אמירה הס (1943–2023)

Amira Hess

    אמירה הס, משוררת נולדה בבגדאד, עיראק, בו׳ באדר ב׳ תש״ג, 13 במארס 1943 ועלתה לארץ ב-1951. ילדותה עברה במעברות בבאר יעקב וביקנעם. אמה היא בת למשפחת בית-אדוֹני, שהעמידה בעיראק שושלת מקובלים ומשוררים, בהם אסנת התנאית, משוררת ורבנית ידועה מהמאה השבע-עשרה. עבדה כמזכירה במשרד החוץ ובדפוס הממשלתי. התגוררה בירושלים. מורשתה המשפחתית ניכרת בסגנון כתיבתה כבר בספרה הראשון, וירח נוטף שגעון (עם עובד, 1984). זו שירה נבואית-מיסטית, רוויה ביסודות לשוניים קבליים-מזרחיים, עמוסה בתמונות חיזיון שהיומיומי מעורב בהן באקסטטי ובדתי. בעקבות ספר זה זכתה בפרס על שם ירוחם לוריא לספרי ביכורים.
    לשונה השירית מחברת עגת לשון נמוכה, ולעתים אף בוטה, עם שפת קודש גבוהה, שהריתמוס שלה מהדהד לשון פיוט ונבואה חזיונית. האקסטזה המיסטית שבשיריה מעוגנת תדיר בחוויות הגוף והנפש הנשיות שלה ובמודעות חריפה של זהות תרבותית-דתית-מזרחית (למשל: ׳׳אֲנִי אֲמִירָה/ בַּת סָלִימָה׳׳, ללא כותרת, וירח נוטף שגעון). הטון השירי המיוחד שלה, אף שקבע לו מסלול עצמאי משלו, השתלב כמופע מתואם בתוך אסכולה שירית של חוג כתב העת הליקון שחבריו הם משוררים, רובם תושבי ירושלים: אמיר אור, שמעון שלוש, בנימין שבילי ואחרים, שעיצבו כמוה שפה שירית מיסטית, ארוטית ואקסטטית, רווית התפעמות דתית. האופן שבו מתיכה הס את שפת הפיוט הקדוש עם החולין היומיומי, את מורשתה הקמאית-קבלית עם הביוגרפיה שבהווה שלה, ובמיוחד את הרליגיוזיות העמוקה של שיריה עם ארוטיות ספוגת אהבה – מעלה על הדעת קשר ספרותי סמוי עם המשוררת האקספרסיוניסטית היהודייה-גרמנייה אלזה לסקר-שילר.
    ספרה הבולימיה של הנשמה (2007), מצטרף לספרים הקודמים ומתווה שפה עברית חדשה ומאתגרת. השירים נעים בין אבל תהומי להומור, בין כתיבה אסוציאטיבית למחושבת, בין היומיומי לטרנסצנדנטלי, בין השירי לפרוזאי ובין האישי להיסטורי. היא נותנת מקום לעברית המדגימה זהות מורכבת החותרת תחת נרטיב לאומי אחד ומאחד: ׳׳כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי נִכְנְסָה לְגוּפִי/ נְשָׁמָה יְהוּדִיָּה מְלֵאַת אֵפֶר/ מֵאֵירוֹפָּה לְבַּגְדַד׳׳ (׳׳עוד נחיתה׳׳, שיר מס׳ 2). פירסמה ספרי שירה נוספים: שני סוסים על קו האור (1987), רק במקום של הגן (1992 בשיתוף מרים איתן ושמעון שלוש), בולע האינפורמציה (1993), יובֵל (שירים, 1998), אין אישה ממש בישראל (2003), לוציפר אהובי (2013), כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות (2011), גלעד בליבי (2016), ספר המזלות של אמירה (2018), צער האהבות הכלואות (2021), אם יבוא החסד (מקטעי זיכרונות בפרוזה ובשירה, 2021) וספרה האחרון, הפנים שלי אוקיינוס (לקט שירים 1984–2003), יצא לאור בתשפ״ג 2022.
    אמירה הס זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שמו של לוי אשכול ז״ל. בשנת 2015 זכתה בפרס יהודה עמיחי לשירה (על ספרה כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות). כך נימקה הוועדה את הבחירה בהס: ״שירתה של אמירה הס היא שירה חסרת מעצורים המפרקת ושבה ובונה וטורפת יחדיו את קלפי הגוף והנשמה, הקודש והחול. שירתה המוזיקלית מנכיחה קונפליקטים ומתחים בין מרחבי פנים וחוץ, מרחבי זהות, ישראל ובגדד, נשיות וגבריות. זוהי שירה שיש בה זיכרון, הגירה, נדודים, טבע; שירה שיודעת אהבה, אבל ואובדן.״
     אמירה הס נפטרה בי״ח בכסלו תשפ״ד, 1 בדצמבר 2023.


לכתבות נוספות על אמירה הס בספריה הלאומית

נכתב על־ידי אבידב ליפסקר־אלבק עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה

ספריה:

  • וירח נוטף שגעון : שירים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ה 1984)
  • שני סוסים על קו האור : שירים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987)
  • רק במקום של הגן : דיאלוג שירי ואילתורים על התנ״ך / המשוררים – מרים איתן, אמירה הס, שמעון שלוש (תל־אביב : ירון גולן, 1992)
  • בולע האינפורמציה (תל־אביב : ביתן, תשנ״ג 1993) <שירים>
  • יובל (ירושלים : כרמל, תשנ״ט 1998) <שירים>
  • אין אישה ממש בישראל : שירים (ירושלים : כתר, 2003) <עריכה – שמעון אדף>
  • הבולימיה של הנשמה : שירים (תל־אביב : הליקון, תשס״ז 2007)
  • כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות (תל־אביב : הוצאת עם עובד, תשע״ד 2014)
  • לוציפר אהובי : פואמה (תל־אביב : הוצאת גמא, 2016) <עריכה – חיים פסח> <מהדורה מוגבלת>
  • גַּלְעֵד בְּלִבִּי : שירים (תל־אביב : גמא, 2016) <עריכה – קציעה עלון>
  • ספר המזלות של אמירה : שירים (תל־אביב : עם עובד, תשע״ח 2018) <עריכה – חיים פסח>
  • צער האהבות הכלואות : שירים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תשפ״א 2021) <עריכה – חיים פסח>
  • אם יבוא החסד : מקטעי זיכרונותי בפרוזה ובשירה (תל־אביב : הוצאת גמא, 2021) <עורך הספר – חיים פסח>
  • הפנים שלי אוקיינוס (רמת־גן : ביטאון שירה – הוצאה לאור, תשפ״ג 2022) <לקט שירים 1984–2003>
  • אניגמה של עצמי־מדובר : מבחר שירים (רמת־גן : ביטאון שירה – הוצאה לאור, תשפ״ד 2024)
על המחברת ויצירתה:

ספרים: מאמרים
  • הס, אמירה. אישיות שאינה בנויה להתאים למציאות הזאת. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 62. <המשוררת אמירה הס חוזרת אל הרגעים, האנשים, הסיפורים והשירים שבהם התחילה יצירתה>
  • בהר, אלמוג.  זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס.  פעמים, חוב׳ 125–127 (סתיו–אביב תשע״א), עמ׳ 317–375.
  • גוטקינד, נעמי. אמירה הס – השירה כנבואת הלב. הצופה, י״ט באדר תשמ״ז, 20 במארס 1987, עמ׳ 6.
  • גל, נעמי. ״הכל קרה לבד״ – המשוררת אמירה הס. התחדשות, חוב׳ ו׳ (תש״ן), עמ׳ 147.
  • זך, נתן. מחותנת לרוח. הד החינוך, כרך 74, גל׳ 9 (2000), עמ׳ 47.
  • ליפסקר, אבידב. לשונו וסגנונו של השיר המיסטי (קריאה בשיר ״ומגבה מטתי אני אשה״ מאת אמירה הס). עלי שיח, חוב׳ 24 (1986), עמ׳ 181–191.
  • מאנה, נורית. אמירה הס – משוררת. התחדשות, חוב׳ ו׳ (תש״ן), עמ׳ 147–148.
  • מוסקטי־שטינדלר, גבריאלה. אמירה הס – השירה כאוטוביוגרפיה. בתוך: כנס שטרסבורג : דברי הכנס המדעי העברי השנים־עשר באירופה, אוניברסיטת שטרסבורג, תשנ״ו / עריכה, אברהם בן־אמתי (ירושלים: ברית עברית עולמית, תשנ״ח), עמ׳ 129–133.
  • נבות, אמנון. אמירה בת סלימה ותקוות השיר. עכשיו, חוב׳ 50 (1985), עמ׳ 349–350.
  • נגב, אילת. נגעה בנשמתן <על המשוררת אמירה הס>. ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ״ו באב תש״ן, 17 באוגוסט 1990, עמ׳ 34–35.
  • סופר, טובי. באה בשעטה : ראיון עם אמירה הס. ידיעות אחרונות, זמנים מודרנים, 25 במאי 1988, עמ׳ 6–7.
  • עברון, עדנה. ״מגירות הלב״ עם אמירה הס. פרוזה, גל׳ 99 (1987), עמ׳ 81–85. <הראיון שודר ב״קול ישראל״>
  • עברון, עדנה. להיות משוררת – זה סיוט <ריאיון עם המשוררת אמירה הס>. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״א בניסן תשנ״ג, 2 באפריל 1993, עמ׳ 29.
  • עלון, קציעה.  אמירה הס ואלמוג בהר : פואטיקה של חיקוי והתנגדות.  בספרה שושנת המרי השחורה : קריאות בשירה מזרחית (מושב בן־שמן : מודן : משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014), עמ׳ 29–52.
  • שבת־נדיר, הדס.  אדם צועק פנימו וכל המרחב עולם אל חוגת הקשת : על תנועת הצנטריפוגה בשירתה של אמירה הס. בתוך: עדות היופי וחוקת הזמן : על שירתה של אמירה הס : מאמרים ושיחות / עורכת – קציעה עלון (תל־אביב : הוצאת גמא, 2016), עמ׳ 83–99.
  • Alcalay, Ammiel. There was a time: an interview with Amira Hess. In: The Keys to the Garden : New Israeli Writing / edited by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), pages 273–275 <also published in: Literary Review, vol. 37, no 2 (Winter 1994), pages 304–305>
על ״וירח נוטף שגעון״
  • דבי־גורי, ליליאן. ״וירח נוטף שגעון״. נהרדעא, חוב׳ 5 (1987), עמ׳ 10–11.
  • לם, דינה. אין תחיה לשורשים. על המשמר, י׳ בשבט תשמ״ה, 2 בינואר 1985, עמ׳ 17.
  • נעמן, נטע. שירה המבקשת להיות עירומה ופשוטה. עתון 77, גל׳ 64–65 (1985), עמ׳ 10–11.
  • ציפר, בני. שירה. הארץ, 11 בינואר 1985, עמ׳ 19.
  • שתל, שמואל. אני אמירה בת סאלימה. מעריב, ז׳ בניסן תשמ״ה, 29 במארס 1985, עמ׳ 31.
על ״שני סוסים על קו האור״
  • איתן, מרים. סוסי הנפש. עתון 77, גל׳ 88–89 (1987), עמ׳ 14.
  • מגד, אייל. שיירה עד הסוף. הארץ, א׳ באייר תשמ״ז, 30 באפריל 1987, עמ׳ ב 6.
  • שתל, שמואל. כאב אהבתה לאב המת ולאהוב החי. מעריב, ספרות א׳ בסיון תשמ״ז, 29 במאי 1987, עמ׳ 4.
על ״בולע האינפורמציה״
  • דליס. בולע אינפורמציה, אמירה הס. פסיפס, גל׳ 21 (1993), עמ׳ 28–29.
  • כץ, אבי. הבבלט של הגוף הזה. הארץ, כ״ח בחשוון תשנ״ד, 12 בנובמבר 1993, עמ׳ ב 9.
  • מישורי, אפרת. זרם נדיר של שגעון צלול. מעריב, ספרות אמנות, כ״ז בתמוז תשנ״ג, 16 ביולי 1993, עמ׳ 30.
  • שתל, שמואל. שירה המשתוררת. על המשמר, א׳ בסיוון תשנ״ג, 21 במאי 1993, עמ׳ 18.
על ״יובל״
  • וייכרט, רפי. מעיינות שיר בתמורותיהם. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א באייר תשנ״ט, 7 במאי 1999, עמ׳ 29.
  • עברון, עדנה. פתאום היינו מכוסים באבקה לבנה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ׳ בטבת תשנ״ט, 8 בינואר 1999, עמ׳ 26.
על ״אין אישה ממש בישראל״
  • איתן, מרים. לא עושה חשבון. עתון 77, גל׳ 289 (אייר תשס״ד, אייר 2004), עמ׳ 14.
  • ארבל, טל. ״לעד אטוס במטוס הזה שלא גומר לטוס לארץ ישראל״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 575 (י׳ באדר תשס״ד, 3 במארס 2004), עמ׳ 11, 13.
על ״הבולימיה של הנשמה״
  • בהר, אלמוג.  הדמעות, כתב הברייל של הנשמה.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בניסן תשס״ז, 30 במארס 2007, עמ׳ 4.
  • בן, מנחם.  אמירה, לא עמירה.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרות, ה׳ באדר תשס״ז, 23 בפברואר 2007, עמ׳ 29.
  • דואניאס, סמי. פוסעת באלף נתיביה. Time Out תל־אביב, גל׳ 232 (12 עד 19 באפריל 2007), עמ׳ 52–53 <שיחה עם אמירה הס בצאת ספרה ״הבולימיה של הנשמה״>
קישורים:

OpenLibrary – OL4181432A Wikidata – Q4746676 J9U – 987007262588405171 NLI – 000060715 LC – nr90011908 VIAF – 5235626
עודכן לאחרונה: 14 באוקטובר 2024

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף