מאז המועצה החקלאית שהתקיימה בינואר שנה זו נועדה חברת ‘ניר’ להיות המכשיר הכספי של הסתדרות הפועלים החקלאית במפעלה ההתישבותי בארץ.

מה שנולד לפני שנים, תוך סערת־ויכוחים קשה בפנים התנוּעה ומלחמה עזה מבחוץ, קרם רק עתה בשר וגידים.

בימים ההם – ימי מתן חברת ‘ניר’ לתנוּעה להיותה בין השאר המכשיר הכספי להתישבוּת העובדת – רבו המפקפקים. ייתכן שגם יוזמי ‘ניר’ עצמם נעזרו יותר באינטואיציה מאשר בעובדות ברורות.

כי צרת ישראל, חורבן הגולה היהודית והכרח בנין הארץ מובילים בדרכים ובשבילים שעדיין לא נסולו. להקמת חקלאות עובדת נדרשים מיליונים כבדים. לתנוּעה אשר הכריזה על ‘ניר’ לא היתה כמעט פרוטה לפורטה. אבל הרגשנו כי תמורות רבות עוד תתחוללנה וסערות חזקות תסתערנה עם שיבת האומה.

והנה הגיענוּ אסון גרמניה. חורבן גרמניה איים על הנפש ועל הרכוּש. עם הצלת הנפשות היה הכרח לדאוג גם לכך, שיציאת אשכנז תתקיים לפחות ‘ברכוּש גדול’ לטובתה ולטובת בנין קנם החדש של הגולים במולדתם העתיקה.

‘ניר’ התאימה את עצמה למלא באופן חלקי את התפקיד של הצלת רכוּש ישראל והפנייתו לאפיק ציבורי ותכניתי של בנין הארץ.

בהיווסדה נרשמה חברת ‘ניר’ אצל הרושם הממשלתי בהון מניות של 75 אלפים לא"י. למעשה כבר שולם הון־מניות זה כולו במזומנים ו’ניר' עומדת לפני צורך להוציא סריה שניה של מניות.

לא נגזים ודאי אם נאמר, כי לסוף שנת המאזן הזאת יגיע הון המניות והון הרזרבה של ‘ניר’ ל־100 אלף לא“י, אם לא למעלה מזה. כן גייסה ‘ניר’ מלווה של 75 אלף לא”י ל־15 שנה בריבית של 4%, וגם הון המלווה יגדל בסוף השנה עד 100 אלף לא"י, בקירוב.

נוסף על אלה גייסה ‘ניר’ בתוך הגולה הגרמנית סכום קרוב ל־200 אלף לא"י במלווה לקרן־קיימת ל־20 שנה ב־4%; זהו עצם המלווה הלאומי הראשון בסכום גדול לקרן־הקיימת לזמן ארוך. יירשם־נא הדבר לזכוּתה של ‘ניר’ כי דווקא חברה זו שאינה נהנית כלל מטיפוחם של המוסדות הלאומיים שלנו, ואשר ההסתדרוּת הציונית ואישיה החשובים לא יכלוּ להתפאר בתשומת־לב כלפיה ובסיוּע כלשהו לה, עלה בגורלה לבצע את המלווה הראשון לקרן־הקיימת.

הכספים שגויסוּ על־ידי ‘ניר’ הושקעו בעיקרם ברכישת קרקע ובהתישבוּת חקלאית חדשה.

אם הקרן־הקיימת תשתמש בכל המלווה שגייסנו למענה לרכישת קרקע באיזור בית־שאן, אפשר יהיה לרכוש שטח של 40 אלף דונם בקירוב – שטח שהוּא גדול משטחה של החולה.

בכספיה היא השתמשה חברת ‘ניר’, כאמור, בעיקר לעניני התישבוּת, ונפל בזכוּתה להיות המתחילה בישובו של עמק חפר. כמעט כל מפעל המים וכל המטעים והבתים הראשונים בישובי העמק הזה בוצעו בעזרת הלוואותיה של ‘ניר’. מחוץ לעמק חפר השקיעה ‘ניר’ רבבות לירות בעשרות ישובים קיימים ומתחילים בכל אזורי הארץ, מלבד השקעות אחרות בקרקעות ובנכסי דלא־ניידי בעיר וּבכפר, שנעשו מתוך צרכי התנוּעה בעיר ומתוך הצורך בגיווּן ההשקעות והגדלת בטחונן.

עדיין ‘ניר’ אנוסה לצערנו לקבוע רבית להלואותיה בשער של 7% – שהוּא גבוה מדי. אדיר חפצנו להוריד את שער הרבית ואנו מאמינים כי חפצנוּ זה יתגשם בקרוב.

הרכוּש המעט אשר הביאה ‘ניר’ לתנוּעה נותן לנו יסוד להגיד, כי אפשר היה בתקוּפה זו לעשות למעלה ממה שעשינוּ. לא ב’ניר' היתה האשמה.

המוסדות העליונים נכנעו מעט ללחץ הדימאגוגי מהחוץ¹ ולא הבינוּ להציל ממפולת גרמניה את הניתן להצלה ולכוונו באפיק של בנין תכניתי לטובת הניצולים ולטובת הארץ כולה.

בעזרת האמצעים של יהוּדי גרמניה ניתן לשים סכר, ביד מרכזת ומכוונת, בפני נחשול הספקולאציה בקרקעות, אשר חתרה תחת שרשי הבנין וכרתה את הענפים עליהם עמדנו ליישב את פליטי גרמניה.

הוחמצה הזדמנוּת חשוּבה. פני בנין הארץ, התפתחותה הכלכלית והסטרוּקטוּרה שלה היוּ לובשים צוּרה אחרת אילוּ ידענו להשתלט על זרם ההון של יהוּדי גרמניה, ולכוונו בדרך שרשית. ‘ניר’ עשתה את הדבר במידת־יכלתה והעבירה כמה מאות אלפי לא"י לכפר ולחקלאות.

אם תנתן מעכשיו לפחות העזרה הדרושה, תגביר ‘ניר’ את מאמציה.

על תנוּעתנוּ כוּלה בארץ וברחבי הגולה לתת יד להגברת הונה של ‘ניר’ ולעשותה מכשיר־עזר רציני בהתיישבות הפועלים.

1935