כפר ענן ומירון – מתוך "מסעות ארץ ישראל לר' משה באסולה, הנודע בשם הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב". הובא כאן ע"פ “אוצר המסעות של אייזנשטיין ועתה נמצא בהוצאה מדעית של יצחק בן־צבי. ירושלים, החברה העברית לחקירת א”י ועתיקותיה, תרצ"ח.

(מתוך מכתב של נוסע אלמוני, שנת רפ“ב–רפ”ג)

ביום י‘, י“ט ניסן, הגעתי לצפת לשלום, ולקחתי בית בעין זיתוּן ואשב שם. בחוה”מ של פסח הלכתי בכפר ענן, והוא מגליל התחתון רחוק מצפת יום אחד. ושם קהל מסתערבים כמו שלשים בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית הכנסת. המקום שמן ודשן ומלא כל טוב ומעין מים טובים. שם התפללתי על קבר רבי אבא חלפתא והוא במישור ואילן גדול על קברו. רושם הקבר ניכר רק מעט כי אבנים רבים סביבו, וקרוב לו נמצאים שני בניו בשני ארונות של אבן זה אצל זה ומכסה על גביהן. הארון שהוא גדול מעט מחבירו הוא של רבי יוסי (והוא סתם ר' יוסי) והאחד של ר’ שמעון. ונודע בבירור אמיתי כי זה כארבעים שנה היתה טענה בין הישמעאלים יושבי כפר ענן ובין יושבי פראדי, הכפר הסמוך לו על אודות המעין שהוא בדרך בין שני הכפרים, כי תושבי כל אחד טענו לנו המים. והיו תושבי פראדי רוצים לעכב מרוצת המים היוצא מגבולם ובא לכפר ענן, וטענתם היתה חזקה כי ראש המעין יוצא מארצם, ותושבי כפר ענן לא היתה להם ראיה רק טענת חזקה שהחזיקו מימי קדם, עד שהיו בני כפר ענן יוצאים מבית הדין חייבים, והנה בא בחלום רבי אבא חלפתא ליהודי מכפר ענן ואמר לו תחפשו בקברי ותמצאו תיבת נחושת ויש בה שטר כתוב איך קניתי המעין מנחום איש גמזו שלא יוכל שום אדם להשקות שדהו עד אשר אשקה אני תחילה, ואתם תקחו השטר ותראו אותו למלך ואחר כך תחזירוהו למקומו. וכן עשו, חפשו בקברו ומצאו השטר והובא לפני מלך מצרים ונצחו בני כפר ענן בדין. והכול מעידים שהוא אמת, והרבה אנשים זוכרים המעשה הזה.

רחוק מעט מקבר רבי אבא חלפתא יש קבר רבי יעקב אביו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ויש גל אבנים על קברו לציון. והיה שם אילן גדול ונפל ועדיין שם צבור של עצים מן האילן ואין אדם נוגע בהם, ואומרים כי פעם אחת טען ישמעאל מן העצים על חמורו והיה החמור הולך סביב ולא יכול לנתקו משם עד שהוריד העצים מעליו. קרוב לו רבי אליעזר בנו, במערה סתומה ובית גדול בנוי לפניה ושם נכנסים להתפלל. למעלה ממנו מערה ושם קבר רבי חנניא בן עקשיא ותלמידיו. נכנסתי בתוכה להתפלל, ויש בה חמש כיפות ובכל כיפה חמשה קברים זה לפנים מזה ויש לפתח המערה דלת של אבן לסגור. והנה בלכתי לכפר ענן עברתי דרך פראדי והתפללתי על קבר נחום איש גמזו והוא בשדה קרוב לפראדי וציונו גל גדול של אבנים מרובעות, וניכר שהוא דבר ישן מאד עד שאבניו נעשים עפרורית. בחזרה עם אנשים אחרים עשינו דרך אחרת כי הלכנו על צד המעין עד שהגענו לראשו, היוצא מן ההר, כדי לראותו, ואחר כך עקמנו הדרך למירון כי שם היו יהודים רבים ההולכים במועד על קברי הצדיקים. ביום ב‘, כ“ד ניסן, חזרתי למירון עם עשרה בני אדם שהיו נוסעים קבועים והלכנו בכל חודש להתפלל על מערת רבי שמעון בר יוחאי ז”ל, ואז התפללתי ג"כ על קבר ר’ טרפון ועל קבר ר' יוסי בן קסמא, שניהם הם למטה מן ההר בשדה נוכח פתח בית הכנסת שבראש ההר ומשם נראו, ועל כל אחד גל של אבנים לציון, אלא שעל קבר ר' יוסי אילן גדול של שקדים באמצע, ובין גל זה לגל זה כמאה אמה. למעלה סמוך לכפר קבר רבי יוחנן הסנדלר והוא סמוך למערה שעובדים שם עורות.

בט“ו אייר, שקורין לו פסח שני, מתקבצים במירון שיירות גדולות והיו שם יותר מאלף נפשות. ורבים באים מדמשק עם נשיהם וטפם, ורוב קהל צפת וכל קהל אל־בוקיעה, הוא הכפר שיש בו המערה שנטמן בה רשב”י ובנו י“ג שנה כנזכר בפ' במה מדליקין (שבת, ל"ג:), ועדיין המעיין שם, אך האילן של חרובין איננו שם. גם מכל המקומות יבואו אז למירון, והיינו שם שני ימים ושני לילות, חוגגים ושמחים. והתפללנו על כל ציוני הצדיקים אשר שם כנ”ל.