לא כן הוא המצב בנוגע לשאלה הארורה היא שאלת הרופא. אחרי שהד“ר שטרן הלך לו ממושבתנו וימה נשארה בלי רופא כלל, בא הנה הד”ר כהן בצפת ובאסיפה כללית החליטו לקבלהו לארבעה חדשים כרופא זמני. עתה באה העת לציין פה לזכרון לדורות את העובדה המעציבה הזו, כי הקנדידטורה של הד“ר טשרניחובסקי נתקלה בהתנגדות כל־כך עצומה מצד האיכרים הזקנים שבימה, אך ורק מפני שהד”ר טשרניחובסקי הוא מלבד רופא גם משורר עברי!
לפני בחירות הידועות, שנבחר בהן הד“ר טשרניחובסקי ברוב דעות, היתה שאלת הרופא פה שאלה פשוטה מבלי שום תערובות של נטיות פרטיות ופוליטיקות לשם פוליטיקא בעלמא. מכיון שנתקבלו פה שלושה מכתבים משלושה אנשים מפורסמים ונאמנים: ד”ר ספיר, ד“ר יוסף קלויזנר ומר אוסישקין וכל המכתבים האלה מציעים את ד”ר טשרניחובסקי כרופא טוב, נבחר הוא על סמך זה לרופא ברוב דעות. אחרי־כן באו החתירות של הד“ר ק–סקי, אלימותו של הפקיד והחנופה של איכרים ידועים לזה האחרון והכניסו את הסכסוכים הידועים, שעל־ידי זה נדחתה הזמנת הד”ר טשרניחובסקי לזמן בלתי־מוגבל. בינתיים הרגישו כבר האיכרים הזקנים את נטייתם המיוחדת של הצעירים לד“ר טשרניחובסקי גם מטעם זה שהוא משורר, והתחילו להשתמש בכל האמצעים לפסול את קנדידטורת הד”ר טשרניחובסקי, בהפיצם שמועות כוזבות על אודותיו ואינם נמנעים גם מדיבות נמבזות כדרכם בקודש תמיד. מענין הוא אפיזוד כזה: פעם אחת נכנס במקרה צעיר אחד לבית־המלון, שהתאכסן שם הד“ר שטרן הידוע, ומבט עיני הצעיר נכשל, מבלי מתכוון, בספר הפתוח לפני הראשון והנה הוא אחד מספרי “תושיה” של שירי טשרניחובסקי; הצעיר סיפר לאחדים מחבריו בטון של היתול על־דבר ההזדמנות המוזרה הזאת. אחרי ימים אחדים שמענו מפי אחד האיכרים הפשוטים והחרדים לדת, כי הד”ר טשרניחובסקי כותב שירי אהבה העלולים להשחית את לבות בני הנעורים ו“ד”ר כזה אתם אומרים להביא אלינו הגלילה“. כך מסיים האיכר התמים ההוא את תוכחתו המגונה לצעירים המצדדים בזכות הד”ר טשרניחובסקי; וכל כך נעשה השם משורר עברי לשם של מפלצת פה עד כי פעם אחת בעת שהעתיקו פה בימה את מכתב הד“ר קלויזנר כדי לשלחו למלחמיה, היה אחד מהצעירים המפותחים, שהציע להשמיט בהעתקה את המקום ההוא במכתבו, שבו מספר הד”ר ק. בשבחו של הד"ר טשר[ניחובסקי]. כמשורר עברי. כמובן שההצעה המגוחכת ההיא נדחתה ולא הזכרתיה אלא בשביל לתאר לפניכם את מצב הרוחות פה…
איך שיהיה רפפה כבר רוח הצעירים עליהם והם מתחילים להתיחס באדישות לשאלת הרופא, ומי שיבחר כעת כרופא על־ידי מי שיהיה ישאר בלי פוצה פה מבין הצעירים, נמאסה כבר עליהם השאלה הארורה הזאת.
יש שאנוכי מתמרמר על אדישות כזו מצד הצעירים שאינם עומדים בתוקף ועוז על קיום הבחירות הראשונות ונותנים לאיכרים ידועים לרמוס ברגל גאוה את חוקי הצדק והיושר; ויש שאנוכי מצדיק אותם במצבם המיוחד שהם נמצאים פה בימה; הצעירים פוגשים פה במלחמה תמידית מצד האיכרים הזקנים נגד כל דבר טוב ומועיל, שהם אומרים לברוא פה. ובעת אשר על שכם האריסים הצעירים האלה, שהם לרוב רווקים, עמוסה כל העבודות של איכר: עבודות היום בשדה ואחרי־כן הטיפול בבהמות בלילה, יושבים להם האיכרים הזקנים האלו, שמלאכתם כ“יראי אלהים קנאים” נעשות על־ידי אחרים – הערבים במשמע – בטלים וממציאים להם פוליטיקות ואינטריגות שונות חדשות לבקרים. אחרי־כן באים עוד הויתורים מצד איכרי שאר המושבות לצד הפקידות, החפצה מצידה להינקם בצעירים על מיאונם בד"ר ק–סקי ומניחה מכשולים על דרכי הצעירים בשאלת הרופא באמתלה של שלום המושבות וכדומה… ומחלישים כבר את טיפת המרץ האחרונה של הצעירים, שסוף סוף נמצאים תחת ידם רק אמצעי תעמולה לדעותיהם – אמצעים כשרים ונאמנים – אבל פרים איננו גמל כל כך מהר.
תרס"ט
הפועל הצעיר, שנה שניה, מספר 10, 24 פברואר 1909
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.