אורי (רוברט) אלטר הוא פרופ' גמלאי לספרות עברית וספרות השוואתית מאוניברסיטת ברקלי, יליד ניו־יורק. הוא קיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. הוא פרסם 26 ספרים ומאות מאמרים. בין שאר הארגונים שהוא פעיל בהם, הוא חבר האקדמיה האמריקאית למדעים, חבר מועצת ספריית הקונגרס, חבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, ועוד. הוא פרסם מחקרים על יוצרים שונים בספרות העברית, ביניהם ש"י עגנון, ס. יזהר, ח.נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי, יהודה עמיחי, ועוד.

הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס National Jewish Book Award ופרס קירש.

תרגומו של אורי אלטר לתנ“ך, עליו נסב הריאיון להלן, מלווה בהערות ובפרשנות. אורי אלטר הוא חבר מערכת הדור. הוא קיבל תואר ד”ר כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת יל ומאוניברסיטת נורת' וסתרן. למלך אנגליה ג’יימס הראשון היו דרושים ארבעים ושבעה מלומדים כדי לתרגם את התנ“ך והברית החדשה. לתרגום נודעה השפעה עצומה בתחומים רבים. רוברט אלטר יושב מזה שנים בחדרו בברקלי ומתרגם את התנ”ך לבדו, בלי עזרת מלכים. מפעל עצום כזה דורש העזה, מסירות, כישרון וידיעות רבות, והוא יהיה אחד המפעלים הרוחניים החשובים ביותר בחיי עמנו מזה דורות.

שאלה: מדוע החלטת לתרגם את התנ"ך לאנגלית?

תשובה: תרגום התנ“ך לא היה מכוון ומתוכנן מראש. ב־1993, כאשר הייתי פרופסור אורח בפרינסטון, בא לפגוש אותי סטיב פורמן, עורך מו.ו. נורטון, והציע לי להכין מהדורה ביקורתית של אחד מספרי התנ”ך, או משהו מיצירת קפקא (באותו זמן כתבתי על קפקא).

המהדורות הביקורתיות של נורטון, כזכור, כוללות הערות שוליים, וחלק משמעותי בסוף כולל חומרים נלווים, כגון טקסטים מקוריים, התכתבות של המחבר, ביקורת של זמן המחבר, מאמרי מחקר מודרניים. בלי לחשוב, השבתי כי אפשר להכין בהצלחה מהדורה ביקורתית של נורטון לספר בראשית, משום שהיו לכך אז חומרים מצוינים זמינים רבים בחלק האחורי של הספר, אבל ציינתי שאם אקח על עצמי את המשימה, אצטרך ליצור את התרגום שלי, כי היה משהו לא בסדר בתרגום בכל הגרסאות האנגליות הקיימות.

בסופו של דבר הגענו להסכמה על כך שאכין ספר שהיה תרגום, אבל לא מהדורה ביקורתית של נורטון. כמו כן, בהתחלה חשבתי שאני רק אכתוב מדי פעם בפעם הערות כמתרגם, אבל לפני שסיימתי את עבודתי בחצי הפרק הראשון של ספר בראשית, הבנתי שיש כל מיני דברים, בעיקר דברים ספרותיים, שאני רוצה לכתוב עליהם, ולכן בסופו של דבר כתבתי גם פרשנות. באותו זמן לא היה לי מושג שאני אתרגם את כל התנ“ך וחשבתי על ספר בראשית כעל ניסוי שלא הייתי בטוח בהצלחתו. אבל התברר שזה היה יותר מוצלח ממה שחשבתי שיהיה, והספר התקבל בהתלהבות. זה עודד אותי לעבוד על ספרי תנ”ך נוספים, אם כי עדיין חשבתי שזה אבסורדי להתמודד עם כל התנ“ך. עם זאת, לאחר שהופיעו מספר כרכים, הבנתי שתרגמתי כמעט שני שלישים של התנ”ך כולו, וכך, לפני כארבע שנים, החלטתי להשלים את העבודה עד תומה, והאתגר העיקרי נשאר הנביאים.

שאלה: מתי התחלת בפרויקט התרגום של התנ"ך?

תשובה: התחלתי לעבוד על ספר בראשית ב־1994 והוא יצא לאור ב־1996.

שאלה: תאר כמה מהאתגרים שעמדו בפניך, כולל הלשון?

תשובה: השפה היא כמובן אתגר, משום שלעתים קרובות קשה לשחזר את המשמעויות המדויקות של מונחים תנכ“יים או אפילו את המשמעות הבסיסית שלהם. אבל מעבר לנושאים הלקסיקליים ישנה שאלת הסגנון הכוללת. העברית של התנ”ך היא לעתים קרובות מבריקה מבחינה סגנונית, הן בפרוזה הנרטיבית והן בשירה, והתרגומים האנגליים הקיימים אינם נאמנים לזאת בשום פנים ואופן. מה שניסיתי לעשות הוא, אם כן, לחקות באנגלית את התחביר מלא ההבעה של העברית, על פי דפוסי הפרקטיקה שלה, לנסות ולמצוא ממצאים מקבילים לבחירת המלים העדינה והמורכבת של העברית, לעקוב אחר השימוש האומנותי בעברית בחזרה על מונחים, להציע משהו מהמקצבים של העברית, ובאשר לשירה, להתקרב לקומפקטיות החסכונית המופלאה של העברית.

השפה היא, כמובן, אתגר, משום שתכופות קשה לשחזר את המשמעויות המדויקות, ולפעמים אפילו את המשמעות הבסיסית, של מונחים תנכ"יים. אבל מעבר לנושאים הלקסיקליים, ישנה שאלת הסגנון הכוללת. לעתים קרובות העברית המקראית – הן זו של הפרוזה והן זו של השירה – מבריקה מבחינה סגנונית, התרגומים האנגליים הקיימים בשום פנים ואופן אינם עושים לה צדק. מה שניסיתי לעשות, אם כן, הוא לחקות באנגלית את התחביר העברי מלא ההבעה, לעקוב אחרי הדפוסים שלו, לנסות ולמצוא מקבילות לבחירת המילים הנועזת והמורכבת בעברית, לעקוב אחר השימוש האומנותי בעברית בחזרה על מונחים, להציע משהו מהמקצבים של העברית, ובאשר לשירה, להתקרב אל הקומפקטיות המופלאה של העברית.

שאלה: איזה ספר מספרי התנ"ך מושך את לבך הכי הרבה?

תשובה: ספר בראשית נשאר אחד מספרי התנ"ך האהובים עלי במיוחד, עם נרטיבים מרתקים על האבות. מתוך ספרי מקרא אחרים אזכיר שסיפורו של דוד נראה לי מזמן אחד הנרטיבים הגדולים ביותר שנוצרו בעולם העתיק כולו. בין הספרים השיריים בחלקם או ברובם – ספר איוב, שלדעתי הוא ספר מרתק עד אין קץ, הוא פסגת השירה המקראית ועדיין מאתגר בטיעוניו על הצדק האלוהי. אני גם נמשך אל הראייה המפוכחת של החיים בספר קהלת (ואל המקצבים וציורי הלשון של השירה־הפרוזה שלו), ויופיו של שיר השירים היה נוכח בחיי מאז גיל ההתבגרות.

שאלה: תביא בבקשה דוגמאות למילים או צירופי מילים בתנ"ך שתבעו ממך זמן רב לתרגום ותספר על תהליך התרגום שלהם.

תשובה: אספר על שתי דוגמאות של אפשרויות תרגום קשות, אחת נוגעת בדו־המשמעות העמוקה של העברית במקור המקראי, והשנייה נוגעת במילה שמשמעותה מוטלת בספק. כאשר ההתמודדות של יעקב עם הזר המסתורי הסתיימה במעין תיקו, יריבו אמר לו שהוא “שרה עם אלוהים”. הייתי אובד עצות כדי למצוא מקבילה אנגלית מתאימה ל“אלוהים”. כמובן, המשמעות היא “אלוהים”, אבל האם המשמעות היא “אלוהים” בסיפור הזה? האם זה יכול להיות אליפסה עבור “בני אלוהים”, “יצורים אלוהיים”? אולי המילה מתייחסת אפילו – בצורה מקוממת – ל“אלים”, כפי שקורה במקומות שונים שבהם משתמשים במילה בלשון רבים? אני חושב שהכותב התכוון שהמונח יהיה רב־משמעי, שכן כל המפגש המסתורי הוא רב־משמעי, אבל לא הצלחתי למצוא דרך להעביר את העמימות באנגלית, ובסופו של דבר בחרתי, כרגיל, ב“אל”.

הדוגמה השנייה שלי היא מקרה שבו אני חושב שאני פתרתי בעיה שאחרים לא קלטו אותה. (עבודה פילולוגית חקרנית היא אחד התענוגות מתרגום התנ"ך). כאשר שמשון עושה את ההתערבות שלו עם שלושים אורחי החתונה הפלישתים, הוא אומר להם שאם הם יכולים לפתור את החידה שלו, הוא ייתן להם שלושים “חליפות בגדים”. המשמעות כמובן אינה מוטלת בספק. אבל כאשר הוא מזועזע מניצול אשתו על ידי הפלישתים כדי שיוכלו לנצח בהתערבות, הוא יורד לעזה והורג שלושים פלישתים, הוא לוקח מהם שלושים “חליצות”. כל הגרסאות האנגליות שחיפשתי בהן מניחות שזה חייב להיות מונח אחר ל“בגד”, אולם במקור העברי “חליצות” שונה מ“חליפות” בעיצור אחד בלבד. לפיכך הם מתרגמים כ“בגד”, “טוניקה” ואפילו “חגורה”. כל התרגומים האלה הם בוודאי שגויים. המקום האחר היחיד בתנ“ך שבו מופיעה “חליצה” כמשהו שלובשים הוא בשמואל ב, ב, כאשר אבנר שנרדף על ידי עשהאל, מפציר בעשהאל להסתלק ולהכות את אחד הלוחמים האחרים ולקחת את ה”חליצה" שלו. בכל הגרסאות המודרניות, ככל הנראה עם סיפור שמשון בזיכרון, מתורגמת “חליצה” בטעות כאיזה בגד. אבל אם אתה מסתכל על ההקשר הנרטיבי וזוכר את הומרוס, אתה מבין שמה שלוחם לוקח מאויב שנהרג בשדה הקרב הוא השריון שלו. שורש המילה תומך בכך משום שהוא קשור ל“חלוץ”, חיל החלוץ. מה שהלוחמים בצבא החלוץ לבשו היה “חליצות”, שריון. כל זה מקרין אור מעניין על סיפור שמשון. בזעם שלו הוא הולך לעזה והורג לא שלושים פלישתים “רגילים” אלא שלושים לוחמים, ולוקח מהם לא בגדים, אלא משהו הרבה יותר יקר, השריון שלהם. הבאת שלושים מערכות שריון במקום בגדים בחזרה לפלישתים אורחי החתונה הייתה אפוא דרך להתגרות בהם ולבלבל אותם. עבודת תרגום מסוג זה נותנת הנאה.

שאלה: האם תרגום זה יקר ללבך יותר מאשר כל תרומה אחרת שעשית במחקריך החשובים בספרות עברית ובספרות משווה?

תשובה: אני חושב שבחירת עבודה מסוימת כיצירה היקרה ביותר ללב היא כמו בחירת צאצא אחד כיקר ביותר מבין הצאצאים. אתה באמת לא יכול לעשות את זה. אני אוהב את התרגום שלי וגאה עליו – בוודאי על תרגום ספר בראשית, על תרגום של סיפור דוד, של תהילים, של קהלת ואיוב, של שיר השירים. (אני פחות נלהב ממה שעשיתי עם דברי הימים ודניאל, כי לא הייתה ספרות גדולה בעברית ובארמית שאתה יכולתי לעבוד). אבל אני גם קשור מאוד לרבים מהמחקרים הספרותיים שפרסמתי במשך השנים, שאזכיר כאן אחדים מהם: Partial Magic, Necessary Angels, Canon and Creativity, Imagined Cities, Pen of Iron.

אני מניח שחיבתי הפרושה על נושאים שונים מתבטאת גם בעובדה שבמשך למעלה מעשרים שנה בהן תרגמתי את התנ"ך, המשכתי להיות מעורב בתחום הרומן והספרות המודרנית ופרסמתי בנושאים אלה מספר ספרים שאני מרוצה מהם למדי.

שאלה: מתי יצא לאור תרגומך לתנ"ך?

התרגום שלי נמצא כעת בהפקה ויפורסם על ידי נורטון בשלושה כרכים גדולים בנובמבר 2018.

שאלה: מיהם רוב קוראי התנ“ך בארה”ב היום?

תשובה: לא קל לזהות את קהל הקוראים של היום בארץ הזאת. ברור, פונדמנטליסטים נוצרים הם קוראי התנ“ך, אבל הם בקושי הקהל עבור התרגום שלי. אני חייב לומר כי הופתעתי ממגוון התגובות על עבודתי, במיוחד בתקשורת אלי באמצעות הודעות דוא”ל רבות במהלך השנים. אני מניח שבתחילה בכלל חשבתי על קהל של אנשי ספרות, לאו דווקא דתיים, אלא קוראים שנמשכו אל התנ“ך בגלל עוצמתו הספרותית. קבוצה כזו בהחלט קיימת בארה”ב, אם כי אני לא יכול לומר מה גודלה. אבל להפתעתי, קיבלתי דואר נלהב מיהודים אורתודוכסים, מנזירה אפיסקופלית, מאורגניסט פרסביטריאני, מכומר בפטיסטי, ועוד רבים מסוג זה. המסקנה שלי היא שיש הרבה קוראים בעלי דעות דתיות שונות, כמו גם קוראים חילוניים שעדיין התנ“ך אכפת להם, ואשר חשוב להם תרגום תנ”ך שמביא משהו מהברק הספרותי של התנ"ך.