רקע
צבי הירש מסליאנסקי

“והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפּחה ומשפּחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר, וימי הפּורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם” (אסתר ט, כח)

נפלא הוא החג הזה מכל חגינו במנהגיו ובהלכותיו. נפלאה היא גם המגלה, אשר סופרי התולדה אינם יודעים אל נכון את הזמן והמקום של המאורע הזה; רבים מהם שוללים את המגלה הזאת מדברי הימים; החכם יש“ר מריגיו מתנפּל ב”מגלת אסתר" שלו בבקורת עזה על גבורי המגלה הזאת, על מרדכי – על אשר לא כרע לפני המן, ועל אסתר – על אשר לא הגידה.

*

“מי הוא זה אחשורוש?” – שואלים סופרי דברי-הימים. התולדה איננה יודעת מאומה על-אדות המלך הטפּש הזה. ובכן מכחשים המה בכל הספּור הזה עדי אשר ההיסטוריון הגדול דר. גרץ לא זכרהו בספרו.

*

על השאלה הזאת יש להשיב בשאלה אחרת:

מה היא התולדה בכלל? על מה אדניה הטבעו? אם לא על המסורת והקבלה איש מפּי איש ומדור לדור? ואם כל עם ישראל, אשר קים וקבל עליו ועל זרעו לדור דורים לחוג את חג המאורע הזה, אשר רשמו את שם מקומו ושמות גבוריו, אשר לקחו חלק בו; אם למגלה כזאת אין ערך תולדתי, אז נוכל לכחש בכל דברי ימי התבל. כי במה זכו העלים הבלים, הישנים-נושנים מהשפות המתות, הפּרסית והיונית, או כתבי החרטומים המצרים והאשפים האשורים והבבלים, אשר מהם שאבו ושואבים עד היום סופרי התולדה את ידיעותיהם הקלושות והמרוסקות, יותר מהמגלה הזאת, אשר בני העם החי שמרוה מכל משמר, את אותיותיה ספרו ואת פּרקיה קבעו לדורות ומסכת שלמה, “מסכת מגלה”, קנתה לה מקום קבוע בתלמוד הנערץ והנקדש לכל העם כלו. סופרי דברי ימינו חטאו נגד “מגלת אסתר” בספקותיהם, מפני כי מעמדה איתן ובריא כספּורי החשמונאים בספרי “הכתובים האחרונים”, אשר גם צל של ספק לא עבר עליהם.

*

ושאלת החכם יש“ר ריגיו, ב”מפתח למגלת אסתר", על מרדכי ותרעומתו עליו, על אשר לא כרע לפני האגגי, – השאלה הזאת כבר נשאלה מפי חכמינו:

“וכי קנתרן היה מרדכי ועובר על גזרת המלךְ? – אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן, חקק עבודה זרה על לבו ונתכון כדי שישתחוו לעבודה זרה. וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו, נתמלא חמה, ומרדכי אומר לו: יש אדון המתגאה על כל גאים, ואיך אני מניחו ואשתחוה לעבודה זרה?” (מדרש אסתר פ"ו)

*

בעלי המדרש הבינו את כונת מרדכי בעקשנותו נגד המן ולא קבל מרותו. מרדכי הבין אז בימי ממשלת אחשורוש בפרס את שיטת הממשלה הנאורה בארצות הנאורות בימינו אלה, להבדיל ולהפריד בין האמונה והממשלה, כי האמונה בת השמים היא ו“השמים שמים לה'” והממשלה היא על הארץ, אשר נתנה לבני-אדם. מרדכי חש והרגיש, כי אומלל הוא העם אשר מושליו ימשלו בו בשם ה'. לכן בראותו תמונת עבודה זרה חקוקה על לבו של המן, המחה נגדו ולא קבל מרותו. לא נגד המן התעקש מרדכי, כי אם נגד שטת ממשלתו…

*

ומי כמונו, ילידי ארץ רוסיה, אשר סבלנו צרות רבות ורעות בימי אלכסנדר השלישי, הטפּש כאחשורוש בשעתו, אשר מסר את טבעתו הממשלתית לפּובידינוסצוב, ראש כהני האמונה ועבודה זרה היתה חקוקה על לבו; מי כמונו יוכל להבין את מרדכי ושטתו, כי לא קנתרן ולא עקשן היה, כי אם חכם בהנהגת הממשלה.

*

“ויסר המלך את טבעתו – אמר רבי אבא בר כהנא: גדולה הסרת הטבעת יותר ממ”ח נביאים וז' נביאות, שכולם לא החזירו ישראל למוטב". (ילקוט אסתר)

*

גם תרעומת החכם יש"ר על אסתר, אשר לא הגידה את עמה ואת מולדתה, לא בצדק היא, – כי כן צווה עליה מרדכי אשר לא תגיד, ומרדכי צוה עליה ביראו מאד מפני ההתבוללות, כי מה יחשבו היהודים התמים והפּשוטים אחרי שמעם, כי מרדכי היהודי הגדול מסר את הדסה, אשר אמנה כבת לו, לאחשורוש הפּרסי. כי אז הלא המה בצדק יוכלו להשיא את בנותיהם להפרסים. ולפיכך צוה עליה מרדכי במפגיע, כי לא תגיד את עמה ואת מולדתה. ואסתר שמעה בקול דודה ותתאפק מהגיד עדי אשר נגעה הרעה לעמה, ואז התפּרצה ותקרא בקול בוכים, בכרעה לרגלי אישה המלך:

“תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי!”

נפשה ועמה היו שוים לה במדרגה אחת.

ואיה הנה אחיותינו כעת, אשר, כמו אסתר, תמסרנה את נפשותיהן בעד עמן?


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!