רקע
אברהם יעקב סלוצקי
תמונה מחיי אחינו בראשון לציון

1


ריש ועושר נפגשו בספרות הישוב: עשירה היא בחדשות מתנועת הישוב והתפתחותו, ועניה עד מאד בידיעות ברורות ונאמנות ע“ד מצב החומרי והרוחני של אחינו הקולוניסטים, דרכי חייהם וסדר עבודתם בבית ובשדה. הסופרים באה”ק אינם מקמצים בדברים וגליוני כל מה“ע העברים הם ממלאים ב”מכתבים מאה“ק”. אך רוב הסופרים האלה הם רק “מודיעי חדשות” ולא יותר. בשבע עינים האלה יביטו על כל ‬הנעשה בעולם הישוב, ועל כל דבר קטן וגדול ירעישו עיר ומתים, וכל כך זריזים הם במקצוע זה, עד כי לפעמים יודיעו לנו סופרים אחדים ידיעות קלוטות מן האויר והמון חדשות עוד בטרם באו ונהיו. אם אחד מאחינו יתן עיניו באחוזה פלונית לקנותה ובאו מיד הסופרים ויצרפו מחשבה טובה למעשה ויכריזו בקולי קולות כי “שדה פלוני לפלוני”. האדמה עוד טרם נקנתה, עוד ערבי יהל עליה וקוצים וחרולים יכסו פניה וסופרינו – ה' עליהם יחיו – כבר עומדים ומברכים “ברוך מציב גבול אלמנה” ותוקעים בשופר גדול על דבר התיסדות מושב חדש שלא היה ולא נברא אלא בהבל פיהם על המודיעים האלה. במקצוע זה זריזים הם סופרינו וכמעט יוכלו להתחרות עם סופרי אמיריקא הבוראים חדשות רבות יש מאין ממש ואיידי דטרידי בפרסום חדשות, ישן מפני חדש יוציאו ויסיחו את דעתם לגמרי מחיי אחינו בהמושבות, ארחם ורבעם, ממצב הקולוניות בפרט ומטבע הארץ ויושביה בכלל. זאת היא לדעתי הסבה שעד היום הזה אנו מגששים כעורים קיר בכל דבר הנוגע לישוב הארץ ואין אתנו יודע בידיעה ברורה גם האלפא־ביתא של שאלת הישוב. רוב בעלי הישוב בינינו אינם יודעים בברור גם מספר המושבות שנוסדו עד כה באה“ק; האחד מונה עשר, השני – ארבע עשרה והשלישי – שמנה עשרה מושבות, ועאכ”ו שאין אתנו יודע בברור מצב המושבות בפרט, שטח האדמה שבאה תח“י אחינו ומספר המשפחות שנאחזו בהמושבות. יוכל היות שבעיני הסופרים באה”ק אין דברים כאלה חשובים כלל לשום אליהם לב ולא יאבו לטרוח ב“קטנות” כאלה, אבל באמת כל האומר כך אינו אלא טועה וחבל על הטעות הזאת המאבדת טובה הרבה, כי ידיעות פשוטות ממצב המושבות והתפתחותן ותמונות נאמנות מחיי הקולוניסטים והנהגתם במילי דשמיא ובמילי דעלמא, הן הן עיקר הישוב ויסודו. וחביבות ויקרות הן לנו יותר מאלפי מאמרים ע“ד הצעות שונות הפורחות באויר וקוררספונדנציות ע”ד חדשות קלוטות מן האויר המביאות מהומה ואנדרלמוסיא בעולם הישוב.

אם יכנסו דברי אלה ללב אחינו הסופרים באה“ק וישתדלו למלאות את החסרון המורגש הזה אשמח מאד שזכות כזאת תתגלגל על ידי. וכדי לקיים מאי דאמרי אנשי, “קריינא דאגרתא איהו להוי פרונקא” אביא בזה דברים אחדים ממכתב אחד פרטי שקבלתי בימים האלה מאת הסופרת הנכבדה מרת נפ”ש ע“ד חיי אחינו בראשון לציון וסדר הנהגתם בבית ובשדה, ואקוה כי קוראי “המליץ” יקראו באהבה וברצון את הדברים האלה הכתובים בלי כל כחל וסרק ומליצות יהירות, ורק בשרד נאמן תארה פרטים אחדים מחיי אחינו אשר לכל בהם חיי רוחנו ונפשנו, וז”ל:

 "…‬טרם אחל את תשובתי על עשר שאלותיך, הנני להעירך לבל תאמין בדברי הטופלים עלינו שקר האומרים כי בראשון־לציון הגיע הלוקסוס – זו החיה הטורפת – עד הדיוטא העליונה, כי שקר הם דוברים. אמנם ישנן עוד בראשון לציון שתים שלש נשים (וגם גברים כמספר הזה) הרודפות עוד אחרי המָאדה, אבל בכלל אין שם ואין זכר ללוקסוס בקרבנו. נשים אחדות אשר הביאו עמהן שמלות יקרות מאירופא תחשבנה להן לבושה ולכלמה ללבוש אותן על בשרן, ואם לפי שעה עוד לא כלם הכירו את התועלת הרבה אשר תצא לנו אם נכחיד את הלוקסוס מקרבנו, אבל תקוה רבה נשקפת לנו כי לא יארכו הימים ויבואו כלם לידי דעה אחת: להנזר ממותרות ולהסתפק במועט.

(סוף יבוא)

אברהם יעקב סלוצקי.



  1. זהו מאמר שכתב אברהם יעקב סלוצקי והתפרסם בעתון המליץ ביום ה‘ ט’ מנחם אב תרנ"א, 13 באוגוסט 1891. בפסקה האחרונה מובא קטע ממכתב שכתבה נחמה פוחצ'בסקי (המכונה כאן בכנוייה הספרותי נפ"ש). (ההערה מתוך אתר נחמה פוחצ'בסקי)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51411 יצירות מאת 2810 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21702 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!