יהודה אבן־שמואל (קויפמן) נולד בכ"ו באייר תרמ"ו, 31 במאי 1886* בבאלטה שבמולדובה. מילדותו קיבל חינוך תורני־מסורתי. למד בישיבות קישינוב, באלטה, בישיבת "עץ חיים" באודיסה, בראשותו של ר' חיים טשרנוביץ ובבית המדרש לרבנים בוינה, בראשות מאיר איש-שלום (פרידמן). מגיל י״ט החל בלימודיו באוניברסיטאות בריסל, פאריז, לונדון, מונטריאל, פילדלפיה וניו־יורק וב־1918 קיבל תארו האקדימי בדרופסי קולג' בפילדלפיה בחיבור על ר' יו"ט ליפמן מילהויזן בעל ספר הניצחון ובפירסום חיבור שלו מכתב-יד. במונטריאל הצטרף לתנועת פועלי-ציון (1913) ומאז היה פעיל בתנועת ארץ-ישראל העובדת בארצות-הברית ובארץ-ישראל. ב-1918 היה מנהל בית המדרש למורים של הנאַציאָנאלער אַרבעטער פאַרבאַנד בניו יורק. לחם להחדרת הכיוון העברי בפועלי־ציון והורה שם עברית וספרותה.   ב-1920 השתתף בלונדון בפעולת פועלי ציון במנהיגות "לייבור" למען הציונות וארץ-ישראל.  עלה ארצה ב־1926 לפי הזמנת "דביר" לשם עריכת המילון האנגלי־העברי. עסק שנים רבות בתחום הפעולה התרבותית: למן 1929 ואילך רבו פעולותיו בארץ-ישראל ובביקוריו באמריקה ובדרום-אפריקה. ביחוד פעל במרכז לתרבות של הסתדרות-העובדים וכמזכיר כללי ראשון באגודת שוחרי האוניברסיטה. עם ייסוד המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי נבחר אבן-שמואל למנהלה עד שפרש ממנה ב-1947 כדי לערוך את האנציקלופדיה העברית.  ראשית פעלו הסיפרותי היתה בתחום העתונאות ובעיקר בזו הקשורה בפועלי-ציון בקנדה ובארצות הברית ביידיש ובעברית (בהתורן). לאחר־מכן באה המונוגרפיה העברית על ר׳ יום טוב ליפמן מילהויזן, בעל הנצחון, החוקר והמקובל (א: חייו, תורתו ופעולתו; ב: ספר האשכול עם מבוא, הגהות והערות ונספח עליו: ספר כוונת התפלה. ניו יורק, תרפ״ז). בארץ עסק במילון האנגלי-העברי הגדול (עם ישראל אפרת ובנימין נחום סילקינר), שערכו יחד עם ח. נ. ביאליק (תרפ״ט. עד תשכ״א יצאו 21 הדפסות. כרך מילואים, תש״ך ואילך). אף ערך תוכנית מקפת להוצאה חדשה במהדורה מדעית של ספרי הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ("חקר" תש״ז). בשנים תרצ״ה־תרצ״ח החלה לצאת המהדורה המדעית שלו למורה נבוכים של הרמב״ם בהעתקתו של ש. אבן־תיבון בצירוף מבואות ומנגנון מדעי מקיף (ההמשך מתשי״ט ואילך). אף הוציא את הספר כולו בכרך אחד במהדורה מוגהת ובהשוואה למקור הערבי (תש״ז). בספרו: מדרשי גאולה (תשי״ג, תשי״ד) אסף פרקי־גאולה בישראל מחתימת־התלמוד עד לראשית האלף השישי, בצירוף הערות ומבוא על רעיון הגאולה בישראל. ערך (עם ב. כצנלסון) מבחר כתביו של נחמן סירקין (תרצ״ט), את ספרו של מאיר אילי: חגים וזמנים (שני חלקים. תש״ט-תשט״ו), את ספר היובל ליהודה אבידע מנחה ליהודה (תש״י. עם שמחה אסף ור' בנימין), וכן התקין לדפוס מתוך העזבון את ספרו של א. ז. אשכולי התנועות המשיחיות בישראל (תשט״ז) והיה מעורכי חוברת הזכרון לר' בנימין. הציב ציונים לבנו שמואל וארוסת־בנו זהרה (זכרון לשמואל. תש״ט ואילך; חייה וכתביה של זהרה לביטוב. תשי״ב). וכן הוציא עם אחיו זכרונות אביו, שמואל (תשט״ו).  בשנת תש"ך הוענק לו פרס הרב קוק למחקר תורני ובשנת תשל"ג זכה בפרס ישראל בתחום מדעי היהדות.  יהודה אבן-שמואל נפטר בירושלים בכ"ב באדר א' תשל"ו, 23 בפברואר 1976.
* - קרסל מציין בעמוד תיקונים בכרך ב' של הלקסיקון (1967) כי תאריך הלידה הנכון הוא: כ"ו באייר תרמ"ז, 20 במאי 1887
[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, אתר האקדמיה ללשון העברית]