נתן זך. השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 /
נתן זך. -- בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011.
477 עמ'. The Poetry beyond words : critical essays 1954-1973
/ Natan Zach
בספר זה כינס נתן זך לראשונה את מבחר מאמריו, מסותיו ועיוניו משנות החמישים והשישים בנושאים המגוונים של השירה, אותם מאמרים שהתפרסמו במקביל לספרי השירים הראשונים של זך ועמיחי, ושינו כליל את פניה וסגנונה של השירה הישראלית.
הספר כולל, בין השאר, את המאמרים פורצי הדרך: "הרהורים על שירת אלתרמן", "הערות בשולי האימג'יזם הישראלי" ו"לאקלימן הסגנוני של שנות החמישים והשישים בשירתנו", וכן את הספר העיוני-פולמוסי המרתק "זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית" במלואו.
"בספר זה כללתי את מבחר מאמרי, מסותי ועיוני בנושאיה המגוונים של השירה. הכתובים משתרעים על פני זמן של למעלה משלושים שנה.
המאמרים, הרשימות והמסות הופיעו בבמות שונות שהקדישו מרחב מחייה לשירה, למחקר ולביקורת שירה.רבות מהן כבר אינן קיימות בימינו הצחיחים, שבהם נתמעטו מאוד כותבי השירה הרצינית ונתרבו- להוותנו- יוצאי סדנאות השירה- שלרוע מזלם אינם סבורים שקריאת שירה איכותית הינה מזון לנפש, שאולי עוד מתקיימת פה ושם בארצנו החומרנית, העיתונאית והטלוויזיונית.
ספרי "זמן וריתמוס אצל ברגסון (הפילוסוף הצרפתי) ובשירה המודרנית" (1966) מופיע כאן במלואו.
במדור "החובה לגלות" מופיעים כל אלה הנידחים, הנשכחים-שלא-בצדק או אלה שלא עמד להם כוחם להתמודד בזירה העקובה מדם נפשם, ופרשו או הופרשו ממנה כמו לא היו מעולם.
הספר מיועד לאוהבי וחוקרי שירה שאינם סבורים כי דין השירה
העברית לעבור מן העולם, ומוקירים תודה לנאמנותה רבת השנים של הוצאת הקיבוץ
המאוחד, היחידה העומדת על משמר השירה בעולם שאבד לו כמדומה מזונו הרוחני.
ועל כך כולנו המעטים, מודים לה, להוצאה זו ולעורכה. "
תוכן העניינים:
עם הספר (עמ' 7־8)
קורבן לאלוהי עצמך
לכתוב מחדש משהו שקולקל - על חבצלת חבשוש
(עמ' 11־21)
העלה
את עצמך קורבן לאלוהי עצמך - על דוד אבידן
(עמ' 22־25)
ראשונים
על מקצב ומשקל בשירה
(עמ' 29־37)
התמימות, האחריות והשירה : על 'שירי חותם' של
חיים גורי
(עמ' 38־42)
הרהורים על שירת אלתרמן
(עמ' 43־58) נתן
אלתרמן - תוספת מאוחרת
(עמ' 59־64)
זמן וריתמוס
אצל ברגסון וביצירה המודרנית
(עמ' 65־126)
שירה ישראלית: תמונת מצב
ספרות בלי עולם
(עמ' 129־134)
הערות בשולי האימאג'יזם הישראלי
(עמ' 135־145)
בדיאלוג ובלעדיו
(עמ' 146־154)
הצורך באנאליזה או "הצרעת הנושנה"
(עמ' 155־159)
על בינוניות ורציפות
(עמ' 160־164)
לאקלימן הסגנוני של שנות החמישים והשישים בשירתנו
(עמ' 165־171)
המטמורפוזה של הפוזה
(עמ' 172־176)
על הבית הבודד ועל כתב ידו של המשורר
(עמ' 177־195)
ביקורת על הביקורת
(עמ' 196־197)
על כף המאזניים
<המשך> (עמ'
198־202) כמה הערות קונסטרוקטיביות
(עמ' 203־205)
החובה לגלות
המבקר כמגלה <על
שירתו של יעקב שטיינברג> (עמ' 209־214)
החובה לגלות
: עם הופעת מבחר שיריו ורשימותיו של
יעקב שטיינברג (עמ' 215־217) בעקבות משורר שנשכח : על
דוד פוגל
(עמ' 218־224) "לפני שער עם נעילה" : על
אברהם בן-יצחק
<המשך> (עמ' 225־229)
הקול המחריש : על שירת יעקב שטיינברג
(עמ' 230־243)
האב המתאפק ועלילת החיים השלמה : לרשימותיו של יעקב שטיינברג
(עמ' 244־246)
נופה של משוררת נוף : על
אסתר ראב
(עמ' 247־254)
אקלים פרטי : על שירי גבריאל פרייל
(עמ' 255־260)
בסימן השעה המפויסת
<על 'מפת ערב' לגבריאל פרייל> (עמ' 261־264)
"רך היה החלום" : שלושים לפטירתו של
מרדכי טמקין
(עמ' 265־267)
על שיר של יהודה קרני
(עמ' 268־269)
על שירים של יוסף צבי רימון
(עמ' 270־272)
מעבר לכל חוכמת ערומים : עם שיריו המאוחרים של
יונתן
רטוש
(עמ' 273־276)
מובנתו של
אמיר גלבע : עם 'שירים בבוקר בבוקר'
(עמ' 277־282)
החולי ומתק הסתרים
<על יוסף חיים ברנר> (עמ' 283־291)
אמנות הרומן של א. ראובני
(עמ' 292־300)
הז'אנר הארצישראלי ואביזריהו
<בעקבות רשימתו של יוסף חיים ברנר> (עמ' 301־311)
על שיר של חיים לנסקי ועל שיר של
לאה גולדברג
(עמ' 312־317)
ה"שחורים" של שמעון צבר
(עמ' 318־322)
רשימות ותגובות 1957־1966
בגרותו של המשורר
(עמ' 409־411)
הנסיכה והאצילות - ובעיות נשיות : שתי רשימות
<על "הנסיכה האמריקאית" לנסים אלוני
וביקורת על ביקורת של דליה רביקוביץ על ספרה של
עמירה הגני "חלונות פתוחים"> (עמ' 412־416)
מכתב מפריס ותשובה מתל-אביב
(עמ' 417־419)
מה,
איך ומדוע לתרגם
(עמ' 420־423)
חיים מפכים בסתר
(עמ' 424־425)
מדוע לא נשאל על קריאת המבוגרים
<המשך> (עמ'
426־428)
על ספרות חשובה ולא חשובה
(עמ' 429־434)
איש-פה ואיש-שם : משוררים אינם מתים - הם רק נשכחים
איש-פה ואיש-שם : עם כינוס כתביו של א. ד.
שפיר
(עמ' 437־457)
על הנשכחים <על מנחם ברגר
[צוריאל], אביגדור המאירי, ומ. שם>
(עמ' 458־470)
