רקע
לוי אשכול
מִגדלי־האור תובעים

בוועדה להתישבות חקלאית בקונגרס הציוני העשרים, אוגוסט 1937


מתוך הדין־וחשבון בכתב והמילואים שבעל־פה יכולנו לעמוד על הפעולה הגדולה שנעשתה בשנתיים אלו בשדה ההתישבוּת החקלאית. קרוב לחצי מיליון לא“י הושקעו בהתישבוּת חקלאית זו על־ידי הסוכנות היהוּדית. מתוך הדין־וחשבון שנדפס תעמדו על ההתפתחות הרבה שאליה הגיעוּ המשקים, על הגדלת התוצרת החקלאית, על כיבוּש שווקים בשבילה, על אספקת התוצרת לישוב בימי הזעם ועל ערכם הרב של כל אלה. עוד דבר אחד עלינו לציין, וזאת עשינו בהצעתנו הראשונה. אני מתכוון לעליית הכיבוש, עליה רחבת־הממַדים1 שלא נודעה כמותה מימי כיבוּש העמק המזכירה בתכנה והיקפה את כיבושינו הראשונים מלפני חמשים ומלפני שלושים שנה. עליות אלו מזכירות בעֵרוּתן והתלהבותן את ימי הביל”ויים, ימי גדרה וימי כובשי עמק הירדן, ואולי גם למעלה מזה – אם אנחנו מביאים בחשבון את התנאים שבהם נעשו.

אני מפנה את תשומת לבכם לכך, שכיבושים אלה הביאוּ לנוּ אחיזת־קבע, אחיזת־כיבוש באדמת בית־שאן, שאליה התגעגענו זה עשרות שנים. ידענו כי לא בצדק נלקחה ממנו אדמה זו.2 תלווה נא ברכתנו את הקרן־הקיימת, שבעזרתה ויזמתה חזר אלינו חלק ראשון של אדמה זו. לרגשי הערכה אלה ניתן גם ביטוּי בהצעותינו.

אולם איני יכול שלא להגיד אי־אלה מלים על המצב בו נמצאים או יימצאו עולי הכיבוש המזהיר הזה למחרת סיוּם הקונגרס. בנסיבות שבהן נעשתה פעולת הכיבוּש ובחפזון הבלתי־רגיל – ואני משער שהם ידועים לכם – היתה זאת היאחזות בלבד, שאינה יכולה להימשך בלי שמאמצינו המרוכזים, מאמצינו המגובשים, ילווּ אותה. אנחנו צריכים לציין דבר זה אחרי ימי העליה, אחרי ימי הששון והחדווה של הישוב בארץ ובגולה. עלינו להזהיר על כך את עצמנוּ ואת התנוּעה בגולה, לבל יסתפקוּ ב’הידד' לימים האלה. המעשה הזה מטיל על התנוּעה כוּלה חובה לבסס את הישוּבים החדשים.

אנחנוּ מתקרבים לחורף. הנקוּדות החדשות האלו מרוחקות זו מזו, ללא דרך, ללא ישובי שכנים, ללא בנינים, והציוּד היחידי שבידם הוא – מגדלי־האור המציינים את עלייתנו למשקים החדשים. אני רואה לפני את לילות החורף שבהם נידרש אולי להגיש למשקים האלה עזרה – הלוואי ואתבדה – ואז יגלו לנו מגדלי־אור אלה את נקוּדות ההתישבות. מגדלי־אור אלה עלוּלים לשמש לשיגוּר קריאות S.O.S, ואני ירא שמא לא תהיה לנו כל אפשרות לגשת אליהן. אותה התלהבות ואותה החמימות שליווּ את מחנה החלוץ הזה בעלייתו, חייבות להתגייס לעזרתו.

ראיתי חובה לעצמי להביא לפניכם בשם הוועדה את החרדה הזאת שתקפה אותנו, כאשר קראנו והתעמקנו במספרים ובחומר שהוגש לנו. בהתפזרכם מכאן, עליכן להביא את החרדה הזאת לגולה ולא להתעלם ממנה אף לרגע, למען יהיו המאמצים בתפוצות הולמים את תפקידי הכיבוּש הזה.


  1. עליית ‘חומה ומגדל’.  ↩

  2. לפי סעיף ו' בטופס הממונוּת מחויבת הממשלה המאנדאטורית “לעזור יחד עם באות־כוח היהודים להתישבות צפוּפה על אדמת הארץ, לרבות קרקעות הממשלה וקרקעות הפקר”. אך הממשלה התכחשה להתחייבוּתה וחילקה את אדמותיה בעמק בית־שאן לערבים, ואלה מכרו אותן  ↩

    ליהוּדים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54688 יצירות מאת 3354 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22228 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!