רקע
מתתיה נסים טירני
מִתּוֹךְ הַמַּחֲזֶה “חוֹבְלִים (תַּנְחוּמֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל)”

Donato Terni

[נולד באַנְקוֹנָה בשנת 1745, גר בפֵּזָרוֹ

אוּרְבִּינוֹ וסִינִיגַלְיָה. בשנת 1810 היה עוד בחיים]


כנסת ישראל לבדה

– – – – – – – – – – – –

בַּלָּהוֹת וּתְשׁוּאוֹת בִּמְקוֹם הַזֶּה סַבּוּנִי

כָּל־נִצִּים פֹּה רָצִים לִישׁוֹן לֹא יַנִּיחוּנִי

שַׁעַר צַעַר הוּא זֶה פֹּה הַתּוּגָה קֻנָּנָה

מִקְלַט כָּל־מַר נֶפֶשׁ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

עוֹבֵר מִכָּל־עֵבֶר יִתְעַבֵּר יִלְחָצֵנִי

עַד־כִּי גַּם בַּשֵּׁנָה רָעַת מַזָּל הִנֵּנִי

אִם־כֵּן אֵין עוֹד מוֹעֵד לִישֹׁן רַק עֵת לִנְסֹעַ

חֶבְרַת אִישִׁים נִקְשִׁים אֶפְחָדָה עוֹד לִפְגֹעַ.

יֵשׁ פֹּה חוֹלֶה קָרוֹב אָבוֹאָה תּוֹךְ נָוֵהוּ

כִּי כָל־כּוֹאֵב אוֹהֵב חֶבְרַת כּוֹאֵב רֵעֵהוּ.


ותבא כ"י בחדר החולה ותשאל לו

מַה־לָּךְ אָחִי מַה־לָּךְ מֻשְׁלָךְ בִּפְאַת הֶעָרֶשׂ.

חולה: חָלְיִי הֵסִיר כֹּחִי, לֵחִי יָבֵשׁ כֶּחָרֶשׂ.

כ"י: מָתַי חָלִיתָ.

חולה: זֶה כַּמֶּה שָׁנִים נִהְיֵתִי

וָאֹמָר: רָזִי־לִי אוֹיָה לִי כִי־נִדְמֵיתִי.

כ"י (בינה לבית עצמה): (פָּנָיו עֵדֵי חָלְיוֹ) אָחִי עוֹרֵק לִי הָבָה.

חולה: הֵא לָךְ.

כ"י (בינה לבית עצמה):

(דּוֹפֵק בִּמְאֹד. בֶּאְמֶת קַדַּחַת רַבָּה בָּרֹאשׁ, מַצַּב הָרֹאשׁ הֵן טוֹב לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ)

(כלפי החולה): רֹאשֶׁךָ בָּרִיא הוּא?

חוֹלֶה: רֹאשִׁי חָפְשִׁי אֵינֶנּוּ

כָּבֵד מִנֵּטֶל חוֹל, חוֹל יָחוּל יוֹם וָלָיִל

כ"י: הַמֹּחַ עַל־כַּנּוֹ?

חולה: הִנּוֹ שׁוֹלָל מֵחָיִל

בִּקְדֵרָתוֹ סוֹבֵב כַּבָּשָׂר בַּקַּלָּחַת.

כ"י: הַלֵּב?

חולה: דּוֹפֵק הוֹמֶה יִתַּר קֶרֶב צַלָּחַת.

כ"י: הֶחָזֶה?

חולה: הוּא רָזֶה, טוֹב מֶנּוּ חֵיק אֶפְרֹחַ

כ"י: הָאִצְטוֹמְכָא?

חולה: דַּכָּא וּלְעַכֵּל אֵין לוֹ כֹחַ.

כ"י: וּשְׁאָר הַגּוּף אֵיךְ הוּא.

חולה: נָגוּף בִּשְׂאֵת סַפָּחַת

נִשְׁחָת נִכְחָד נִפְחָת מֵעֹצֶם הַקַּדָּחַת.

כ"י: הַגֵּד אַיָּם אֵפוֹא רֵעֶיךָ וּקְרוֹבֶיךָ.

חולה: זֶה שָׁבוּעִים שִׁבְעִים סָעוּ מִזֶּה.

כ"י: אִשְׁתֶּךָ?

חולה: נָתָנָה אֵלַי גֵּט שֶׁלֹּא כַדִּין וָסֵדֶר.

כ"י: הַבָּנִים?

חולה: הֵם חוֹנִים הַרְחֵק מִזֶּה הַחֶדֶר.

כ"י: אֵין פֹּה רוֹפֵא בָקִי, אוּמָן בַּשָּׂם פִּקֵּחַ?

חולה: לוּ לוּ כָלוּ כֻלָּם, לֹא עָשׂוּ בִי מַטְבֵּחַ.

נוֹעֲדוּ יוֹם אֶחָד עַל־חָלְיִי נִתְוַכָּחוּ

הָמוּ כַשִׁכּוֹרִים כַּיַּחְמוּרִים צָוָחוּ

זֶה שׁוֹאֵל זֶה מֵשִׁיב זֶה מַקְשִׁיב זֶה צוֹרֵחַ

זֶה גַאלֵנוֹ מַזְכִּיר זֶה עָלָיו יִתְוַכֵּחַ.

וּבְתַכְלִית דִּבְרֵיהֶם עֵצָה רָעָה בָחָרוּ

לִשְׁפֹּךְ אַרְצָה דָמִי אוֹי בֵּינֵיהֶם גָּמָרוּ.

וַיָּבֹא הָאוּמָן אֶצְלִי בִּכְלִי הָרֶצַח

הִזִּיק הֵצִיק עוֹרִי עַד־כִּי הֵקִיז הַנֶּצַח

נִשְׁמָתִי כִמְעַט קָט מֵאִתִּי לֹא פָרָחָה

לֹא סָרָה קַדַּחְתִּי חַבּוּרָתִי נִמְתָּחָה.

בִּרְאוֹתָם צָרָתִי כָּל־חָכְמָתָם נִשְׁחָתָה

בָּשְׁתֶּם וּכְלִמָּתָם אֶת־מַרְאִיתָם כִּסָּתָה.

קֶרֶב בֵּיתָם שֵׁנִית אֶת־חֶבְרָתָם אָסָפוּ

סַמִּים מַשְׁקִים מָרִים לָתֵת אֵלַי כָּסָפוּ

קִינָא קַסְיָא טוּרְבִּיט אַסֶּנְצְיוֹ הִבְלִיעוּנִי

וֵירַאטְרוֹ טְרוּצִישִׁי רַפּוֹנְטִיקוֹ הִרְווּנִי

וּשְׁאָר טִפּוֹת מָרוֹת יוֹם וָלָיְלָה מָצִיתִי

גַּם דֶּרֶךְ צִיר תַּחְתּוֹן מֵי הַמָּרִים שָׁתִיתִי.

לֹא שָׁווּ לִי כָל־אַל לָכֵן שָׁבוּ נוֹעָדוּ,

תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי אֶת־הַיּוֹנִים אָגָדוּ.

אַךְ שִׁבְרִי לֹא נִרְפָּא עָצְבִּי לִבִּי קוֹרֵעַ

תַּם כִּסְלִי רַב כִּסְלִי קוֹלִי לֹא יִשָּׁמֵעַ.

עָשׂוּ מִנִּי כָלָה עִשּׂוּ גוּפִי כָל־רָגַע

הוֹסִיפוּ כָל־שָׁעָה עָלַי רָעָה וָנָגַע.

טָעוּתָם כִּסְלוּתָם נִגְלָתָה אָז אֵלֵימוֹ

נִסְתַּם נֶחְתַּם פִּיהֶם נֶעְתַּם צֶלֶם פָּנֵימוֹ

כִּי חָכְמָתָם הֶבֶל וּמְזִמָּתָם טִיט רָפֶשׁ

וּמְרִיקִים כָּל־הַיּוֹם דַּם כִּיס עִם דַּם הַנָּפֶשׁ.

הֵם טַבָּחִים אֹחִים אֵין בָּם מַשְׂכִּיל יוֹדֵעַ

דָּמִים רַבִּים רוֹצִים רָצִים אֶל־הַמַּטְבֵּעַ

וּשְׁחוֹרָה נִשְׁמָתָם אֶל־שִׂמְלָתָם נִמְשָׁלֶת

וּפְעֻלָּתָם סִכְלוּת אוּמָנוּתָם אִוָּלֶת.

רוֹפֵא כִּשְׁמוֹ רָפֶה וּמְרַפֶּה אֶת־רֵעֵהוּ

אוּמָן מַקִּיז הָמָן מַזִּיק מֵצִיק הִנֵּהוּ.

אוֹי לִי כִּי תּוֹךְ רִשְׁתָּם וּמְצוּדָתָם הוּבֵאתִי

גּוּפִי מָלֵא נִקְלֶה מִכָּל־חוֹלֶה חֻלֵּיתִי

עַד־כִּי עַרְשִׂי אֶחְשֹׁב מָלֵא קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ

וּלְבַד אַרְגָּז יִהְיֶה אֶל־עַצְמִי תֵּבַת־נֹחַ.


– – –   – – –

– – –   – –

כָּל־חַיָּה וּבְהֵמָה

אִשָּׁה וָגֶבֶר

תִּפֹּל בָּהֶם אֵימָה

יִרְעַד כָּל־אֵבֶר

עֵת רוּחַ וּנְשָׁמָה

יָרִימוּ אֵבֶר

עֵת יַד מָוֶת רָמָה

לִשְׁבָּר־בָּם שֶׁבֶר.


אָכֵן נַפְשִׁי תִּצְמָא

לִמְצֹא הַקֶּבֶר

וּכְמוֹ חָתָן כָּמַהּ

אֶל־אֵשֶׁת חֶבֶר

כֵּן אֶכְסֹף עֵת רִמָּה

שָׁם עַל־כָּל־עֵבֵר

בִּי תִמְצָא אֶת־לַחְמָהּ

תָּכִין לָהּ שֶׁבֶר.


כ"י: אָחִי הַסְכֵּת שִׂיחִי נִכְחִי הַסְתֵּר חֶבְלֶךָ

עָנְיִי חָלְיִי הָבֵן תַּקְטִין גֹּדֶל חָלְיֶיךָ

אֵבָרַי וִיצוּרַי הֻכּוּ לָקוּ כִפְלָיִם

וּמְתֹם לֹא תִרְאֶה בִי מִן־הָרֹאשׁ עַד־רַגְלָיִם.

מִמֶּשֶׁךְ צָרוֹתַי מֹחִי חוּשַׁי נֶעְכָּרוּ

וכְאֵב קָדְקֹד יִשְׁקֹד כָּל־הַכֹּחוֹת נֶעְדָּרוּ

עֵינִי נָגְהָהּ כֵּהָה מִנִּי־עֹנִי נֶעְתָּמֶת

וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי מִקּוֹל רַעַם מִלְחָמֶת.

הָרֵיאָה הִיא לָאָה מִפַּחַד צַר נִצְמָקֶת

וּלְשׁוֹנִי אֶל־חִכִּי הַבִּיטָה כִּי נִדְבָּקֶת.

חָזֶה בִמְזֵי רָעָב רָזֶה יָבֵשׁ כַּלּוּחַ

וּנְפוּחָה כָל־בִּטְנִי הָאִצְטוֹמְכָא סָרוּחַ.

יָדַי וּזְרוֹעוֹתַי הָדֵק הֵטֵב אֻגָּדוּ

רַגְלַי עִם־קַרְסֻלַּי מִן־הצּוֹמִים מָעָדוּ

לִבִּי פוֹחֵד תָּמִיד, מָרָה, כָּבֵד נִכְמָרוּ

וּטְחוֹל נִפְרָד כַּחוֹל, כָּל־עַצְמוֹתַי נִחָרוּ.

אוֹיָה לִי עַל־שִׁבְרִי אֵין כִּדְמוּתִי נִכְאָבֶת

לָךְ יֵשׁ מִטָּה לִשְׁכַּב חֶדֶר קָטָן לָשָׁבֶת

אַךְ לִי יֶחְסַר מָעוֹן וּבְלִי מִשְׁכָּב הִנֵּנִי

וּבְכֵן אַתָּה חוֹלֶה טוֹב וּמְעֻלֶּה מִמֶּנִּי.

אִם רֵעִים וּקְרוֹבִים מִמְּךָ נָצוּ גַּם־נָעוּ

לֹא עָשׂוּ עִמְּךָ רַע וּבְעַצְמָךְ לֹא פָגָעוּ.

אַךְ רֵעַי וּקְרוֹבַי וּסְבִיבַי הֵם רִמּוּנִי

גַּם בָּנַי הַמַּמְרִים הִכּוּנִי וּפְצָעוּנִי

דַּם צַדִּיקִים זַכִּים בִּרְחוֹבוֹת עִיר שָׁפָכוּ

נִבְלָתָם גוּפוֹתָם לִפְנֵי דֻּבִּים עָרָכוּ.


– – –   – – –

לִבְנֵי אֶפְעֶה נִדְמוּ

כִּי בִנְשִׁיכוֹתֵיהֶם

לָצֵאת מֵרֶחֶם אֵם

יִקֹּבוּ אֶת רַחְמָהּ.


נִדְמֵיתִי לַיָּרֵךְ

מִמֶּנָּה מִתּוֹכָהּ

נִסְרָחָה וּמְעוּכָה

תִּלְבַּשׁ תָּרֻם רִמָּה.


יַעַן הַפָּרִיצִים

הִשְׁחִיתוּ אֻמָּתִי

שָׂמוּ עִיר תִּפְאַרְתִּי

אֶרֶץ צִיָּה שַׁמָּה.


אִם־כֵּן חוֹלֶה הוֹדֶה

כִּי מַכָּתִי נַחְלָה

עַל־כִּי דִמְיוֹן אֵין לָהּ

נֶעְדַּרְתִּי נֶחָמָה.


חולה: נִכְבָּד עָלַי חָלְיִי עַל־כִּי חָלְיֵיךְ הִקְשָׁבְתִּי.

כ"י: לִשְׁתֹּק לִסַּע מִפֹּה לָכֵן כָּעֵת חָשָׁבְתִּי.

חולה: עִמְדִּי עִמְדִּי יָפָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי.

כ"י: לֹא כִּי אֶסָּעָה.

חולה: מַה עוֹד אַפְצִיר, נִסְעִי לֵכִי.

ותסע כ"י מהחולה.

(1771)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47463 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!