שמעון קושניר (1895–1986)

<בהכנה>

Shimon Kushnir

    שמעון קושניר, אחיו של מרדכי שניר, נולד בבאלטה, פודוליה, אוקראינה (לפנים – פולין) בכ״ז בכסלו תרנ״ו, 14 בדצמבר 1895. הועלה לארץ ישראל על-ידי אמו ב-1905, לאחר שאביו דוד עלה שנה קודם לכן לארץ להכין את קליטת המשפחה. למד ב״קרית-ספר ״בבן שמן בניהולו של ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת ביל״ו. ״בהיותו כבן שתים-עשרה יצא לעבוד בפרדסי פתח-תקווה, סג'רה, מרחביה וכפר אוריה, והתחבר אל יוסף חיים ברנר (שאימצו והדריכו בכתיבה וקריאה בספרות יפה) וכן אל א״ד גורדון, ברל כצנלסון , שמואל יבנאלי, נח נפתולסקי ועוד רבים אחרים. בשנת 1917 השתתף עם נפתולסקי בניסיונות גידול החיטה והירקות שהיוו את ראשית האינטנסיפיקציה של החקלאות בארץ-ישראל. בעת הרעב הגדול בירושלים עסק יחד עם כצנלסון בהדרכה חקלאית לגידול ירקות בחצרות העיר, כחלק מן המאמצים למאבק ברעב שנגזר על היישוב היהודי בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה. קושניר נמנה עם מתנדבי הגדוד העברי, ולאחר סיום שתי שנות שירות צבאי היה בין מייסדי תנועת 'אחדות העבודה' בפתח -תקווה וממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, והשתתף כציר נבחר בוועידת היסוד שלה בשנת 1920. באותה שנה נישא לאסתר קפלן ובשנת 1921 עלה על הקרקע עם ראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל אשר הקימו את כפר יחזקאל, ונמנה עם מייסדי תנועת המושבים. משנת 1934 היה מראשי הנאבקים לעבודה עברית בפרדסי השרון ואף נעצר על ידי הבריטים, נשפט ונדון למאסר עם עבודת פרך״. ב-1938 נישא קושניר בשנית (ללאה קומרוב) ומ-1939 התגוררו בשכונת בורוכוב (גבעתיים) והיה מנהל המחלקה החקלאית של האיגוד-למען-תוצרת-הארץ בתקופת המנדט הבריטי בא״י עד הקמת המדינה. ב-1949–1950 יצא בשליחות להעלאת יהודי ארגנטינה ואורוגוואי לישראל, ועם שובו לארץ עסק בהדרכת מושבי העולים בנגב עד צאתו לגמלאות ב-1959. ב-1950 נבחר ע״י ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון – כחבר במועצה הציבורית להנצחת החייל של משרד הביטחון, שעסקה בהנצחת הנופלים במערכות ישראל בספרי עיזבון ובאתרי זיכרון. פעל בה תחילה כחבר ומאוחר יותר גם כיושב ראש עד 1970. כל השנים היה פעיל במפלגת 'אחדות העבודה' ובמפא״י והיה מטעמן בשליחויות שונות בחו״ל. קושניר כתב מאמרים בענייני היום, ההתיישבות ועוד בעתונות המפלגתית, החל ב״קונטרס״ ועד ל״דבר״ ו״הפועל הצעיר״.צאצאיו: טוביה קושניר, חוקר טבע רב הישגים, נפל בשנת לימודיו האחרונה בביולוגיה באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים עם 34 מרעיו בדרכם לעזרת גוש-עציון הנצור בה' בשבט תש״ח, 16 בינואר 1948, והוא בן 24 שנים ודוד קושניר (מי שהיה אלוף ישראל באתלטיקה קלה) מנישואיו הראשונים, ומיכל אורון (פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב) וד״ר אורי קושניר (מדען במכון וולקני) מאשתו השנייה.  שמעון קושניר נפטר בכ"ג בשבט תשמ"ו, 2 בפברואר 1986 ונטמן בבית העלמין של המושבה כנרת.
[מקורות: קרסל, מיכל אורון (קתדרה 1998), תדהר, ויקיפדיה.  תודה מיוחדת למיכל אורון ולאורי קושניר]

ספריו:

  • כפר יחזקאל (תל אביב : אמנות, תרפ״ט)
  • תנובה מהי? (תל אביב : מרכז תנובה, תשי״א)
  • בכור מכורה : נתיבו של נער עובד בימי העליה השניה (תל אביב : עיינות, תשט״ו)
  • הד מגלבוע : שנים ראשונות בעמק יזרעאל (תל אביב : עיינות, תשט״ז 1955)
  • בדמדומי בוקר (תל-אביב : מכורה, תשי״ט)
  • שדות ולב : פרקים בדרך חייו ופעלו של אברהם הרצפלד (תל אביב : ספרית השדה, תשכ״ב)
  • אנשי נבו : פרקי עלילה של אנשי העליה השניה (תל אביב : עם עובד, 1968)
  • האיריסים עודם פורחים (תל אביב : עם עובד, תש״ל 1970) <קורות ״לחימתם ונפילתם של הל״ה - היא מחלקת ההר שחשה לעזרת גוש עציון הנצור ב-1948״. זאת בהדגשת דמותו של בנו, טוביה קושניר, מלוחמי הל״ה שהתבלט כחוקר טבע>
  • י.ח. ברנר 50 למותו : 1921–1971 (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הועד הפועל, תשל״א 1971)
  • הרואה למרחוק : פרקי-עלילה מחיי שמואל יבנאלי (תל אביב : עם עובד - תרבות וחינוך, תשל״ב 1972)
  • אדם בערבה : פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג (תל אביב : עם עובד, 1973)
  • איש מארץ תל חי : פרקי עלילה מחייו של אהרן שר (תל אביב : עם עובד, תשל״ד 1974)
  • אנשי בזלת : השטורמנים (תל אביב : עם עובד, תשל״ה) <לתולדותיה של משפחת שטורמן>
  • שורש בעמק : בנתיבה של נחמה (תל אביב : מכורה, 1976) <נתיב חייה של נחמה ניר, אחות המחבר>

עריכה:

  • בגבעתיים : בטאון עירוני לאינפורמציה והווי מקומי (גבעתיים : עיריה, תשכ״ד-תשכ״ט)
  • ספר הנופלים - בני גבעתיים (גבעתיים : עירית גבעתיים, אחרי 1968)
  • רחל ושירתה : מבחר דברי זכרונות והערכות (תל אביב : דבר, תשל״א) <בשיתוף מרדכי שניר> <המהדורה המקורית נערכה בידי מרדכי קושניר <שניר> בתש״ו>
  • השארות / מעזבונה של טל-לי אורון (תל-אביב : עקד, תשל״ו) <מיצירותיה ומציוריה ודברים לזכרה>

על המחבר ויצירתו:

  • אורון, מיכל.  ההיסטוריה של העלייה שנייה - על אמות מידה מוסריות ואקדמיות.   קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, חוב' 89 (תשנ״ט 1998), עמ' 177–191.
  • אלונים, ש.  שומרי העונה המתה.  עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 74–75 (1986), עמ' 4 <על שמעון קושניר שהלך לעולמו>
  • באר, חיים.  איש ונבו לו. דבר, ג' באייר תשמ״ה, 24 באפריל 1985, עמ' 17.
  • באר, חיים.  מותו של השומר מן העונה המתה. דבר, כ״ג בשבט תשמ״ו, 2 בפברואר 1986, עמ' 7, 8.
  • בן-עזר, אהוד.  פגישות על אם הדרך : מיפגשים ראשונים עם ערבים בעיני סופרים מראשית המאה. עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, שנה ו', גל' 4 (1981), עמ' 11–13 <על משה סמילנסקי, י״ח ברנר, שמעון קושניר ונחום גוטמן>
  • בן-עזר, אהוד.  חקלאי וסופר : עם מותו של שמעון קושניר, סופר העליה השניה.   ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באדר א' תשמ״ו, 28 בפברואר 1986, עמ' 23.
  • קושניר, אורי. חלוץ את וחרוץ עט.  דבר, י״ח באב תשנ״א, 29 ביולי 1991, עמ' 12.
  • שבא, שלמה. אחרון לכנרת. דבר, דבר השבוע, כ״ח בשבט תשמ״ו, 7 בפברואר 1986, עמ' 16–17.
  • שבא, שלמה. מספרם של ראשונים : שלושים למותו של שמעון קושניר. מעריב, י״ט באדר א' תשמ״ו, 28 בפברואר 1986, עמ' 25.
  • תדמור, יעל. לכנרת אני הולך בלי מזוודה. דבר, דבר השבוע, ג' באדר ב' תשמ״ו, 14 במארס 1986, עמ' 26–27.
על ״בכור מכורה״
  • בן-גריון, עמנואל.  ״בכור מכורה״.  דבר, כ״ז בטבת תשט״ו, 21 בינואר 1955, עמ' 6.
  • ש. דלילה.  ״בכור מכורה״.  משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 6 (98) (י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955), עמ' ב.
על ״אנשי נבו״
  • בן-גריון, עמנואל. ״אנשי נבו״. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל' 3–4 (1968), עמ' 276.
  • מאור, יצחק.  ״אנשי נבו״.  שדמות, גל' ל״ג (אביב תשכ״ט), עמ' 143–145.
על ״אדם בערבה״
  • פינברג, ענת. אדם בערבה. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ח, גל' 5–6 (1974), עמ' 393.
קישורים:

Wikidata – Q12411869 J9U – 987007307151705171 NLI – 000265235 LC – n91024782 VIAF – 16401736
עודכן לאחרונה: 11 במארס 2021

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף