רקע
חיים ויצמן
פתיחת האוניברסיטה

1

רגלינו עומדות היום על אדמה עטופה זכרונות קודש, אשר עליה התאספנו לחנך את האוניברסיטה העברית בירושלים. אחדים מהאורחים אשר לבי ישמח לראותם בינינו, הלא יזכרו את אותו היום בחודש אב לפני כ־7 שנים כאשר הנחנו את אבן הפנה, וארץ־ישראל עודנה שדה־מערכה וקול התותחים עוד נשמע בירושלים. חגיגתנו אז ביום ט“ו מנחם־אב תרע”ח העידה כי חזקה אמונתנו, שעוד יבואו ימים יותר מאושרים. אמנם גם השנים אשר חלפו מאז, ואשר בהם שב העולם לאט־לאט לאיתנו לא הגדילו לברך את עמלנו, אך לא נכזבה תקותנו וחלומותינו הולכים ומתגשמים. והנה פתחו כבר המכונים הראשונים את שעריהם. עוד רבה הדרך לפני האוניברסיטה עד הוציאה לפועל את תקוות מיסדיה בשלמותן, ואת הדבר הזה ידוע ידענו. לא אמרנו לחקות את אחת האוניברסיטאות הגדולות במערב, אך גמרנו אומר, כי מוסדנו ישיג את גדולתו ותהלתו בפרי שישא לעץ הדעת אשר לעולם כולו. החלונו במכונים מכונים לחקירה מדעית, באלה מסעיפי החכמה והמדע אשר כר נרחב להם בארץ־ישראל. הבית אשר לפניו נעמוד הוא משכן מעט לשלשה מכונים המוקדשים לכימיה, למיקרוביולוגיה ולחקירת מדעי היהדות והמזרח, ובטרם תגמר החגיגה נניח את אבן הפנה למכון הפיסיקה אשר ישא עליו את שם אַיינשטיין. המכונים האלה יעזרו על ידי בית הספרים הלאומי בתשעים אלף כרכיו ובאוסף ספריו החשובים במדעי המזרח. בית יאה לבית הספרים יבנה כאשר יגמור האדריכל את תכניותיו. אכן מצער הוא פרי עמלנו עד הנה בהשוותנו אותו אל המגדלים והחצרות, בתי הספרים והנכות, אספי האמנות ורב העושר אשר בהן נתברכו האוניברסיטאות העתיקות באירופה ואחיותיהן הצעירות מהן באמריקה. אך לא נרהיב עוז בנפשנו אם נבטח כי עוד יבוא יום וגם האוניברסיטה שלנו לא תפול מאחיותיה בהדרה ובעשרה, והיתה לכבוד לעצמה וראויה למקום הזה הנפלא ביפיו והגדול בתפארתו.

תחנת הנסיון לחקלאות בתל־אביב והתכניון בחיפה הנם שני מוסדות הקשורים לאוניברסיטה, והעתיד יקרבם עוד יותר. וכערך הגדול אשר לשמוש בשיטות המדע על שדה החקלאות בתל־אביב ובמחוזה, כן גדול הערך אשר לשמוש בתוצאות המדע על שדה התעשיה בחיפה. שתי מטרות שמה האוניברסיטה הצעירה הזאת לנגד עיניה: סבלנות במחקר לטובת המדע, והושטת עזרה מעשית לתושבי ארץ־ישראל ולשכנותיה.

אוניברסיטה עברית הננו מחנכים כיום הזה; עברית תשלוט בה בכל בתי מדרשיה ומכוניה. אך מה ערכה של האוניברסיטה אם איננה אוניברסלית? עליה להיות לא רק מרכז לכל סעיפי המדע כי אם גם בית האוצר לחכמה שיפתח שעריו לכל, גבר ואשה גם יחד, בלי הבדל דת וגזע. בין חומות המוסד הזה יחדל כל ריב מדיני וכל מחלוקת תפסק. ואני מקוה כי פה יעשו כל הגזעים ובני האמונות השונות אגודה אחת בשאיפתם הגדולה והמשותפת לחקירת האמת, ופה יעמלו כולם להחזיר לארץ־ישראל את עטרת תרבותה הקדומה ולכוננה במקומה הראוי לה בעולם המחשבה והמדע. האוניברסיטה שלנו לא תתאים לרוחה היא ולרוח המסורת היהודית אם לא תהיה בית חכמה לכל העמים וביחוד לכל הגזעים תושבי ארץ־ישראל. על ברכי הרעיונות האלה נוצרה האוניברסיטה הזאת ואותם שמה לה למשאת־נפשה. ואם תמלאנה אלה, עתיד גדול נשקף לא רק ליהודי ארץ־ישראל, כי אם גם למזרח הנעור מתרדמתו ולאנושיות כולה.

האוניברסיטה הזאת עברית הנה לא רק בזה שהעברית תשלוט בשעריה. ידוע נדע כי העברית עם היותה אחת הלשונות העתיקות בתבל הנה גם אחת הצעירות שבהן, ופגוש תפגוש בשנים הראשונות ביחסה לאוניברסיטה כמה מכשולים. אין בידינו לומר כי בכונה בחרנו במכשולים האלה. לא עלינו נפל הגורל לבחור ולגזור. בעמקי לבנו נרגיש, כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מתוך נקודת מבטנו אנו, בשאתה לעולם פרי תרבותנו המיוחדת. על העברית להיות השליטה בהיכלותיה, רוח היהדות והשפה העברית לא נפרדו מעולם האחת מעל רעותה, ועדה תהיה האוניברסיטה הזאת לאחדותן הנצחית.

בחנכנו את האוניברסיטה העברית הננו מכריזים בגלוי על אחוה בין העם היהודי ועמי התבל, וכי גם אנחנו נעמוד במערכות העובדים לטובת התרבות. הצעירה בבתי המדרש היהודים תשא את דגל המסורת הארוכה של המדע היהודי ומאמצי היהדות לגלות את סתרי התבל. היא נושאת את עיניה אל הנביאים והחכמים, לאלה אשר על חרבות המדינה היהודית כוננו את ישיבות יבנה, נהרדעה ופומפדיתא, ולאלה אשר במחשכי ימי הבינים הוסיפו להרים את נס התורה והחכמה בטהרתן בישיבות ובבתי מדרש אשר בכל תפוצות־הגולה. המכונים החדשים שלנו נושאים את עיניהם למלומדים היהודים הרבים אשר עתה יפיצו מעינותיהם על פני כל התבל להורותנו את הדרך נלך בה. ועתה אשמח לקדם בשם מיסדי האוניברסיטה את כל אלה אשר כבדונו היום בבואם הנה, את הוד מעלתו הנציב העליון לארץ־ישראל, בא־כח ממשלת הוד מלכותו, את הוד מעלתו הנציב העליון למצרים לורד אלנבי, אשר שמו יהיה קשור לעולם בשחרור ארץ־ישראל, ואשר בבינתו הואיל להרשות להניח את אבן־הפנה לאוניברסיטה הזאת לפני שבע שנים; את באי־כח הממשלות, את הצירים הנכבדים שליחי האוניברסיטאות ומכוני המדע בכל חלקי התבל, אשר את ברכותיהם נוקיר כברכות אחים ואת נכבדי כל עדות הארץ.

לי הכבוד המיוחד לקבל את פני הלורד בלפור לא כאחד מגדולי עולם המחשבה, ולא רק כנשיא האוניברסיטה הקדומה, כי אם גם כשר המדינה אשר שמו יהיה קשור לנצח במעשה הנערץ, אשר בשנת תרע"ח שנה את פני היהדות וקורות ימיה. האוניברסיטה אשר הלורד בלפור עומד לפתחה, הנה הסמל המיוחד וגם גולת הכותרת לבית הלאומי אשר הננו הולכים ובונים.

בהכנעה ובקדושה ובדעה שלמה את אשר אנחנו חייבים לאחרים ולנפשנו, הננו מתאמצים לשאת את תרומתנו אנו לאנושות כולה. ברוח זו הננו קרבים אל המלאכה אשר לפנינו, וברוח זו הננו לחלות עתה את פני הלורד בלפור לחנך את האוניברסיטה העברית.



  1. נאום הפתיחה – 1 באפריל 1925.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!