¹

“מאות ילדים, בהם תינוקות בני 2–4 שנים, הובאו ברכבת לגבול הולאנד ע”י אנשי פלוגות הסער והושארו לבדם – ללא מזון ומדריך – תועים ביערות הגבול ההולאנדי…"

(מתוך העתונות)

יֶשְׁנָם יְעָרוֹת, אֵי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל

רְחוֹקִים עֲבֻתִּים, כִּבְדֵי צֵל וּדְמָמָה,

עֲלֵי אַדְמָתָם אֶת רַגְלִי מֵעוֹדִי

לֹא הִצַּגְתִּי בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים עוֹמֵמָה.

הָיוּ יְעָרוֹת אֲפֵלִים בַּמֶּרְחָק

שֶׁל יְמֵי הַיַּלְדוּת שֶׁהִרְחִיקוּ נְדֹד,

כְּטוּס וּדְאוֹת וְהִסּוֹג הָאִשִּׁים

בַּחֲלֹף הַמַּסָּע עַל בָּתֵּי נְתִיבוֹת.

יַעֲרוֹת אַגָּדָה רְחוֹקִים, עוֹטֵי צֵל,

מַה פְּרָחִים הִצְמַחְתֶּם אֵי מֵחֵיק הָאֵזוֹב,

מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְמִקְהַל צִפֳּרִים,

שֶׁהִצְהִילוּ בָכֶם וְהִרְחִישׁוּ כָּל נוֹף?

לֹא יִשְׁרֵי גְזָעִים הֵם, עֲצֵי יַעֲרִי,

עֲמֻקִּים וּסְבוּכִים הֵם, כְּלִילֵי אֵימַת הוֹד,

וּלְשָׁם אֲשַׁלַּח אֶת בְּכוֹרֵי חֲלוֹמִי

בְּלֵב יַעַר אֹפֶל לָשׂוּחַ, לִתְעוֹת.

לִפְגּשׁ בּוֹ אוּלַי בְּבִקְתַּת הָרְקִיקִים

שֶׁל סַבְתָּא יַגָּה עַל כַּרְעֵי תַרְנְגוֹל,

לְבַקֵּשׁ בֵּין גְּזָעִים עֲטוּפֵי צִלְלֵי עַד

אֶת עִקְּבוֹת מַכְתְּשָׁה שֶׁחָלַף עַל מִשְׁעוֹל…

לְשָׁם טוֹב הָרֵץ צִיר דִּמְיוֹן קַל מִצְעָד,

לִפְקֹד מְעָרוֹת וְשִׂיחִים לוּטֵי סוֹד,

לְגַלּוֹת עֲקֵבוֹת לְרַגְלָם קַלִּילָה

שֶׁל אַנְדֶּרְסֶן, גְּרִים וְשֶׁל עוֹד וְשֶׁל עוֹד…

מִכָּל אַגָּדוֹת הַיַּלְדוּת הָרַבּוֹת

לֹא חָוְרָה הָאַחַת, עַל פָּעוּט שֶׁתָּעָה

וְנָפַל אֶל יְדֵי מְכַשֵּׁפָה אֲיֻמּוֹת,

וְחַיָּיו לוֹ תְלוּיִים כְּעַל חוּט שְׂעָרָה.

וְהַלֵּב כְּמֵאָז מִתְפָּעֵם בְּאֵימָה

וּבְתִקְוָה מַרְטִיטָה וְנוֹסְכָה בִטָּחוֹן

כִּי זַמֵּן יִזְדַּמֵּן הַזָּקֵן טוֹב הַלֵּב,

וְהַפְּקַעַת תִּמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן.

עַל שְׁבִילֵי יַעֲרִי הַסְּפוּגִים פְּחָדִים

מְצַפֶּה נֵס עוֹלָם מְלַבֵּב וּמֻפְלָא,

לִמְחוֹת אֶת דִּמְעַת הַנּוֹדֵד הַקָּטָן,

וּבִכְנַף הַדְּבוֹרָה הוֹצִיאוֹ לַמְּסִלָּה.

בְּעָמְקֵי יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

לְצַד כָּל אֵימָה לִבְלְבוּ נִפְלָאוֹת,

וְסוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁאִיר

אֶת הַיֶּלֶד עָזוּב בְּמַחְשַׁךְ יְעָרוֹת…

*

בְּיִפְעַת יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

יַד כּוֹרֵת אַכְזָרִית וְחוֹטֶבֶת נִתְּנָה,

וְסוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר, עַל הַיֶּלֶד, חָזַר

לְבֵית אֲבוֹתָיו – כְּהָיֹה לֹא הָיָה.

אוֹתָם יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

נֶעֶתְקוּ וְנִשְּׂאוּ כִבְרוּחַ סוּפָה;

עוֹלִים וְצוֹמְחִים בִּמְקוֹמָם אִילָנוֹת

אֲחֵרִים וְזָרִים, מְטִילֵי צֵל זְוָעָה.

יְעָרוֹת אֲפֵלִים נְטוּעִים עַל גְּבוּלוֹת,

עֵצִים נִשָּׂאִים וּגְבוֹהִים כִּתְלִיּוֹת,

וְעַל עַנְפֵיהֶם כִּפְגָּרִים שֶׁהוּקְעוּ

נִשְׁמוֹת אַגָּדוֹת מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ.

תְּלוּיוֹת וְנָעוֹת בְּמַשַּׁב סְעָרָה

גּוּפוֹת הַפְּלָאִים נִרְצְחוּ עַד כָּלָה,

וּלְאֹרֶךְ שְׁבִילִים, בֵּין טוּרֵי מְכַשֵּׁפוֹת

מוּבָלִים, נִדְחָפִים, תּוֹעִים תִּינוֹקוֹת…

– – – – – –

–– – – – –

תְּלוּיוֹת וְנָעוֹת בְּמַשַּׁב סְעָרָה

גּוּפוֹת קָדָשִׁים נִרְצְחוּ עַד כָּלָה,

וּלְאֹרֶךְ שְׁבִילִים, בֵּין טוּרֵי מְכַשֵּׁפוֹת

מֻשְׁלָכִים, עֲזוּבִים, תּוֹעִים תִּינוֹקוֹת.

רוּחַ זַעַם וּסְתָו מְיַלֶּלֶת מֵעָל,

הַפַּחַד דּוֹפֵק וּמְלַחֵךְ מֵאָחוֹר,

זְרוֹעוֹת שְׂעִירוֹת מִתְמַשְּׁכוֹת מִצְּדָדִים,

וּפוֹעֵר לִקְרָאתָם אֶת לוֹעוֹ הַמָּגוֹר.

יְדֵי תִינוֹקוֹת מַרְחִיבוֹת עֲנָפִים,

נִדְקָרוֹת עַד זוֹב דָּם בְּבַקְשָׁן מְסִלָּה,

רוֹחֵשׁ וְרוֹעֵשׁ וְרוֹעֵם לֵיל הַנְּדֹד

מֵעַל לְרָאשֵׁי פְּעוּטוֹת בִּילָלָה…

קוֹפְאִים פַּחֲדֵי הָאֵימָה הִזְדַּקְּפוּ

מִכָּל סִפּוּרֵי אִמָּהוֹת וְסָבוֹת,

וְאוֹרְבִים זוֹמְמִים בֵּין סִתְרֵי גְזָעִים

לְרַגְלֵי הַנִּשְׁבִּים אֶל לְבַב יְעָרוֹת.

נִשְׁבּוּ אָב וָאֵם בַּמֶּרְחָק הָאָפֵל

וְהָרוּחַ טָרַף אֶת עַרְשָׂם הַחַמָּה…

כָּל נֵפֶץ עָנָף וְרִשְׁרוּשׁ יַחֲרִיד

הַגּוּפוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁקָּפְאוּ בְאֵימָה…

אַיֵּכֶן, הָהּ, אַיֵּכֶן אַגָּדוֹת נִשְׁכְּחוּ

אַיֵּכֶם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת וְנִסִּים,

עַד מָתַי תֶּחֱשִׁי יַד קוֹסֶמֶת טוֹבָה,

אַיֶּךָּ זִיו פֶּלֶא שֶׁל אַנְדֶּרְסֶן, גְּרִים?..

*

יֶשְׁנָם יְעָרוֹת אֵי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל

רְחוֹקִים, עֲבֻתִּים, כִּבְדֵי צֵל וְדִמְעָה,

וְאֶל חֶשְׁכָתָם תִּינוֹקוֹת מֻשְׁלָכִים

לִתְעוֹת עַל חָרְבוֹת כָּל “הָיֹה” וְ“הָיָה”…

סוף נובמבר 1938