רקע
צבי הירש מסליאנסקי
לך לךָ , צור חוצבנו

"שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חצבתם ואל

מקבת בור נקרתם, הביטו אל אברהם אביכם". (ישעיה נ"א)

חולה הוא עם ישראל; אולם מחלתו לא מורשת אבותיו היא.

*

הרופא האמן ידרוש ויחקור תמיד מפי החולה על אדות הוריו אם בריאים היו.

*

שתי מחלות שמות שמות בנו: אהבת הבצע ופירוד הלבבות. האם ירשנו אותן מאבותינו? הבה נביט אל צור חוצבנו.

*

על אדות הראשונה הננו שומעים בפרשת השבוע את שבועת אבינו למלך סדום לאמר:

"הרימותי ידי לאל עליון קונה שמים וארץ,

אם אקח מחוט ועד שרוך נעל".

*

על אדות השניה הננו רואים את הליכות אברהם עם לוט בן אחיו – אברהם ולוט! נזיר ושכור; ממציא אחדות הבורא, ומחלל כבוד בנותיו.

*

“הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה” – התחנן אבינו לפני בן אחיו – כי “הכנעני והפּריזי אז יושב בארץ”, “חלול השם”, “למה יאמרו הגוים”. אחרית הסכסוך היתה, כי לוט בחר לו את ככר הירדן המלא משקה אברהם ישב בארץ כנען.

"ויבא הפּליט ויגד לאברהם העברי והוא שוכן באלוני ממרא

האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם".

*

"אבינו היה בטוח, כי עדיו לא תגיע הרעה, כמונו החוסים כעת פּה תחת דגל הכוכבים והפּסים, ובכל זאת –

“וישמע אברהם, כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו!”

פה יכונה לוט בשם “אח” ולא בן אח", יען כי בעת צרה, כל בני עם אחד אחים המה, מבלי שים לב להתחלקות הדעות והמדות.

*

הנביאים הם גאון לאומנו, ואבינו הראשון הוא גם החוזה הראשון: את הנבואה הראשונה הננו קוראים היום בפּרשת השבוע, אשר היה דבר ה' אל אברם במחזה.

*

ובמחזה הראשון נחזה את גורל האומה זה ארבעת אלפים שנה: אבי האומה החל לנדוד בארצות החיים, ובראשית נדודיו הראו שונאיו ומנדיו אותות אהבה לאשתו, סמל לגורל בנות אברהם עד היום; את הבנים ישליכו היאורה – או החוצה – ואת הבנות יחיון…

*

הננו מרגישים את קדושת חיי המשפחה במלים האלה: “ד” אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי!" ואחרי ראותו במחזה את חיי צאצאיו הנעים והנדים קרא בקול מר:

"הן לי לא נתת זרע!

אחר אשר יתגוררו בארצות לא להם לא יוכלו להיות בני ברוח.

*

“ויוצא אותו החוצה – מכל העמים, ויאמר הבט־נא השמימה וספור את הכוכבים, אם תוכל לספור אותם – בהיותם פּזורים בלי סדר ומשטר – ויאמר לו: זה גורל בניך להיות מורמים מהארץ ופזורים ככוכבים בשמים. וזה הוא סוד קיומם, אשר לא יגורו בארץ אחת, לבלי יטמעו ויתבוללו בתוך האזרחים, והאמין בה‘, וחשבה אברהם לו – לה’ – צדקה, שעשה הקב”ה לישראל שפּזרם בין האומות ויביטו רק השמימה, כי אין להם כל חלק בארץ.

*

אחרי הן הבטיחהו לתת לזרעו את הארץ ויראה במחזה את העגלה המשלשת, העז המשלשת, האיל המשלש – הממשלות הנוצריות – ויבתר אותם בתוך – על ידי ספרי הקדש בתר לוטהער את הדת הנוצרית…

*

אברהם ראה במחזה את כל התועבות והשערוריות בימי הבינים – בבא השמש – והנה אימה וחשיכה גדולה נופלת עליו מתעתועי האינקוויזיציאן האיומה. ומה נוראה היא “הברית בין הבתרים” אשר כרת אתו ה' בין בתרי הבשר של ההרוגים הקדושים, מן ירושלים עד פּרוסקורוב, ומנבוכדנצר הבבלי עד ניקולאי הרוסי.

השיחה בין מלך סדום ובין אברהם מצלצלת באזנינו בכל תקופות דברי ימינו מעת היותנו לגוי עד היום הזה.

סנחריב האשורי, אנטיכוס הסורי, פרדינאנד הספרדי ואלכסנדר הרוסי הציעו לנו את הצעת המלך הסדומי:

תן לי הנפש והרכוש קח לך”.

ואנחנו משיבים תמיד את תשובת אבינו הראשון:

הרימותי ידי לאל עליון קונה שמים וארץ, אם אקח מחוט ועד שרוך נעל, ולא תאמר אני העשרתי את אברם”.

בכל התקופות, בכל הארצות הנחנו את רכושנו והצלנו את נפשותינו.

*

בפגישת אברהם ומלך סדום, כן פגישת יעקב ועשו; סנחריב וחזקיהו, נבוכדנצר וצדקיהו, אנטיכוס ומתתיהו, אספסינוס ובן זכאי, בכל הפגישות שמענו תמיד קול קורא:

תן לי הנפש !”

וקול ישראל עונה:

הרימותי ידי לאל עליון!

*

מתי יהיה הקץ לנדודים? – שאל הרב והחוזה הראשון.

לזרעך אתן את הארץ הזאת” – השיבהו ה'.

"אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם אבינו מהלך בארם נהרים

ובארם נחור, ראה אותם אוכלים שותים ופוחזים, אמר הלואי

שלא יהי חלקי בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמה של צור,

ראה אותם עסוקים בניכוש ובעידור, אמר הלואי יהי חלקי

בארץ הזאת. אמר לו: לזרעך אתן את הארץ הזאת".

(בראשית רבה פ' ל"ט)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!