שיר ידידות לכבוד ישראל גדליה קזיס / משה חיים לוצאטו

 

בְּיוֹם הִתְעַטֵּר בְּכֶתֶר הַפִּילוֹסוֹפִיאָה וְהָרְפוּאָה מַעֲלַת הֶחָכָם הָרוֹפֵא כה"ר יִשְׂרָאֵל גְּדַלְיָה בֶּן מַעֲלַת הֶחָכָם הָרוֹפֵא הַמֻּבְהָק כמהר"ר מֹשֶׁה קַזֵיס בֶּן מַעֲלַת הָרַב הַמֻּבְהָק הֶחָכָם הָרוֹפֵא כמוהר"ר יוֹסֵף בָּרוּךְ קַזֵיס זצ"ל, חָכְמָה חוֹזֶרֶת עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלָּהּ. לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה:

הוֹלֵךְ לְאִטִּי, מִתְנַהֵל לָשׂוּחַ
בֵּין מֶרְחֲבֵי שָׂדַי, נִקְרֹא נִקְרֵיתִי
הַיּוֹם בְּהַר זִמְרָה רֶגַע לָנוּח,
מִנּוֹזְלָיו לִשְׁתּוֹת שָׁם כִּי צָמֵאתִי -
עֵת מֵהֲמוֹן עַם רָב, בִּכְנָפָיו רוּחַ
כָּעָב לְעוֹפֵף קַל, פִּתְאֹם נִכְסֵיתִי:
לִשְׁאֹב זְמִירוֹת אִישׁ אִישׁ הַר יִקְרָאוּ,
כַּדּוֹ עֲלֵי שִׁכְמוֹ הָעַיְנָה בָּאוּ.

שָׁם חָבְרוּ יַחְדָּיו, יַחְדָּיו נוֹעָדוּ
שָׂרֵי תְבוּנוֹת, כָּל רוֹעֵי גַן דַּעַת;
עִמְקֵי תְהוֹמוֹת־שִׁיר אִישׁ אִישׁ יָרָדוּ,
וַיְמַלְּאוּ כַדָּם זִמְרָה נוֹבַעַת.
תּוֹדוֹת יְקָר הַלֵּל שָׁם הִצְטַיָּדוּ
וּבְתוֹךְ עֲלָמוֹת שִׁיר הֶדֶר מִגְבַּעַת
שָׁם חָבְשׁוּ, יַחְדָּיו לָשׁוֹן דָּרָכוּ
וּכְמוֹ נְחָלִים הִלּוּלִים נִשְׁפָּכוּ.

אֵלֶּה לְחָכְמָה קָרְבָּנָם יַקְרִיבוּ,
אֵלֶּה לְיֹשֶׁר מַצַּבְתָּם הֵרִימוּ;
מִי אֶל גְּבוּרָה אֶשְׁכָּרָם יָשִׁיבוּ,
אֶל בֵּית נְדִיבוֹת מִי כָבוֹד יָשִׂימו;
לִיקָר רְפוּאָה מִי פִיהֶם הִרְחִיבוּ,
מִי שִׁיר לְפָאֵר אֶת מֶחְקָר יַנְעִימוּ.
שָׁם כָּל כְּבוֹד עָשְׁרָם יַחְדָּיו הוֹצִיאוּ
כָּל שָׁר בְּשִׁירִים, וּבְיָדָם הֵבִיאוּ.

מַבִּיט וּמִשְׁתָּאֶה רֶגַע עָמַדְתִּי
לִרְאוֹת: בְּשֶׁלְמִי כָל שָׁאוֹן זֶה הֵנָּה?
אֶל יַרְכְּתֵי הָהָר יָרֹד יָרַדְתִּי
לַמְחוֹלְלוֹת, לִשְׁאֹל אַחַת מֵהֵנָּה:
מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה? עוֹד לֹא צָעַדְתִּי
שִׁשָּׁה צְעָדִים, עַל הָרֹאשׁ עוֹדֶנָּה
אַחַת לְעֵינַי אֶת דִּגְלָהּ הֵרִימָה,
כָּבוֹד לְבֵית קַזֵּיס נִסָּהּ הֵרִימָה.

'חוֹבֵשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ הַיּוֹם' - קָרָאוּ
יַחְדָּיו - 'יְחִי!' הָעָם שָׁמָּה שָׂמֵחַ,
אֶת נוֹגְנִים שָׁרִים כַּפָּם יִמְחָאוּ
אֶל בֵּן יְשַׂמַּח אָב, כַּיּוֹם נוֹצֵחַ;
'כָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל!' קוֹלָם נָשָׂאוּ,
'יִגְדַּל גְּדַלְיָה, זָּה הַיּוֹם זוֹרֵחַ!'
אָז גַּם אֲנִי לָהֶם קוֹלִי נָשָׂאתִי:
'דֹּמּוּ מְעַט, אֵלַי הַרְפּוּ!' קָרָאתִי.

'שִׁמְעוּ אֲדַבֵּר נָא, דֵּעִי אַף אָנִי
אֶתְכֶם אֲחַוֶּה, מַה־לָּכֶם תֶּהְמָיוּ?
גָּם לִי כְּמוֹכֶם לֵב, שִׁיר הִלְבִּישַׁנִי
רַבּוֹת כְּבָר, אַף כִּנְחָלִים נִטָּיוּ
אִתִּי זְמִירוֹת, עֵת פֶּלֶא בָאַנִי
לָשִׁיר חֲדָשׁוֹת  מֵרָחוֹק יֶאְתָיוּ.
אִם יוֹם בְּשׂוֹרָה, יַד שִׁירִי לֹא תֵלַהּ,
אָשִׁיר עֲלֵי עָשׂוֹר נִפְלָאוֹת סֶלָה.

אַךְ מַה־נְּרַנֵּן אֶת לַכֹּל מוּדַעַת?
לֶחֶם אֲשֶׁר נֹאכֵל? גֶּפֶן הַיָּיִן?
כִּי מִשְּׁנוֹת עוֹלָם הֵן לֹא נִגְרַעַת
מִנִּי אֱנוֹשׁ דַּרְכָּם, וּלְהַפְלִיא אָיִן.
לֹא בָחֲרָה עַל זֹאת גַּנָּהּ לָטַעַת
זִמְרָה, וְלֹא נִפְתַּח עַל הַר־שִׁיר עָיִן
אֶל כָּל גְּדוֹלוֹת רַק מָתְקָהּ  הִקְדִּישָׁה
אֶל הוֹד גְּבוּרוֹת אַךְ דִּבְשָׁהּ הִגִּישָׁה

מִטִּיט רְחוֹבוֹת אִם זָהָב יִקָּחוּ -
אָז תִּשְׁפְּכוּ שִׁירָה, אָז אַל תִּשְׁתֹּקוּ!
אַךְ מִשְּׁבָא אִם פָּז לָרֹב יִשְׁלָחוּ,
מֵהַרְרֵי אוֹפִיר זָהָב יָזֹקּוּ -
מַה־תִּתְמְהוּ? אוֹ מָה רִנָּה תִּפְצָחוּ?
הֵן תִּגְזְלוּ שִׁירָה, זִמְרָה תַעֲשֹׁקוּ!
כֵּן מַה־לְזַמֵּר עוֹד הַיּוֹם תּוּכָנוּ
חָכְמוֹת לְבֵית קַזֵּיס, וּכְבָר זָקָנוּ?

מַטַּע פְּאֵר הוּא זֶה, מֵאָז הִבְשִׁילוּ
הוֹד אַשְׁכְּלוֹתָיו אַךְ עִנְבֵי תִפְאָרֶת.
מִדּוֹר לְדוֹר פֹּארוֹת מָתְקוֹ הִגְדִּילוּ
וַיְהִי לְדוֹר וָדוֹר גֶּפֶן אַדָּרֶת.
מִנִּי יְקָר שָׁרְשָׁם הַאִם יַפִּילוּ
הַיּוֹם קְצִירֵיהֶם? הֵן עַל מִשְׁמָרֶת
לָהּ עָמְדָה חָכְמָה, כִּי לֹא חָדֵלָה
אוֹתָהּ לְגַדֵּל עוֹד וּכְמוֹ גָדֵלָה.

יִשְׂמַח עֲלֵי בֵן אָב, עֵינָיו תִּרְאֶינָה
כֶּתֶר זְקֵנָיו בּוֹ חָדָשׁ יַפְרִיחַ.
עַתָּה חֲדָשׁוֹת עוֹד בַּדָּיו תֵּצֶאנָה,
גֶּזַע יְשִׁישִׁים מִשּׂוֹרֵק יַצְמִיחַ.
כָּבוֹד סְעַפּוֹתָיו לָכֵן תִּרְבֶּינָה,
וּלְדוֹרְשֵׁי טוּבוֹ יָפְיוֹ יַזְרִיחַ.
פִּרְיוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ מָתוֹק נֹאכֵלָה;
אָכֵן תְּהִלָּה לוֹ דּוּמִיָּה סֶלָה!

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה