רקע
יהודה ארז
לוי אשכול: בחבלי התנחלות

קבוצת ידידיו של שר האוצר לוי אשכול הפצירה בו לכנס את מבחר דבריו הפזורים באכסניות שונות ולהוציאם לאור. ספריית ‘עיינות’ שליד ‘עם עובד’ נתנה ידה להתקנת הקובץ, המשקף לא רק את הגותו ופעלו של המחבר, אלא גם שלבים בדרכה של תנועת־העבודה בארץ — ביחוּד בתחום המאפיין אותה ביותר, הלא הוּא תחום ההתישבות החקלאית — וכן את מפעל הפיתוח המשקי הכללי של מדינת ישראל.

דרכו של לוי אשכול מסמלת את חייו ועלייתו של מעמד העובדים בישראל. כשם שכלל ציבוּר הפועלים יצא מבדידוּתו ומפינתו הנידחה והיה לנושא דבר האוּמה, מכוון דרכה וטובע חותמו על מעשי יצירתה, כן אשכול וחבריו, ותיקי תנוּעת העבודה, אשר בתחילה אחזוּ במו ידיהם במחרשה וברובה השמירה, נתעלוּ והגיעוּ לקו ראשון של הנהגה ואחריוּת לאוּמית וממלכתית. לא צירופי מסיבות ארעיות ולא תחבולות מפלגתיות, אלא יגיעתם ללא־ליאות, צמיחתם הטבעית עם המפעל המתפתח, היצמדוּתם אליו ללא שיוּר בגוּף ובנפש וקשירת גורלם האישי עם גורלו, הם שעשאום לשליחי האוּמה.

בהיות ל. א. איש־מעשה מובהק, לא באוּ מאמריו והרצאותיו אלא לשרת את המפעל אשר אליו נרתם עם בואו לארץ. בעודו עלם רך היה לפועל שכיר במושבה, ומכשיר־הייצור שלו המעדר בלבד. היה מכובשי ההר הראשונים על אדמת עטרות וממיסדי קבוּצת ‘עבודה’ אשר הוסיפה ערכים חשובים לא רק להווי האנושי ולמעמד החברתי של כובשי העבודה השכירה בראשון לציון ובפתח־תקוה, אלא גם לתנועת הקבוצה, שהיתה אז בראשית דרכה. היה איש ההגנה מימיו הראשונים בארץ ובשלהי מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוּד העברי. אחרי המלחמה השתתף עם חברי קבוּצת ‘עבודה’ ועם חלוּצי העליה השלישית בהקמת דגניה ב'.

מן העבודה ממש לוקח לוי אשכול לשירוּת התנוּעה. שנים ראשונות נשתלבה פעילוּתו הציבוּרית עם עבודתו הגוּפנית — עתים גברה זו ועתים זו, עד שהיתה יד השליחוּת על העליונה.

ואף זו היתה מרובת מערכות: ראשיתה בהסתדרוּת הפועלים החקלאים ביהוּדה בשנות מלחמת העולם הראשונה; אחרי כן, עם ייסוד ההסתדרוּת הכללית, במערכותיה של זו, ובמיוּחד, משך עשרות בשנים, בהסתדרות החקלאית — להאדרת ההתישבוּת העובדת וליצירת כלי־עזר עצמאיים להרחבתה ולביצוּרה; כעבור זמן, במילוּי תפקידים של אחריוּת מרכזית בחברת ‘ניר’ — זה המכשיר שהוקם לריכוז פעולתו ההתישבוּתית העצמאית של מעמד העובדים המאוּרגן, אשר בפרוץ נחשול הרדיפות בגרמניה עשה גדולות להצלת הון יהוּדי מן השואה המתקרבת ולהשקעתו בגאולת קרקע ובהתישבוּת; וכן בחברת ‘מקורות’ — מפעל מפואר זה שבכוח תנופתו חשף והפעיל מקורות־מים חדשים על פני כל הארץ, וכיום הוּא מרכז בידו את השקיית רוב אדמת השלחין בישראל.

מעבודת־הקבע בכל המוסדות והמפעלים האלה גויס ל. א. מזמן לזמן לשליחויות מיוחדות בארץ ובחוץ־לארץ — במזכירות מפלגת פועלי א"י, במזכירוּת מועצת פועלי תל־אביב, במפקדה הארצית של ההגנה, בקונגרסים הציוניים וכו‘. במרוצת הזמן היה בין יוזמי חברות ‘שיכון’ ו’עמידר’.

עתיר נסיון נשלח לוי אשכול, עם קום המדינה, להנהלת הסוכנות, בה ניצח על מפעל ההתישבות החקלאית, בית־היוצר המרכזי שלו כל ימיו. ומשם לוקח לממשלת ישראל, תחילה כשר־החקלאוּת ואחר כך כשר־האוצר, אבל נשאר חבר בהנהלת הסוכנות כראש מחלקת ההתישבוּת, וגם כשר־האוצר הוסיף לשאת במיוחד בעול דאגותיה ולהגות את תיכנוּנה לעתיד. אשר לתפקידו כשר־האוצר כשלעצמו, הרי חתירתו לגילוּי מקורות חדשים לכלכלת פיתוּח הארץ ומאבקו לחלץ את משק המדינה מן הקשיים האופפים אותו עודם בעיצוּמם.

שם זה שניתן לספר — משמעות רבת־אנפין לו. חבל כפשוטו הוּא זה שחוטיו שזורים יחד — ‘וכל חבליו בל ינתקו’ (ישעיהו ל’ג, 20), אבל משמעו גם אֵזור — ‘יושבי חבל הים’ (צפניה ב', 5), גם חלקת קרקע — ‘מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב’ (יהושע י’ז, 14), גם חבר אנשים — ‘חבל נביאים’ (שמואל א‘, י’ 10), ולבסוף כאב של לידה ויצירה — ‘חבלי יולדה’ (הושע י’ג 13); אלא שבמקרה האחרון מתחייב הניקוּד של ‘חבלי’ בחי’ת סגולה ולא פתוחה, וניתן בזה ההיתר לשני הניקוּדים גם יחד. כל ה’חבלים' האלה לפירושיהם השונים — חבלי ארץ שונים על בעיותיהם המיוחדות, נחלת המתנחל היחיד, שאלות החברה בהתישבוּת והקשרים בין המתישבים לבין עצמם ובינם לבין התנוּעה והמדינה, וכמוּבן, הקשיים והלבטים בהם כרוכה ההתנחלות ההמונית — כולם משתקפים בספר זה.

לוי אשכול ליוה את ההתישבוּת הזאת לכל צורותיה. לזכותו יש לזקוף את התנופה הכבירה להתנחלות ההמונית המהירה בקרקע המולדת של עליית קיבוץ הגלוּיות, וביחוּד את חיסוּל מחנות העולים והעברתם להתישבות, ולבסוף העברת העולים מן הנמל אל הקרקע, שלא דרך המעברה. הוּא לא הורה הלכות עיוּניות; הוּא הניע והדריך את העושים במלאכה, אך יש וגוּפי מלאכה שנתגבשוּ ביוזמתו הפכוּ תורה להתישבוּת העובדת.

כתיבתו יש שקדמה למעשה ויש שבאה לאחריו, ולפעמים השתלבו כתיבה ועשיה: הכתוב הסביר את המעשה ואילו המעשה גילם את הכתוב. לא כל מעשה בא לעולם כנתינתו במחשבה. לא מעט נשר, לא מעט נצטמצם, לא מעט נשתנה אגב עשיה. והעשיה כשלעצמה חלה תוך מאבק ופולמוס, אם מתוך התגוננות או התקפה. כל אלה משתקפים בפרקי הספר, ולכן לא היה בהם מפלט מחזרות־מה, עם כל השתדלות המערכת להימנע מהן.

המערכת ראתה צורך ללוות את הכתוּב בהערות לגבי פרשיות שאוּלי אינן נהירות לרבים מן הקוראים. הערות אלו נכתבו בידי יהוּדה ארז, והמחבר עצמו עבר עליהן.

חשון תשי"ט



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49896 יצירות מאת 2759 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!