שלום רבינוביץ נולד בפֶּרֶיֶסְלַב (היום חמֶלנִיצקי, פלך פולטבה, אוקראינה) בכ״ו באדר
א׳ תרי״ט, 3 במארס 1859 לאביו הגביר שירד מנכסיו. גדל בצילן של דחקות ואם חורגת. למד
ב״חדר״ וכן שקע מגיל רך בקריאת ספרי־השכלה. מ־1873 בבית ספר רוסי ומאז נתווספה לו הספרות
הרוסית וכל שנות־לימוד אלה שטוף־כתיבה ״בעקבי״ הספרים שבלע. עוד לפני תום לימודיו באותו
בית ספר (1876) החל עוסק בהוראה ומשלהי 1880 ״רב מטעם״ בלובאן. דברו הראשון בדפוס היתה
כתבה בהצפירה (1879) ומאז פירסם אי אלה דברים בעברית בענייני־יום שונים. נטש
את הרבנות לאחר נישואיו (1883) ובה בשנה הדפיס סיפורו הראשון ביידיש. ראשיתו זו ביידיש
(עד 1889) לא הכניס אחר-כך במניין יצירותיו. אולם זו הכשירה אותו להיכנס לספרות יידיש
ולתפוס בה לאחר זמן קצר אחד המקומות הראשיים ובייחוד לאחר שמצא את עצמו בנוסח המיוחד
שלו, העירוב של הומור וסאטירה (על ראשיתו ביידיש כתב פעם לרבניצקי: ״אמרתי לנסות את
כוחי פעם אחת ולדבר בלשון פשוטה זו, שבני אדם מדברים בה בלשון מנדלי מוכר ספרים, שספריו
נתגלגלו לידי״. ב״שלום עליכם״ חתם את דברו השני). עסק מ־1887 בקיוב במסחר וכן בניירות־ערך
ותוך כך קנה בקיאותו בכל אותו הווי המנחם־מנדלאי, שתיארו אחר-כך בחליפת־המכתבים של
מנחם־מנדל. לא ארכו הימים ולהסתכלותו הבלתי־אמצעית בנעשה בבורסה הקיובית נתווסף גם
נסיונו האישי והמר: כל מגדליו התמוטטו ונעשה קרוב לפשיטת־רגל. באותו זמן המשיך לפרסם
סיפוריו ביידיש וכן פתח בסיפורי-ילדים (״האולר״) ואף התקרב לתנועת חיבת-ציון (מכתב
הצטרפות לפינסקר מ־1888). הקים בקיוב עם אחרים אגודה ליישוב ארץ-ישראל (1889) והשתתף
בוועידת הייסוד של ״הוועד האודיסאי״ (1890). לאחר שנים, עם הופעתו של הרצל, פירסם שתי
חוברות־תעמולה ביידיש (1898 . האחת: ״לשם מה צריכים יהודים ארץ ?״, תורגמה לעברית בידי
מ. חלמיש) ועם מותו של הרצל פירסם תולדותיו ביידיש. אף השתתף
בשני קונגרסים ציוניים (השמיני והעשירי).
לאחר שמצא דרכו אל הקורא אסר מלחמה על שמ״ר (נחום מאיר שַייקביץ)
בחוברת פולמוסית (ביידיש. 1888) ובה בשנה החל להוציא את מאספיו הספרותיים ״אידישע פאָלקסבּיבּליאָטעק״,
שגררו אחריהם פולמוס עברית־יידיש, מהראשונים בזמן החדש ובעברית. כאן מצא לו שלום עליכם
שעת־כושר להביע דעתו על יחסו לשתי הלשונות. ובשעת־פולמוס זו החל הוא לפרסם סיפורים
בעברית (ב״המליץ״), דבר שלא ניסה בו עד אז. סיפורים אלה בשם ״תמונות וצללים מחיי היהודים
במאזפבקה״, היו מעין מהדורה עברית, קודמת בזמן לכתריאלבקה היידית לאחר־מכן. על אף העידוד
הודה, שאין זו הלשון ואין אלה הסיפורים, העשויים להיות מבע־אמת ליצירתו. ואף-על-פי-כן
המשיך עוד כמה זמן בכתיבתו העברית (בהמליץ, הצפירה, בית עקד,
פרדס, הדור, ספר היובל לסוקולוב ועוד). אף פירסם במשותף עם רבניצקי
סידרת הפיליטונים (ב״המליץ״ 1892–1893) בחתימת ״אלדד ומידד״ (הראשון היה כינויו של
שלום עליכם, והשני של רבניצקי). לבסוף כמעט ונטש כתיבתו העברית ובייחוד מאז החל חתנו
י״ד ברקוביץ להיות מתרגמו. לאחר שכשלו עיסוקיו עשה בחו״ל ואחר
התיישב באודיסה וחי בדחקות יתירה. אז גם פתח במכתב הראשון שבסידרת מכתבי מנחם־מנדל
(״לונדון״. 1892), בה צייר דמויות יהופץ על כל העסקים המגוונים שלהן. חזר לקיוב ב־1893
ובאה לו אז תקופת־פריחה ביצירתו. החל אז בסיפורי טוביה החולב, הסידרה השנייה של סיפוריו,
בה הציב כמרכז דמות רבת־גלגולים ורבת־סבל, ש״הפסוקים״ בפיה נעשו מהמפורסמים ברחוב היהודי.
מאז המשיך סיפוריו בשתי הסידרות. ערך מסעות בתחום המושב היהודי וקצר הצלחות מהמוני־קוראיו.
כל השנים היו סיפוריו בעלי זיקה למציאות היהודית ברוסיה ובייחוד בימי המהפכה הראשונה
והפוגרומים. יצא בשלהי 1905 לגליציה במסע־הקראות ומשם לרומניה, צרפת, לונדון. בשלהי
1906 יצא לארה״ב ועשה שם שבעה חדשים. הדפיס בעיתונות היידית כמה דברים ונאבק עם אילי
העיתונות על הנוסח שלו וכן החל בסידרה החדשה של סיפורי מוטל בן פייסי החזן. חזר ביוני
1907 לאירופה והתיישב בג׳ניבה והיה שם בקירבתם של מנדלי ובן־עמי. ניסה אז כוחו במחזה
ציוני (״דוד בן דוד״, שנדפס זה מקרוב מעזבונו). שוב באו עליו ימי מסע-הקראות בפולין
וברוסיה (1908) ובעיצומם אף נתגלתה ראשית מחלתו. המתיקו לו ימים אלה החגיגות למלאת
25 שנה לראשית יצירתו ופדיון כתביו מידי מו״לים שעשקוהו. עשה במקומות-מרפא שונים באירופה
(שווייץ, איטליה). לבסוף יצא לארה״ב (שלהי 1914). כאן חזרו מאבקיו עם העיתונים והתיאטרון
היידי ותוך כך כתב את עיקרי הפרקים של האבטוביוגרפיה שלו, המשך פרקי מוטל בן פייסי
החזן ורומנים ״מותחים״, טעימים לחיך עורכי־עיתונים יידיים.
שלום עליכם נפטר בי׳ באייר תרע״ו, 13 במאי 1916 ועדיין יצירות מרובות
בעיצומן שלא זכה לסיימן.
מאז נטש את כתיבתו העברית רבו הדרישות ללבוש עברי
ליצירותיו אם בידי עצמו (כדרישת ביאליק) ואם על ידי
אחרים (ביניהם: ביאליק, רבניצקי ועוד). לבסוף מצא
הלבוש העברי את תיקונו בברקוביץ, שעם פירסום התרגומים הראשונים עוררו התפעלותם של שלום
עליכם עצמו (״התרגום
עולה על המקור״), ביאליק ואחרים. מאז המשיך ברקוביץ
במעשה־תרגום זה וכן עיבד הוא מחזות שלום עליכם להצגה ביידיש
ובעברית. מאז הופעת אסופת התרגומים של ברקוביץ
(וארשה, 1911) יצאו הם בצירוף תרגומים חדשים במהדורות מרובות ולאחרונה ב־15 חלקים (תשי״ב ואילך. כאן
גם האוטוביוגרפיה ״חיי אדם״, שבסופה המכתב האוטוביוגרפי וכן צוואתו). בנוסף לכך יצאו ילקוטים מרובים
וכן נתפרסמו איגרותיו בעולם כולו. יצירותיו הזינו את הרפרטואר של התיאטרון היידי וכן העברי (מאז
1939 בארץ עד השנים האחרונות). אף נתפרסמו תרגומי יצירתו
בלשונות מרובות. שמונה אגרות למיכל רבינוביץ הוציא
המקבל (תרצ״ט) ומ. רבינא הוציא בעברית ממכתביו על המוסיקה היהודית (תש״ב).
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער
יידישער ליטעראַטור,
Yiddish Leksikon,ויקיפדיה,
Электронная еврейская
энциклопедия,
YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
כתבי שלום עליכם : כתבים / תרגום - י״ד ברקוביץ (אודיסה
: מוריה, תרע״ג-תרע״ד) <שני כרכים: א. אדם ובהמה – ב. ימים טובים>
יוסילי הזמיר : רומן יהודי / תרגום - י״ד ברקוביץ
(תל אביב : דביר, תשט״ו)
אויסגעוויילטע ווערק (ניו-יאָרק : טאָג-מאָרגען זשורנאַל, 1959)
<6 כרכים. גַאנץ טביה דער מילכיגער. מנחם מענדעל • אַלט-ניי כתרילעווקע.
מאָנאָלאָגען. אידישע שרייבער • מאָטעל פּייסי דעם חזנ׳ס • מעשיות פאַר אידישע
קינדער • לכבוד יום טוב • פונ׳ם יאַריד>
שלוש אלמנות : מונולוג / מיידיש - אריה אהרוני (תל
אביב : הוצאת ספרים אל״ף, 1969)
מנחם מענדל : ניו יאָרק - ווארשע - ווין - יעהופעץ (תל אביב : בית שלום עליכם
: י. ל. פרץ פארלאג, תשל״ז 1976) <עם מבוא מאת אברהם ליס>
פעליעטאָנען (תל אביב : בית שלום עליכם : י. ל. פרץ פארלאג, תשל״ז 1976)
<עם מבוא מאת אברהם ליס>
מנחם מנדל בורשה / מיידיש - אריה אהרוני (תל אביב
: הוצאת ספרים אל״ף, 1977)
לשם מה צריכים היהודים ארץ משלהם / תרגמו, י״ד ברקוביץ,
אליאב ליואי, יוסף רובין (תל-אביב : דביר ובית שלום-עליכם, 1981)
<כולל אחרית דבר מאת ישראל קלויזנר: ״שלום עליכם הציוני״>
סיפורי זעם / שלום עליכם ; תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר,
דן מירון (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2007)
225 עמ׳.
התוכן: הקדרה -- גימנסיה -- אסור להיות טוב! -- הנשרף -- עצה --
יוסף -- אל הסעודה -- שלוש אלמנות -- גילוי וכיסוי בכעס
טֶביֶה החולב (השלם) / תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר,
דן מירון (ירושלים : כתר, 2009)
סיפורי תוהו / שלום עליכם ; ליקט, תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר
דן מירון (ירושלים : כתר, 2010)
וויפה-גולדברג, מארי. אבי, שלום עליכם (תל אביב : ספרית פועלים,
תשל״ג 1972) <מאנגלית - רות שפירא>
על הספר:
פרליס, איזה.שלום-עליכם בעיני בתו.משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 4 (60) (כ״ג בשבט תשל״ג, 26 בינואר 1973),
עמ׳ 6.
מירון, דן.מפה לאוזן
: שיחות ומחשבות על אמנות המונולוג של שלום עליכם / דן מירון. -- רמת-גן : אפיק
- ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ב 2012. 528 עמ׳. תוכן העניינים
ניגר, שמואל. שלום עליכם : עיונים ביצירותיו (תל אביב : הוצאת הקיבוץ
המאוחד, תש״ך 1960) <בצירוף מאמרים מאת בעל-מחשבות, מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר,
י׳ פיכמן> <תירגמו מאידיש – צבי ארד ומשה בסוק>
שיר הלל לסופר שצחוק ובכי שמשו אצלו בערבוביה.
כל דמויותיו של שלום עליכם, שבשנה זו נחוג יום הולדתו המאה, עולות מבעד לשורות
והמיית געגועים מתעוררת בלב הקוראים. נוסח מקוצר חזר (בהשמטת שני בתים) ונדפס ב׳הטור
השביעי׳, תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ׳ 397–400; ב׳הטור
השביעי׳, ספר שני (תשל״ב), עמ׳ 397–400 וב׳העמדה
הקדמית׳ (תש״ם), עמ׳ 115–119>
אפשטיין, זלמן. שלום עליכם בעברית.
השלח, כרך כ״ד <חזר ונדפס בספרו: כתבי זלמן אפשטיין / בצירוף
מבוא מאת יעקב פיכמן (תל-אביב : אגודת ״עונג-שבת״ - אהל שם, תרצ״ח), עמ׳ 245–249>
גוטרמן, אלכסנדר. מנחם מנדל. טורים לחינוך ולהוראה,
גל׳ ה׳ (אייר תשל״ז, מאי 1977), עמ׳ 48–53 <על סיפוריו של שלום עליכם>
גוטרמן, אלכסנדר. הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי של הפובליציסטיקה
של שלום עליכם. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ו׳ (כסלו תשל״ח, דצמבר 1977),
עמ׳ 14–20.
ורסס, שמואל. שלום עליכם : חמישים שנות
ביקורת. בספרו: ביקורת הביקורת
: הערכות וגילגוליהן (תל אביב : יחדיו, תשמ״ב 1982), עמ׳ 165–197.
חובב, לאה. חלומות ופשרם בסיפורים לילדים
של שלום עליכם. בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש
לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר
(ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 151–173.
חיטרון, חגי.שלום שלום
ואין שלום : התקפה חריפה של המתרגם אריה אהרוני על פרופ׳ דן מירון בעקבות תרגומיו
לשלום עליכם. הארץ, גלריה, כ״ז בטבת תשע״א, 3 בינואר 2011, עמ׳ 6.
מירון, דן.שלוש הלוויות, שתי
תרבויות. הארץ, ו׳ בטבת תשע״ד, 9 בדצמבר 2013, עמ׳ 15
* <על הלוויתו של שלום
עליכם בניו-יורק ב-1916 והלוויותיהם של אריק איינשטיין והרב עובדיה יוסף ב-2013>
<פורסם גם באתר
הוצאת
אפיק>
נבו, גידי. הומור יהודי במחלצות עבריות
: על ״ממבחן הצבא״ לשלום עליכם בתרגום י״ד ברקוביץ. בספרו: מושב לצים : הרטוריקה של הסָטירה העברית : חמש
קריאות (אור יהודה : דביר ; באר שבע : הקשרים, המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית
והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״א 2010), עמ׳ 60–99.
נוברשטרן, אברהם. מי מדבר יידיש? – הורים, בנים
ומעמד הלשון ביצירתו של שלום עליכם. בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש
לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר
(ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 117–150.
קריב, אברהם. רשימות
ספרותיות.דבר, י״ט באייר תש״א, 16 במאי 1941, עמ׳ 4, 5 <חזר
ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב
: הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 36–41>
קשת, ישורון. על שלום עליכם. בספרו:
הבדלות (תל אביב : אגודת הסופרים העברים ליד
דביר, תשכ״ב 1962), עמ׳ 7–35.
רבניצקי, י. ח. שלום עליכם והלשון
העברית (ליום ההזכרה השנתית הראשונה - י׳ אייר תרע״ז).
כנסת : דברי ספרות / העורך
– ח״ב ביאליק (אודיסה : בהוצאת הקרן לתמיכת סופרים מיסודו של הלל
זלטופולסקי, תרע״ז), עמ׳ 307–312.
Boyarin, Jonathan. Sholem-Aleykhem׳s ״Stantsye
Baranovitsh״. Identity and ethos : a Festschrift for Sol Liptzin on the
occasion of his 85th birthday / edited by Mark H. Gelber (New York : Peter Lang,
1986), pp. 89-99.
Weiss, Ann. Berkowitz׳
Hebrew translation of Sholom Aleichem : a critical study, particular emphasis
on Tevyeh Hacholev (New York, 1973) <Dissertation--New York University, 1973>