‘הפועל הצעיר’ מא' 5:13

1947–48 “הדים”

לפני שנים עמד החתום מטה ב“דבר” על מהותה החברוּתית-הרוחנית החשוכה של האמיגרציה [ההגירה] הפולנית, התלושה ממולדתה ואף נלחמת בה בדרכים פסולות. עתה, דומה, מתקרב תהליך התפוררותהּ המוסרית לשיאה.

עוד קיים מחנה רב של בני פולין בגרמניה, בריטניה, בארצות שמעבר לים, ולוֹ מוסדות וכתבי-עת ואירגוני צבא ו…ממשלה ונשיא בגולה. מיטב אנשיה זנחוהָ וחזרו לעמול בשיקום ארצם. אך כזאבי-ערבות משוטטים בעולם שאר עסקניה תאבי הבצע והשׂררה, סופריהָ נטולי-המצפוּן, מדינאיהָ מלבֵּי התככים והמדנים, אנשי צבאה (אנדרס![⁴³]) הוזים על כיבושים ואוכלוסיית בעלי הנחלאות והרכוש החולמים על החזרת קניָיניהם שחולקו או הוּלאמוּ.

מקום מרכזי נועד במחנה זה לאגף הסוציאליסטי בראשותו של ותיק הפ.פ.ס. [המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הפולנית] תומאס ארצישאֶבסקי, הוא “ראש הממשלה”. אגף נוקשה זה – ותהא הערכתו אשר תהא – הוא שהִקנה לממשלת הגולה צל של סמכות מוסרית בעיני ההמון הפולני בגולה. ואף שמנהיגיו נושמים באקלים פוליטי אחד עם שאר הזרמים הפאשיסטיים (ה.נ.ד. וה“סנציה” הזכורים לגנאי) – החליטו האחרונים לסלקם כליל ומטילים בהם קיתונות השמצה וגידופים. עם השתלטותו המוחלטת של הימין הזה על מחנה האימיגרציה והמוני הפולנים היושבים בחוץ לארץ – תסוּלק אחרית המעצורים לבגידתו הלאומית ויהיה כלי-שָׁרת לכל אויבי עמו.

קוּריוֹז היסטורי? לא ולא. חוק השַׁלֶכֶת, התלישות מהמולדת החיה והעמלה, העדפת האינטרס המעמדי של בעלי האחוזות על צרכי העם ו“הרומנטיקה” האצילית הטרוריסטית (“חרב להשכיר”) נטולת המצפון; וזו הנכונות נוסח-טיאָר¹ לפתוח לרווחה את שערי כל פאריס מהפכנית ודמוקראטית המתבוססת בדמיה בפני קלגסֵי פרוסיה, כימים ימימה.