רקע
חנניה רייכמן
דְּבַשׁ וָעֹקֶץ / (פִּתְגָּמִים וּמִכְתָּמִים)
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
פרטי מהדורת מקור: : יוסף שרברק; 1963

בקובץ זה, שהוא חוּליה נוספת בסִדרה “מִן הַיָּם הַכְּלָלִי – וְטִפָּה מִשֶּׁלִי”, כּוּנס מבחר פתגמים ומכתמים שפרסמתי בשלוש השנים האחרונות (רוּבם – במדור “דבש ועוֹקץ” ב“מעריב”) – ועל לקט זה נוספו מאות מכתמים חדשים.

כמו בספרִי “פִּתְגָּמִים וּמִכְתָּמִים”, חוּלק החומר למדורים לפי נושאים מרכזיים, ובתוך כל מדור – לפי משקלים, כדי להקל על קריאה רצופה.

בהרכּבת המִבחר הוּשַׂם לב לאיזוּן מסוּים של הַמְאַלֵּף וְהַמְבַדֵּר – וליתר־גיווּן ניתנו לפעמים בעקבות מכתמים גם בדיחות קצרות וחרוזי־לצון על אותם הנושאים.

כבר העירותי בהקדמה לספרִי “בְּדִיחוֹת בַּחֲרוּזִים וְשַׁעֲשׁוּעֵי־לָשׁוֹן” כי, בעצם, הגבול בין פתגם (או מכתם) מבַדח לבדיחה קצרה אינו יציב כל־כך – ולפעמים אפשר לשַווֹת צורת זה לזו, או להיפך, בקלות יתירה. והנה דוגמה קטנה מן הספר הנוכחי:

“גַּם הַבִּקֹּרֶת – יְצִירָה” –

טוֹעֵן הַמְבַקֵּר.

–“אִם מְקוֹרָהּ – לֹא יֵצֶר רָעַ” –

מֵשִׁיב לוֹ הַסּוֹפֵר.

אם נשמיט מן ה“בַּיִת” את השורות השניה והרביעית, המשַׁווֹת לו צורת דוּשִׂיח האָפיָנית לבדיחה, יישאר לנו מכתם קצר: “גַּם הַבִּקֹּרֶת – יְצִירָה, אִם מְקוֹרָהּ – לֹא יֵצֶר רָע”.

במדור הראשון של הספר, “פְּנֵי הַדּוֹר”, רוּכזוּ מכתמים אַקטוּאַליים, המשַׁקפים במיוחד את הווי דוֹרנוּ ופרצוּפוֹ, הן בעולם הגדול הן בפינתנו הקטנה.

בכל המדורים מצויים מכתמים הבנויים על משחק־לשון, אך אלה מהם, שמִשחק־הלשון הוא לא רק לִוית־חן לצורתם אלא עיקר־תָּכנם, כּוּנסו בסוף הספר למדור מיוחד “לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָצוֹן”.

לספר זה לא צורף מפתח־מקוֹרוֹת למכתמים הספרותיים המוּבאים בו, כי רק מִעוטם תוּרגמוּ או עוּבדוּ לפי אִמרות אנשי־שֵׁם (כגון ווֹלטר, היינה, ג'. ב. שאוּ ואחרים), בעוד שרוּבם הגדול נִדלה “מִן הַיָּם הַכְּלָלִי” של יצירה אַלמוֹנית, ואילו הפתגמים העממיים הכּלוּלים בַּקוֹבץ הם אַלמוניים לפי עצם טבעם. אשר ל“טִפָּה מִשֶּׁלִי”, שחֶלקה בספר זה רב יותר מאשר בספרי “פִּתְגָּמִים וּמִכְתָמִים”, הרי קל לזַהוֹת את מרבית המכתמים האלה לפי סימן־ההיכר של מִשחק־לשון.

אני מביע את תודתי הרבּה לידידי מר א. ל. פאיאנס על עזרתו החשובה: בהיותו קורא את טיוּטת הספר וּ“מַעֲבִיר לְצוֹנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ”, לא רק העיר לי על פגימות שונות אלא אף “הקדים רפוּאה למכּה” והעלה מִנֵּה־וּבֵהּ הצעות־פתרון יפות וקולעות.

ח. ר.


 

פְּנֵי הַדּוֹר…


*

לַיְלָה־לַיְלָה מִתְכַּנֶּסֶת

חֲבוּרָה עַל כָּל מִרְפֶּסֶת.

בְּרִית קְדוֹשָׁה אוֹתָם הִזְעִיקָה:

לֵב, שָׁמִיר, תִּלְתָּן וּפִּיקָא.


חֶבְרָתֵנוּ מְנֻגֶּפֶת:

נְגוּעָה הִיא בְּקַלֶּפֶת.

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּלִי סֶלֶף:

“פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַקֶּלֶף!”

*

אִישׁ מוֹדֶרְנִי – בֶּן־כִּלְאַיִם

רַב סְבָכִים וּבִלְבּוּלִים:

זֶה יְצוּר עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם

וְאַרְבַּעַת גַּלְגַּלִים.

*

בְּנֵי־אָדָם בְּאֹרַח־קֶבַע

הִתְקַדְּמוּ בְּמִצְעָדָם

וְכָבְשׁוּ אֶת כָּל הַטֶּבַע –

חוּץ מִטֶּבַע־הָאָדָם.

*

בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מוּסָרֵנוּ

עַל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו,

בָּא בִּדּוּר – מוֹרֵה־דוֹרֵנוּ –

עַל סְרָטָיו וְדִגְדּוּגָיו.

*

אֱנוֹשׁוּת – קָבַע מַדָּע לָהּ

גִּיל מִילְיוֹן שָׁנָה וָמַעְלָה;

אִם אָמְנָם הִיא כֹּה “גְדוֹלָה”,

אֵין שִׂכְלָהּ לְפִי גִילָהּ.

*

מָה עֲנָק הָיָה כָּל אִישׁ

בִּזְמַנֵּנוּ החָדִישׁ,

לוּ נִתְּנָה לָאִישׁ גֻּלְגֹּלֶת

לְפִי גֹדֶל הַבִּלְבֹּלֶת!

*

מָה אָחִיד נִהְיָה עַכְשָׁו

הָעוֹלָם בְּחִדּוּשָׁיו –

וְכַמָּה הוּא מוֹנוֹטוֹנִי

בְּחִפּוּשׂ מַתְמִיד שֶׁל שֹׁנִי!

*

דּוֹר יָשָׁן חֲסַר־כְּנָפַיִם

הָיָה חַי לְשֵׁם שָׁמַיִם;

וְדוֹרֵנוּ הַמַּמְרִיא –

שְׁתֵּי עֵינָיו אֶל הַחָמְרִי.

*

סָב מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ כְּנֶכֶד

בַּשּׁוֹשֶׁלֶת הַנִּמְשֶׁכֶת,

וְהַנֶּכֶד – כְּרֹאשָׁהּ

שֶׁל שׁוֹשֶׁלֶת חֲדָשָׁה.

*

מָה הֶחְכִּימָה, מָה “הִרְצִינָה”

הַיַּלְדוּת הַנֶּחְמָדָה:

כְּבָר אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ קְטִינָא

מִתְבַּטֵּא בִּלְשׁוֹן־מַדָּע.

*

“אִמָּא!” – סָח עַצְלָן וָתִיק,

שֶׁחָזַר עִם “לֹא־מַסְפִּיק” –

"מַהוּ שֹׁרֶשׁ צָרָתִי:

תּוֹרַשְׁתִּי – אוֹ סְבִיבָתִי?"

*

הַרְבָּצַת” תּוֹרָה לַיֶּלֶד

שׁוּב אֵינֶנָּהּ מְקֻבֶּלֶת:

אֵין מַכִּים עוֹד זַאֲטוּט –

אֶלָּא תּוֹךְ הִתְגּוֹנְנוּת.

*

בְּכַמָּה כִּלְיוֹן־עֵינַיִם

מְצַפָּה יַלְדָּה תְּמִימָה

שֶׁתִּנְעַל כְּבָר נַעֲלַיִם,

הָרוֹצְחוֹת רַגְלֵי אִמָּהּ.

*

מַה שֻּׁנְּתָה כָּעֵת מַתְכֹּנֶת

שֶׁל הַבַּת הַ“מְעֻדְכֶּנֶת”:

שׁוּב אֵינֶנָּה מְתוּקֹנֶת –

וְאֵינֶנָּהּ מְתֻקֶּנֶת.

*

לַבּוֹחֶרֶת לָהּ בֶּן־צֶמֶד –

שְׁנֵי גּוֹרְמִים מְעוֹדְדִים,

אִם אוֹהֵב אוֹתָהּ בֶּן־חֶמֶד –

וְהוֹרֶיהָ מִתְנַגְּדִים.

*

בְּעֵינֵי תִּינוֹק תָּמִים

אַבָּא – גְּדוֹל הַחֲכָמִים;

בְּעֵינָיו שֶׁל נַעַר

אַבָּא – בּוּר וָבַעַר.

*

הַיַּלְדוּת הִנָּהּ נִתְקֶפֶת

בְּ“חַצֶּבֶת” וְ“חַצֶּפֶת”:

זוֹ – עוֹבֶרֶת בִּמְהִירוּת,

זוֹ – נִשְׁאֶרֶת עַד בַּגְרוּת.

*

“אֶפְרוֹחִים” תָּמִיד צוֹרְחִים

עַל אַפְסוּת הָעֲרָכִים.

הֵם סְבוּרִים: בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ

לְעַצְמָם יוֹסִיפוּ עֵרֶךְ.

*

עוּל־יָמִים “הַכֹּל־יוֹדֵעַ”

מְלַגְלֵג עַל כָּל אִידֵאָה.

*

מַה טּוֹעֵן עַכְשָׁו כָּל גְּדִי?

“תַּיִשׁ – כֶּלֶב כְּנֶגְדִּי!”

*

הָאָבוֹת חֻנְּכוּ עַל יֶגַע;

הַבָּנִים חֻנְּכוּ עַל אֶגוֹ.

*

דּוֹר קוֹדֵם כִּבֵּד חוֹלְמִים;

דּוֹר חָדִישׁ מַחְשִׁיב “חוֹלְבִים”.

*

בְּדוֹרֵנוּ, תַּחַת פַּתּוֹס,

מִתְהַדְּרִים בְּ“לֹא־אִכְפַּתּוֹס”.

*

אֲדִישׁוּת – עַכְשָׁו קִשּׁוּט:

מִתְגָּאִים בַּאֲדִישׁוּת.

*

דֶּרֶךְ טֶכְנִיקָה בַּטֶּבַע

עִרְעֲרָה כָּל סֵדֶר־קֶבַע.

*

דּוֹר מוֹדֶרְנִי מְבַלְבֵּל

תְּחוּם־הַיּוֹם וּתְחוּם־הַלֵּיל.

*

נְשִׁיקָה שֶׁל לֵיל־מָנוֹחַ

בְּיָמֵינוּ – מְבֻטֶּלֶת:

אֵין פָּשׁוּט לְאִמָּא כֹּחַ

לְחַכּוֹת עַד שׁוּב הַיֶּלֶד.

*

אֵם מוֹדֶרְנִית זוֹהִי אִמָּא

הַדּוֹאֶגֶת לְבִתָהּ,

אִם בַּלַּיְלָה זוֹ הִקְדִּימָה

לַחֲזוֹר אֶל צֵל־בֵּיתָהּ.

*

בְּנֵי דּוֹר־שׁוֹקֵעַ, כְּדַרְכָּם,

קָמִים עִם צֵאת חַמָּה –

הִיא הַשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי דּוֹר־קָם

שׁוֹקְעִים בְּתַרְדֵּמָה.

*

עַתָּה מָשׁוּל בֵּית־אָב חָדִישׁ

לְתַחֲנַת־מוֹנִית,

בָּהּ מְחַכֶּה בַּתּוֹר כָּל אִישׁ

לְשׁוּב הַמְּכוֹנִית.

*

הַטֶּלֶפוֹן הוּא כְּלִי־בְּרָכָה

בָּעֵת הַחֲדִישָׁה:

הוּא מְאַפְשֵׁר יוֹם־יוֹם שִׂיחָה

בֵּין בַּעַל לָאִשָּׁה.

*

בְּמַהֲרָה לָצֵאת לִשְׂחוֹת,

טוֹעֶנֶת בַּחוּרָה

כִּי רְחִיצַת הַצַּלָּחוֹת

מַזֶּקֶת לְעוֹרָהּ.

*

עַכְשָׁו בִּטְּלָה עַלְמָה תִּחְפּוּשׂ

חָסוּד וּ“מְמֻלְאָךְ”:

הִיא מְתֻחְפֶּשֶׂת כְּטִפּוּס

גַּבְרִי וּ“מְמֻלָּח”.

*

אֵי־אָז הָיָה כִּבּוּד בְּיַ"שׁ

עֶלְבּוֹן בִּשְׁבִיל בָּנוֹת;

עַכְשָׁו לָמְדוּ בְּנוֹת דּוֹר חָדָשׁ

לִבְלוֹעַ עֶלְבּוֹנוֹת.

*

לוּ אַךְ הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת

בָּחוּר חֲצוּף־עֵינַיִם,

מָה בְּמֹחָן שֶׁל בַּחוּרוֹת –

הָיָה חָצוּף פִּי־שְׁנַיִם.

*

מֵחֵיק “בַּחוּר־הַיְשִׁיבָה”

נָשְׁרוּ סִפְרֵי־הַמַּחְשָׁבָה;

מֵחֵיק סְטוּדֶנְטִים חֲדִישִׁים

נוֹשְׁרִים סִפְרֵי־הַבַּלָּשִׁים.

*

בִּשְׁעוֹת־מִשְׂרָד (אִם לֹא נִתְפַּס) –

צָעִיר קוֹרֵא “בַּלָּשׁ” מֻדְפָּס;

וְאַחֲרֵי שְׁעוֹת־מִשְׂרָד –

הוֹלֵךְ לִרְאוֹת “בַּלָּשׁ” מֻסְרָט.

*

כְּחֹמֶר־עֵזֶר בַּלָּשׁוֹן

תַּלְמִיד קוֹנֶה לוֹ “בַּלָשׁוֹן”.

*

בֵּין מַקְלְטִים לְתַקְלִיטִים

אֵין כָּל מִקְלָט מִ“זְּמַרְטוּטִים”.

*

קִדְמָה הֵבִיאָה פְּנַאי עָצוּם;

הַפְּנַאי הִצְמִיחַ שִׁעֲמוּם;


הַשִּׁעֲמוּם הוֹלִיד בִּדּוּר;

בִּדּוּר טִמְטֵם אֶת הַצִּבּוּר:


הוּא שְׂבַע־בִּדּוּר עַד בְּחִילָה –

וּמְשֻׁעֲמָם כְּבַתְּחִלָּה.

*

בְּנֵי זוּג חָדִישׁ רָבִים בֵּינָם –

שֶׁכֵּן גַּם זֶה בִּדּוּר־חִנָּם.

*

זִוּוּג מוֹדֶרְנִי מִתְמוֹטֵט –

אִם אֵין עַל מַה לְהִתְקוֹטֵט.

*

תְּחִלָּה דָרוּשׁ לְזוּג “סִדּוּר”:

מְקוֹר־מִחְיָה, פִּנָּה לָדוּר.


אִם יֵשׁ “סִדּוּר” – רוֹצִים בִּדּוּר;

אִם יֵשׁ בִּדּוּר – חוֹמְדִים הִדּוּר.

*

אֵי־אָז חָמְדָה אִשָּׁה צְמִידִים;

עַכְשָׁו חוֹמֶדֶת הִיא צְמִיגִים.

*

אִשָּׁה עוֹשָׂה לָהּ חֲנָיוֹת

בִּשְׁעַת טִיּוּל: בַּחֲנֻיּוֹת.

*

אָפְנַת־הַזְּמַן הִיא הִתְלַבְּטוּת

בֵּין הִתְלַבְּשׁוּת לְהִתְפַּשְּׁטוּת.

*

סָבוֹת קֻשְּׁטוּ בְּתַכְשִׁיטִים;

נֶכְדוֹתֵיהֶן – בְּתַפְשִׁיטִים.

*

דּוֹר מְפַגֵּר, חֲסַר־מָעוּף,

הָיָה מַתְאִים אָפְנָה לַגּוּף.

הַנֶּחְשָׁלוּת עַכְשָׁו תֻּקְּנָה:

הַגּוּף מֻתְאָם אֶל הָאָפְנָה.

*

אָמְרָה אִשָּׁה בַּת־דּוֹר־יָשָׁן

עַל צְעִירוֹת וּלְבוּשָׁן,

אֲשֶׁר עוֹרֵר חֳרִי־אַפָּהּ:

“זֶה לֹא רַק חֶשֶׂף – זוֹ חֻשְׂפָּה!”

*

אָפְנָה אֵינֶנָּה מִתְקַשֵּׁית

לִמְצוֹא גַּם גֶּבֶר מִתְקַשֵּׁט.

*

לִסְנוֹבּ עִקַּר־הָעִקָּרִים –

מַלְבּוּשׁ “יְקַר־הַיְקָרִים”.

*

בֶּן דּוֹר חָדִישׁ בְּכָל עוֹנָה

לוֹבֵשׁ דֵּעוֹת לְפִי אָפְנָה.

*

בֶּן דּוֹר חָדָשׁ אֵינוֹ חוֹקֵר

סוֹד מְכוֹנִית, חַשְׁמַל, מַשְׁדֵּר;

הוּא מְקַבְּלָם בְּאֹרַח תָּם –

וְנֶהֱנֶה מִשֵּׁרוּתָם.


כָּךְ בְּנֵי־דוֹרֵנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים

גַּם בְּכָל “אִיזְמִים” חֲדָשִׁים:

קוֹנִים תּוֹרוֹת מִן הַמּוּכָן

מִבְּלִי חֲקֹר בְּסוֹד רוּחָן.

*

כָּל פְּנַאי סָבֵנוּ, אִישׁ־תַּלְמוּד,

הָיָה מֻקְדָּשׁ לְהִשְׁתַּלְּמוּת;

אַךְ רֹב בָּנֵינוּ מִשְׁתַּלְּמִים

רַק בַּדְּבָרִים הַ“מִּשְׁתַּלְּמִים”.

*

זֶה דוֹר חֶשְׁבּוֹן, וְגַם עַלְמָה –

לִבָּהּ אֵינֶנּוּ כְּצַלְמָהּ:

צַלְמָהּ מָלֵא חִנָּנִיּוּת,

לִבָּהּ מָלֵא חֶנְוָנִיּוּת.

*

יְכֹלֶת טֶכְנִית אַדִּירָה

קִדְּמָה בִּנְיַן בָּתֵּי־דִירָה.

מַה שֶּׁקֻּדַּם הַרְבֵּה פָּחוֹת –

זֶהוּ בִּנְיַן הַמִּשְׁפָּחוֹת.

*

אָבוֹת טִיְּלוּ בַּהֲלִיכָה

וְגִלְגְּלוּ בֵּינָם שִׂיחָה;

וְהַבָּנִים הַמְטַיְּלִים

מְשׂוֹחֲחִים עַל גַּלְגַּלִים.

*

דּוֹר צָעִיר רָאוּי לַתֹּאַר

“אוֹפַנֹּעַר” אוֹ “קַטְנֹעַר”;

אַךְ לְאָן הוּא מְמַהֵר –

לֹא בָּרוּר גַּם לַדּוֹהֵר.

*

לִדְהוֹר כְּשֵׁד – נָעִים מְאֹד!

אַךְ פֶּרֶק לֹא־נָעִים

הוּא תִּקּוּנֵי מְכוֹנִיּוֹת –

וְתִקּוּנֵי נוֹסְעִים.

*

אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּלִי כָּל הִסּוּס:

בִּטְחוֹן נוֹסְעִים יָרַד

מֵאָז הַזְּמַן שֶׁ“כֹּחַ־סוּס”

הָיָה לַסּוּס בִּלְבַד.

*

בָּעִיר לְפֶתַע הִתְנַגְּשׁוּ

שְׁנֵי נֶהָגִים בַּכְּבִישׁ:

שְׁנֵיהֶם הַפַּעַם הִתְעַקְּשׁוּ

לִדְרוֹס אוֹתוֹ הָאִישׁ.

*

אֵיךְ יִשָּׁמֵר אָדָם בַּכְּרַךְ?

שָׁלשׁ עֵצוֹת נָעוּצָה:

יִלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן, וְיִתְבַּטַּח,

וְאַל יֵצֵא הַחוּצָה!

*

אֱנוֹשׁ לָמַד לָעוּף כְּעוֹף,

לִשְׂחוֹת כְּדָג בַּיָּם.

מָתַי יִלְמַד הוּא, סוֹף־כָּל־סוֹף,

לָלֶכֶת כְּאָדָם?

*

פְּרוֹגְרֶס הִנֵּהוּ מְכוֹנִית:

כְּלִי־רֶכֶב מְהֻדָּר,

שֶׁבּוֹ נוֹסְעִים אֲחוֹרַנִּית

בְּדֶרֶךְ־הַמּוּסָר.

*

בִּשְׂדֵה־מוּסָר מִקְרֵי־דְלֵקָה

קוֹרִים בְּכָל שָׁעָה;

מַצְפּוּן עוֹסֵק בְּאַזְעָקָה,

הֶרְגֵּל – בְּאַרְגָּעָה.

*

סִיגָרִיּוֹת וְגַפְרוּרִים

מְאַפְשְׁרִים לְנַעַר

לִנְהוֹג כְּמוֹ מְבֻגָּרִים:

לִשְׂרוֹף קָמָה וָיַעַר.

*

מַדּוּעַ רֵיק וְרֵיקָנִית

קוֹפְצִים מִפֹּה לְשָׁם?

כְּדֵי לִבְרוֹחַ בִּמְכוֹנִית

מֵרֵיקָנוּת נַפְשָׁם!

*

לְדוֹר צָעִיר טוֹבָה תְּמִימוּת

מִנִּיהִילִיזְם גַּס:

כִּי טוֹב גַּם מַשֶּׁהוּ פָּעוּט

מֵאֶפֶס מֵאֻפָּס.

*

מִימֵי־עוֹלָם וְעַד הַיּוֹם

הָיוּ מְרֻצָּפוֹת

כָּל הַדְּרָכִים לְגֵיהִנֹּם

בְּכַוָּנוֹת יָפוֹת.


אַךְ בְּאוֹתָן אַבְנֵי־הַנּוֹי

כָּעֵת לֹא תִּתָּקֵלוּ:

גַּם כַּוָּנוֹת יָפוֹת, אֲבוֹי,

אֵין בְּיָמֵינוּ אֵלּוּ.

*

אָמַר זָקֵן: הָגוּת אַחַת

דִּכְדּוּךְ גָּדוֹל גָּרְמָה לִי:

שֶׁעוֹלָמֵנוּ הַמֻּשְׁחָת –

עוֹלָם בִּלְתִּי־נוֹרְמַלִי.


אוּלָם עַכְשָׁו הִרְהוּר אַחֵר

גּוֹרֵם מִשְׁנֵה־עָגְמָה לִי:

עַכְשָׁו, בְּעֶצֶם, מִתְבָּרֵר

כִּי זֶה – עוֹלָם נוֹרְמַלִי".

*

עַד שֶׁמַּסְפִּיק עַכְשָׁו בַּרְנַשׁ

לִבְעוֹט בְּ“דוֹר זָקֵן”,

כְּבָר אֶפְרוֹחִים מִ“דְּגוֹר” חָדָשׁ

פּוֹסְלִים אוֹתוֹ גַּם־כֵּן.

*

עַל כָּל “כִּסְאוֹת”־זִקְנֵי־הַדּוֹר

לוֹטְשִׁים כָּעֵת עֵינַיִם

עוּלֵי־יָמִים, מִבְּלִי לִזְכּוֹר

כִּי יֵשׁ גַּם גִּיל־בֵּינַיִם.


וְיִתָּכֵן, עִמָּם הַדִּין:

מוּל סַכָּנוֹת־הַדּוֹר

לְמִי יֵשׁ אֹמֶץ לְהַמְתִּין

עֶשְׂרִים שָׁנָה בַּתּוֹר?

*

כָּעֵת נִהְיוּ יוֹתֵר קַלִּים

חַיָּיו שֶׁל “פּוֹלִיגְלוֹט”:

לוֹמְדֵי־שָׂפוֹת, בִּמְקוֹם כְּלָלִים,

לוֹמְדִים עַכְשָׁו קְלָלוֹת.

*

כַּ“עֲסִיסִי” אֵי־אָז נֶחְשַׁב

דִבּוּר לְלֹא יְבֹשֶׁת;

אַךְ “עֲסִיסִי” בִּלְשׁוֹן־עַכְשָׁו –

פִּשְׁרוֹ: דִבּוּר בְּלִי בֹּשֶׁת.

*

מַה מְיֻשָּׁב סִגְנוֹן־הַזְּמַן:

עַל צְעִירִים חָבִיב

מִכָּל צוּרוֹת־דִּקְדוּק כֻּלָּן

דַּוְקָא “עַכּוּזַטִיב”.

*

עַכְשָׁו רוֹוַחַת הַדֵּעָה

כִּי בְּלִי חוֹתַם־נִבּוּל

בְּדִיחָה “אֵינֶנָּה מַגִּיעָה” –

כְּמוֹ מִכְתָּב בְּלִי בּוּל.

*

פִּרְחָח שׁוֹרֵק עַל שִׁיר אָמָּן –

וְהוּא נוֹטֶה לַחְשׁוֹב

כִּי שְׁרִיקָתוֹ הִנָּהּ סִמָּן

לְטַעֲמוֹ הַטּוֹב.

*

הַדּוֹר אוֹהֵב צְלִילִים עַזִּים,

וְהַקּוֹרֵא דוֹרֵשׁ:

"הַכְנִיסוּ אֵשׁ בַּחֲרוּזִים –

אוֹ חֲרוּזִים בָּאֵשׁ!"

*

כְּשֶׁסּוֹפֵר נִהְיֶה “כּוֹכָב”

בְּפִי הַכַּתָּבִים,

אָז יֵשׁ קוֹנִים לְכָל סְפָרָיו –

אֲפִילוּ לַטּוֹבִים!

*

עַכְשָׁו רַבִּים, בִּמְקוֹם לִקְרוֹא

רוֹמַן־אָפְנָה שָׁמֵן,

קוֹרְאִים סְקִירָה שֶׁל מְבַקְּרוֹ,

שֶׁלֹּא קְרָאוֹ גַּם־כֵּן.

*

הַמְבַקֵּר כּוֹתֵב עִבְרִית

שֶׁמַּחְצִיתָהּ – לָטִינִית,

לְשֵׁם פֵּרוּשׁ פְּנִינָה שִׁירִית,

שֶׁהָעִבְרִית בָּהּ – סִינִית.

*

בִּמְקוֹם “פְּסוּקִים מִן הַמִּקְרָא”,

מַכְנִיס פַּיְטָן צָעִיר

לַשִּׁיר – פְּסוּקִים “מִן הַתִּקְרָה”:

הוּא מְטַפֵּס עַל קִיר.

*

“אִשָּׁה מֻפְשֶׁטֶת” לְפָנִים

הָיְתָה יְצוּר חָשׂוּף;

עַכְשָׁו עָשׂוּהָ אָמָּנִים –

יְצוּר פִּלְאִי בְּלִי גוּף.

*

עַכְשָׁו צִיּוּר – כְּשִׁיר פַּיְטָן:

קַוִּים – בְּרוּרִים כִּפְרַאזוֹת;

גַּם פֹּה גַּם שָׁם שׁוֹאֵל סַקְרָן:

“סְלִיחָה, בְּנֵי מוּזוֹת, מַה־זֹאת?”

*

אִם אֵיזוֹ שְׁטוּת לְלֹא תַּקְדִּים

יַד פֶּתִי קִשְׁקְשָׁה,

כָּל “חַדְּשָׁנֵינוּ” מְרַקְּדִים:

“אַסְכּוֹלָה חֲדָשָׁה!”

*

אִם לֹא בָּרוּר לוֹ, מַה יָצָא

מִמְּחוֹל־הָ“אִינְטוּאִיצְיָה”,

צַיָּר אֵינוֹ אוֹבֵד עֵצָה:

כּוֹתֵב הוּא: “קוֹמְפּוֹזִיצְיָה”.

*

"הַגֵּד, מַדוּעַ פֹּה תָּלוּ

צִיּוּר כֹּה מְכֹעָר?"

– "וַדַּאי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ

לִתְפּוֹס אֶת הַצַּיָּר!"

*

בַּת דּוֹר יָשָׁן חָזְתָה רִקּוּד

שֶׁל עֶלֶם וְעַלְמָה –

רִקּוּד חָדִישׁ, מָלֵא דְבֵקוּת

(דְּבֵקוּת תַּרְתֵּי־מַשְׁמָע).


מִיָּד אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה:

"אִם אַחֲרֵי כָּל זֶה,

לֹא יִשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה –

אָז הוּא בָּחוּר נִבְזֶה!"

*

מֻגְזָם לַחְשׁוֹב כִּי אֱנוֹשׁוּת

יָרְדָה כֹּה אֲנוּשׁוֹת:

בַּדּוֹר הַזֶּה שֻׁפַּר פָּשׁוּט

שֵׁרוּת־הַחֲדָשׁוֹת.

*

מַצַּב־תַּרְבּוּת, בְּדֶרֶךְ־כְּלָל,

בַּדּוֹר הַזֶּה תֻּקַּן;

לֹא תִּמְצְאוּ עוֹד בּוּר נֶחְשָׁל:

כָּל בּוּר הוּא מְעֻדְכָּן.

*

יֵשׁ הַשְׂכָּלַת… חַכְמֵי־תַּשְׁבֵּץ:

מַקְנָה הִיא פְּרָס־פּוֹתֵר –

אַךְ לֹא בָּסִיס לְהִשְׁתַּבֵּץ

בִּתְחוּם מוֹעִיל־יוֹתֵר.

*

עַכְשָׁו, בְּדוֹר שִׂגְשׂוּג חָמְרִי,

סְפָרִים לֹא יַחְסְרוּ;

אַךְ סֵפֶר רַע אֵינוֹ קָרִיא

וְטוֹב – אֵינוֹ קָרוּא.

*

לוּ מִכְתְּבֵי כָּל אִישׁ וָאִישׁ

בֻּיְּלוּ כִּשְׁוִי תָּכְנָם,

הָיָה מַצַּב הַדֹּאַר בִּישׁ:

מֵרֹב אִגְּרוֹת־חִנָּם.

*

דּוֹרֵנוּ הַפִּקֵּחַ

בִּלְבֵּל אֶת הַיּוֹצְרוֹת:

מַקְלֵט עַכְשָׁו – הֶכְרֵחַ

וְיֶלֶד – מוֹתָרוֹת.

*

לֹא כָּל שִׁדּוּר, נִדְמֶה לִי,

הוּא נוֹחַ לְעִכּוּל –

אַךְ הַמַּקְלֵט הוּא כֶּלִי

הַנּוֹחַ לְעִקּוּל.

*

בִּתְחוּם צְבָעִים זָכִינוּ

לִרְאוֹת פְּלִיאָה גְמוּרָה:

אֶת הַפָּנִים יַלְבִּינוּ

דַּוְקָא בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה.

*

לִסְנוֹבּ – סְפָרִים לֹא “הוֹבִּי”:

סִפְרִיָּתוֹ – מִגְרָשׁ,

אֲשֶׁר עֶרְכּוֹ הַסְּנוֹבִּי

נִמְדָּד לְפִי מֶטְרַז'.

*

עַכְשָׁו קוֹרְאוֹת עֵינַיִם

מַהֵר, לְלֹא חִטּוּט:

חֶפְצָן – פָּסוּק אוֹ שְׁנַיִם

לְצֹרֶךְ הַצִּטּוּט.

*

לֹא רַק גֶּבֶר גָּלַשׁ

מִסַּפְרוּת לַ“בַּלָּשׁ”;

הַ“בַּלָּשׁ” כְּבָר פָּלַשׁ

גַּם לַ“מִּין הַחַלָּשׁ”.

*

הַצִּיּוּר הֶחָדָשׁ –

הוּא צִיּוּר שֶׁכָּבַשׁ

לְעַצְמוֹ אַבְטוֹנוֹמִיָּה

מֵחֻקֵּי אַנַטוֹמִיָּה.

*

שִׁיר מוֹדֶרְנִי – מִינִי

בְּמִדָּה מַקְסִימַלִית –

וְלָכֵן הוּא מַקְסִים

בְּמִדָּה מִינִימַלִית.

*

כָּל כְּתִיבָה רַעֲנֶנֶת –

זוֹהִי רוּחַ־פְּרָצִים;

אַךְ כְּתִיבָה מְנֻוֶּנֶת –

זוֹהִי רוּחַ־שְׁרָצִים.

*

“עֵט־נוֹבֵחַ” שׁוֹכֵחַ

אֶת הַטּוֹב לְשַׁבֵּחַ –

אַךְ אֵינֶנּוּ מַחְמִיץ

הִזְדַּמְּנוּת לְהַשְׁמִיץ.

*

אַהֲבָה לְפִי פַּיְטָן

תּוֹפָעָה הַרְמוֹנִית;

אַהֲבָה לְפִי מַדְּעָן –

תּוֹפָעָה הוֹרְמוֹנִית.

*

בְּנֵי־אָדָם אֶל קְצֵה־עוֹלָם

מְטִילִים רַקֶטָה;

אַךְ בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמָם

הֵם עָבְרוּ רַק קֶטַע.

*

יְצוּרִים מְסֻבָּכִים

בְּנֵי־אָדָם מִטֶּבַע –

אַךְ מַדָּע־שֶׁל־תַּסְבִּיכִים

עוֹד סִבְּכָם פִּי־שֶׁבַע.

*

לַצְּפוּנוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת

מִתְגַּנְּבוֹת בְּלִי וִיזָה

רַק שָׁלשׁ בַּלָּשִׁיּוֹת:

פְּסִיכָה–אַנָה–לִיזָה.

*

פְּסִיכִיאַטְר מְשֻׁבָּח

מַעֲמִיק בְּחֶשֶׂף

כָּל יַלְדוּת הַמְתֻסְבָּךְ

עַד לִגְבוּל… הַכֶּסֶף.

*

מַהִי פְּסִיכוֹאַנַלִיזָה?

הַמַּדָּע הַמְחֻכָּם,

הַשּׁוֹלֵחַ יָד הַכִּיסָה

דֶּרֶךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם.

*

לָמָּה פְּסִיכוֹאַנַלִיזָה

לֵב כָּל פֶּתִי הֶעֱלִיזָה?

הִיא גִּלְּתָה לוֹ פֶּלֶא רַב:

שֶׁגַּם הוּא יְצוּר מֻרְכָּב!

*

דּוֹר חָדִישׁ נָתַן לַיֹּפִי

פֵּשֶׁר “סֶכְּס־אַפִּילוֹסוֹפִי”,

תְּחוּם שֶׁל “סֶכְּס־אַפִּילוֹסוֹף” –

לֹא אֵינְסוֹף כִּי־אִם מַחְשׂוֹף.

*

מֵאָפְנָה מֻשְׁפָּע גַּם גּוּף:

מִשְׁתַּנָּה מַפַּת שִׁזּוּף.


מִמַּחְשׂוֹף מֻשְׁפָּע גַּם נוֹף:

לֹא שֶׁל יָם – כִּי אִם שֶׁל חוֹף.

*

בְּנֵי־הַפְּלְיַאז' – לֹא אֲסַפְסוּף.

אֶלָּא מָה הֵם? “חֲשַׂפְשׂוּף”.


מְגַלִּים הֵם עַל חוֹף־יָם

אֶת יָפְיָם וְאֶת אָפְיָם.

*

יְשִׁישׁוֹן אֶחָד לָעַג

לְשׁוֹכְנֵי־הַפְּלְיַאז' בֶּחָג:

"מַה תֹּאמְרוּ עַל הַמִּנְהָג?

חַג הוּא חֹל – וְחוֹל הוּא חַג!"

*

מַה נָּאוֹר הוּא זֶה הַדּוֹר:

אוֹר־חַמָּה זָכָה לַחְדּוֹר

לִתְחוּמִים שֶׁלֹּא גִלָּם

עַד יָמֵינוּ מֵעוֹלָם.

*

רוֹפֵא יָשָׁן, אִם אִישׁ חָלָה,

סִגֵּל טִפּוּל לַמַּחֲלָה;

רוֹפֵא חָדִישׁ גּוֹרֵס סִגּוּל

שֶׁל מַחֲלָה אֶל הַטִּפּוּל.

*

בְּדוֹר קוֹדֵם חִלּוּק־דֵּעוֹת

הָיָה יוֹצֵר פִּלּוּג־סִיעוֹת;

בַּדּוֹר הַזֶּה פִּלּוּג־סִיעוֹת

הוּא הַיּוֹצֵר חִלּוּק־דֵּעוֹת.

*

יֵשׁ זוֹעֲקִים בְּקוֹל עָגוּם:

“הַכֹּל מֻשְׁחָת, הַכֹּל פָּגוּם!”

וְהֵם עַצְמָם – לוּ רַק זִהוּם –

הָיוּ נִגְלִים כִּמְקוֹר זִהוּם.

*

חָלָל חִיצוֹן נִהְיָה לַדּוֹר

מְקוֹר סִכּוּן, מְקוֹר מָגוֹר;

אוּלָם מְקוֹר צָרָה רָאשִׁית –

חָלָל פְּנִימִי: רֵיקוּת נַפְשִׁית.

*

אָמַר צָעִיר: לֹא אַאֲמִין

בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא אָבִין!"

עָנָה זָקֵן: "אִם־כֵּן דָּתְךְ

הִיא מִיקְרוֹסְקוֹפִּית בְּשִׁטְחָהּ!".

*

עַכְשָׁו “תְּקִיעָה־שְׁבָרִים־תְּרוּעָה”

קִבְּלוּ תּוֹסֶפֶת־הוֹרָאָה:

לְדוֹר צָעִיר אוֹתוֹ צֵרוּף,

בִּמְקוֹם שׁוֹפָר, מַזְכִּיר… אִגְרוּף.


תְּקִיעָה – בְּלֶסֶת הַיָּרִיב;

שְׁבָרִים – שִׁבְרֵי־שִׁנָּיו בְּפִיו;

וְכַמּוּבָן, פֵּרוּשׁ תְּרוּעָה

הוּא – צָהֳלַת־הָמוֹן פְּרוּעָה.

*

עַכְשָׁו מוֹקִיר קוֹרֵא תָּמִים

פִּיּוּט… כִּכְתַב־הַחַרְטֻמִּים:

אוּלַי חַכְמֵי תּוֹרוֹת גְּנוּזוֹת

יְפַעַנְחוּ גַם זֹאת?

*

אָפְנוֹת חַיּוֹת מִפִּי־זְמַנִּים –

וְכֵן אָפְנוֹת שֶׁל פִּזְמוֹנִים:

שׁוֹמְעִים כָּאן “בְּלִיל” וְקוֹל עִבְרִי

בְּיַחַס פִּיל – וְקוֹלִיבְּרִי.

*

סִפְרֵי־הַכִּיס שֶׁל הַתְּקוּפָה

מַרְאִים לָעַיִן הַצּוֹפָה

אִשָּׁה יָפָה עַל עֲטִיפָה –

בְּלִי עֲטִיפָה עַל הַיָּפָה.

*

שׁוּב אֵין חָדָשׁ בָּעִתּוֹנִים:

כָּל הַדְּבָרִים הֵם יְשָׁנִים.

אֶלָּא שֶׁכָּל אוֹתָם דְּבָרִים

עַכְשָׁו קוֹרִים לַאֲחֵרִים.

*

מַדּוּעַ חֹלִי כַּתְבָנִי

נִהְיָה כָּעֵת לַהֲמוֹנִי?

כִּי אֵין רָצוֹן לְשׁוּם פְּלוֹנִי

לִחְיוֹת כְּאַלְמוֹנִי.

*

“פַּיְטָן צָעִיר” שׁוֹמֵר הַתֹּאַר

עַד גִּיל־הַזֹּקֶן, כָּרָגִיל –

כִּי נְעוּרִים לִ“נְצִיג הַנֹּעַר”

הִנָּם מִקְצוֹעַ וְלֹא גִּיל

*

בַּדִּין עַל סֵפֶר־בִּיוֹגְרַפְיָה

זִכָּה שׁוֹפֵט אֶת הַחִבּוּר

מִן הָאִשּׁוּם בְּפּוֹרְנוֹגְרַפְיָה.

הַמְחַבֵּר הִגִּישׁ עִרְעוּר.

*

צִינִיקָנֵינוּ – לֹא בְּנֵי־טֶפֵשׁ:

הֵם מְנַצְּלִים כְּפִירָה בְּלִי סוֹף –

וּמִשְּׁחִיטַת “צִפּוֹר־הַנֶּפֶשׁ”

אוֹכְלִים אַלְפֵי מָנוֹת־שֶׁל־עוֹף.

*

עוֹלָם כֻּלּוֹ נִבְנָה מִתֹּהוּ.

וּבְכֵן, הַסֵּבֶר – מְצֻיָּן:

עַכְשָׁו גָּדַל מֵאֵין כָּמוֹהוּ

הַמְּלַאי שֶׁל חֹמֶר־הַבִּנְיָן!

*

כָּל אִישׁ יוּטַס אֶל הַיָּרֵחַ,

אַךְ לֹא בָּרוּר עוֹד הַבָּסִיס:

אִם הוּא יָטוּס בְּתוֹר אוֹרֵחַ –

אוֹ בְּפַשְׁטוּת… בְּתוֹר רְסִיס.

*

מַדַּע הַחִימְיָה בְּיָמֵינוּ

יָצַר עוֹלָם יוֹתֵר בָּהִיר:

הוּא הֶעֱנִיק לְעוֹלָמֵנוּ

בְּנוֹת־צֶבַע־בְּלוֹנְדִי לְמַכְבִּיר.

*

לַשִּׂיא שֶׁל עשֶׁר וְתִפְאֶרֶת

יִזְכֶּה אוֹתוֹ מַמְצִיא חָרוּץ,

אֲשֶׁר יַמְצִיא מִין נַעַל־גְּבֶרֶת

גְּדוֹלָה בִּפְנִים, קְטַנָּה בַּחוּץ.

*

גְּבִירַת־אָפְנָה כָּל־כָּךְ טוֹרַחַת

לְהִפָּטֵר מִמָּמוֹנָהּ

כְּאִלּוּ יֵשׁ, חָלִילָה, פַּחַד

שֶׁהוּא יֵצֵא מִן הָאָפְנָה.

*

“אָפְנַת” צָבְעָה אֶת שְׂעָרָהּ,

לְפִי רִהוּט, בְּצֶבַע־תֶּבֶן –

וְהִתְגָּרְשָׁה מִ“בַּחוּרָהּ”,

שֶׁלֹּא הִתְאִים כָּל־כָּךְ לַגֶּוֶן.

*

מָה בְּעֵינֵי מַרְבִּית גְּבִירוֹת

חֶסְרוֹן סִימְפוֹנְיָה מְשֻׁדֶּרֶת?

כִּי אֵין קָהָל יָכוֹל לִרְאוֹת

אֶת שִׂמְלָתָן הַמְהֻדֶּרֶת.

*

זָקֵן טוֹב־לֵב הֵעִיר עַל עֶלֶם:

“בָּחוּר כָּאֶרֶז” אֲמִתִּי!

פִּתְאֹם הִכָּה אוֹתוֹ בְּהֶלֶם

קוֹל־צְחוֹק: “טָעִיתָ, זוֹ בִּתִּי!”


– "זֶה בֶּאֱמֶת דָּבָר מַתְמִיהַּ,

אֵיךְ מַלְבִּישִׁים כָּעֵת עַלְמָה!" –

קָרָא הַסָּב – “אַתָּה אָבִיהָ?”

– “לֹא, אֲדוֹנִי: אֲנִי – אִמָּהּ!”


"הַאִם דֵּעָה זוֹ – פְּרִי בִּקֹּרֶת

אוֹ בְּדוּת־שֶׁל־הֶבֶל הֲמוֹנִית:

*

אוֹמְרִים, הָאֹפִי שֶׁל שְׁחַרְחֹרֶת

נָעִים מִזֶּה שֶׁל אַדְמוֹנִית?"


– "לֹא, אֵין בָּזֶה אֱמֶת אַף קֹרֶט!

אִשְׁתִּי הָיְתָה, תּוֹדָה לָאֵל,

גַּם אַדְמוֹנִית וְגַם שְׁחַרְחֹרֶת –

וְלֹא נִכָּר בָּהּ שׁוּם הֶבְדֵּל!"

המלצות קוראים
תגיות