לחן: בני נגרי
שר: אברהם פררה (1972)
נוֹלַדְתִּי בַּכְּפָר הַקָּטָן שֶׁבַּיַּעַר.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
הָיִיתִי עַלִּיז וּלְלֹא דְּאָגָה, עַד
שֶׁבָּא הַסּוֹחֵר הַלָּבָן.
כָּבַל אֶת יָדַי וְרַגְלַי בְּשַׁלְשֶׁלֶת.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
וְכָאן, עַל גַּבִּי, הוּא צָרַב כְּגַחֶלֶת
אֶת שְׁמוֹ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.
הַבִּיטִי, אִמִּי, אֵיךְ הָפַכְתִּי לְעֶבֶד –
סְחוֹרָה מְהַלֶּכֶת עַל שְׁתַּיִם.
הַבִּיטִי, אִמִּי, הַטּוֹבָה, הַכּוֹאֶבֶת,
בִּבְנֵךְ הָעוֹמֵד לִמְכִירָה.
גָּדוֹל הוּא הַשּׁוּק, וְרַבָּה הַסְּחוֹרָה בּוֹ.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
אֲנִי כָּאן עוֹמֵד וּמֻצָּג לִמְכִירָה בּוֹ
כְּמוֹ פֶּרֶד, כְּסוּס בַּכִּכָּר.
בָּאִים הַקּוֹנִים וְשׁוֹלְחִים בִּי יָדַיִם.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
צוֹבְטִים אֶת רַגְלַי,
וּבוֹדְקִים אֶת שִׁנַּי הֵם,
כְּאִלּוּ קָנוּ כָּאן בָּשָׂר.
הַבִּיטִי, אִמִּי, אֵיךְ הָפַכְתִּי לְעֶבֶד,
סְחוֹרָה מְהַלֶּכֶת עַל שְׁתַּיִם.
אִמִּי הָאוֹהֶבֶת, אִמִּי הַכּוֹאֶבֶת,
הָפַכְתִּי לְעֶבֶד
פִּתְאוֹם.
שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בַּחַוָּה כָּאן עָבַדְתִּי.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְתִינֹקֶת הוֹלַדְתִּי
בְּתוֹךְ בִּקְתַּת הַפַּחִים.
מָכְרוּ אֶת אִשְׁתִּי לְחַוָּה מְרֻחֶקֶת.
– הוֹ, אִמָּא, אִמָּא, הַבִּיטִי!
וְאֶת יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, הַצּוֹחֶקֶת,
מָחָר אֶל הַשּׁוּק הֵם לוֹקְחִים.
הַבִּיטִי, אִמִּי, אֵיךְ הָפַכְתִּי לְעֶבֶד,
סְחוֹרָה מְהַלֶּכֶת עַל שְׁתַּיִם.
אִמִּי הָאוֹהֶבֶת,
אִמִּי הַכּוֹאֶבֶת,
הָפַכְתִּי לְעֶבֶד
בַּשּׁוּק.
בשנות השישים שהיתי עם משפחתי בארצות הברית לצורך הלימודים לתואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה (1963–1968). אלו היו השנים הסוערות ביותר בתולדות ארצות הברית מאז ימי מלחמת האזרחים: ימי מלחמת וייטנאם, ארבעה רציחות של מנהיגים פוליטיים, מרד “ילדי הפרחים” ומאבקם המרשים והבלתי אלים של ד“ר מרטין לותר־קינג וחבריו למען שוויון זכויות. כתבתי אז כמעט מדי שבוע במדורי ב”מעריב" על המאבק הזה, על הגטאות הבוערים ועל מחזאים וסאטיריקנים שחורים שנתנו ביטוי חריף ונועז לאפליה המקוממת של בני גזעם, שהובאו ליבשת בספינות עבדים. כך נולד ב־1972 המחזמר “אל תקרא לי שחור”, שאותו כתבתי עם המלחין הצעיר בני נגרי בדיוק בתקופה שבה נולדה בארצות הברית המימרה: “שחור הוא יפה”, ואצלנו – תנועת “הפנתרים השחורים”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.