נעמי פרנקל, סופרת ועורכת, נולדה בט״ז בכסלו תרע״ט, 20 בנובמבר 1918 * בברלין, גרמניה למשפחה אמידה ומתבוללת. הורי סבה היו ממייסדי תעשיית הכותנה בגרמניה. בימי ביסמרק הקים סבה מפעל לברזל ולפלדה, שאותו ניהל אביה. בגיל חמש התייתמה מאמה וגודלה על ידי אביה, שהקפיד לחנכה על ברכי התרבות הגרמנית הקלאסית. לאחר מות אביה (1932), ועם עליית הנאצים לשלטון, העלה אותה האפוטרופוס שלה ארצה במסגרת ״עליית הנוער״ (1934). היא התחנכה בחוות הלימוד של רחל ינאית בירושלים. ב־1935 עברה לחברת הנוער בקיבוץ משמר־העמק. בשנים 1946–1947 למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשם עברה לקיבוץ הזורע. ב־1950 עברה לבית אלפא, שם נישאה לישראל רוזנצווייג (1956), הוגה דעות, מבקר ספרות ומחנך. בשנים 1958–1960 המשיכה את לימודי הקבלה בירושלים, היתה מקורבת לפרופ׳ גרשם שלום והשתתפה בקבוצות לימוד ייחודיות בהדרכתו. לאחר מות בעלה (1969) התגייסה לחיל הים וערכה את הפרסומים של חיל הים במשך שמונה שנים. במסגרת עבודתה ערכה את ׳קד״מ׳ (קיצור דיוני מטה) של חיל הים לאחר מלחמת יום הכיפורים.
    ב־1970 נישאה למאיר בן־גור, עיתונאי ב״למרחב״ ומנהל בית סוקולוב, ועברה לתל אביב ואחר כך לקיראון. עוד בהיותה בקיבוץ החלה לפקפק במרקסיזם ובעקרונות ״השומר הצעיר״, שלאורם התחנכה מנעוריה. בעקבות חוויותיה בסיני בזמן מלחמות ההתשה ויום הכיפורים חלה תמורה בהשקפת עולמה ובעמדותיה הפוליטיות, שנעשו ימניות ולאומניות, וב־1983 עברה לגור בקריית ארבע. בשל פעילותה החינוכית, התרבותית והפוליטית ראו בה בני נוער כעין אם רוחנית של המתנחלים. לאחר מות בעלה עברה ב־2008 להתגורר בשערי תקווה, בקרבת הביוגרפית שלה, ד״ר ציפורה כוכבי־רייני. דרכה הספרותית החלה בטרילוגיה החשובה ״שאול ויוהנה״, רומן משפחה תולדותי ורחב יריעה המתאר את חורבנה של יהדות גרמניה, שהיה מהיצירות הישראליות הראשונות שעסקו בשורשיה של השואה. פרקיו הראשונים של הרומן פורסמו ב־1953 בכתב העת ״אורלוגין״ (חוברת 8) בעריכת אברהם שלונסקי. לאחר מכן הופיעו שלושת כרכיה של הטרילוגיה, ״בתי אבות״ (1956), ״מות האב״ (1961) ו״בנים״" (1967), שלושתם בהוצאת ספרית פועלים. אחרי פרסום הכרך הראשון זכתה פרנקל במלגה על שם אנה פרנק, שאיפשרה לה לנסוע לגרמניה ולעשות שם את המחקר ההיסטורי לשני הכרכים הבאים.
    היצירה מתרחשת בברלין ובמקומות אחרים בגרמניה בשנים 1930–1933, ופורשת תמונה פנוראמית של החיים בשלהי תקופת רפובליקת ויימאר. היא מעלה דמויות רבות המייצגות את הכוחות השונים שפעלו בגרמניה ערב עליית היטלר לשלטון: אצילים ופשוטי עם, בורגנים, פועלים ומחוסרי עבודה, לאומנים, קומוניסטים, הומניסטים ויהודים מתבוללים, מסורתיים וציונים. ציר העלילה המרכזי ברומן עוקב אחר תולדותיה וגורלה של משפחת לוי, שהיא אמידה, מושרשת ומתבוללת, לנוכח עליית הנאציזם. העלילה מתנהלת בבית המשפחה, ברחובות ברלין, בבתי המרזח, בקיוסק שבסמטה ובמרכזי תנועת הנוער, ומתפתחת בזימונים של אירועים משפחתיים והיסטוריים, בהם השביתה הגדולה בברלין ושרֵפת הרייכסטאג. עליית הנאציזם מוסברת ברומן ככורח היסטורי, שמקורו במאבקים המעמדיים בין הכוחות השונים שפעלו בגרמניה (כמו המאבק שבין הקומוניסטים לסוציאל־דמוקרטים), אם כי גם כתוצר של גורמים אי־רציונליים. הרומן בנוי על מודל ציוני: התודעה העצמית היהודית, בעיקר של דור הבנים, שהם הגיבורים המרכזיים של היצירה, מתפתחת ככל שהקבוצות היהודיות השונות מודעות לחוסר סיכוייהן להשתלב בחברה הגרמנית. הגיבורים הצעירים ביצירה, חניכי תנועת הנוער הציונית, מתווים את הדרך לפתרון מצוקתם של יהודי גרמניה בעלייה לארץ־ישראל.
    במרכז המשך יצירתה של פרנקל עומדים הרומנים ״דודי ורעי״ (1972) ו״צמח בר״ (1981), המתארים את הקיבוץ ואת ההוויה הישראלית בימים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. ״דודי ורעי״ הוא רומן מכתבים המתרחש בתקופת מלחמת ההתשה ומעלה את סיפורם של שני דורות בקיבוץ: דור המייסדים ודור הבנים. אירועים מחיי האבות משליכים על הסבך הרגשי שבו נתונים בני דור הבנים, הנדרשים, בלא יודעין, לתקן את העוולות שנעשו בדור האבות. רומן ההמשך, ״צמח בר״, מתרחש לפני מלחמת יום הכיפורים ומתאר לילה של חשבון נפש וגילוי סודות המקשרים בין העבר להווה בחיי הגיבורים. שני הרומנים מתארים את הוויית הקיבוץ, על הקונפליקטים שבין עולמו של היחיד יוצא הדופן לתביעותיה של החברה ועל הפער שבין החזון הציוני־סוציאליסטי לבין הגשמתו. ״דודי ורעי״ עובד לסרט טלוויזיה. שירם הידוע של רחל שפירא ונחום היימן ״כמו צמח בר״, שליווה את הסרט, היה מקור השראה לשמו של החלק השני של הרומן.
    החלק האחרון ביצירתה של פרנקל מספר את קורותיה של קהילת יהודי ספרד בחברון. ראשיתו ברומן ההיסטורי ״ברקאי״ (1999) המתרחש בספרד של סוף המאה החמש־עשרה וראשית השש־עשרה בימי האינקוויזיציה. במרכזו סיפורם של אב מן האנוסים החי כאביר בחצרו של המלך פרדיננד ושל בנו החוזר אל שורשיו היהודיים, גולה מספרד ולאחר גלגולים רבים מגיע לאנטוליה שבטורקיה ומשם לחברון. הרומן ״פרדה״ (2003) מתאר את סיפור חורבנה של הקהילה היהודית בחברון בפרעות תרפ״ט, ועלילתו מתרחשת על רקע פעולות התגמול בשנות החמישים. גיבור הרומן מלכיאל, מפליטי המאורעות בחברון, אינו יכול להשתחרר מעברו ומצטרף אל מבצעי פעולות התגמול בבקשו נקמה, ועל רקע זה הוא מתעמת עם מפקדו בפלמ״ח, שהוא בבואתו של הישראלי החדש. שני הרומנים משלבים אירועים היסטוריים עם יסודות פולקלוריסטיים ואגדיים, ומתארים גיבורים המחפשים את שורשיהם ומייחלים לגאולתם.
    יצירתה לשלביה משקפת את הפרקים בחייה ואת התמורות שחלו בהשקפת עולמה. כתיבתה ריאליסטית־נטורליסטית ויוצרת אספקלריה של מקום ותקופה, אם כי יש בה גם נטייה אל המיסטי והאי־רציונלי. יצירותיה מבוססות על מחקר היסטורי רחב, שכן גיבוריה מבקשים להבין את זהותם מתוך עברם ומתוך גורל אבותיהם, והם מתנסים במעברים אידיאולוגיים מן ההתבוללות אל הציונות ומן הישראליות אל היהדות.
    ספריה הנוספים: ״רחלי והאישון״ (1972), מחרוזת סיפורי אגדה לילדים; ״נער צמח בגדות האסי״ (1977), סיפורו של צנחן חבר קיבוץ בית אלפא שנפל במלחמת ששת הימים; וכן ערכה את ״פרקי יומן״ (1969), ספרו של מאיר הר־ציון, והקדימה לו מבוא מקיף. הרומנים ״דודי ורעי״ ו״צמח בר״ תורגמו לרוסית בידי אפרים באוך. בשנים 1958–1960 חיברה סיפורים לילדים שעובדו לתסכיתי רדיו בידי מרים הרמן. בראשית שנות השבעים עובדה גם הטרילוגיה ״שאול ויוהנה״ לסדרת תסכיתי רדיו.
    פרנקל זכתה בפרס רופין (1956), בפרס אוסישקין (1962), בפרס סוקולוב לעיתונות (1971) על סיפורה ״יום שנולד במזל של כוכב״, המתאר רשמי מסע לוורמייזא, ובפרס ניומן של אוניברסיטת בר־אילן (2005).
    נעמי פרנקל נפטרה בג׳ בכסלו תש״ע, 20 בנובמבר 2009.

נכתב על־ידי שולמית שירן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Encyclopaedia Judaica

• שאול ויוהאנה (מרחביה : ספרית פועלים, 1956–1967) <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת גפן בתש״ס 1999>
• רחלי והאישון (תל אביב : א' לוין-אפשטין, תשל"ב) <איורים, אורה ואליהו שוורץ>
• דודי ורעי (תל אביב : עם עובד, תשל"ג 1973) <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת גפן בתש״ס 2000>
• נער צמח בגדות האסי (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשל"ז 1976) <רומן לזכרו של גיורא אשכנזי, שנפל במלחמת ששת הימים על שחרור ירושלים>
• צמח בר (תל אביב : עם עובד, תשמ"א 1981) <רומן> <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת גפן בתש״ס 2000>
• ברקאי (ירושלים : גפן, תשנ"ט 1999) <רומן היסטורי>
• פרדה (ירושלים : גפן, תשס"ד 2003) <רומן>

עריכה:

• פרקי יומן / מאיר הר־ציון (תל־אביב : א. לוין-אפשטין, 1969)
• ימים עלי ימים (תל־אביב : מפקדת חיל הים – מחלקת כח אדם, תשל״ד)

• כוכבי־רייני, ציפורה.  מלכת הקונכייה : סיפור חייה הסוערים של נעמי פרנקל (ירושלים : גפן, תשע״ג 2013) 3 כרכים <התוכן: כרך א. אל האור -- כרך ב. זריחה ושקיעה -- כרך ג. ניצחון הרוח>
• כוכבי־רייני, ציפורה.  אורות בחשכה : הסופרת נעמי פרנקל והביוגרפית פורצות חומות של שתיקה (ישראל : הוצאה עצמית, תשפ״ג 2023)
• לוין, אורנה.   שֶבֶרֶצֶף : תנודות פואטיות ביצירת נעמי פרנקל (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האונברסיטה העברית, תש״ף 2019)

• אבינור, גיטה.  סופרים ישראליים וצל השואה.  מאזנים, כרך כ"ח, גל' 5–6 (ניסן-אייר תשכ״ט, אפריל-מאי 1969), עמ' 392–399 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 18–32> <על השואה בספרות העברית אצל סופרים שונים בני דורות וזרמים שונים דרך התבוננות ביצירת אפלפלד, נעמי פרנקל, חנוך ברטוב, חיים גורי, שמאי גולן, אהוד בן עזר ואחרים>
• אחימאיר, יעקב. הזאת נעמי? : חידת הסופרת עברה מבית־אלפא לחברון. האומה, שנה נ״ח, גל׳ 219 (אב תש״ף, אוגוסט 2020), עמ׳ 56–62 <יסוד הרצף ויסוד השבר בחיי מחברת הטרילוגיה ״שאול ויוהנה״, בעקבות צאתו לאור של מחקר העוסק בתנודות הפואטיות ביצירתה>
• אילני, עפרי.  קול הדורות האבודים של ברלין וחברון : סיפורה של נעמי פרנקל.  הארץ, ו׳ בכסלו תש״ע, 23 בנובמבר 2009, עמ׳ ב 2.
• ארליך, צור.  מסע פנימי של פרידה.  מקור ראשון, שבת, י׳ בכסלו תש״ע, 27 בנובמבר 2009, עמ׳ 4.
• לוין, אורנה.  המרוקאי, ה״ייקה״, הערבי וה״דוס״.   האומה, שנה מ״ז, גל׳ 179 (סתיו תשע״א, ספטמבר 2010), עמ׳ 86–90 <שנה לפטירתה של הסופרת>
• לורד, אמנון.  נעמי חוזרת לבית אלפא.  מקור ראשון, יומן, י׳ בכסלו תש״ע, 27 בנובמבר 2009, עמ׳ 5, 21.
• רזילי, חוה.  מספרים על עצמם.  דבר, י״ד בניסן תשכ״ג, 8 באפריל 1963, עמ׳ 7 <ראיון עם אברהם ב. יהושע, אהרן אפלפלד, לנה קיכלר-זילברמן, נעמי פרנקל וישראל אלירז>
• שירב, פנינה. דרך האם: יחסי בת-אם ביצירת נעמי פרנקל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג.עלי שיח, חוב' 34 (1994), עמ' 69–82.
• שפרה, ש.  שבירת הכלים – דיאלקטיקה של תהליכי החיים.  משא, (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 24 (80), (ט״ו בסיוון תשל״ג, 15 ביוני 1973), עמ׳ 4 <ראיון עם נעמי פרנקל>

• אבינור, גיטה.  ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל.  מאזנים, כרך ט״ו (ל״ח), גל׳ 2–3 (ר״כ-רכ״א) (תמוז-אב תשכ״ב, יולי-אוגוסט 1962), עמ׳ 163–165.
• אורבך, יוסף.  הספרות הצעירה והרומן החברתי : עם הופעת ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, ג׳ באלול תשט״ז, 10 באוגוסט 1956, עמ׳ 1, 2 <המשך – להלן>
• אורבך, יוסף.  הספרות הצעירה והרומן החברתי : על ״שאול ויוהאנה״.   על המשמר, דף לספרות ואמנות, י׳ באלול תשט״ז, 17 באוגוסט 1956, עמ׳ 7, 8 <המשך>
• איג, אליעזרה. סיומה של טרילוגיה אפית. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 10 (כ״ח באדר א׳ תשכ״ז, 10 במארס 1967), עמ׳ א, ב.
• ״במחנה״. נעמי ויוהאנה. במחנה, גליון 1–2 (ערב ראש השנה תשי״ז), עמ׳ 28–29, 35 <ראיון עם הסופרת על ספרה>
• בצלאל, יצחק. חשבון־נפש בשלושה כרכים. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 23 (כ״ג באייר תשכ״ז, 2 ביוני 1967), עמ׳ א, ב <ראיון עם נעמי פרנקל>
• גורפיין, רבקה. ״שאול ויוהנה״ לנעמי פרנקל. מקרוב ומרחוק : על סופרים ועל ספרים (תל אביב : תרבות וחינוך, 1964), עמ׳ 122–125.
• גלברט, ס. ״איכה חרבה יהדות גרמניה״ : בערב ספרותי עם צאת ״שאול ויוהאנה״. על המשמר, כ״ג בשבט תשכ״ב, 28 בינואר 1962, עמ׳ 6, 2.
• דור, משה. ״אמא, דם!״ על המשמר, כ״א באדר א׳ תשכ״ז, 3 במארס 1967, עמ׳ 5, 6 <עם הופעת ״שאול ויוהאנה״, כרך ב׳ לנעמי פרנקל>
• דנה, רחל. דמויות, מקום וזמן. דבר השבוע, ג׳ בכסלו תש״ם, 23 בנובמבר 1979, עמ׳ 35, 36 .
• הראבן, שולמית. ריבית רגשית. במחנה, כרך י״ג, גל׳ 19 (616) (ד׳ בשבט תשכ״ב, 9 בינואר 1962),עמ׳ 23.
• זהבי, אלכס. ההעזה, ההישג והליקויים. דבר, כ״ב באלול תשל״ו, 17 בספטמבר 1976, עמ׳ 13 <עם הופעת ״שאול ויוהאנה״, במהדורה חדשה>
• חוה, ע. ״שאול ויוהנה״. הפועל הצעיר, שנה 50, כרך כ״ט, גל׳ 21 (כ״ז בשבט תשי״ז, 29 בינואר 1957), עמ׳ 15.
• יערי, מאיר. הספר, המחברת והתקופה. על המשמר, כ״ח בשבט תשכ״ב, 2 בפברואר 1962, עמ׳ 2 <דברים במסיבה להופעת ״שאול ויוהאנה״, כרך ב׳ לנעמי פרנקל>
• יפה, א. ב.. הרומן העברי: מיגבלות וסיכויים. על המשמר, י״ד בניסן תשכ״ב, 18 באפריל 1962, עמ׳ 6, 10 <בין היתר על ספרה של נעמי פרנקל ״שאול ויוהאנה״>
• ירדני, גליה.  שאול ויוהאנה.  מאזנים, כרך ה (כ״ח), גל׳ 5 (תשרי תשי״ח, אוקטובר 1957), עמ׳ 337–339.
• כוכבי־רייני, ציפורה.  אברהם שלונסקי העורך : בחירותיו הלשוניות בטרילוגיה ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל, בשירי צילה שמיר ״השמש הייתה אם הם רצו״ ובמכתביו למשוררת. בתוך: אני דניאל בינותי בספרים ... : מחקרים לכבוד פרופסור דניאל סיון / עורכים שמיר יונה, חיים דיהי, אסנת דמרי וכריסטיאן שטאדל (רחובות : הוצאת מגילת ספר, המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, תשפ״ה 2025), עמ׳ 173–202.
• לוין, אורנה.  ״הזאת נעמי?״ : ציונות וספסל ללא משענת בטרילוגיה ׳שאול ויוהנה׳ לנעמי פרנקל. בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר־אלבק, רלה קושלבסקי (רמת־גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 409–435.
• ליכטנבום, יוסף.  ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל.  דבר, י״ט באב תשט״ז, 27 ביולי 1956, עמ׳ 5.
• ליכטנבום, יוסף.  המספרת נעמי פרנקל.  הפועל הצעיר, שנה 55, כרך ל״ג, גל׳ 30 (כ״ח באדר ב׳ תשכ״ב, 3 באפריל 1962), עמ׳ 18 <עם הופעת כרך ב׳ של הרומאן ״שאול ויוהאנה״, ספרית פועלים>
• מוקד, גבריאל.  ״שאול ויוהנה״.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ט בטבת תשכ״ב, 5 בינואר 1962, עמ׳  8.
• פורת, יורם. תיק אישי: נעמי פרנקל. על המשמר, דף לספרות ואמנות, א׳ בטבת תשכ״ב, 8 בדצמבר 1961, עמ׳ 5 <שיחה עם הסופרת עם פרסום הכרך השני של ספרה ״שאול ויוהאנה״>
• פלאי, משה.  תולדות משפחה יהודית בגרמניה. הבוקר, כ״ו באב תשט״ז, 3 באוגוסט 1956, עמ׳ 5.
• פלדי, א.   גרמניה הווימארית ברומן ישראלי. קול העם, לספרות, אמנות ובקרת, י״ב בכסלו תשי״ז, 16 בנובמבר 1956, עמ׳ 3, 4.
• קדמי, יחיאל.  על ״שאול ויוהאנה״. על המשמר, י״ב באדר א׳ תשכ״ב, 16 בפברואר 1962, עמ׳ 5, 6.
• קדמי, יחיאל. ״שאול ויוהאנה״: עם השלמת הטרילוגיה של נעמי פרנקל. על המשמר, ב׳ באייר תשכ״ז, 12 במאי 1967, עמ׳ 5, 6.
• קדמי, יחיאל.  על ״שאול ויוהאנה״ של נעמי פרנקל.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 111–128.
• קורצווייל, ברוך. גישושים להעמקת המימד האפי. הארץ, ג׳ באלול תשט״ז, 10 באוגוסט 1956, עמ׳ 9 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת־גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ' 278–283>
• קורצווייל, ברוך. יהדות גרמניה בעיני נעמי פרנקל הארץ, כ״ד באדר ב׳ תשכ״ב, 30 במארס 1962, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת־גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ' 284–290>
• קרוא, ברוך. שאול ויוהאנה הבוקר, ה׳ באדר א׳ תשכ״ב, 9 בפברואר 1962, עמ׳ 5.
• רבי, יעקב. שוב עם שאול ויוהאנה. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י״ח בתמוז תשל״ו, 16 ביולי 1976, עמ׳ 6.
• שאול, ש. ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 53 (115) י״ז בטבת תשי״ז, 21 בדצמבר 1956, עמ׳ 1.
• שביד, אלי.  בשלהי גולה : על ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 4 (כ״א בשבט תשכ״ב, 26 בינואר 1962), עמ׳ 4, 5.
• שוהם, חיים.  הטרילוגיה של נעמי פרנקל. הארץ, י״ט באדר ב׳ תשכ״ז, 31 במארס 1967, עמ׳ 15 <עם הופעת ״הבנים״>
• שקד, גרשון. יש למותנו שחר. בספרו: אין מקום אחר : על ספרות וחברה (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988), בעיקר עמ׳ 89–94.
• שקד, מלכה.  ״שאול ויוהאנה״.  בספרה: חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), עמ׳ 238–250 <וראה במפתח>
• Levin, Orna.  This Large Jewish Mass Striding with Fatal Tranquility towards Its Doom : The Poetic and Political Jewish Illusions in Naomi Franken's "Saul and Joanna". Jewish Studies Quarterly, Vol. 26, No. 1 (2019), pages. 59–79.
• Makov-Hasson, Hadar.  Oedipus' sister : narrating gender and nation in the early novels of Israeli women (New York, 2009) <Thesis (PhD)--New York University, 2009>

• אופק, אוריאל.  מציאות ודמיון בעיני שלוש סופרות : האיש הקטן שבתוך העין.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 21 (י״ב באייר תשל״ב, 28 באפריל 1972), עמ׳ 7.
• בן־שלום, צביה.  לצעירים ביותר: ״רחלי והאישון״ לנעמי פרנקל.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, א׳ באלול תשל״ב, 11 באוגוסט 1972, עמ׳ 6.
• בראלי, מאיר.  ארבעה סיפורים.  דבר, י״ג באב תשל״ב, 24 ביולי 1972, עמ׳ 10.
• טרסי-גיא, אסתר.  ״רחלי והאישון״ לנעמי פרנקל.  ספרות ילדים ונוער, שנה ג׳, חוב׳ ב (י) (כסלו תשל״ז, דצמבר 1976), עמ׳ 39–40, 43.

• הרציג, חנה. התמודדות עם עולם ממשי. משא, מצורף ל׳דבר׳, גל׳ 21 (77) (כ״א באייר תשל״ג, 25 במאי 1973), עמ׳ 3.
• טויב, שלומית. מכתבים לדוד סלומון : בשיחה עם נעמי פרנקל לרגל צאת ספרה ״דודי ורעי״.  על המשמר, חותם, שנה ד׳, מס׳ 26 (181) (כ״ט בסיון תשל״ג, 29 ביוני 1973), עמ׳ 10–11.
• פרליס, איזה. ״דודי ורעי״ – הרומן החדש של נעמי פרנקל. על המשמר, דף לספרות ואמנות, ה׳ בסיוון תשל״ג, 5 ביוני 1973, עמ׳ 6.
• קינן, אלי.  ״דודי ורעי״ של נעמי פרנקל.  דבר השבוע, גל׳ 25 (כ״ב בסיוון תשל״ג, 22 ביוני 1973), עמ׳ 33.

• גורן, דוד. גיורא שנפל על ירושלים. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ט״ז בסיון תשל״ז, 3 ביוני 1977, עמ׳ 8.
• ריבלין, אברהם ב.  ספר־זכרון שונה. דבר, י״ח בחשון תשל״ח, 30 באוקטובר 1977, עמ׳ 15.

• בן-דוד, יערה.  קץ התמימות.  אהבה ממבט שני : עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית (תל־אביב : עקד, תשנ״ז 1997), עמ׳ 132–140.
• גולן, ירון.  הקוצים, הכינור וצמחי־בר.  דבר, משא לספרות, אמנות ועיון, כ״ב בתמוז תשמ״א, 24 ביולי 1981, עמ׳ 18.
• נתיב, טלי.  צמחי בר של נעמי פרנקל.  דבר השבוע, גל׳ 27 (א׳ בתמוז תשמ״א, 3 ביולי 1981, עמ׳ 22–23.

• בלבן, אברהם. חברון, ההתחלה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ז בטבת תשנ"ט, 15 בינואר 1999, עמ' 27.
• הכהן, רן.  הלאומנות חשובה מהדת.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 313 (ח׳ באדר תשנ״ט, 24 בפברואר 1999), עמ׳ 14.
• כוכבי־רייני, צפורה.   מראות - צבעים - קולות - צלילים: על מאפיינים לשוניים אחדים ברומן "ברקאי" לנעמי פרנקל.  בלשנות עברית: כתב-עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית וישומית, גל' 54 (סיוון תשס"ד, יוני 2004), עמ' 23–36 <מטרת המאמר היא להציג מאפיינים אחדים של לשון הרומן ״ברקאי״ בעיקר בשם ובפועל, תוך שימת דגש על צורות דקדוקיות מיוחדות המופיעות בו. יסודות לשוניים אלה הם בעלי חשיבות רבה לעיצוב התוכן, המקצב, האווירה והנעימה של הרומן>
• כוכבי־רייני, ציפורה.  מראות, צבעים, קולות וצלילים : ניתוח לשוני-סגנוני של הרומן ״ברקאי״ לנעמי פרנקל (ירושלים : גפן, תשס״ד 2004)
• לוין, אורנה.  ״אחר״ מכוכב אחר : הדימוי התרבותי של ה״אחר״ ברומנים ׳ברקאי׳ ו׳פרדה׳ לנעמי פרנקל. דברים: כתב עת אקדמי רב-תחומי, גל׳ 6 (חשון תשע״ד, אוקטובר 2013), עמ׳ 151–164.

• בן-שאול, משה [מש״ב].  פרידה משלוש מאות שנה.  מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 2 (אדר תשס״ד, מארס 2004), עמ׳ 17–18.
• הופמן, חיה. גלות בירושלים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט"ז באייר תשס"ד, 7 במאי 2004, עמ' 27–28.
• ויס, הלל. כי רחק ממני מנחם. נתיב, שנה 17, חוב' 97 (2004), עמ' 94–95.
• כוכבי־רייני, ציפורה. על כמה מאפיינים לשוניים ולשוניים-סגנוניים ברומן "פרדה" לנעמי פרנקל. מועד, שנתון למדעי היהדות, כרך ט"ו (תשס"ה 2005), עמ' 144–196.
• כוכבי־רייני, ציפורה.  ״פרדה״ לנעמי פרנקל : ניתוח ספרותי, לשוני ולשוני-סגנוני (ירושלים : גפן, תשס״ח 2007)
• לוין, אורנה.  ״אחר״ מכוכב אחר : הדימוי התרבותי של ה״אחר״ ברומנים  ׳ברקאי׳ ו׳פרדה׳ לנעמי פרנקל.  דברים: כתב עת אקדמי רב-תחומי, גל׳ 6 (חשון תשע״ד, אוקטובר 2013), עמ׳ 151–164.
• לוין, אורנה.  השפה העברית כזרות פוליטית : עיון ברומן  פרדה לנעמי פרנקל.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ו׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עמ׳ 199–216.