אריה אהרוני, עורך ומתרגם, נולד באודסה, אוקראינה בי״ז בחשון תרפ״ד, 27 באוקטובר 1923.
עלה לארץ ב-1931, למד בתל אביב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים. בנעוריו היה חבר
בתנועת ״השומר הצעיר״ ומ-1943 חבר קיבוץ בית אלפא. ב-1942 התגייס לפלמ״ח ובמלחמת העצמאות
היה קצין חינוך והסברה בגדודים השמיני והתשיעי של חטיבת הנגב, פלמ״ח (״חיות הנגב״). אחר מלחמת העצמאות למד רוסית והחל לפרסם תרגומי-שירה מרוסית (בלמרחב, דבר,
על המשמר ועוד).
תרגומו הראשון שפורסם בספר היה מרוסית, הפואמה של מיאקובסקי
ענן במכנסיים (ספרית פועלים, 1960). כמו כן תירגם מיצירות יבטושנקו, ווזנסנסקי,
אחמדולינה, אוקודז׳ווה ואחרים. בשנות השבעים טיפל בעיזבונו של
אברהם שלונסקי והוציא חמישה-עשר ספרים שלו, בעיקר תרגומי מחזות שלא ראו אור בחייו
של המשורר ופרקי יומן.
עיקר מפעלו הספרותי של אהרוני הוא תרגום כל כתבי שלום עליכם,
ששקד עליו יותר משלושים שנה (1966–1999), שכינס עשרים וארבעה ספרים בשמונה-עשר כרכים
(ספרית פועלים/ידיעות אחרונות). על עבודה זו, שראה בה שליחות, כתב ספר בשם שלום
עליכם באור חדש (2002). שם הדגיש כי זה תרגום ראשון של כל כתבי שלום עליכם,
שלם ונאמן למקור. חלק מהחומר שנכלל בספר לא היה ידוע. אהרוני מצא אותו בארכיונים בארצות
שונות, והשיב אותו למכלול יצירותיו של הסופר היהודי הגדול. מפעל תרגום כתבי שלום עליכם
זכה להערכה רבה, אך גם לביקורת, בעיקר בשל אופי התרגום, שכמה מן המבקרים חשבוהו למילולי
מדי. תירגם גם את יצחק בשביס-זינגר, אנשים בדרכי (1999); פיודור דוסטוייבסקי,
אשתו של אחר (2002); אלכסנדר פושקין, שלוש פואמות ואגדה אחת (2006).
בין הספרים הרבים שהביא לדפוס בספרית פועלים נמנים מילון חידושי
שלונסקי מאת יעקב כנעני (1989) ויומני לאה גולדברג
(2005) שערך עם רעייתו, רחל אהרוני.
אריה אהרוני נפטר בקיבוצו, בית אלפא, בו׳ באדר ב׳ תשע״ט, 13 במארס
2019.
קרסל, ג. שלום-עליכם הגנוז - שניים מקור ואחד
תרגום. הדואר, שנה 56, גל׳ ל׳ (כ״ד בסיון תשל״ז, 10 ביוני 1977), עמ׳ 456–457.
על ״לוויה עליזה״ ללודמילה אוליצקאיה
גרוסלרנר, מרינה. החברים של אליק. Time
Out תל-אביב, גל׳ 197 (10-17 באוגוסט 2006), עמ׳ 118.
על ״המחוגים אצים, רצים ...״ לצבי אייזנמן
דינס, עופר. קפלים של אירוניה. ידיעות אחרונות, מוסף לשבת
- ספרות, ט״ו בטבת תשס״ז, 5 בינואר 2007, עמ׳ 29.
על ״אמיל וקרל״ ליעקב גלאטשטיין
לויתן, עמוס. לאנשים טובים יש פנים. עתון 77, גל׳ 340 (אב-אלול תשס״ט,
יולי-אוגוסט 2009), עמ׳ 43.
על ״מכתבים ליהודים בברית המועצות״ מאת אברהם שלונסקי
אבן-שושן, שלמה. בחותם אהבה : על מכתבי
אברהם שלונסקי ליהודים בברית המועצות. בספרו:
על האבנים : בסוד סופרים וספרים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט), עמ׳
277–282.
בירנבוים, פלטיאל. מכתבי שלונסקי ליהודים ברוסיה. הדואר,
שנה 58, גל׳ כ׳ (כ״ד באדר תשל״ט, 23 במארס 1979), עמ׳ 322.
אריה אהרוני, עורך ומתרגם, נולד באודסה, אוקראינה בי״ז בחשון תרפ״ד, 27 באוקטובר 1923.
עלה לארץ ב-1931, למד בתל אביב ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים. בנעוריו היה חבר
בתנועת ״השומר הצעיר״ ומ-1943 חבר קיבוץ בית אלפא. ב-1942 התגייס לפלמ״ח ובמלחמת העצמאות
היה קצין חינוך והסברה בגדודים השמיני והתשיעי של חטיבת הנגב, פלמ״ח (״חיות הנגב״). אחר מלחמת העצמאות למד רוסית והחל לפרסם תרגומי-שירה מרוסית (בלמרחב, דבר,
על המשמר ועוד).
