לגורלם של הקראים / א. ש. שטיין
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
פורסם ב-“דבר” 28 ביולי 1960
רבים תמהו לגורלם של הקראים שהתגוררו במלחמת העולם השניה באזורי רוסיה, פולין וגליציה. והנה מתברר עתה, כפי שמספר אהרן צייטלין ב“טאג” הניו יורקי, שהקראים באזורי ווילנה-טרוקי (שגרמו צרות לכלל ישראל עוד בימי הגאון מווילנה) ניצלו תודות לחוות-דעת של הסופר החוקר היהודי הנודע זליק קלמנוביץ. משנשאל על ידי הנאצים אם הקראים יהודים הם – הוא ענה בשלילה. וכדרך כך – מעיר א. צייטלין – הוא נהג הן בהתאם להלכה והן בהתאם לרגש הרחמים היהודי, וחרץ את גורלם, באופן זמני, לחיים. שאלה אחרת – מוסיף הוא – אם גם קראי היה נוהג כך.
זליק קלמנוביץ עצמו נרצח, וקודם הוצאתו להורג אמר הוא, מחייב הגולה, למרצחיו: אני אין אני ירא אתכם, יש לי בן בארץ ישראל (בקיבוץ מרחביה)…
לפי שמוסר ד"ר צבי כהן מניו יורק, מחוקרי הקראים, לא יצא זמן רב ורב-הטבחים אלפרד רוזנברג פסק, שהקראים הם “יהודים-לשעבר”, היינו בני הגזע שנגזר עליו כלייה… רובם של הקראים מאזור ווילנה גורשו למוות. ואילו הקראים תושבי חצי האי קרים וגליציה נשמדו עוד בתחילת הכיבוש הגרמני.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.