רקע
אברהם שמואל שטיין
לגורלם של הקראים
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

לגורלם של הקראים / א. ש. שטיין

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


פורסם ב-“דבר” 28 ביולי 1960

רבים תמהו לגורלם של הקראים שהתגוררו במלחמת העולם השניה באזורי רוסיה, פולין וגליציה. והנה מתברר עתה, כפי שמספר אהרן צייטלין ב“טאג” הניו יורקי, שהקראים באזורי ווילנה-טרוקי (שגרמו צרות לכלל ישראל עוד בימי הגאון מווילנה) ניצלו תודות לחוות-דעת של הסופר החוקר היהודי הנודע זליק קלמנוביץ. משנשאל על ידי הנאצים אם הקראים יהודים הם – הוא ענה בשלילה. וכדרך כך – מעיר א. צייטלין – הוא נהג הן בהתאם להלכה והן בהתאם לרגש הרחמים היהודי, וחרץ את גורלם, באופן זמני, לחיים. שאלה אחרת – מוסיף הוא – אם גם קראי היה נוהג כך.

זליק קלמנוביץ עצמו נרצח, וקודם הוצאתו להורג אמר הוא, מחייב הגולה, למרצחיו: אני אין אני ירא אתכם, יש לי בן בארץ ישראל (בקיבוץ מרחביה)…

לפי שמוסר ד"ר צבי כהן מניו יורק, מחוקרי הקראים, לא יצא זמן רב ורב-הטבחים אלפרד רוזנברג פסק, שהקראים הם “יהודים-לשעבר”, היינו בני הגזע שנגזר עליו כלייה… רובם של הקראים מאזור ווילנה גורשו למוות. ואילו הקראים תושבי חצי האי קרים וגליציה נשמדו עוד בתחילת הכיבוש הגרמני.

המלצות קוראים
תגיות