רקע
צבי הירש מסליאנסקי
תולדות, יעקב ועשו, הקול והידים

האב והדוד תאומים היו, ומה רחוקים המה בתכנית רוחם ובמעלליהם, עד אשר הורישו את מזגם ומדותיהם מורשת עולם לצאצאיהם אחריהם לדור דורים.

*

הקול והידים – בשני המושגים האלה נראה בעליל את שני הזרמים השונים, הרוחני והחמרי; תרבות היהדות בהקול ותרבות הגוים בהידים, ושני האחים התאומים הראו מראש את התכנית רוח צאצאיהם: ועקב – את הקול ועשו – את הידים.

*

תכנית רוח יעקב אבינו, במושכל הראשון, לא טוב הנהו, ערמתו בענין הבכורה; לא ידע רחם על אחיו הרעב ולא הושיט לו אוכל עדי מכרו לו את בכורתו, ואיך השיג את ברכת יצחק אביו – באונאה ותרמית.

*

והבכורה מה היא? איזה ערך יש לה אחרי אשר לא ירש מאביו מאומה, ויאלץ להמלט על נפשו מחמת אחיו בעירום וחוסר כל.

*

ורב יעבד צעיר

בלי יחס הפעול, ועד היום לא נוכל לחרוץ משפּט מי יעבוד את מי? בששת ימי המעשה עובד הצעיר את הרב, ואך בימי השבתות עובד הרב את הצעיר…

“וימלאו ימיה ללדת והנה תאומים בבטנה. ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו (מפּעל עשה), עשוי ומוכן לצוד ציד בצאתו מרחם, שעיר כחיתו יער”.

ויקראובלשון רבים, כי כל רואיו קראהו כן

ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו –

נורא יהיה מצבו בהיותו תלוי בעקב אחיו, וברשות עצמו לא יוכל להתקיים.

ויקרא” שמו יעקב,

בלשון יחיד, כי רק יצחק הבין את הרמז באחזו בעקב.

*

היו ימים, אשר הסיר ידו מאחוז בעקב אחיו ויואל לחיות ברשות עצמו, ומה נורא היתה מפלתו, אחרי הוכיתו מכות נאמנות נאלץ לאחוז שנית בעקב אחיו…

"ויגדלו הנערים, ויהי עשו איש יודע ציד, איש שדה,

ויעקב איש תם יושב אהלים".

מה נבדלים המה חיי הצידים מחיי הרועים. הראשונים מוכנים תמיד לקרב, מזוינים לשפוך דם, להתרגז ולהתקצף, והאחרונים חיים חיי הטבע, חיי מנוחה ושלוה על ההרים הירוקים תחת שמי התכלת; ארוחתם במועדה, לבם טוב, מתון ומלא רחמים על עדר צאן מרעיתם; לא כן הראשונים, אשר כל ימי חייהם רק רוגז, מדנים, אי־סדרים, רעבון, קצף ומשטמה, ומה גם בעת אשר לא ימצאו צידם…

*

“ויאהב יצחק את עשו, כי ציד בפיו” – “ארי מצידיה הוה אכיל”.

(תרגום אונקלוס)

“בפיו” – של עשו. וכך בטבע כל אב לאהוב את בנו, העומד ברשות עצמו ואינו נצרך לעזרתו.

*

"ורבקה אוהבת את יעקב – בינה יתירה נתן הקדוש ברוך

הוא באשה יותר מבאיש" (נדה מ"ה: )

*

"ויזד יעקב נזיד, ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ויאמר

עשו אל יעקב: הלעיטני נא מן האדם, האדם הזה".

הפּעל “לעט” נמצא רק במשנה על לעיטת בעלי חיים. בשובו רעב מן הציד, אשר לא הצליח לו, השתובב, וישכח את הפּעל “אכל”, שכח גם את שמו ושם הנזיד, ויפתח את לועו ברמזו באצבעו, ויקרא: הלעט נא מן המאכל האדום את האיש האדום. על כן קרא את שמו אדום.

*

“ויאמר יעקב: מכרה” –

הפּעל “מכור” בעברית לא דוקא בכסף – כמו “חנם נמכרתם”, “מחר ימכור ה' את סיסרא בידיך”. – אחרי ראות יעקב את משובת אחיו הבכור, הבין, כי הוא איננו מוכשר בתור בכור להנחיל לבניו את ירושת אברהם ויצחק אבותיו לבניו אחריו. אז העיר למוסר אזנו ויאמר לו: הלא בכור הנך ואחרי הנהגתך הפּראית הזאת, עליך למכור את בכורתך לי. ויאמר עשׂו:

“הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה”.

הוא הבין את תוכחת אחיו הצעיר ויבטל את ערך הבכורה. זה הוא פתגמו הראשון של דודנו האדמוני. ופתגמו השני הוא –

"יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי…

יעקב השתומם בשמעו את בטול הבכורה מפּי אחיו הבכור, ויאמר אליו:

"השבעה לי כיום, וישבע לו, וימכור את בכורתו

ליעקב, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, ויאכל, וישת,

ויקם וילך, ויבז עשו את הבכורה" –

מורשת אבותיו וכל הקנינים הרוחניים האצורים בתוכה.

*

בדורנו, בימינו הרג ציד רומיני רוכל יהודי אחד על חוף הדונאי, וסנגורו הצדיקו בבית־המשפּט בזאת, אשר כשלשה ימים הלך לצוד ציד ולא מצא, וישפוך את חמתו על היהודי הראשון אשר פגשהו. המרצח יצא זכאי בדינו.

*

הנביא האחרון אמר בשם ה':

"אהבתי אתכם, אמר ה'. ואמרתם: במה אהבתנו? – הלא אח

עשו ליעקב, נאום ה', ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי, ואשים

את הריו שממה ואת נחלתו – לתנות מדבר. כי תאמר אדום

רששנו ונשוב ונבנה חרבות" כה אמר ה' צבאות: המה יבנו

ואני אהרוס, וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם ה' עד

עולם, ועיניכם תראינה ואתם תאמרו: יגדל ה' מעל לגבול

ישראל…"

(מלאכי א)

“הקול קול יעקב והידים ידי עשו – כחך קשה משל עשו, עשו אם תופס את האדם הרי הוא בידו, ואם ברח אינו יכול לעשות לו דבר, אבל אתה, אפילו אדם בורח לסוף העולם, קולך משיגו”.

(מדרש תנחומא)

עדים אנחנו כלנו היום, כי הנבואה הזאת התקיימה; עמים רבים בעלי הידים בנו ונהרסו, יען כי פּעלי ידיהם אך בגבולם, ואם אך הגבול יהרס אז יהפּכו לתנות מדבר, לא כן אנחנו בעלי הקול, אשר אין לו כל גבול, לכן עינינו רואות ובפינו נוכל להצהיר נגד כל התבל:

יגדל כה' מעל לגבול ישראל”.

*

"לאבנימוס הגרדי נתכנסו כל אומות העולם אצלו. אמרו לו:

תאמר שאנו יכולים להזדווג באומה זו? אמר להן: לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם, אם מצאתם שם תינוקות מצפצפים בקולם אי אתם יכולים להן, ואם לאו – אתם יכולים להם, שכך הבטיחם אביהם ואמר להם: “הקול קול יעקב” – בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו". (ילקוט)

"המה יבנו ואני אהרוס. – שאל פילוסוף אחד את רבי אליעזר: לא כךָ אמר הנביא, והלא כל הבנינים קיימין? אמר לו רבי אליעזר: לא דבר הכתוב כנגדהבנין, אלא כנגד

העצות". (ילקוט, בשם שוחר טוב)

קולנו פעל הרבה מראש אמנה עד מארקס ולאסאל, אבל כשם שהידים בלי קול לא תתקממינה, כן הקול בלי ידים פּורח באויר ואין ידים לו…

*

רבקה אמנו, אשר אהבה את יעקב ידעה את חסרונו ותלבישהו את בגדי עשו, את ידיו ואת חלקת צואריו כסתה בעורות גדיי העזים, ובזאת שלחתו אל אביו, ויפיק רצון ממנו, באמרו –

“הקול קול יעקב והידים ידי עשו!”

לאמר: מה טובים ומועילים המה השנים, אם יתאחדו הקול והידים.

*

זאת היא מטרת הציוניות, לתת ידים למשמיעי הקול בכל מרחבי התבל זה כאלפּים שנה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!