עדיה מנדלסון־מעוז נולדה בב׳ בשבט תשל״א, 28 בינואר 1971. היא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה. מנדלסון־מעוז היא חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית, ומחקריה עוסקים ביחסים המורכבים בין ספרות לבין אידיאולוגיה, מרחב ואתיקה. מנדלסון־מעוז גם מעורבת בפרויקט מחקר המשתמש בכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים למחקר הספרות העברית.
    מנדלסון־מעוז סיימה את לימודי הדוקטורט שלה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002, וזכתה במלגת רוטשילד להשתלמות בתר-דוקטורט, אותה השלימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 2008 התקבלה כמרצה אורחת באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך קודמה למרצה בכירה. בשנת 2015 מונתה לפרופסור חבר. בשנים 2015–2016 התארחה באוניברסיטת הרוורד, במחלקה לתרבויות המזרח הקרוב, ועם שובה לישראל מונתה לתפקיד ראשת המחלקה לספרות ללשון ולאמנויות, עד לשנת 2020.  מ־2021 מנדלסון־מעוז מכהנת כראשת התואר השני בלימודי תרבות ובאותה שנה קודמה לפרופ׳ מן המניין.
    ספרה הראשון של מנדלסון־מעוז, הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, ראה אור בשנת 2009 במסגרת הסדרה ״פרשנות ותרבות״ של אוניברסיטת בר-אילן. ספר זה, שהוא פיתוח של נושאים שחקרה בעבודת הדוקטורט שלה, מציע מודל שדרכו אפשר להבין את המחשבה המוסרית שמציגים לנו טקסטים ספרותיים. העיסוק בתחום הספרות והאתיקה הוביל את מנדלסון־מעוז לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת מאזניים בשנת 2010, וכן לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת האקדמי Philosophia, בו כתבה גם את מאמר המבוא.
    בשנת 2014 ראה אור ספרה השני, Multiculturalism In Israel – Literary Perspectives, בהוצאת Purdue University Press. ספר זה עוסק בספרות של קבוצות שוליים בישראל, ובפרט בספרותם של פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחיים, דוברי הרוסית ויוצאי אתיופיה. במחקר זה בודקת מנדלסון־מעוז סוגיות של יחסי הכוח בשדה הספרות, יחסיות המושגים ספרות מינורית ומאז׳ורית, שאלות של התקבלות, מעמדה של השפה ואפשרויות התרגום, וכן היא מציעה קריאות מפורטות במבחר טקסטים מרכזיים. במקביל פרסמה מנדלסון־מעוז מבחר מאמרים עם ליאת שטייר-ליבני על עבודותיו של סייד קשוע, וכן שלושה מאמרים חלוציים על ספרותם של יוצאי אתיופיה בישראל ועל יצירתם של שמעון אדף ורונית מטלון. בעקבות מחקר זה כתבה מנדלסון־מעוז את ספר הקורס מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2021).
    העיסוק בספרות ובאתיקה, והחשיפה לתהליכי קאנוניזציה, לכוחו של הממסד, לכוחות האידיאולוגיים ולתפיסה המרחבית של טקסטים, הובילו את מנדלסון־מעוז לכתיבת הספר Borders, Territories and Ethics – Hebrew Literature in Shadow of the Intifada, שראה אור בשנת 2018 בהוצאת Purdue University Press. בספר זה, מנדלסון־מעוז חוקרת את הספרות שנכתבה בין השנים 1987–2007, ומחברת בין סוגיות אתיות למרחביות כדי לבחון את השיח הספרותי והתרבותי על אודות הכיבוש והאינתיפדה. הספר דן במבחר יצירות העוסקות בחייל הישראלי, אך גם ביצירות העוסקות בחברה הישראלית, בסוגיות של טרוריזם ושל טראומה. מחקר זה הוא פרי עבודה שניצניה ראו אור במבחר כתבי עת, הן בהקשרים תיאורטיים – כגון דיון ביקורתי במושג האמפתיה (עם תמי עמיאל האוזר) ומושג המזל המוסרי – והן בהקשרים של ניתוח טקסטים מאת א״ב יהושע, רונית מטלון, אורלי קסטל-בלום, יצחק בן-נר ואחרים. ב־2021 ראה אור הספר מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 1987–2007 בהוצאת מאגנס. הספר הוא תרגום ואדפטציה לעברית של Borders, Territories and Ethics, אך נוסף לו גם פרק חדש העוסק במקומה של האנלוגיה ובאימפריאליזם מוסרי.
    בשנים האחרונות מנדלסון־מעוז מובילה פרויקט מחקר העוסק ביצירתו של יורם קניוק. מחקר זה זכה במימון הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו חוקרת מנדלסון־מעוז את כל העיזבון הספרותי שהותיר אחריו קניוק, ושרובו עדיין לא נגיש לקהל הרחב. ב־2018 ערכה ופרסמה מנדלסון־מעוז את סבון, רומן גנוז שקניוק כתב בין 1959 ל-1964 ולא הושלם. מנדלסון־מעוז הרכיבה את הספר מתוך טיוטות שנמצאו בעיזבון, ובאחרית הדבר לספר היא מגוללת את נסיבות כתיבתו ואת תהליך העבודה שלה על כתב היד. כעת היא שוקדת על כתיבת ספר מחקר על יצירתו של קניוק.
    ב־2020 זכתה מנדלסון־מעוז, יחד עם ד״ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר-אילן, במענק מחקר של משרד המדע בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, בנושא פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית. המחקר מבקש למנף מתודולוגיות סטילומטריות במטרה לאפשר פרספקטיבה חדשה בחקר הסיפורת העברית המודרנית. תרומתו היא כפולה: הן בתחום פיתוח כלים לניתוח אוטומטי של טקסט עברי מודרני, שיתרמו לשדה העולה והמתפתח על עיבוד שפה טבעית של טקסטים עברית, והן בתחום מחקר הסגנון של הספרות העברית והבנת ההיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית במאה העשרים.

עדיה מנדלסון־מעוז באתר ״הספרנים״ של בספריה הלאומית ובספריה הלאומית

מקורות ויקיפדיה

ספריה:

• הסיפורת הפוסט מודרניסטית כסיפורת של סיטואציות קיצוניות : עיון ביצירותיהם של אורלי קסטל־בלום ואתגר קרת (תל־אביב, תשנ״ו 1995) <עבודת גמר (מ״א)–אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ו 1995>
• ייצוג בעיות מוסריות בספרות : תיאוריה ובדיקתה לאור מבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (תל־אביב, 2002) <דיסרטציה—אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ב 2002>
• הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2010)
  תוכן העניינים
• עמוס עוז – א״ב יהושע : התחלות (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, 2010) <שלושה כרכים. בשיתוף עם נורית גרץ>
  התוכן: כרך א. יחידה 1. התחלפות דורות בסיפורת הישראלית – יחידה 2. הוא הלך בשדות, משה שמיר – כרך ב. יחידה 3. ארצות התן, עמוס עוז – יחידה 4. מיכאל שלי, עמוס עוז – יחידה 5. אהבה מאוחרת, עמוס עוז – יחידה 6. עד מוות, עמוס – כרך ג. יחידה 7. מסע הערב של יתיר, אברהם ב. יהושע – יחידה 8. מול היערות, אברהם ב. יהושע – יחידה 9. שתיקה הולכת ונמשכת של משורר.בתחילת קיץ, 1970, אברהם ב. יהושע – יחידה 10. המאהב, אברהם ב. יהושע.
• Multiculturalism in Israel : literary perspectives (West Lafayette, Indiana : Purdue University Press, 2014)
• Borders, Territories and Ethics : Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada (West Lafayette, Indiana : Purdue University Press, 2018)
• מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה : קריאה אתית בספרות העברית, 1987–2007 (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשפ״א 2021) <תרגום מאנגלית – תום קלנר>
• מרכז או שוליים : שיח זהויות בספרות הישראלית (רעננה : למדא, ספרי האוניברסיטה הפתוחה, תשפ״ב 2021) <מהדורה מתוקנת יצאה לאור ב־2024>
• תולדות הספרות העברית החדשה (רעננה : למדא, ספרי האוניברסיטה הפתוחה, תשפ״ב 2022) <שלושה כרכים. בשיתוף עם מתן חרמוני ובהשתתפות צפי זבה־אלרן ומי־טל נדלר>
• יורם קניוק : במקום ביוגרפיה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ה 2025)

• זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית : ספר היובל לכבוד נורית גרץ (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, 2013) <בהשתתפות סנדרה מאירי, יעל מונק וליאת שטייר־לבני>
• רב־תרבותיות בישראל (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, 2014) <״מהדורה פנימית.״ ארבעה כרכים>
• סבון : רומן בשני חלקים / יורם קניוק (ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2018)

• Feig, Haya S. [Review of] ״הספרות כמעבדה מוסרית״. Hebrew Studies, vol. 52 (2011), pp. 457–458.
• Ratner, Tsila. Literature as a moral laboratory: reading selected 20th century Hebrew prose.  Journal of Modern Jewish studies, vol. 11, no. 3 (November 2012), pp. 445–447.

• Jelen, Sheila.  Borders, territories, and ethics: Hebrew literature in the shadow of the Intifada.  Israel Studies Review, vol. 34, no. 3 (Winter 2019), pp. 103–105. 
• Pack, Ethan. Borders, territories, and ethics: Hebrew literature in the shadow of the Intifada. Hebrew Higher Education (HHE), vol. 22 (2020), pp. 173–178.

• קלדרון, נסים.  מרחב, מוסר, ערך ספרותי.  קריאות ישראליות <מקוון>, גל׳ 1 (ינואר 2022), עמ׳ 333–336 *

• טיקוצקי, גדעון.  הסבון והענבר : דברים בערב להשקת הספר סבון באוניברסיטה הפתוחה, מרס 2018.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 68–72.
• יגיל, רן.  אדם בן כלב פוגש את חימו, היהודי האחרון.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳  (ט״ז בתמוז תשע״ח, 29 ביוני 2018), עמ׳ 12–13.
• לביא, יעקב (ג׳יי).  דברים בערב לרגל פרסום סבון.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 64–67.
• מנדלסון־מעוז, עדיה.  ירושלים של קניוק : כך בא לעולם סבון, הרומן הגנוז של יורם קניוק שראה אור אחרי מותו, ומתאר את ירושלים של אחרי מלחמת השחרור.  הספרנים: בלוג הספריה הלאומית, 10 ביוני 2018.
• מנדלסון־מעוז, עדיה. על הולדת סבון : דברים בערב ההשקה של הרומן סבון מאת יורם קניוק.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 55–59.
• פריבך-חפץ, דנה.  מחשבות על מפגשים : על אהבה וידיעה בסבון ליורם קניוק.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 46 (2018), עמ׳ 135–139.
• צור, שי.  בצל התכלת העזה : דברים בערב לכבוד סבון של יורם קניוק. מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 60–63.

• ד״ר עדיה מנדלסון־מעוז באתר האוניברסיטה הפתוחה
• רשימת פרסומיה של פרופ׳ עדיה מנדלסון־מעוז