לוּ כָּל כָּזָב הָיָה נֶחְשָׁב
לַעֲבֵרָה פְּלִילִית –
הַמַּאֲסָר הָיָה עַכְשָׁו
צוּרַת־שִׁכּוּן כְּלָלִית.
* * * * *
זְמַן רַב כָּל־כָּךְ נֶחְשַׁב לִכְסִיל
כָּל בֶּן־אָדָם יָשָׁר –
שֶׁכָּל נוֹכֵל כָּעֵת מַתְחִיל
לַחְשׁוֹב עַצְמוֹ מֻכְשָׁר.
* * * * * *
לְאִישׁ מַצְפּוּן טָהוֹר וְזַךְ
יֵשׁ רֶגֶשׁ טוֹב וְקַל –
אַךְ, כַּמּוּבָן, לֹא קַל כָּל־כָּךְ
כִּבְלִי מַצְפּוּן בִּכְלָל.
* * * * *
עָנְשׁוֹ שֶׁל אִישׁ בִּלְתִּי־יָשָׁר –
וְזֶהוּ עֹנֶשׁ בִּישׁ –
שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מֻכְשָר
לְהַאֲמִין לְאִישׁ.
* * * * *
מַה סִּמָּנוֹ שֶׁל אִישׁ־מַצְפּוּן?
לִבּוֹ אוֹתוֹ מוֹכִיחַ
עַל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי־הָגוּן –
אֲפִילוּ הוּא מַצְלִיחַ.
* * * * *
דִּגְדּוּג־מַצְפּוּן בָּאֲנָשִים
אֵינֶנּוּ תַּעֲנוּג –
אוּלָם רֻבֵּנוּ מִתְבַּיְשִׁים
לִפְחוֹד מִפְּנֵי דִגְדּוּג.
* * * * *
לְפִי כְּתוֹבוֹת עַל מַצֵּבוֹת,
הַכֹּל הֵם חֲסִידִים;
וּלְפִי כּוֹתְרוֹת־הַחֲדָשׁוֹת,
הַכֹּל הֵם שׁוֹדְדִים.
* * * * *
עִתּוֹן מַדְגִּישׁ בִּדְפוּס בּוֹלֵט
שְׁחִיתוּת, פְּרִיצוּת, פְּרִיצָה…
אָמַר לֵצָן: "מֵפִיץ הוּא חֵטְא –
לְבַל יַחְטִיא תְּפוּצָה".
* * * * *
עִם הִתְרַבּוּת הַמּוֹעֲלִים
הִתְּלוּ הַמְהַתְּלוֹת:
“חֻלְשָׁה” שֶׁל גְּבֶרֶת – מְעִילִים,
שֶׁל גֶּבֶר – מְעִילוֹת".
* * * * *
הֵעִיר פְּלוֹנִי: "לַמּוֹעַלִים
יֵשׁ כָּל מִינֵי עִלּוֹת:
יֵשׁ וְחוֹמְדוֹת־הַמְּעִילִים
הֵן־הֵן הַמַּמְעִילוֹת".
* * * * *
לֹא כָּל נִבְזֶה – דַּוְקָא חַמְרָן:
יֵשׁ חוֹבְבֵי־הָרֶפֶשׁ,
שֶׁנִּבְזֻיּוֹת עוֹשִׂים לִשְׁמָן –
בִּשְׁבִיל סִפּוּק־הַנֶּפֶשׁ.
* * * * *
הֶפְסֵד עָדִיף לְאִישׁ יָשָׁר
מֵרֶוַח בְּתַרְמִית:
כִּי זֶה יַכְאִיב רַק זְמַן קָצָר –
וְזֶה יַכְאִיב תָּמִיד.
* * * * *
אָמְנָם, מִינֵי יַחֲסָנוּת
יֶשְנָם בְּכָל חֶבְרָה,
אַךְ אוֹי אִם יֵשׁ “יַחֲסִינוּת”
לְבַעַל־עֲבֵרָה.
* * * * *
מִן הָרָאוּי הוּא לְהָרִים
כְּבוֹדוֹ שֶׁל כָּל אֱנוֹשׁ
כְּכָל שֶׁרַב מִסְפַּר דְּבָרִים,
שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא בּוֹש.
* * * * *
כְּשֶׁחוֹלֶה אַתָּה, מַהֵר
לִסְלוֹחַ לְשׂוֹנְאֶיךָ!
אוּלַי מָחָר כְּבָר תְּאַחֵר:
תָּשׁוּב לְאֵיתָנֶךָ.
* * * * *
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ בַּלֵּב
אֱמוֹר בְּלִי סֶלֶף, רֵעַ –
אַךְ מִתְּחִילָּה וַדֵּא הֵיטֵב
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ.
* * * * *
כְּשֶׁטּוֹעֶה אֶזְרָח פָּשׁוּט,
סוֹפוֹ– קְנָסוֹת כְּבֵדִים;
אַךְ אִם שׁוֹפֵט עוֹשֶׂה טָעוּת,
הִיא נַעֲשֵׁית תַּקְדִּים.
* * * * *
“בוּרוּת בַּחֹק אֵינָהּ תֵּרוּץ”
כְּלוּם כֹּה קָשֶׁה לִדְחוֹק
לְמֹחֲךָ אֶת הַנָּחוּץ:
מָאתַיִם אֶלֶף חֹק?
* * * * *
סְטוּדֶנְט עוֹבֵר עַל הַחֻקִּים
בְּדֶרֶךְ מַקִּיפָה;
וְאִלּוּ בַּעַל־עֲסָקִים –
בְּדֶרֶךְ עֲקִיפָה.
* * * * *
לְעוֹרֵךְ־דִין שֶׁלְךָ סַפֵּר
אֱמֶת לְלֹא “אִפּוּר”:
הוּא בְּעַצְמוֹ כְּבָר “יְאַפֵּר”
אֶת תֹּכֶן הַסִּפּוּר.
* * * * *
חֲסַר בּוּשָׁה הוֹלֵךְ לִשְׁאוֹל
קְדֵרָה מִבֵּית שְׁכֵנָיו –
לְשֵׁם בִּשּׁוּל הַתַּרְנְגוֹל,
שֶׁהוּא מֵהֶם גָּנַב.
* * * * *
אֱמֶת דּוֹמָה לְמִכְבָּסָה:
אֶת זֹאת אַתֶּם לוֹמְדִים
מִן הַשַּׁמּוֹת שֶׁהִיא עוֹשָׂה
בְכָל מִינֵי בַּדִּים.
* * * * *
דִּמְיוֹן יוֹצֵר אֵינוֹ מֻגְבָּל;
הֲרֵיהוּ בֶּן־חוֹרִין.
בְּרַם חֹפֶשׁ זֶה אֵינֶנּוּ חָל
עַל עֵד בְּבֵית־הַדִּין.
* * * * *
עֵד־רְאִיָּה שֶׁל תְּאוּנָה –
דְּבָרוֹ מֵאִיר עֵינַיִם;
אַךְ מַה סְּבוּכָה הִיא הַתְּמוּנָה
אִם הָעֵדִים הֵם שְׁנַיִם.
* * * * *
שְׁמַע שְׁנֵי עֵדִים (לֹא זוֹמְמִים)
עַל תְּאוּנָה בַּדֶּרֶךְ –
וְתִוָּכַח: דִּבְרֵי־יָמִים –
סִפּוּר חֲסַר־כָּל־עֵרֶךְ.
* * * * *
“מְהִירוּתִי גְבוֹהָה כָּל־כָּךְ?”
שָׁאַל נֶהָג “תָּפוּס”.
– "לֹא, נְמוּכָה מִדַּי, אֶזְרָח:
אַתָּה מַנְמִיךְ… לָטוּס!"
* * * * *
יֵשׁ סַכָּנָה לִנְסוֹעַ חִישׁ
אִם לֹא יָבֵשׁ הַכְּבִישׁ;
אַךְ הַסִּיכּוּן פִּי־אֶלֶף בִּישׁ
אִם “לֹא יָבֵשׁ” הָאִישׁ.
* * * * *
עִם יְרִידַת מִסְפַּר סוּסִים
עָלָה פְּלָאִים מִסְפַּר דְּרוּסִים.
* * * * *
שְׁנֵי שׁוֹפְטִים עָבְרוּ בַּכְּבִישׁ
עַל אִסּוּר לִנְסוֹעַ חִישׁ.
בְּבוֹאָם לְבֵית־הַדִּין
הִתְיַצְּבוּ לְדִין־גּוֹמְלִין.
הָרִאשׁוֹן לָבַשׁ גְּלִימָה –
וְהִשְׁמִיעַ כְּתָב־אַשְׁמָה:
"פִּשְׁעֲךָ – נִהוּג נֶחְפָּז.
עָנְשְׁךָ – שְׁתֵּי לִירוֹת קְנָס!"
הַקָּנוּס נִגַּשׁ לִשְׁפּוֹט:
“עֶשֶׂר לִ"י!” – גָּזַר קְצָרוֹת:
"הָעִנְיָן הוּא רְצִינִי:
זֶה הַיּוֹם מִקְרֶה שֵׁנִי!"
* * * * *
הַשּׁוֹפֵט אָמַר בְּקֶצֶף:
"זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּרֶצֶף
מְבִיאִים אוֹתְךָ אֵלַי.
מַה נִּמְאַסְתָּ כְּבָר עָלַי!"
הַנִּשְׁפָּט עֲשִׁיר־הַמַּעַשׂ
הִתְפַּלֵּא: "וּמָה הַכַּעַס?
וְכִי מָה אֲנִי אָשֵׁם
שֶׁכְּבוֹדוֹ לֹא הִתְקַדֵּם?"
* * * * *
אִם נִתְפַּס חוֹטֵא־בַּסֵּתֶר,
צוֹעֲקִים עלָיָו חָמָס;
וְצוֹעֵק מִכָּל הַיֶּתֶר –
בֶּן־מִינוֹ שֶׁלֹּא נִתְפַּס.
* * * * *
אִם אָדָם לְךָ אוֹמֵר
כִּי אַף פַּעַם לֹא שִׁקֵּר,
שׁוּב אֵינְךָ זָקוּק לְחֵקֶר:
כְּבָר שָׁמְעוּ אָזְנֶיךָ שֶׁקֶר.
* * * * *
לוּ מַגִּישׁ־תְּבִיעָה הֵבִין
בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית־הַדִּין
מַה שֶׁבָּן בְּהִסְתַּלְּקוֹ, –
מַה נָּעִים הָיָה חֶלְקוֹ!
* * * * *
עוֹרֵךְ־דִּין כָּתַב סוֹדִית
לְרֵעֵהוּ הַפְּרַקְלִיט:
"מִצְטַעֵר אֲנִי, קוֹלֶגָה,
לְבַשֵּׂר לְךָ דְּבַר־פֶּגַע:
יֵשׁ קְנוּנְיָה מְלֻכְלָכָה
בֵּין מַרְשִׁי לְמַרְשְׁךָ:
זוֹמְמִים שְׁנֵיהֶם כָּרֶגַע
לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה, קוֹלֶגָה!"
* * * * *
מִן הָעֻבְדָּה כִּי שְׁתֵּי אָזְנֵינוּ
נוֹצְרוּ לְשֵׁם הַאֲזָנָה –
אֵין לְהַסִּיק כִּי לְשׁוֹנֵנוּ
נוֹצְרָה לְצֹרְךְ הַלְשָׁנָה.
* * * * *
"הַיְדִיעָה הִיא כֹּחַ, אֶחָא" –
אָמַר סַחְטָן לִידִיד טִירוֹן:
"מוּבָן, אִם אֵין יְדִיעוֹתֶיךָ
נוֹגְעוֹת לְאֵיזֶה מִין דַּלְפוֹן.
* * * * *
"אַתָּה הוֹלֵךְ עוֹד עַל קַבַּיִם?
הֲרֵי עָבַר כְּבָר זְמַן כֹּה רַב!"
– רוֹפְאִי בִּטֵּל אוֹתָם בֵּינְתַיִם –
אַךְ פְּרַקְלִיטִי אוֹמֵר עוֹד: “לָאו”.
* * * * *
דִּבָּה מִפִּיהוּ שֶׁל סַלְפָן
הִיא כְּמַטְבֵּעַ שֶׁל זַיְפָן:
יֵשׁ וַאֲפִילוּ יְשָׁרִים
אוֹתָהּ מוֹסְרִים לַאֲחֵרִים.
* * * * *
“הַזְּמַן הוּא כֶּסֶף”. מָה עוֹדֵד
אוֹתוֹ פִּתְגָּם אֶת הַשּׁוֹדֵד,
שֶׁתַּחַת כֶּסֶף מְזֻמָּן
קִבֵּל קִצְבָה יָפָה שֶׁל זְמַן!
* * * * *
צוֹפֵי סִרְטֵי־הַשּׁוֹדְדִים
לוֹמְדִים אֶת הַ“מִּקְצוֹעַ” –
וּמִשְׁתַּלְּמִים בַּלִּמּוּדִים
… בְּשֹׁד קֻפַּת־קוֹלְנוֹעַ.
* * * * *
קֻפַּאי־הַסִּינֶמָה טָרַח
לִסְפֹּר פִּדְיוֹן־הַלַּיְלָה.
לְפֶתַּע צָץ חֲמוּשׁ־אֶקְדָּח
וְסָח בְּקוֹל־שֶׁל־גְּנַאי לוֹ:
"הַסֶּרֶט – שִׂיא־הַשִּׁמָּמוֹן;
נִרְדַּמְתִּי בָּאוּלָם.
הַחְזֵר לִי תֵּכֶף הַמָּמוֹן –
שֶׁלִּי וְשֶׁל כֻּלָּם!"
* * * * *
גַּנָּב סִפֵּר בְּבוּז וָזַעַם
עַל מִסְעָדָה שֶׁבָּהּ סָעַד:
לַחְמָם יָבֵשׁ, חֲסַר־כָּל־טַעַם,
וְהַמָּרָק – מֵאֶשְׁתָּקַד;
אֶת לִסְתוֹתֵי כִּמְעַט פָּצַעְתִּי
בְּעוֹף נֻקְשֶׁה־מֵרֹב־זִקְנָה –
וְגַם הַמְּעִיל שֶׁשָּׁם מָצָאתִי
הָיָה מְאֹד יְשַׁן־אָפְנָה"
* * * * *
אִם תִּפְתַּח לַשֶּׁקֶר פֶּתַח
יִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל הַשֶּׁטַח.
* * * * *
הָאֶמֶת – דָּבָר פָּשׁוּט
וְהַשֶּׁקֶר – “אָמָּנוּת”.
* * * * *
עֵד כּוֹזֵב נִכְשַׁל בַּחֵקֶר:
הוּא שָׁכַח פְּרָטֵי הַשֶּׁקֶר.
* * * * *
אֵין דּוֹמֶה פֵּרוּשׁ “זַכַּאי”
שֶׁל שׁוֹפֵט – לְשֶׁל בַּנְקַאי.
* * * * *
הֶחָתוּל זָלַל הַחֵלֶב –
וּמַכּוֹת סָפַג הַכֶּלֶב.
* * * * *
הֲחָסִיד הוּא שֶׁהֻכָּה –
וְהוּא־הוּא אֲשֶׁר הוּקַע.
* * * * *
אִם לַשֵּׁד מוּשֶׁטֶת זֶרֶת,
כָּל הַיָּד אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
* * * * *
לְרָשָׁע – סִמָּן עַתִּיק:
הוּא חוֹשֵׁב עַצְמוֹ צַדִּיק.
* * * * *
הַמַּצְפּוּן הוּא קוֹל בִּפְנִים
הַמַּזְהִיר: “מִתְבּוֹנְנִים!”
* * * * *
הַיָּשָׁר לֹא יִתְעַשֵּׁר,
הַנּוֹכֵל לֹא יִתְיַשֵּׁר.
* * * * *
כָּל גַּנָּב סוֹמֵךְ עַל נֵס –
כִּי רַק הוּא לֹא יִתָּפֵס.
* * * * *
מַה מַּסְּגִּיר אֶת הַגַּנָּב?
מְרִיבָה עִם שֻׁתָּפָיו.
* * * * *
יָשָׁר אֵינֶנּוּ מְשַׁקֵּר
… כָּל עוֹד יֶשְׁנוֹ מוֹצָא אַחֵר.
* * * * *
צַיָּד־שַׁקְרָן – בֵּיתוֹ נִקְשָׁט
בְּעוֹר חַיּוֹת שֶׁלֹּא הֻפְשַׁט.
* * * * *
אֱמֶת – כְּאֶבֶן יְקָרָה:
אַף הִיא כָּמוֹהָ נְדִירָה.
* * * * *
אֱמֶת – בַּיַּיִן: הַשְּׁקָרִים
נִגְלִים בִּזְכוּת הַשִּׁכּוֹרִים.
* * * * *
לִרְשׁוּת אֱמֶת – דַּבְּשׁוֹת גָּמָל,
לִרְשׁוּת כָּזָב – רִכְבֵי חַשְׁמַל.
* * * * *
דּוֹבֵר־אֱמֶת, הֱיֵה זָהִיר:
הָכֵן מִקֹּדֶם סוּס מָהִיר!
* * * * *
מִשִׁפָּט וָצֶדֶק הֵם אֶחָד.
אַךְ לִפְעָמִים הַזּוּג נִפְרָד.
* * * * *
חוֹזֶה – כִּבְרִיחַ הוּא מֻכְשָׁר
לִשְׁמוֹר מֵחֵטְא רַק אִישׁ יָשָׁר.
* * * * *
נוֹכְלִים יָבִיאוּ שַׁי עַל שַׁי –
וְיִשְׁדְּדוּךָ בַּחֲשַׁאי.
* * * * *
סוֹף כָּל נוֹכֵל – שֶׁ“יְּנֻכְלַל”
עַל־יְדֵי נֵכֶל מְשֻׁכְלָל.
* * * * *
גְּמִישׁוּת – יְתְרוֹן לַכְּתֵפִיּוֹת,
אַךְ לֹא לְישֶׁר־הַבְּרִיּוֹת.
* * * * *
לְישֶׁר־לֵב צָפוּי שָׂכָר –
אַךְ לֹא הַיּוֹם וְלֹא מָחָר.
* * * * *
נוֹכֵל – סוֹפוֹ לְנַחֲלָה;
יָשָׁר סוֹפוֹ לְמַחֲלָה.
* * * * *
לֹא דַי שֶׁאִישׁ יֹאהַב פְּרָחִים:
הוּא גַם צָרַיךְ לִשְׂנוֹא חוֹחִים.
* * * * *
טוֹב הַחוֹטֵא הַמִּצְטַעֵר
מִן הַצַּדִּיק הַמִּתְיַהֵר.
* * * * *
לַחְשׁוֹד בְּרִיּוֹת בְּסִיטוֹנוּת –
זֶה חֵטְא… אַךְ לָאו־דַּוְקָא טָעוּת.
* * * * *
גַּם בְּיָמֵינוּ יֵשׁ בַּחֶלֶד
אַנְשֵׁי צְנִיעוּת כָּל־כָּךְ שְׁלֵמָה–
עַד שֶׁעֵינָם אֵינָהּ סוֹבֶלֶת
אֶת הָאֱמֶת הָעֲרֻמָה.
* * * * *
פִּתְגָּם אוֹמֵר: “אֱמֶת בַּיַּיִן”.
נָכוֹן מְאֹד: בְּזֶה הַדּוֹר
כְּדֵי לוֹמַר אֱמֶת עֲדַיִן,
צָרִיך אָדָם לִהְיוֹת שִׁכּוֹר.
* * * * *
“אַנְשֵׁי־אֱמֶת יַרְחִיקוּ לֶכֶת” –
אוֹמֵר פִּתְגָּם, וְהוּא צוֹדֵק:
הֵם נִרְדָּפִים בְּכָל מַמְלֶכֶת
וְנִמְלָטִים הַרְחֵק־הַרְחֵק.
* * * * *
לְאִישׁ הָגוּן עַל־פִּי הַטֶּבַע
כָּזָב – תְּרוּפָה אַחֲרוֹנָה;
וְלַנּוֹכֵל, רַמַּאי־שֶׁל־קֶבַע,
הִיא – “הָעֶזְרָה־הָרִאשׁוֹנָה”.
* * * * *
“אוֹהֵב אֱמֶת”, בְּרֹב מִקְרִים,
חוֹשֵׁב כִּי אֹרַח חַד־סִטְרִי לָהּ:
מִפִּיו אֶל אֹזֶן־אֲחֵרִים –
לֹא בְּכִוּוּן הָפוּךְ, חָלִילָה.
* * * * *
אַשְׁרֵי דַיָּן אִם הוּא יוֹדֵעַ,
בִּמְקוֹם לִנְקוֹם וְלַעֲנוֹשׁ,
לְהַאֲנִישׁ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ –
לְהַחְזִירוֹ לִדְמוּת אֱנוֹשׁ!
* * * * *
בְּמִשְׁפָּטִים מְמֻשָּׁכִים
הַמַּפְסִידִים פּוֹשְׁטִים כֻּתֹּנֶת –
וְאַף רֻבָּם שֶׁל הַ“זּוֹכִים”
… אֵינָם זוֹכִים לִרְאוֹת פְּרוּטֹנֶת.
שְׁנֵי פְּרַקְלִיטִים בְּטִעוּנָם –
כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרַיִם:
לֹא זֶה אֶת זֶה חוֹתְכִים הַשְּׁנַיִם
כִּי־אִם אֶת מַה שֶׁבָּא בֵּינָם.
* * * * *
יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים לְכָל מַטְבֵּעַ
וּשְׁנֵי צְדָדִים לְכָל מִשְׁפָּט –
וְעוֹרֵךְ־דִין חָכָם יוֹדֵעַ
כִּי יֵשׁ מַטְבֵּעַ לְכַל “צַד”.
מִכָּאן הַכְּלָל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ
לִפְרַקְלִיטִים מְלֻמָּדִים:
"יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים לְכָל מַטְבֵּעַ –
קְחוּ מַטְבְּעוֹת שֶׁל שְׁנֵי צְדָדִים!"
* * * * *
אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת מוֹסֶרֶת
לִפְקִיד־הַדֹּאַר חֲבִילָה:
כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ לְמַזְכֶּרֶת
לְמַכָּרֶיהָ בַּגּוֹלָה.
הָאִישׁ הִבִּיט עַל הַשּׁוֹלַחַת.
“דְּבַר־מָה שָׁבִיר?” – שָּׁאַל קְצָרוֹת.
– “לֹא, שׁוּם דָּבָר” – עָנְתָה בְּנַחַת –
“חוּץ מֵעֲשֶׂרֶת־הַדִּבְּרוֹת”.
* * * * *
חֶבְרַת בְּנֵי־כְּפָר עָמְדָה לָחֹג
בְּצַוְתָּא וְהֶחְלִיטָה:
כָּל אִישׁ וָאִישׁ חַיָּב לִמְזוֹג
לֹג יַיִן הֶחָבִיתָה.
חָשַׁב פְּלוֹנִי: "וְאִם אֶמְזוֹג
לֹג מַיִם, בִּמְחִילָה,
כְּלוּם יִפָּגֵם מִזֶּה הַלֹּג
יֵין הֶחָבִית כֻּלָּהּ?"
וּרְאוּ זֶה נֵס! בַּחַג מָצָא
רַק מַיִם בְּכוֹסוֹ הוּא:
כִּי כָּל שֻׁתָּף נִכְבָּד רָצָה
לִהְיוֹת חָכָם כָּמוֹהוּ!
* * * * *
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות