“דבר” 29 במאי 1957
בקיטרוג חמור נגד ראשי המפלגה הקומוניסטית בבריטניה על שהם מטעים את הפועלים בקשר למתרחש ברוסיה – יצא פרופסור היימן לוי1, אף הוא מראשי הקומוניזם הבריטי ומהוגי דעותיו. ובייחוד הוא יצא חוצץ נגד מנהיג המפלגה הארי פוליט2 ודרש ממנו הסבר, הלמאי [מדוע] הוא שתק והעלים את ה“גאנגסטריזם” השורר ברוסיה?
סיפר היימן לוי, שהוא עצמו ביקר בברית-המועצות, שם ראה ושמע דברים שזעזעו אותו עד לעומק נפשו.
בקרב 600 צירי קונגרס ה-52 של המפלגה קמה התרגשות רבה משסיים פרופסור לוי את ניתוחיו, בהם ביקש להוכיח, מדוע פרשו 7000 מבין 34 אלף חברי המפלגה. לדבריו לא נגרמה פרישה זו בעטייו של “הרביזיוניזם” בגישת מנהיגות המפלגה, כי אם להיפך, בגלל יחסה הנוקשה למאורעות במזרח וברוסיה.
בזמן האחרון הוצא משוּרות המפלגה פטר פרייאר, מסוֹפריו של “דיילי וורקר”, שעזב עוד קודם לכן את עיתונו על שום שסירב לפרסם את כתבותיו מהונגריה. השאלה עלתה לדיון גם בקונגרס, ו-31 צירים הצביעו נגד גירושו של פראייר משורות המפלגה.
הקונגרס דחה ברוב גדול הצעה, לפנות לברית-המועצות בקריאה להפסקת ניסויי המימן.
“השנה שחלפה היתה מן הקשות ביותר בתולדותינו” - אמר הארי פוליט בדברי-הנעילה והוסיף: “המצב החמיר במיוחד מאז המאורעות בהונגריה… ואך לפלא הדבר בעיני, שחברינו הנאמנים הצליחו להוציא את העיתון”.
בדבריו של פרופסור לוי בקונגרס הקומוניסטי היתה נעימה של אכזבה מרה; אך גם של וידוּי אישי. הוא אמר בין היתר: “הנני עובד, אף בגילי זה, ומימי לא נטשתי את מעמד הפועלים אשר בו נולדתי. הנני אמנם איש רוח, אולם אני מרוויח את לחמי בזיעת מוחי, ואני שולל את ההבחנה בין פועל לאיש-רוח”.
מכל מקום, אין ספק שזעזוע חמור פוקד את שורות המפלגה הקומוניסטית הדלה בבריטניה.
-
Prof Hyman Levy (1889–1975) פילוסוף, מטמטיקאי, פעיל פוליטי וחבר בחברה המלכותית של סקוטלנד. בנם של מינה כהן ומרכוס לוי. ב–1931 פרש ממפלגת העבודה והצטרף למפלגה הקומוניסטית הבריטית. הוא התאכזב מאוד מן היחס של הקומוניזים הרוסי אל היהודים. הוא פירסם מאמר קשה בעניין שהביא לגירושו מהמפלגה ב–1958. ↩
-
Harry Pollitt (1890–1960), מזכיר המפלגה הקומוניסטית הבריטית מ–1929 ועד 1956 עם הפסקה קצרה בימי מלחמת העולם ה–2. היה נאמן לברית–המועצות ולסטאלין. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.