יצחק בר-יוסף, סופר ועיתונאי,
נולד בתל-אביב בכ״ב בסיון תש״ט, 19 ביוני 1949, בנם של ציפורה פייגה לבית גרינפלד, בת היישוב הישן בירושלים, דור שמיני בארץ, והסופר יהושע בר-יוסף, יליד צפת, דור שישי בארץ. גדל והתחנך בחיפה. למד היסטוריה של עם ישראל ותולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. מוסמך בספרות השוואתית.
ספרו הראשון, סיפרתי את זה, יחזקאל (כתר, 1988), הוא קובץ סיפורים שעלילות סיפוריו מתארות דרמות אנושיות בחייהם של אנשים פשוטים, החיים במקומות קטנים ומרוחקים מן המרכז. הספר כתוב בנוסח ריאליסטי-נטורליסטי דייקני שלעתים חורג לפנטסטי. לסיפורים נלווית תדיר נימה הומוריסטית, הגולשת לפרקים לתחומם של האירוני והגרוטסקי. ספר הביכורים של בר יוסף זכה להערכה, והוא סומן על ידי המבקרים כיוצר בעל קול ייחודי. בהמשך פירסם עוד שבעה ספרי פרוזה:
חדר מלחמה (1990); ונוס (1992); סימני חיים (1994);
מזכרת אהבה (1995); גם לך יהיה טוב בחיים (1997); לא ביום ולא בלילה (2000); וכשהתנשקנו (2006) ואת ספר הילדים
מה שיהלי רוצה (2014). ב-2021 הוציא את ספרו האחרון עד כה היי, אתם שם למעלה.
גיבורי ספריו של בר יוסף נתונים בהתמודדות מתמדת עם גורלם ומנסים להיחלץ ממנו. רובם כמהים לאהבה ומייחלים לישועה פרטית, אך פעמים רבות הם מיטלטלים בין ייאוש לתקווה ובין אשליה לאכזבה. בספריו המאוחרים בולט המיזוג בין דמויות גרוטסקיות לדמויות מורכבות המציגות מצבי נפש מדכדכים. אחריתם של גיבוריו מאירה את מקומה המשמעותי של תפישת העולם הדטרמיניסטית ביצירתו, תפישת עולם הקושרת בינו ובין יוצרים כמו יצחק שמי, אהרון ראובני, יעקב חורגין ויהושע בר יוסף, אביו.
רבים מסיפוריו הם סיפורי מקום. תיאורי המרחב בספריו פורשים תמונה חיונית של מושבות ועיירות נידחות
(סיפרתי את זה, יחזקאל), ושל ערים כמו צפת (מזכרת אהבה) ותל אביב
(כשהתנשקנו). תוויהם הייחודיים של המקומות הללו מתוארים בלשון קולחת ובהירה.
יחסיו עם אביו הסופר ניצבו במרכז ספרו מזכרת אהבה. הספר נפתח במות האב ועוקב אחר זיכרונותיו של הבן מאביו. התבוננותו הרטרוספקטיבית והמפוכחת של הבן המספר משרטטת דיוקן מורכב הן של דמות האב והן של מערכת היחסים בינו ובין בנו. דמות האב מצטיירת כקרובה מצד אחד וזרה ומנוכרת מצד אחר, אהובה ומפחידה, מושכת ודוחה. הספר זכה לביקורות אוהדות ואף תורגם לצ׳כית.
בר יוסף חיבר את המונודרמה שימון בביצוע יהויכין פרידלנדר. זכה בפרס קוגל לספרות יפה מטעם עיריית חולון על ספרו
מזכרת אהבה (1995); ובפרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2002.
סרנה, יגאל. מתנתק מאביו. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ג בתמוז תש״ן, 6 ביולי 1990, עמ׳ 24–25.
עברון, רם. לכתוב בלי לפחד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת,
כ׳ בכסלו תשמ״ח, 11 בדצמבר 1987, עמ׳ 20 <ראיון עם יצחק בר-יוסף>
על ״סיפרתי את זה, יחזקאל״
הופמן, חיה. חשבון עם העבר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ג בכסלו תשמ״ט, 2 בדצמבר 1988, עמ׳ 21.
מוסקונה-לרמן, בילי. ספר את זה איציק : על יצחק בר-יוסף, בנו של הסופר יהושע בר-יוסף ועל ספרו הראשון:
סיפרתי את זה יחזקאל.
מעריב, סופשבוע, ט׳ בכסלו תשמ״ט, 18 בנובמבר 1988, עמ׳ 34–36.
נבות, אמנון. בין ״עליו אני חי״ ל״הבו חזון״. דבר, כ״ט בטבת תשמ״ט, 6 בינואר 1989, עמ׳ 19.
עינת, עמלה. להביט אל האדמה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 221 (י״ד באייר תשנ״ז, 21 במאי 1997), עמ׳ 7.
פרליס, איזה. להרכין את הראש ולהביט אל האדמה. הדאר, שנה 77, גל׳ ו׳ (כ״ה בטבת תשנ״ח, 23 בינואר 1998), עמ׳ 22–23
על ״לא ביום ולא בלילה״
הולצמן, אבנר. הבלדה על נעמי. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ג׳ באב תש״ס, 4 באוגוסט 2000, עמ׳ 26–27 <חזר
ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 238–240>
מלצר, יורם. סדנת בעלי המלאכה. מעריב, מוסף שבת
– ספרות וספרים, כ״ז בסיוון תש״ס, 30 ביוני 2000, עמ׳ 26.
על ״כשהתנשקנו״
בן, מנחם. עונג חלקי.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ד׳ בתמוז תשס״ו, 30 ביוני 2006, עמ׳
29.
דואניאס, סמי. ״כשהתנשקנו״.
Time Out תל-אביב, גל׳ 182 (27 באפריל עד 4 במאי 2006), עמ׳
134.
פריד, ירון. הנשים, הו הנשים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות,
ט׳ בניסן תשס״ו, 7 באפריל 2006, עמ׳ 30.
רוזנבלום, עמליה. כמו מחרוזת
שנפרמה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 690 (י״ט באייר תשס״ו,
17 במאי 2006), עמ׳ 14.
