ספרו של מר קרן המוקדש ליהדות חצי־האי קרים בכלל ושל עיר מכורתו תאודוסיה בפרט, הוא רב תוכן ועניין ומצטיין בהרצאה שוטפת וביכולת להעלות תמונה היסטורית שלמה. במשך שנים רבות שקד המחבר על איסוף וריכוז חומר עשיר ומגוון הנוגע במישרים ובעקיפים ליהודי קרים ופרשיות תולדותיהם למן התקופה ההלניסטית ועד זמננו. כאן נוצלה גם ספרות היסטוריוגראפית עשירה וגם אוצר בלום של ידיעות שנשאבו בעיקר מן העיתונות ומפי עדים וידידים ואף מזכרונותיו שלו הנשענות על הסתכלותו האישית, בבחינת “טוב מראה עיניים מהלך־נפש”. כן משולבים כאן פרקים היסטוריים מתקופת השלטון הכוזרי והטאטארי ובהיקף רחב ביותר – תקופת הקיסרות הרוסית, ועל הכול בולטת התעמקות יתרה בפרשה ההיסטורית הטראגית, רבת המאורעות הכבירים מאז ראשית המהפכה הקומוניסטית ועד ימי שלטון הזוועה הנאצית, שהביאו כליה על הקהילות היהודיות בקרים שנתפרסמו בעברן ובהישגיהן התרבותיים.

מאלפים אותם פרקי הספר הדנים באחד משבטי ישראל – הקרימצ’אקים – שבלבם פיעמה מאז תקוות הגאולה ורבים מהם עלו לארץ־ישראל. כמו כן, מקדיש המחבר תשומת־לב לקראים, שמילאו תפקיד חשוב בתולדות קרים בימי הקיסרות הרוסית.

לא פחות מעניינים גם תיאורי שרידי עבר של יהדות קרים,ובמיוחד של בית־הכנסת הקדום בתיאודוסיה.

אולם רב במיוחד החומר שריכז המחבר על יהודי אשכנז, שהיגרו בפרקי זמן שונים בדורות האחרונים לקרים ויצרו קהילות פורחות ומשגשגות בעריה. ולא בכדי שיקע המחבר את מרצו והתחקה על תולדותיה וחשיבותה היתרה של עיר מכורתו תאודוסיה, כמרכז יהודי וציוני משגשג. יש לברכו על שהוסיף לספרו גם רשימות ודברי זכרונות מפרי עטם של ידידים, שעלו ארצה מקרים. עליהם נמנית גם אחותי, מלכה פלס, שהעלתה קטעי זכרונותיה מהימים הסוערים בתאודוסיה, שרבים מהם נחרתו גם בלבי.

ראוי מר קרן להערכה רבה ולהוקרה על מפעל חייו החשוב הזה שבו כרך ביחד פרשה היסטורית מקיפה וארוכה של “עדה נידחת” מופלאה בקורותיה ועלילותיה עם הפרק הטראגי של קיצה המר של יהדות קרים בכללה וכך הציב מצבה לזכר קדושינו, קרבנות השואה בקרים.

ירושלים, אדר ב' תשמ"א.

בנימין מזר