רקע
נפתלי הרץ וייזל
הערות לחוברת השניה

אעיר לב כל קורא בחוברת הזאת, שיתבונן תחלה היטב במקראות הסתומים שבתורה, ומה שדברו עליהם מפרשי המקרא ז“ל, ואח”כ ישים עינו על השירים האלה, אז יבין דרכנו ומה חדשנו בבאורם. ואני רומז עליהם בקצרה: א ראה ראיתי את עני עמי וגו' ואת צעקתם שמעתי וגו' (שמות ג' ז'), ואחריו כתוב עוד, ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ וגו' (שם שם ה'), וזה כפול? ושרנו עליו (צד 19). ב וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, בהוציאך את העם וגו' (שם שם י"א), והוא מקרא קשה, ושרנו עליו (צד 26). ג ואמרו לי מה שמו וגו' (שם שם י"ב), כבר תמהו על זה כל המחברים ז“ל, ויותר יקשה ד והן לא יאמינו לי וגו‘, (שם ד' י"א), ואם לא יאמינו לו, למה מתחלה שאל חנם שיגיד לו שמו? ושרנו על שתי אלה (צד 33־30). ה פירוש שם אהיה אשר אהיה, ושם בן ד’ אותיות, שרנו עליהם (צד 37־34). ו מי שם פה לאדם וגו' (שם ד' י"א), ועל זה תגדל טענת משה יותר למה לא שמהו איש דברים? ושרנו על זה (צד 49־45). ז ויאמר בי אדוני שלח נא ביד תשלח (שם שם י"ג), מה רצה בזה, ולמה בעבורו חרה בו אף ה‘? ושרנו עליו (צד 50). ח ידעתי כי דבר ידבר הוא וגו’ (שם שם י"ד), מלת ידעתי פירשנו בהערות החוברת הראשונה, ושרנו עליו (צד 50־51). ט פרשת בלכתך לשוב מצרימה וגו' (שם שם כ"א) סתומה בענינה, ושרנו עליה (צד 58־59). י פרשת ויהי בדרך במלון וגו' (שם שם כ"ד) גם היא סתומה, ושרנו עליה (צד 60־61): יא אלהי העברים נקרא עלינו וגו' פן יפגענו בדבר או בחרב (שם ה' ג'), מקרה קשה הוא, ושרנו עליו (צד 80). יב שתי מענות פרעה, למה משה ואהרן וגו‘, הן רבים עתה וגו’ (שם שם ד' ה'), נראות חלושות נגד מענהו הראשונה, תחת שעתה תעלה חמת רשע באפו, ושרנו עליהם (צד 83־81). יג תפלת משה, למה הרעות וגו' למה זה שלחתני (שם שם כ"ג), צריכה להתפרש, ושרנו עליה (צד 92־91). יד מענה השם ב”ה עתה תראה אשר אעשה לפרעה וגו' (שם ו' א'), גם היה צריכה ביאור, ושרנו עליה (צד 94־93). ועתה נבאר עוד המקומות המעטים שציינו עליהם בחוברת הזאת תחת הדפיס, ואלו הן:


א

לא! איננו בוער וגו' (צד 15). יפרש הכתוב וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל

(שמות ג' ב'),ואחרי כן אמר מדוע לא יבער הסנה (שם שם ג')? כי שרש בער על הסרת דבר מה, כמו בערתי הקדש וגו' (דברים כ“ו י”ג), נבער כל אדם מדעת (ירמיה י' י"ד) ורבים כמוהם, ולכן האש הנאחזת באחד הדברים נקראת בוערת, כי א“א שתתקיים בו האש, אם לא תסור מאומה מן הדבר, והדבר שהולך לו באש נקרא אכל, וכמו שבארנו במאמר שקראנו חקור דין, והנה תחלה ראה ונדמה לו כי הסנה בוער באש, והוא שהאש אחזה בו, אבל כשראה שהסנה איננו אכל, שהן דברים סותרים זה את זה, וא”א, דן בדעתו שהסנה אינו בוער, כי האש לא אחזה בו, ועל זה תמה מדוע לא יבער הסנה, מה היה הסבה שלא תגע בו האש. ועם זה מתבארים דברי השיר:


ב

ה' אוהב צדיקים (צד 29). דע כי מלת שם בלה“ק נופל על פעולה נראית, המעידה כי יש כח ידוע באותו הדבר, שממנו תוצאות פעולה זאת, כמו פעולות חכמה, המעידות על עושיהן שיש בו חכמה ונוהג בחכמה, המעידות על עושיהן שיש בו חכמה ונוהג בחכמה, ובעבור זה יקראוהו בשם, ויאמרו פלוני איש חכם, וכן גבורה, צדק, רחמים־וכדומיהן, פעולותיהן הנראות יסבבו שמות לפועליהם, גבור, צדיק מרחם, וכיוצא, והן הן שמות התאר, ועל זה אמר ואמרו לי מה שמו, כלומר במה יעשה שם ע”י פעולות שיפעל בקרבנו, שעל ידיהן נדע כי שלוח אתה מאלהים נורא מאד, שבכחו לגאלנו מיד מצרים, שאם נראה פעולות כאלו נשמע לך גם אנחנו גם המלך, וכמו ששרנו על זה (מצד הנ"ל עד צד 41), ועוד יתבאר בסמוך:

ג

כי זה שמי לעולם וגו' (צד 36־39). מן המבואר למעלה תבין מהו השם, ועתה נאמר ההבדל שבין שם ובין זכר, השם שאמרנו שהוא על זכרון מעשה איש ופעולותיו, שעל ידיהן יעש שם, ואין שם תאר כזה מבדיל בינו ובין זולתו בעצם, ולא יתיחד בו הוא לבדו, כי רבים כמוהו בעלי התאר הזה, אבל זכר הוא אם נזכירהו בשם העצם, שבו נבדל מכל זולתו, ואין כמוהו בעצמות הזה, וכולל האיש ההוא על דרך כלל, ולפי שאין לאחד מבני אדם יתרון עצמו על זולתו, כי אם ברב או במעט, שהרי כלם נבראו בצלם, וכהות נפשותיהן שוים בעצם, וכמ“ש בספר גן נעול, על כן יבדלו רק בשמות הסכמיים, לזה יקראו ראובן ולזה בוקי ולזה יגלי, וכיוצא, וזהו שם העצם שלהם, לא כן שמות השם ב”ה, גם אצלו שמותיו מורים על פעולותיו, אלהים, רחום וחנון וכיוצא, וישתתפו בהן על צד הדמיון גם ברואיו, לא כן שם העצם שהוא זכרו, הוא מבדיל בעצם בין ית' ובין כל זולתו ביתרונות עצמיים עד אין חקר, כי שם העצם שהודיע השם ב“ה למשה מורה באותיותיו, שהוא לבדו הנמצא האמתי שאין מציאותו מזולתו, וכל ההוים זולתו מציאותם נתלית ממנו, שהוא לבדו היוצר המהוה הכל, וכל זולתו מעשה ידיו, ועוד שאר יתרונות אין ספורות למו שמתעלה בהם הנורא על כל, ובהיותו מוכתר בשם העצם הנורא הזה, ידענו כי לא יפלא ממנו דבר לעשותו, ויפה אמר זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. והבן הענין הנשגב הזה. ומן ההבדל בין שם לזכר שרמזנו פה, תבין מליצות סתומות בתנ”ך, וכמ"ש מקצת בפירושנו רוח מן על ספר חכמת שלמה (פרשה ח' י“ג, דף ל”ח):

כלו דברי החוברת הזאת:


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35587 יצירות מאת 1816 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!