לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

שלום עליכם (1859–1916)

<בהכנה>

Sholem Aleichem

    שלום רבינוביץ נולד בפֶּרֶיֶסְלַב (היום חמֶלנִיצקי, פלך פולטבה, אוקראינה) בכ״ו באדר א׳ תרי״ט, 3 במארס 1859 לאביו הגביר שירד מנכסיו. גדל בצילן של דחקות ואם חורגת. למד ב״חדר״ וכן שקע מגיל רך בקריאת ספרי־השכלה. מ־1873 בבית ספר רוסי ומאז נתווספה לו הספרות הרוסית וכל שנות־לימוד אלה שטוף־כתיבה ״בעקבי״ הספרים שבלע. עוד לפני תום לימודיו באותו בית ספר (1876) החל עוסק בהוראה ומשלהי 1880 ״רב מטעם״ בלובאן. דברו הראשון בדפוס היתה כתבה בהצפירה (1879) ומאז פירסם אי אלה דברים בעברית בענייני־יום שונים. נטש את הרבנות לאחר נישואיו (1883) ובה בשנה הדפיס סיפורו הראשון ביידיש. ראשיתו זו ביידיש (עד 1889) לא הכניס אחר-כך במניין יצירותיו. אולם זו הכשירה אותו להיכנס לספרות יידיש ולתפוס בה לאחר זמן קצר אחד המקומות הראשיים ובייחוד לאחר שמצא את עצמו בנוסח המיוחד שלו, העירוב של הומור וסאטירה (על ראשיתו ביידיש כתב פעם לרבניצקי: ״אמרתי לנסות את כוחי פעם אחת ולדבר בלשון פשוטה זו, שבני אדם מדברים בה בלשון מנדלי מוכר ספרים, שספריו נתגלגלו לידי״. ב״שלום עליכם״ חתם את דברו השני). עסק מ־1887 בקיוב במסחר וכן בניירות־ערך ותוך כך קנה בקיאותו בכל אותו הווי המנחם־מנדלאי, שתיארו אחר-כך בחליפת־המכתבים של מנחם־מנדל. לא ארכו הימים ולהסתכלותו הבלתי־אמצעית בנעשה בבורסה הקיובית נתווסף גם נסיונו האישי והמר: כל מגדליו התמוטטו ונעשה קרוב לפשיטת־רגל. באותו זמן המשיך לפרסם סיפוריו ביידיש וכן פתח בסיפורי-ילדים (״האולר״) ואף התקרב לתנועת חיבת-ציון (מכתב  הצטרפות לפינסקר מ־1888). הקים בקיוב עם אחרים אגודה ליישוב ארץ-ישראל (1889) והשתתף בוועידת הייסוד של ״הוועד האודיסאי״ (1890). לאחר שנים, עם הופעתו של הרצל, פירסם שתי חוברות־תעמולה ביידיש (1898 . האחת: ״לשם מה צריכים יהודים ארץ ?״, תורגמה לעברית בידי מ. חלמיש) ועם מותו של הרצל פירסם תולדותיו ביידיש. אף השתתף בשני קונגרסים ציוניים (השמיני והעשירי).
    לאחר שמצא דרכו אל הקורא אסר מלחמה על שמ״ר (נחום מאיר שַייקביץ) בחוברת פולמוסית (ביידיש. 1888) ובה בשנה החל להוציא את מאספיו הספרותיים ״אידישע פאָלקסבּיבּליאָטעק״, שגררו אחריהם פולמוס עברית־יידיש, מהראשונים בזמן החדש ובעברית. כאן מצא לו שלום עליכם שעת־כושר להביע דעתו על יחסו לשתי הלשונות. ובשעת־פולמוס זו החל הוא לפרסם סיפורים בעברית (ב״המליץ״), דבר שלא ניסה בו עד אז. סיפורים אלה בשם ״תמונות וצללים מחיי היהודים במאזפבקה״, היו מעין מהדורה עברית, קודמת בזמן לכתריאלבקה היידית לאחר־מכן. על אף העידוד הודה, שאין זו הלשון ואין אלה הסיפורים, העשויים להיות מבע־אמת ליצירתו. ואף-על-פי-כן המשיך עוד כמה זמן בכתיבתו העברית (בהמליץ, הצפירה, בית עקד, פרדס, הדור, ספר היובל לסוקולוב ועוד). אף פירסם במשותף עם רבניצקי סידרת הפיליטונים (ב״המליץ״ 1892–1893) בחתימת ״אלדד ומידד״ (הראשון היה כינויו של שלום עליכם, והשני של רבניצקי). לבסוף כמעט ונטש כתיבתו העברית ובייחוד מאז החל חתנו י״ד ברקוביץ להיות מתרגמו. לאחר שכשלו עיסוקיו עשה בחו״ל ואחר התיישב באודיסה וחי בדחקות יתירה. אז גם פתח במכתב הראשון שבסידרת מכתבי מנחם־מנדל (״לונדון״. 1892), בה צייר דמויות יהופץ על כל העסקים המגוונים שלהן. חזר לקיוב ב־1893 ובאה לו אז תקופת־פריחה ביצירתו. החל אז בסיפורי טוביה החולב, הסידרה השנייה של סיפוריו, בה הציב כמרכז דמות רבת־גלגולים ורבת־סבל, ש״הפסוקים״ בפיה נעשו מהמפורסמים ברחוב היהודי. מאז המשיך סיפוריו בשתי הסידרות. ערך מסעות בתחום המושב היהודי וקצר הצלחות מהמוני־קוראיו. כל השנים היו סיפוריו בעלי זיקה למציאות היהודית ברוסיה ובייחוד בימי המהפכה הראשונה והפוגרומים. יצא בשלהי 1905 לגליציה במסע־הקראות ומשם לרומניה, צרפת, לונדון. בשלהי 1906 יצא לארה״ב ועשה שם שבעה חדשים. הדפיס בעיתונות היידית כמה דברים ונאבק עם אילי העיתונות על הנוסח שלו וכן החל בסידרה החדשה של סיפורי מוטל בן פייסי החזן. חזר ביוני 1907 לאירופה והתיישב בג׳ניבה והיה שם בקירבתם של מנדלי ובן־עמי. ניסה אז כוחו במחזה ציוני (״דוד בן דוד״, שנדפס זה מקרוב מעזבונו). שוב באו עליו ימי מסע-הקראות בפולין וברוסיה (1908) ובעיצומם אף נתגלתה ראשית מחלתו. המתיקו לו ימים אלה החגיגות למלאת 25 שנה לראשית יצירתו ופדיון כתביו מידי מו״לים שעשקוהו. עשה במקומות-מרפא שונים באירופה (שווייץ, איטליה). לבסוף יצא לארה״ב (שלהי 1914). כאן חזרו מאבקיו עם העיתונים והתיאטרון היידי ותוך כך כתב את עיקרי הפרקים של האבטוביוגרפיה שלו, המשך פרקי מוטל בן פייסי החזן ורומנים ״מותחים״, טעימים לחיך עורכי־עיתונים יידיים. שלום עליכם נפטר בי׳ באייר תרע״ו, 13 במאי 1916 ועדיין יצירות מרובות בעיצומן שלא זכה לסיימן.
    מאז נטש את כתיבתו העברית רבו הדרישות ללבוש עברי ליצירותיו אם בידי עצמו (כדרישת ביאליק) ואם על ידי אחרים (ביניהם: ביאליק, רבניצקי ועוד). לבסוף מצא הלבוש העברי את תיקונו בברקוביץ, שעם פירסום התרגומים הראשונים עוררו התפעלותם של שלום עליכם עצמו (״התרגום עולה על המקור״), ביאליק ואחרים. מאז המשיך ברקוביץ במעשה־תרגום זה וכן עיבד הוא מחזות שלום עליכם להצגה ביידיש ובעברית. מאז הופעת אסופת התרגומים של ברקוביץ (וארשה, 1911) יצאו הם בצירוף תרגומים חדשים במהדורות מרובות ולאחרונה ב־15 חלקים (תשי״ב ואילך. כאן גם האוטוביוגרפיה ״חיי אדם״, שבסופה המכתב האוטוביוגרפי וכן צוואתו). בנוסף לכך יצאו ילקוטים מרובים וכן נתפרסמו איגרותיו בעולם כולו. יצירותיו הזינו את הרפרטואר של התיאטרון היידי וכן העברי (מאז 1939 בארץ עד השנים האחרונות). אף נתפרסמו תרגומי יצירתו בלשונות מרובות. שמונה אגרות למיכל רבינוביץ הוציא המקבל (תרצ״ט) ומ. רבינא הוציא בעברית ממכתביו על המוסיקה היהודית (תש״ב).
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

 


יצירות שלום עליכם בפרויקט בן-יהודה

ספריו:

  • כתבי שלום עליכם : כתבים / תרגום - י״ד ברקוביץ (אודיסה : מוריה, תרע״ג-תרע״ד) <שני כרכים: א. אדם ובהמה – ב. ימים טובים>
  • יוסילי הזמיר : רומן יהודי / תרגום - י״ד ברקוביץ (תל אביב : דביר, תשט״ו)
  • אויסגעוויילטע ווערק (ניו-יאָרק : טאָג-מאָרגען זשורנאַל, 1959) <6 כרכים. גַאנץ טביה דער מילכיגער. מנחם מענדעל • אַלט-ניי כתרילעווקע. מאָנאָלאָגען. אידישע שרייבער • מאָטעל פּייסי דעם חזנ׳ס • מעשיות פאַר אידישע קינדער • לכבוד יום טוב • פונ׳ם יאַריד>
  • שלוש אלמנות : מונולוג / מיידיש - אריה אהרוני (תל אביב : הוצאת ספרים אל״ף, 1969)
  • מנחם מענדל : ניו יאָרק - ווארשע - ווין - יעהופעץ (תל אביב : בית שלום עליכם : י. ל. פרץ פארלאג, תשל״ז 1976) <עם מבוא מאת אברהם ליס>
  • פעליעטאָנען (תל אביב : בית שלום עליכם : י. ל. פרץ פארלאג, תשל״ז 1976) <עם מבוא מאת אברהם ליס>
  • מנחם מנדל בורשה / מיידיש - אריה אהרוני (תל אביב : הוצאת ספרים אל״ף, 1977)
  • לשם מה צריכים היהודים ארץ משלהם / תרגמו, י״ד ברקוביץ, אליאב ליואי, יוסף רובין (תל-אביב : דביר ובית שלום-עליכם, 1981) <כולל אחרית דבר מאת ישראל קלויזנר: ״שלום עליכם הציוני״>
  • סיפורי זעם / שלום עליכם ; תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר, דן מירון (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2007) 225 עמ׳.
    התוכן: הקדרה -- גימנסיה -- אסור להיות טוב! -- הנשרף -- עצה -- יוסף -- אל הסעודה -- שלוש אלמנות -- גילוי וכיסוי בכעס
  • טֶביֶה החולב (השלם) / תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר, דן מירון (ירושלים : כתר, 2009) icast
  • סיפורי תוהו / שלום עליכם ; ליקט, תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר דן מירון (ירושלים : כתר, 2010)
על המחבר ויצירתו:
ספרים
  • צום אָנדענק פון שלום עליכם : זאמעלבוך / רעדאקטירט פון י.צינבערג און ש. ניגער (פעטראָגראד : פרץ-פאנד, וואס ביי דער געזעלשאפט פאר אידישע ליטעראטור און קונסט, 1918)
    על הספר:
  • וויפה-גולדברג, מארי.  אבי, שלום עליכם (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ג 1972) <מאנגלית - רות שפירא>
    על הספר:
  • מירון, דן. מפה לאוזן : שיחות ומחשבות על אמנות המונולוג של שלום עליכם / דן מירון. -- רמת-גן : אפיק - ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ב 2012.  528 עמ׳.
    תוכן העניינים
  • ניגער, שמואל.  שלום עליכם :  זיינע וויכטיגסטע ווערק, זיין הומאָר און זיין ארט אין דער אידישער ליטעראטור (ניו יאָרק : אידישער קולטור פארלאג, 1928) <תורגם לעברית>
  • ניגר, שמואל. שלום עליכם : עיונים ביצירותיו (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ך 1960) <בצירוף מאמרים מאת בעל-מחשבות, מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, י׳ פיכמן> <תירגמו מאידיש – צבי ארד ומשה בסוק>
  • Miron, Dan.  Sholem Aleykhem: Person, Persona, Presence (New York : YIVO Institute for Jewish Research : The Uriel Weinreich Memorial Lecture, 1972)
מאמרים
על ״כתבי שלום עליכם״ (אודיסה, תרע״ג-תרע״ד)
על ״יוסילי הזמיר״ בתרגום י״ד ברקוביץ
על ״שלוש אלמנות״ בתרגום אריה אהרוני
על מנחם מענדל (תשל״ז 1976)
  • קרסל, ג. שלום-עליכם הגנוז - שניים מקור ואחד תרגום. הדואר, שנה 56, גל׳ ל׳ (כ״ד בסיון תשל״ז, 10 ביוני 1977), עמ׳ 456–457.
על ״פעליעטאָנען״ (תשל״ז 1976)
  • קרסל, ג. שלום-עליכם הגנוז - שניים מקור ואחד תרגום. הדואר, שנה 56, גל׳ ל׳ (כ״ד בסיון תשל״ז, 10 ביוני 1977), עמ׳ 456–457.
על ״מנחם מנדל בורשה״ בתרגום אריה אהרוני
  • קרסל, ג. שלום-עליכם הגנוז - שניים מקור ואחד תרגום. הדואר, שנה 56, גל׳ ל׳ (כ״ד בסיון תשל״ז, 10 ביוני 1977), עמ׳ 456–457.
על ״לשם מה צריכים היהודים ארץ משלהם״
  • עקרוני, אביב.  שלום עליכם הציוני.  מאזנים, כרך נ״ד, גל׳ 3–4 (שבט-אדר תשמ״ב, פברואר-מארס 1982), עמ׳ 71–72.
  • קרסל, ג.  הרומאן של שלום-עליכם עם הציונות.  ידיעות אחרונות, מוסף תרבות, ספרות, אמנות, כ״ט בכסלו תשמ״ב, 25 בדצמבר 1981, עמ׳ 2 <חזר ונדפס בשני המשכים ב׳הדואר׳, שנה 61, גל׳ י״ד (י״ט בשבט תשמ״ב, 12 בפברואר 1982, עמ׳  221 222; גל׳ ט״ו (כ״ו בשבט תשמ״ב, 19 בפברואר 1982), עמ׳ 238>
על ״סיפורי זעם״ על ״טביה החולב״  
  • אהרוני, אריה.  פרופסור דן אוקסימירון.  עתון 77, גל׳ 350 (חשון תשע״א, אוקטובר-נובמבר 2010), עמ׳  22–26.
  • בר-און, יעקב.  להעביר גם את הקווץ׳.  מקור ראשון, שבת, כ״ח בתשרי תש״ע, 16 באוקטובר 2009, עמ׳ 6–7 <שיחה עם דן מירון>
  • זכריה, תמר.  שלום עליכם, טביה החולב, והקורא.   עתון 77, גל׳ 350 (חשון תשע״א, אוקטובר-נובמבר 2010), עמ׳  20–21.
  • חבר, חנן.  טביה החולב בעברית: היידיש וקריסת הישראליות.  תיאוריה וביקורת, גל׳ 36 (אביב 2010), עמ׳ 227–230.
  • מירון, דן.  מסיפורי טביה אפשר ללמוד. Time Out תל אביב, גל׳ 356 (27 באוגוסט עד 3 בספטמבר 2009), עמ׳ 112.
  • מנוביץ, רבקה.  רקוויאם אמריקני ל״שטעטל״.  מקור ראשון, שבת, כ״ד באדר תשס״ט, 20 במארס 2009, עמ׳ 6–7, 19 <על המחזמר ׳כנר על הגג׳ המבוסס על ״טוביה החולב״ לשלום עליכם והשוואה בין השניים>
  • מר, בני.  חלב שחור שלא החמיץ.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בחשון תש״ע, 6 בנובמבר 2009, עמ׳ 1.
  • סדן, דב.  כמו שכתוב : אריינפיר-באמערקן צו טביה דעם מילכיקערס תורות.  יידישקייט, באנד 2, נומ. 4 (אוקטובר-דצמבר 1978), עמ׳ 8–12 <על טוביה החולב לשלום עליכם.  חזר ונדפס בספרו צווישן ווייט און נאָענט, עמ׳ 9–23>
  • סדן, דב.  כמו-שכתוב : הערות-מבוא לתורותיו של טוביה החולב.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך י״ד-ט״ו (תשמ״ג 1983), עמ׳ 37–46.
  • צוקער, שבע. דריַי ניַיע איבערזעצונגען פון טביה דער מילכיקער: העברעישע איבערזעצונג.  אויפן שוועל, נומ. 350–351 (ווינטער-פרילינג 2011), זז. 26–32 <אן אינטערוויו מיט דן מירון - ראיון עם דן מירון>
  • קצנלסון, גדעון. טוביה ויוצרו. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ג, גל׳ 2 (1966), עמ׳ 104–112 <מהו טוביה החולב בפרט וההומור של שלום-עליכם בכלל>
  • Weiss, Ann.  Berkowitz׳ Hebrew translation of Sholom Aleichem : a critical study, particular emphasis on Tevyeh Hacholev (New York, 1973) <Dissertation--New York University, 1973>
על ״סיפורי תוהו״  
קישורים:
Wikidata – Q238090 J9U – 987007268005405171 NLI – 000122044 LC – n79011119 VIAF – 19675893
עודכן לאחרונה: 16 באפריל 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף