רקע
צבי הירש מסליאנסקי

“ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך”.

תורתנו תורת אמת, יען כי היא תורת חיים, תורה המתאמתת עם החיים, והמלמדת חוקי חיים למחזיקיה פה בארצות החיים.

*

אם נעמיק חקר בדרכי התורה, אז נחזה, כי היא בחרה בשביל הזהב, כי “לא נתנה תורה למלאכי השרת”.

כזוללים, כנזירים, כהוללים, כמסתגפים שנואים וזרים לה: “האוכל תרטימר בשר ושותה לוג יין זולל הנהו וענוש יענש”, כן גם: “היושב בתענית נקרא חוטא”, והנזיר מביא קרבן לכפּר על חטאתו אשר חטא בהנזרו מן היין (תענית י"א). “כל מה דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה” (חולין ק"ט). ורק פּעם אחת בשנה צותנו תורתנו לענות נפשותינו, ביום הכּפורים, וגם בזאת הורונו חז"ל: “כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי” (יומא פ"א).

*

כשגלו מארצם עזבו את “שביל הזהב” המתאים עם החיים, ויהיו לסגפנים קצונים. וכך מספּרת לנו הגמרא:

"תנו רבנן: כשחרב הבית בשניה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן רבי יהושע. אמר להן: “בני מפני מה אי אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין?” אמרו לו: “נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות? אפשר בפירות, פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים?” “אפשר בפירות אחרים”. “מים לא נשתה, שכבר בטל נסוך המים?” שתקו. אמר להם: "בני! בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר, שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה, דכתיב (מלאכי ג): במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כלו. אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט; עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט; עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט. שנאמר: “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני!”

(בבא בתרא ס.)

ונמצאו אז גם נזירים קצונים אשר אמרו: “ובדין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין”.

(שם)

*

ורבי יהושע התנא הנאור, מתלמידיו של בית הלל, הבין, כי הסגפנות והנזירות יכלו, חלילה, את שארית ישראל, וכי המצוות נתנו לעם בשביל העם, לטובת העם, ולא העם נברא בשביל המצוות, והוא השתדל בחכמתו להכניע את הסגפנות ולגרש את הנזירות מישראל ולהוליכם ב“שביל הזהב”, דרך החיים.

וזהו הסוד של המקרא:

ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך”.


הרב צבי הירש מסליאנסקי – ספר ההטפה – כרך א' – חלק 3/6 – הגהה


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47934 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!