רקע
צבי הירש מסליאנסקי
ראש השנה (תרפ"ה)

ראש השנה, יום הזכרון, יום תרועה הוא, הוא חג שנתו החדשה של העולם כולו, – לפי תורתנו, – חג האנושיות כולה, אשר לשלומה אנו בני-ישראל מתפּללים:

“כי זכר כל המעשים לפניך בא”.

“ועל המדינות בו יאמר”.

*

תפלותנו הנן כבוד אומתנו זה אלפּים בשנים; אין עם על כל כדור הארץ, אשר לא רק על עצמו ואשרו יתפּלל, כי אם על אושר התבל כולה והצלחת כל העמים כישראל.

*

כספּירים ואבני-חן מזהירות התפלות של הימים הנוראים:

ובכן תן פחדך על כל מעשיך…

ויעשו כלם אגודה אחת לעשות

רצונך בלבב שלם".

*

היהדות לא הוציאה את עצמה מהאנושיות. תפלותיה נסדרו עוד בשבתה על אדמתה בתור עם חי.

*

רוח הסבלנות ורחמנות על כל היצור ירשה עוד מאביה ומחוללה הראשון, בהתפּללו על סדום; ממלכה החכם בפתחו את מקדש ה' בתפלתו בעד הנכרי אשר יבוא אל הבית הקדוש להתפּלל.

*

גם בעת לכתו אסור בגולה תחת שבט לגיוני הרומים ודמו שותת מפּצעיו האנושים, גם אז לא קלל את אויבו, כאשר תקנו האשכנזים במלחמה העולמית האחרונה תפלה מלאה קללות להאנגלים והצרפתים. ישראל קבל עליו את הדין ויתפּלל:

"והופע בהדר גאון עוזך על כל

יושבי תבל ארצך וידע כל פּעול

כי אתה פּעלתו, ויבין כל יצור, כי

אתה יצרתו".

*

בהיותו אסור במחשכי האנקויזיציה בימי-הבינים, גם אז לא קלל ולא נאץ את אויביו בנפש, כי אם:

"עולתה תקפץ פּיה וכל הרשעה

כלה כעשן תכלה ותעביר ממשלת

זדון מן הארץ".

*

גם בדורנו בימינו בארץ רוסיה העקובה מדמנו, אשר רבבות אלפי אחינו מתמוגגים בחשכת צלמות, ונפשם בוכה במסתרים במחבואים ובמרתפים, כבימי-הבינים, ומתפּללת בצקון לחש:

“ובכן תן פּחדך…”

"ותמלוך אתה ה' לבדך על כל

מעשיך".

*

אבל לא קוסמופּוליט הוא ישראל, לאומי הנהו ובתוך תפלתו הבין־לאומית הכללית קורא הוא אל אלהיו:

ובכן תן כבוד ה' לעמך, שמחה

לארצך, וששון לעירך" –

בדעתו, כי כל עוד אשר לא ישוב לארצו, לא יעצור כח לתקן את העולם במלכות שדי, כי חכמת המסכן בזויה, ואך מירושלים יצא דבר ה'.

*

תמצית הדעה הזאת נמצאה באגדה יפה הבנויה על פּסוק אחד שקראנו היום בתורה:

“הניקה בנים שרה – וכי כמה בנים הניקה שרה? אמר רבי לוי: אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה: היו כל האומות מרננים ואומרים: ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן החוץ ואומרים בננו הוא, ולא עוד אלא שעושים משתה גדול להעמיד דבריהם: מה עשה אברהם? הלך וזימן את כל גדולי הדור, ושרה זימנה את נשותיהם. וכל אחת הביאה את יונקה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעינות והיניקה את כלם”. (בבא מציעא פ"ז)

*

רבים אומרים, כי כבר זקנו וארצנו כבר חרבה ואין עוד תקוה לתחיה ורעננות, אבל באמת מיניקים אנחנו את כל העמים, כי כל בנינו ובנותינו נתונים לעמים אחרים; תבא שרה אמנו ותלמדנו מה לעשות, כי רק כאשר גדל יצחק ויגמל אז היניקה בנים זרים. הבה נחיה בראשונה את עמנו וארצנו, ואחרי כן נפיץ מעינותינו חוצה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!