שהרה בלאו (1973)

Sahra Blau

    שהרה בלאו נולדה בבני־ברק בט״ו באייר תשל״ג, 17 במאי 1973, בת בכורה למשפחה ״דתית בורגנית קלסית״ מן הזרם הדתי־לאומי. למדה באולפנה ׳אמונה׳ בעיר הולדתה. במסגרת השירות הלאומי התנדבה במוזיאון הארץ ובמכון ללימודי השואה בחיפה. שם החלה להדריך ולתעד ניצולי שואה. לאחר השירות הלאומי, חזרה לעבוד במכון וכן ללמוד היסטוריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן.  מ־1999 היא מארגנת ומנחה את ״טקס יום השואה האלטרנטיבי״ בתל אביב, אירוע שיזמה, שמשתתפים בו אנשי רוח, אנשי תקשורת, סופרים, אמנים ושחקנים, והוא מהווה אלטרנטיבה לציונים הממלכתיים של הטקס הלאומי.
    מפרסמת רשימות וכתבות עיתונאיות, בעיקר מתוך ניסיון לרענן את אופני ההסתכלות המקובלים על אורח החיים הדתי, על נשיות ודתיות ועל התפר בין דת לחילוניות. רשימותיה מתפרסמות במעריב, העיר, הארץ ובבמות נוספות. במהלך השנים הגישה תוכניות רדיו וטלוויזיה בערוצים שונים והיא מרבה להשתתף בפאנלים ובתוכניות אירוח בנושאי דת וחברה.
    יצירתה הראשונה, סיפור קצר בשם ״שרימפס״, התפרסמה ב־2001 במוסף ״סופשבוע״ של עיתון מעריב, ולאחר מכן תורגמה ופורסמה באנתולוגיות בצרפת ובספרד. סיפורים קצרים נוספים פורסמו באנתולוגיה שם יש שושנים לסיפורת נשים ארוטית בעברית (2003, בעריכת הגר ינאי) ובכתב העת מאזניים. מחזה פרי עטה, האחרונה, הוצג ב־2004 בפסטיבל לתיאטרון קצר ב״צוותא״, תל אביב. המחזה מציג את סיפורן של שתי ניצולות שואה, שהן האחרונות לשרוד את חורבן העולם, המתקוטטות מי מהן תזכה להיות הניצולה האחרונה עלי אדמות.
    ב־2007 ראה אור ספר ביכוריה, הרומן יצר לב האדמה, בהוצאת זמורה־ביתן, שזכה לביקורות אוהדות. הספר מתאר את חייה של אישה דתית, רווקה בודדה, שטופת שנאה עצמית, שבוראת לעצמה גולם עשוי אדמה, כדי שימלא את מאווייה המיניים והרגשיים. בלאו מעניקה פרשנות נשית חדשנית ליצור הסמלי מן המיסטיקה היהודית, הגולם, ובעיקר כפי שהתממש בסיפורו של המהר״ל מן המאה השש־עשרה. ב־2012 יצא ספרה נערות למופת, הנוגע במתח בין מיניות לצניעות.
    ב־2018 פרסמה בלאו את האחרות, מותחן שבמרכזו ניצבת שאלת הילודה ומעמדה המרכזי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית בפרט וב־2022 יצא לאור ספרה הראשונות, והוא מסעה של הסופרת בעקבות הנשים שממשיכות להעניק לה השראה: זרש ואשת לוט, יעל ואסנת, דבורה, דינה ועוד. בסגנונה הייחודי היא מציעה פרשנות אישית לעלילותיהן של שלושים מנשות התנ״ך – אימהות ולוחמות, אהובות ושנואות, קורבנות ומנהיגות.


שיחה עם הסופרת שהרה בלאו בספריה הלאומית

נכתב על־ידי שירה סתיו עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: עדי מזן, ׳הארץ׳]

ספריה:

  • יצר לב האדמה (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשס״ז 2007) <עריכה – נועה מנהיים>
  • נערות למופת (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ב 2012) <עריכה – נועה מנהיים>
  • יתד (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ד 2014) <עריכה – נועה מנהיים>
  • האחרות (חבל מודיעין : זמורה־ביתן, תשע״ח 2018) <עריכה – נועה מנהיים>
  • הראשונות : מסע אישי אל נשות התנ״ך (חבל מודיעין : כנרת, זמורה – מוציאים לאור, 2022) <איורים – בתיה קולטון>
על המחברת ויצירתה:

  • ברזילי, עינת.  חיי שהרה.  מוצ״ש (מקור ראשון), גל׳ 52 (כ׳–כ״ז בניסן תשע״ב, 12 עד 19 באפריל 2012), עמ׳ 16–23 <שיחה עם שהרה בלאו>
  • חכים, דורית.  פרשת חיי שהרה.  הארץ, מוסף הארץ, י״ט באדר תשס״ג, 21 בפברואר 2003.
  • כהן, דודו.  ״אצלי מרקו עדיין רוצה לאמא״.  מקור ראשון, דיוקן, י״ח בניסן תשס״ז, 6 באפריל 2007, עמ׳ 36 <שיחה קצרה עם שהרה בלאו>
  • שנבל, אריאל.  רוח סערה.  מקור ראשון, נשים, גל׳ 15 (ט״ז באדר א׳ תשס״ח, 22 בפברואר 2008), עמ׳ 16–18 <ראיון>
על ״יצר לב האדמה״ על ״נערות למופת״ על ״האחרות״ על "הראשונות"
  • יזרעאלי, בועז. נוף קדומות.  הארץ, מוסף ספרים, א' בכסלו תשפ"ג, 25 בנובמבר 2022, עמ' 60–61.
קישורים:

OpenLibrary – OL6592546A Wikidata – Q6952512 J9U – 987007309415405171 NLI – 000238175 LC – no2007055923 VIAF – 61322312
עודכן לאחרונה: 17 במאי 2023

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף