חבצלת בת חיים חבשוש,משוררת, נולדה בתל־אביב בי״ד בניסן תש״י, 30 במארס 1950. גדלה בעיר הולדתה. התפרסמה בתחילת שנות השבעים בעקבות רומן עם הסופר פנחס שדה ובעקבות שערורייה שפרצה ב־1973 כאשר מכתבים אינטימיים שכתבה לו ראו אור בספר ״התמסרות״ בעריכתו. סבלה ממחלת נפש התאבדה בכ״ג בחשון תשמ״ה, 18 בנובמבר 1984, כשהיתה בת שלושים וארבע.
את קובץ השירים שלה ״שירת חבצלת״ מסרה לדודה יחיאל חבשוש בעודה בחיים, והוא ראה אור בהוצאה עצמית ב־1986, לאחר מותה. מכיוון שהיו בגדר עיזבון לא עברו השירים עריכה וראו אור בצורתם הגולמית. על שירי הספר שורה תחושת עצב עמוק ועולה מהם מצוקה גדולה. באחד מהם היא כותבת: "מַה יִוָּתֵר,/ מַה יִשָּׁאֵר לָתֵת./ מָה אֶרְצֶה לָקַחַת, מֵהֵיכָן./ מָה עַד כֹּה אֲנִי לוֹקַחַת מִמִּי./ מָה אֲנִי לוֹקַחַת, שֶׁאֵינוֹ נִלְקָח עוֹד" ("מה ייוותר").
מבקרי ספרות שעסקו בשירתה של חבשוש מצאו בה שירה אישית, אינטימית, רומנטית, ארוטית, נוגעת ללב ולעיתים אף נועזת. איל מגד (1987) מוצא ביצירתה קווים דומים ליצירתן של יונה וולך ושל זלדה. איילה אסם-בלנדר (1987) כותבת כי בשירים יש ארוטיקה עדינה בנוסח שיר השירים, וכן כי הם משלבים בין אלוזיות תנ״כיות וכמיהה לעבר המקראי לבין הוויה מודרנית של אישה בודדה הנכספת לקשר. עוד היא כותבת כי: ״יש בספר איזה קסם בלתי מוסבר המסכל כל ניסיון לבטל את השירים בכלים ׳אקדמיים׳ או מתוחכמים. כשמפרקים את הספר לשירים בודדים ואת השירים הבודדים לשורות – לרוב אין ביחידות הקטנות עניין מיוחד – ובכל זאת השיר השלם ובעקבותיו הספר כולו – מקרינים איזו כנות ורגש אמיתי המעניקים לשירים איכות״.
באחד ממכתביה לפנחס שדה כתבה חבשוש: ״אני אדם בודד. ואני צריכה לעשות משהו בשביל להגיע לבדידות של אנשים. אני צריכה לדבר. ודווקא אני אחד האנשים האילמים ביותר שאני מכירה״ (מתוך ״התמסרות״).
זך, נתן.לכתוב מחדש משהו שקולקל.העולם הזה, 24 גל׳ 2573 (24 בדצמבר 1986), עמ׳ 28–29<חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 11–21>
שבת, ראובן. התמסרות לחיים כמשל: מסה על פנחס שדה וחבצלת חבשוש. חיים אחרים: הירחון הישראלי לרפואה טבעית, מיסטיקה וחשיבה אלטרנטיבית, גל׳ 90 (2004), עמ׳ 45–49 <מסע חייו של פנחס שדה היה עשיר בחיפוש רוחני שאותו תיעד בספרים שהפכו בעצמם לאיקונות דתיות בעיני מעריציו ומעריצותיו הרבים. ראובן שבת מביא את הצדדים המיסטים ביצירתו ואת הקשר הרוחני העמוק שהיה בינו לבין חבצלת, סופרת גדולה של ספר אחד בשם ״התמסרות״, שהוקדש ליחסיהם הנפתלים>