שונה הידידות ושונים דרכי בטויה. יש ידידות קולנית, רעשנית ואשר אין מאחוריה ולא כלום. ויש – שקטה ועצורה ובעלת משמעות עמוקה.
ידיד היה לי ואבו־אחמד שמו, ערבי עמל, חי על יגיע כפיו, “כפיו” – רק כדי לשבר את האזן, כי גדם האיש, יד שמאלו נקטעה עוד בימים רחוקים וכך עובד הוא במקצועו, פחחות, בידו האחת ועושה מלאכה כדי שנים בעלי שתי ידים. ידידותנו מקורה בימים שהיינו עובדים בעבודות הצבא באחד המחנות המרוחקים “אי־שם” בארץ בקרבת נקודתנו בנגב. עבודה המניחה שהות רבה לשיחה בטלה על גבי פינג’אן ה“קהוה” המתובלת והחריפה. הוא, תושב באר־שבע, עבד פה ושם, היה זמן מה ביפו וקלט ידיעת מה על ההסתדרות, על קופת חולים והקבוצים. עקר שיחתנו סובבת היתה על נושאים אלה, משבח היה את מפעלי העזרה ההדדית שלנו ומגנה את אחיו על חסר יכלתם ליצור מפעלים דומים. יום אחד בא אבו־אחמד ובקשני ללמדו עברית ותמורת זה הבטיחני לעזור לי בלמוד הערבית. קשות נאבק עם כל מלה ומלה וכאשר למד לכתוב את שמי צהל כילד. לאחר זמן בא ידידי כשפניו בל עמו, בידו הספר וכשהוא מרעיד מהתרגשות מוסרו לי: – “”קח נא ידידי את הספר", והלך בלי אשר יסף לומר מלה. הדהימני הדבר והרהור מר עלה בלבבי – הגם הוא?…
למחרת הוקל ללבי. במחנה פשטה השמועה כי עומד אני להשלך מעבודתי וברצותו שלא להפגש במבטי בנגיע הידיעה אלי, עמד ומסר לי את הספר. לא רצה להיות שותף בשמחה לאידי כשאר בני עמו העובדים במחנה והוקל לי. – יש ידידות אשר תמצא את בטויה אף בלא מלים…
אברהם נגב.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.