רקע
אליעזר מאיר ליפשיץ
ד"ר אלכסנדר שׁור ז"ל
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: ראובן מס; ת"ש, 1939

בתוך: קדמוניות היהודים / יוסף בן מתתיהו, תחילת חלק חמישי.1

דורות האבות זוכים לו לאדם. ר' יעקב מקוטוב, אביו של אלכסנדר שור, היה אחד מגדולי התורה במדינה. באופן תלמודו היתה נימה מדעית, בעבודתו נתגלתה בקיאות עצומה וסדור שיטתי. וחבל שהחלק הגדול ביותר מכתבי ידו הלכו לאיבוד, ולא זכה העולם לכל האור הגנוז. הגליונות של הש“ס שלו ושל הזהר היו מלאים הערות והגהות. דליקה נפלה בעיר ושרפה את הש”ס. הזהר היה בידי בנו. אולם לא מעט אשר ראה אור מחבוריו והרבה מאד מכתבי ידו היו עד המלחמה הזאת פזורים בעולם. מה גורלם עכשיו אין לדעת2. הוא השקיע כחו בלמוד תוספתא, בהגהת מדרשים, בגלוי מקורות רש“י על הנ”ך, בתולדות תנאים ואמוראים שלא כדרך הרבנים בני זמנו, עסק במסורה (טרח לספור בעצמו האותיות שבכל התורה). כשהיה באשכנז דין ודברים על הספר „נחל אשכל“ נדרש הוא לברר את „צדקת הצדיק“. גם מאורעות חייו של גדול זה משכו את הלב. חסידים רדפוהו במקום רבנותו בלודמיר. אולם גדולתו כבר נודעה ברבים, וחבישתו בבית האסורים של המלכות הרעישה את העולם, ור' עזריאל הילדסהימר אזר כחו להוציאו לחפשי ולהעבירו לאשכנז, אז חי מספר שנים בגרמניא בתורת רב בביתו של אחד הגבירים החרדים, ומכאן נסע בשליחותו לארץ ישראל לקנות נחלה (חצרו של ר' שמואל שטרויס בירושלים) ואח"כ ישב על כסא אבותיו בקוטוב. בית אבות של רבנים מדורי דורות (עד בעל „תבואות שור“ ושאר גדולים) נתנו לבנו תבלין בחיים ובחינוך.

מקום פליטת אביו ר' יעקב בקרלסרוה בביתו של ר' שמואל שטרויס היא שגרמה אולי שׁנִתנה לבן לאלכסנדר אפשרות להשכלה. אחר לימוד שנים באוניברסיטה ובבית המדרש לרבנים בוינה רכש את הדוקטורט לפילוסופיה ולשפות קלסיות. היה גם נסיון לפנות לפקולטה למשפט. אלא לבסוף על פרשת דרכים זאת הכריעה המציאות והיה למורה ולמחנך בחוץ־לארץ ובארץ.

מיום שבא אל הארץ (תרפ"ו) הפנה את לבו לתרגומים של סופרי יון ורומי3. רחוק העולם וקדום שמתוכו מדבר הירודוטוס אלינו. יש תרגומים בלשונות לעז ואינם יכולים לספק את הרוח. והנה תרגומו של ד"ר שור קרב את העולם הקדום הזה. כאן ניתרגם עולם קדום ללשון של עולם קדום המתרגם דאג גם לקרב אלינו את העולם הקדום בהערות ובהשואות. העברית לשון קדומים אף היא, ולכן היא מסוגלת לתרגם את רוחו הפשוטה הקדומה של הירודוטוס והתרגום העברי נקרא כשם שניתרגם ומרתק את הקורא. יש לנו בקריאתו הרגשת המקור.

(אותה הפתעה גדולה ישנה לנו כשאנו קוראים בתרגום הומירוס לטשרניחובסקי. בספרות גרמניה ישנו תרגום מפואר להומירוס ועוד תרגומים בכל הלשונות ואינם נקראים בנחת. לא כן התרגום העברי שיש לנו בקריאתו הרגשת המקור. לשון קדומים, הלשון העברית, עשתה זאת. כן גם התרגום העברי של פורמוג’יני לדאנטי שרק בו אפשר לקרֹא את דאנטי).

ד“ר אלכסנדר שור זכה לפרס וזה עודד את רוחו. בביתו השאיר תרגומים לטקיטוס, לסווטוניוס, לפלוטרך ולספרי יוסף בן מתתיהו. אולם ירט הדרך כנגדו, איש לא עמד על ימינו לסייע על ידו, אדרבא, קמו עליו לשטנו. אין לפרש את כל העיכובים והעיקולים שהיו על דרכו כשניגש להוציא את החלק הראשון של „קדמוניות“ ליוסף בן מתתיהו. אין לפרש מפני כבוד צבור ומפני כבוד המוסד שמלפניו יצאה השגגה והיה בזה משום צער רב למנוח ובנפשו היה. והלך לעולמו בכ”ט אדר א' בשנת תש"ג. וזכרו חרות בלב כל אלה שידעו את התמדתו, את מסירותו, את נאמנותו ואת נפשו הישרה, והבינו לכל דרך היסורים של אדם נעלה זה. יהי זכרו ברוך.

א. מ. ליפשיץ




  1. אלכסנדר שור תרגם את חלקים 1–4 של הספר “קדמוניות היהודים מאת יוסף בן מתתיהו”

    ונפטר. בתחילת החלק החמישי, א. מ. ליפשיץ כתב דברים אלה לזכרו.  ↩

  2. כתבים מרב יעקב שור שנתפרסמו: „מאיר עיני חכמים“ לבוב תר“ל. „דברי יעקב“ פיעטרקוב תרפ”ב. „עתים לבינה“ מקיצי נרדמים תר“ס. „נר מערבי“ המאסף ירושלים. „צדקת הצדיק“ תר”ע ברלין. „מקור חכמה“ ירושלים. „משנת דבֵי יעקב“ ורשה.  ↩

  3. התרגומים מסופרי יון ורומי שהופיעו בדפוס: א) הירודוטוס עם מבוא והערות, 2 כרכים, ירושלים, הוצאת ראובן מס. ב) טקיטוס, גרמניה, הוצאת ראובן מס. ג) „קדמוניות היהודים“ 2 כרכים, הוצאת ראובן מס. ד) פלוטרך „על החנוך“, החנוך חוברת ב‘ שנה י“ג ת”ש. המכבים ד’ – כהנא.  ↩

המלצות קוראים
תגיות