רקע
שלמה אבן גבירול
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דב ירדן; תשל״ה

שני שירים בארמית, אחד מהם ממה שכתב לאבי וליד (יונה) בן ג׳נאח והוא בנוי בחרוז הנון.

שְׁלַט מָרַן דְּלֵית אָחְרָן כְּגוֹנֵהּ / וְאִתְרַבְרַב בְּשָׁלְטָנֵהּ וְדִינֵהּ

מלך אדוננו שאין אחר כמוהו / והתגדל במשפטו וממשלתו

לְאוֹדוֹיֵי עֲלַן לִשְׁמֵהּ, וְלֵית לַן / עֲלוֹי לִשְׁאֹל כְּמַס בַּדּוּק וּבַיְנֵהּ

עלינו להודות לשמו, ואין לנו / עליו לשאל נסתרות בהשגחה ותבונתו

דְּאַשְׁכַּח כָּל דְּאִית מִלֵּית וּפַלִג / בְּקַדְמִין מֵחֲדָא אַרְבַּע וְתַמְנֵי

שהמציא כל מה שיש מאין וחלק / בראשית מאחד ארבעה ושמונה

בְּכֵן טַכֵּס בְּרוּם גַּלְגַּל סְגַלְגַּל / וְאַרְקָא אִתְּלִיאַת בֵּהּ וּמִנֵּהּ

אז התקין במרום גלגל עגל / והארץ נתלתה בו וממנו

וְטַסְטַס כַּד קְסַר גַּנֵּא תְהוֹם כַּד / הֲוֵי פָרֵַשׂ וְשַׁרְבֵּב מִדְרוֹנֵהּ

וכאשר יבשו השמים כסה את התהום כאשר / היה מותח ומשרבב מדרונו

וְשָׂם שִׁמְשָׁא עֲלֵי דַרְגִּין, וְסִהְרָא / לְאַקּוֹפֵהּ בְּטוּפֵהּ מִגְנָנֵהּ

ושם את השמש על מעלות, ואת הירח / להקיף בצאתו מחפתו

וְשַׁוִּי כָרְסֵהּ שַׁלְהוֹב וְצַלְהוֹב, / נְהַר דִּי נוּר נְהוֹר זָהוֹר בְּעֵינֵהּ

ועשה כסאו להבת שלהבת / נהר של אש וזוהר בעינו

וְאִתְיַדַּע נְהוֹרָא מֵחֲשׁוֹכָא / וּמִלֵּילָא יְמָמָא מַפְּקָנֵהּ

ונודע האור מן החשך / ומן הלילה הוציא את היום

נְקַשׁ אַרְקָא וְאַחִיט לַהּ אֲתֵיקָא / וְגוּהַרְקָא דְבִידֵהּ אִסְטְוָנֵהּ

רקע את הארץ ובנה לה יציע / וקתדרא שבידו עמודו

וּמֵאִגַּר אֲרַק פַּלִּג שְׁטָרֵהּ / וּמִנֵּהּ לַאֲתַר לָא חֲזוֹנֵהּ

וממרום הארץ / וממנו למקום שלא ראוהו

וְאַצְמַח בַּהּ זְנָא עַבּוֹף וְלַבְלַב / וְכָל חֵיוָן לְעִנְיָנֵהּ וְלִזְנֵהּ

והצמיח בה זן רענן ומלבלב / וכל חיות לענינים ולמינים

וְצַיַּר מֵאֲרַק צִיּוּר, וְחָיֵי / בְּמִלּוּלָא דְנַפָּחָא בְטִינֵהּ

וצר מאדמה צורה ותחי / בדבור שנפח בחמרה

וְכַד אַשְׁכַּח טְעֵם הָוֵי עֲדִיפָא, / וְכַד מַלִּל בְּפֻם נִשְׁמַע בְּאֻדְנֵהּ

וכשמצא חכמה היה עדיף / וכאשר דבר בפה נשמע באזנו

וּמִלּוּל דִּי אֱנָשׁ חַלֵּף לְטַעְמֵהּ / דְּשַׁפִּיר, אוֹ לְגַלָּאָה קְלָנֵהּ -

ודבור האדם משתנה לשכלו / הטוב או לגלות את קלונו

כְּרֵישׁ דָּרֵהּ, דְּמֵימַר יהני פיה / וְלִשָּׁנֵהּ כְּסַפְסֵרָא בְלִדְנֵהּ

כראש דורו, שדברו כסיף / ולשונו כחרב בנדנה

שְׁרַג עַמֵּהּ וּפַנָּסֵהּ וְטִקְסֵהּ / וּפִרְכּוּסֵהּ וּמַרְכָּלֵא וְטוּרְנֵהּ

מאור עמו ומנורתו ודגלו / וקשוטו ומנהיגו ואבירו

וּפָגוֹזֵהּ דְּבֵהּ שִׁרְיָן תְּרִיסֵהּ / וְקוֹלָסֵהּ וְגִיר קַשְׁתֵּהּ וְזֵינֵהּ

וכלי מלחמתו אשר בו שרין מגנו / וקובעו וחץ קשתו וזינו

דְּרַחֵם מִדְּעוּלֵמוּת אֱלָהֵהּ / וְאֻשָּׁא דִי רְשׁוֹט אַחִיט לְמִבְנֵהּ

האוהב מנעוריו את אלהיו / וחומת אמת הקיף לבינתו

פְּתַח דַּשׁ חָכְמְתָא וּנְעַל לְגִנְזֵהּ / וְלֵית עָאֵל לְגִנְזֵי אִדְּרוֹנֵהּ

פתח שער החכמה ונער את אוצרו / ואין בא לגנזי ארמונו

וְגָרֵס כַּד הֲוָה יָנִק, וְגִרְסָא / דְיַנְקוּתָא - חֲמַר לָא פָג בְּדַנֵּהּ

ולמד בילדותו, ולמוד / הילדות כמו יין שלא פג ריחו בכדו

וְאַזְלִינַן בְּטוּל אוֹרֵהּ, וְטוּלֵהּ / דְּעַל רֵישַׁן טְפֵי מִטּוּל עֲנָנֵי

ואנו הולכים בצל אורו, וצלו / שעל ראשנו רב מצל העננים

ואכריזהו לבלינהי משילהי / וּמַנֵּה אִזְגְּדִיר פִּרְגּוֹס בְּגִינֵהּ

* * * * *

וְרָז אָנֵס לְאִסְטַרְטֵג דְּחָנֵס - / בְּלִבֵּה דִּפְצִיחַ יַכְרְזִינֵהּ

וסוד נעלם משרי צען / בלבו הפתוח יגלהו

וְטִנַּר חָכְמְתָא כַּד קִים - וְאָקִים / עֲלוֹי מִשְׁכָּן בְּסִכֵּי וַאֲטוּנֵי

וסלע החכמה כאשר קם והקים / עליו משכן ביתדות ומיתרים

יְשִׁישָׁא אִתְחַשַּׁב רֵישָׁא קְרוֹנְתָא / דְּכָל שִׁלְטוֹן, וְאִטְרוֹן אִסְטְוָנֵהּ

הישיש הנחשב גלת הכותרת / של כל שלטון וראש עמודיו

קְצַף וּבְנַס לְכָל סֻרְמָס וְטֶרְמָס / בְּסיסאה לְחָרָפָא סְכִינֵהּ

קצף וכעס על כל עקש ופתלתל / לחדד את סכינו

כְּאִזְמֵל אִשְׁתְּלִף חָרִיף בְּשַׁחְקֵהּ / וְזוּר דִּילְמָא יְשׁוּפִינַךְ בְּשׁוֹפְנֵהּ

כאזמל הוחד חד בשחיקתו / וסור ממנו פן יפגע בך בפצירתו

בְּיַע וּזְיַע בְּעִדָּן - אִסְקְרִיטָא, / וְעִדָּן - כַּאֲרַס חֻרְמָן וּפִתְנֵי

שמח וזועף, עתים כעוגה / ועתים כארס של נחש ופתן

קְטֵגוֹר אִתְעֲבִד קַמֵּהּ סְנֵגוֹר, / וְאִי סַרְבָּן - סְכִין אַקָּרְקְבָנֵהּ

קטגור נעשה לפניו סנגור / ואם ממרה - סכין בטבורו

שְׁפִל וּמָךְ בְּעֵין נַפְשֵׁהּ וְרוּחֵהּ / וּמַה דִּי לֶהֱוֵי קַלִּיל בְּעֵינֵהּ?

שפל ונמוך בעין נפשו ורוחו / ומה זה שיהיה קל בעינו

וְעוּלֵם חַד כְּצִיב חַד אוֹ פְשַׁךְ חַד / וּמָאִם אִשְׁתְּקָעוּ רַעֲיוֹנֵי?

ועלם אחד כסיב אחד או טפח אחד / ואולי השתקעו רעיוניו?

דְּהוּ כַּד אִשְׁתְּכַח בֵּהּ אִתְחֲסַל בֵּהּ / כְּחֻרְמָן אִשְׁתְּכַח דֻּבְשָׁן בְּקִנֵּהּ

שהוא כאשר נמצא בו התחסל בו / כנחש שנמצא דבשן בקנו

וְלָא אַרְקָא דּאת טתין סְלִיקָא / וְאוֹקְיָנוֹס טְפֵי מִנֵּהּ בְּשוחנֵהּ

ולא הארץ

וְלֵית יַמָּא כְּיַמָּא דִלְאֲחִיָּה / בְּרֵהּ דִּי גְבַר דְּאִסְתַּלְעַם בְּנוּנֵהּ

ואין ים כימו של אחיה / בנו של האיש שנבלע בדג

וְחַס לֵימָא בְּחַכִּימָא מְרוֹמָא / דְּהוּ בַר נָשׁ וְהוּ בַר לֵהּ מְהֵימְנֵהּ

וחס לאמר בחכם המרום / שהוא בן אדם והוא בנו נאמנו

וְאִם נֵימָא אֲבוּהִי סָכְלְתָנוּ / יְקוּם לֵימָא עֲלַן דִּי תֻרְבְּיָנֵהּ

ואם נאמר אביו חכם / יקום ויאמר אלינו כי הוא מחנכו

סְטָא וּמְטָא לְכָל מָא אִית וּמַא לֵּית / וְלֵית דִּמְטָא לְצֵית עַרְקַת מְסָנֵהּ

נטה ופנה לכל מה שיש ומה שאין / ואין מי שמגיע אל שרוך נעלו

וְאִתְעַטַּף בְּפִלּוּסֵי אֱלָהוּת - / וְלֵית אֵנָשׁ דְּלָבִשׁ הִנְדְּוִינֵהּ

והתעטף בבגדי פלוסין של אלהות / ואין אדם הלובש בגדי הנדוין שלו

וְאֶתְרַבְרַב עֲלֵי יַגְרִין כְּטוּר רַב / וְלָא אִיתַי אֱנָשׁ דִּי זִעְזְעִנֵּהּ

והתנשא על גלי אבנים כהר גבוה / ואין איש שיוכל למוטטו

וְלָא תִכּוּל אֲדִיקוּתֵהּ לְמֵכַל - / וְכָל דָּרֵי אֲרַק סוֹבֵר בְּדִינֵהּ

ולא תוכל להכיל את השקפתו / והוא מכלכל את כל יושבי הארץ במשפטו

וּבֵה כַּד אִסְתְּחַר אִנְשָׁא חֲמָתֵהּ / כְּפִילָא אִזְדְּקַף סֻרְחָא בְקַרְנֵהּ

* * * *

וְקָא בַדַּח בְּרֵהּ בִּסְפַר דְּמַנַּח / לְשׂוּמֵהּ זְמַם לִסְתָּא דְשִׂטְנֵהּ

ושמח את בנו באגרת ששלח / לשימה מתג בלחי שונאו

וְאַיְתוֹ לַאֲרַנְקָא דִי מְרַגְלֵי / סְדַר גַּבֵּהּ אזמר וַאֲרוֹנֵהּ

והביאו כיס של מרגליות / המסודר אצלו

הֲלָא נַפְשִׁין חֲמַת וּרְוַת לְוָתֵהּ / וְלֵית סַטְיָא וְלֵית מַטְיָא זְמַנֵּהּ

הלא נפשנו נכספה וכלה אליו / ואין סרה ואין באה זמנו

בְּמָטוֹלָא לְפַלְפּוֹלֵי בְמִלֵּי / דְּכַד שַׁדַּר עֲלוֹהִי נִשְׁתְּוָנֵהּ

לדיק במלים / שכבר שלח אליו את אגרתו

בְּכַרְדּוּטָא פְשִׁיטָא לָא זְטִיטָא / יְדֵהּ אוֹשִׁיט וְלָא שָׂם אדְּרוֹנֵהּ

במעיל פשוט לא חשוב / הושיט את ידו ולא שם

וְאָבוֹי אִשְׁתְּלַם דָּמֵי לְפסול / דְּאַבְּרֵהּ אִתְמְרִירַת בְּרֵיחָנֵהּ.

המלצות קוראים
תגיות