רקע
צבי אלעזר טלר
דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת!

לכבוד החכם הנכבד וכו' מו“ה צבי אלעזר טעללער הלוי הי”ו שלום!

קח נא תודתי על אשר כבדתני לקרא לי כי אעבור בסך אלה אשר תאסוף שיריהם למחברת אחת לכבוד הזדמנות יקרה אף נכבדה, רבת תפארת ונאדרה בהדרת קדש. אולם צר לי מאד כי אין כעת לאל ידי לעשות רצונך אשר בו חפצתי גם אני יען נקבצו ובאו טרדות שונות המרגיזות אותי גם תמלאמו נפשי, ואין לבי פנוי לשיר בשירים הצריכים דעת צלולה והרחבת הלב. על כן אמרתי עת לחשות, לבל אהפך הוד שירי תפארתך למשחית בְהִמָצֵא בהם פסול על ידי העדר ערך השוי בין כל חלקיהם, ואהיה כמטיל מום בקדשים. לפי דעתי חשבתי למשפט כי כמו שאמרו רז“ל: כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל, שנאמר בצר אל יורה (עירובין ס“ה ע”א), כן בענין שלפנינו, כל בעל נפש לא יגש להקריב איזה שיר אם מרגיש בעצמו כי לעת כזאת נתקו מיתרי כנורו וישחו בנות השיר. עם לבבי אשיחה ורוח מבינתי יענני לאמר: קום קרא נא דברי רז”ל: תניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, כיון שהגיע לאת ד' אלהיך תירא פירש וכו' אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך קבלתי שכר על הפרישה (בבא קמא מ“א ע”ב). אף אנכי אשיב אמרי לי: כשם שהיה לי לקבל שכר על השיר, כן ראוי לי לקבל שכר על העדרו; ואם לא פעלתי כל מאומה בדרך חיוב, ליפות מחברת שירי תפארתך, להיותם כלילים בהדרם, הנה עכ"פ אועיל לה בדרך שלילה במה שחדלתי להשבית מִטָהֳרָהּ.

אבל אם לא משירי אברכנו לבן מלכנו האדיר הזה הפעם, ולא בזמירות אריע לו, הנה שפתי לא אכלא ואביע רחשי לבי כאשר יש לאל ידי עתה, ואברך אותו בשם ד‘: יְהִי בוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם, שַׂר צְבָא ד’! נֵצֶר נֶחְמָד מִשֹּׁרֶשׁ יָקָר! וּבִרְכַּת ד' הַחוֹפֶפֶת תָּמִיד עַל

בֵּית־הַבְּסְבּוּרְג לֹא תָמוּש מִבֵּית אָבִיךָ וּמִבֵּיתְךָ וְזַרְעֶיךָ כָּל־הַיָּמִים, וִיקֻיַּם בְּךָ בִרְכַּת מַנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל דָּוִד מְשִׁיחַ ד': תַּחַת אֲבוֹתֶיךָ יִהְיוּ בָּנֶיךָ תְשִׁיתַמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל־הָאָרֶץ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה אַךְ שָׁלוֹם וּמְנוּחָה בִּימֵי אָבִיךָ בְּחִיר אֱלֹהִים וּבְיָמֶיךָ סְגֻלַּת בְּנֵי הַמְּלָכִים וְהָיְתָה מְנוּחַתְכֶם כָּבוֹד. וְעוֹד תַּעֲמוֹד לִימִין אָבִיךָ מַלְכֵּנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים, וְאַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְפוּכֶם כָּל־יְמֵי חַיֵּיכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ כָל־בֵית יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים כָּל־עֵת בִּשְׁלוֹמְכֶם כְּבָנִים נֶאֱמָנִים לַאֲבִיהֶם עֲטֶרֶת רֹאשָׁם אָמֵן!

אם יש את נפשך, פנה מרום במחברתך לתשובתי זאת, הנה היא לי כסות עינים על אשר יפקד שם בין השירים מקומי, ואתה שלום. ויהי נעם ד' עליך ויפעל ידך ירצה כחפץ מוקירך דו"ש.


אלכסנדר לאנגבאנק.

יאראסלוי כ“ה סיון התרמ”ז.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48104 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!