שיחה עם ישראל לוין עם הוצאה לאור של כרך משירת שלמה אבן-גבירול>
על ״תנים וכינור״
  • הולצמן, אבנר.  מה תהיה נקמתנו?  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ באלול תשנ״ח, 28 באוגוסט 1998, עמ׳ <חזר ונדפס בספרו עין בעין : על עשרים חוקרי ספרות (ירושלים : הוצאת כרמל, תשע״ח 2018), עמ׳ 61–66>
על ״שירים״ לשלמה אבן גבירול (2007) על ״שירים״ ליהודה הלוי (2007)
קישורים:

OpenLibrary – OL1552737A Wikidata – Q12408398 J9U – 987007264435705171 NLI – 000083321 LC – n82096355 VIAF – 98001812
עודכן לאחרונה: 19 ביולי 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף