לא ידוע מיהו מבאר השיר, שמו אינו מופיע בספר [הערת פרויקט בן־יהודה].  ↩

דכתב שבח היין בתורה ובנביאים וכתובים. כמו שמספר והולך. שבתורה נצטוינו על ניסוך היין בנביאים כתב אשר ישמח אלקים ואנשים בכתובים ויין ישמח לבב אנוש:  ↩

פלג אח יקטן פלגי מים ואח יקטן ר“ל אח שפל כי המים שפלים הם. לא נבראת אתה היין לשטן שהיין הוא כמו שטן לאדם שהשטן מחטיא הבריות. כן היין מחטיא האדם. כי מגשמי אתה נברא שהיין נברא מן הגשמים. ואתה היין תדבר גדולתך בחוץ ותתפאר עצמך ואמרת שתוכיח שבחך מתוך תורה נביאים וכתובים. והחוגר חרבו על ירכו לילך למלחמה לא יוכל להתפאר כאלו מפתח החגורה ומסיר חרבו מירכו. ולי הענוה כמים נגרה. שאני הולך ממקום גבוה למקום נמוך. ואמת המים ר”ל שיש לי אמת אוכיח מהתורה שהרי אחז“ל למה נמשלה התורה למים שהולכים ממקום גבוה לנמוך ע”ד ומבמות הגיא.  ↩

יחסדני חרפתי הנשמע כהתכנס אחת צרה אל תוך ביתה ואני הכנסתי צרה לתוך ביתי בהתפארותי באו עלי המים. תוחלתך כו‘ יאמר היין אל המים שהם מיחלים לקפח אותו בהתפארותו שהרי הם אבי היין. על זה אמר מכח האב שהוא המים כמו שאמרו אגשמי אתה נברא. יפה דברא יפה כח הבן שהוא היין. חמרי וריחני פקחני. חכמים הם השותים מים וא"כ יפה כחי מכחך. ועוד שהרי נפשי יקרא בעיני נערים וזקני העיר עד ששותים אותי בכסא דמוקרא פי’ כוסות חשובים.  ↩

והשותים יין יקרא להם אסון שיכה איש את חברו עד שיזוב הדם מן הבשר למי אבוי ומדנים למי אוי וריב ומצה ולמי פצעים. ותשובתו למאחרים בבתי משתאות על היין ושכר. אני לשותי אני מים לשותי אותי במדה ובשיעור כירדן לנעמן כירדן שריפא נעמן מצרעתו כמו שמפורש במלכים.

ואת היין נזק הרבה את גורם לשותים אותך וצררא ר"ל צרור רות אותה בכנפי'. זכור ללוט מה שעשה במערה בשכרותו שכב עם בנותיו.  ↩

אמר היין ועד מתי יחרף אותי הצר שהוא המים אקרא יי שיושיעני מן המצר אותי שאוכל להשתיק אותו. ופי‘ עקימת פומיה כלומר שמעקם פיו לחרף אותי. כמו שאמרו עקימת שפתיו הוי מעשה. למסכרא לשון ויסכרו מעינות תהום. ואמר היין למים ואל היין זכור אותו לטובה שראש ברכות הוא נגד יעקב הצעיר כי כשרצה יצחק לברך את עשו בא יעקב והביא היין כדכתיב ויבא לו יין וישת ועל ידי זה נטל הברכות. ואתם המים הזידונים לכן קראם זידונים שהזידו והתריסו נגד הקב“ה שהוא רב אונים שבבריאת העולם החצה הקב”ה בין מים העליונים והתחתונים והזידו נגד הקב"ה לעלות למעלה. חדש ושבת פי’ שבת ור“ח קרא מקרא שנאספים בבית הכנסת להזכיר מענינא דיומו ומאריכן בפיוט דשבת ור”ח שם מפורש בפיוט ענין הזדת מים התחתונים. וזהו מה שאמר מפרסמים חטאתכם רבא וזעירא פירוש קטן וגדול מזכירים ומפרסמים חטאתכם. עיין בפיוט של שבת ור"ח בחרוזה דוד יתרס וצוח כבודי לכלימה על מה כו':  ↩

אב שלם אב שהוא שלם במעשיו. כבד כבדיהו לעולם ואני המים אביך שהרי מגשמי אתה נברא. היה לך לכבדני ולשתוך מלחרפני. לזאת נקראינו אדירים הוא התשובה על שקראם היין המים הזידוני השיב לו המים על זה והלא נקראינו אדירים כשם שהקב“ה נקרא אדיר והוא המשפיל ומרים. א”כ מאחר ששמי כשם הקב"ה בהכרח אין בנו חטא על שרצינו לעלו‘. וגם נסוכי מן התורה על המזבח בחג הסוכו’ כדילפינן מנסכיה ונסכיה וכמשפט ואת מעלת בשליחותך כמאמר החכם לחבירו מפני מה אתה שונא את היין והשיבו מפני שמעל בשליחותו שלחתיו לבטן והוא הולך לראש לזה אמר מעלת ועלית לראש נח וכו'. לזאת בנו כנען ארה שקלל בנו כנען אם כן מה לך להתפאר שעל ידך בירך יצחק את יעקב כבר היית לקללה שעל ידך נתקלל חם:  ↩

תשובת היין שניסוך היין בכל יום תדיר מן המים ועל המים נגנז משה רבינו כלומר מת ונלקח מן העולם על עסקי מי מריבה שהוא היה ארי הגדול שבחבורה שהי‘ רבן של כל הנביאים ולא קם כמשה עוד. ואני היין אשמח אלהים בנסוכי על גבי המזבח גם אשמח אנשים על כן עטרת לראשי אשים דוגמת מלומדי מלחמה שקורין פעכט מיינשטר בל“א שהנוצח משימין על ראשו עטרה שקורין בל”א קרענצלך ויאי לי עטרה כורדא כו’:  ↩

תשובת המים ליין מה תצעק עלי שעל ידי נטמן משה רבינו ע“ה והלא עליך נהרגו שנים גדולי הכהונה והתורה הנקראים נדב ואביהוא שהרי הקב”ה בעצמו העיד עליהם שהם צדיקים כדכתיב ובקרובי אקדש כי חפץ הוא בצדיקיו. ובסביביו מדקדק כחוט השערה. ועליך נגלו תוך גלות המר החורים של יהודה וכן ישראל חברים דכתיב הוי שכורי גאות אפרים. וכן הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וכו' וכאלה רבות. גם נגזרה גזירה שלא ישאר שריד ופליט מישראל בשושן הבירה לפי שהיו שותים בסעודת אחשורוש יין נסך כידוע:  ↩

האוכל כו‘ תשובת היין לא אוכל עוד לעצור במילין כי שמעתי דברים תילי תילין דקבסתון פירוש שציערת שאת בודק כל שנעשה ואמרת שנעשה על ידי ולהשיב לו על נדב ואביהוא אמר אתה דורש סמוכים מדסמך למיתחן יין ושכר אל תשת ש“מ שמתו על שהיו שתויי יין אני אומר כמ”ד שמתו על אש זרה ופשטיה דקרא מסייע לי. ומה שנסמך לו יין ושכר לא דרשינן סמוכים כר’ יהודה דלא דרש אבל אתה מים לא האמנ‘ להקב“ה שהוא ראשון לכל לפי שכשיצאו ישראל מן המים מתוך הים אמרו כשם שאנחנו עולים מצד זה כך המצרים עולים מצד אחר ואמר הקב”ה לים שיזרוק המצרים ליבשה השיב הים ואמר לפניו רבונו של עולם כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל אמר לו אתן לך אחד ומחצה כהנה. אמר לפניו כלום יש עבד שתובע רבו. אמר לו נחל קישון יהי ערב וכו’ ועל כן נקרא קדומים נחל שהיה ערב מקדם:  ↩

תשובת המים שהיין אמר למים שהוא לא האמין לראשון השיב לו הקב“ה מיהב יהיב ולא שקיל. רק שוקל בפלס מאזנים ולפו' צער נותן שכר שבשכר שנבקע נתן לו הקב”ה שכר שהבריו‘ נטבעו בו ובשכר שפלטם נתן לו שלש מאות יותר ויוכיח הקב"ה שהדין עמי שהלא נתן לי ט’ מאות רכב בעד השש מאו‘ שהיו לי כבר ואלמלא דברתי שלא כשורה לא הי’ מוסיף לי ואת כמו עקרבא וזיבורא היית לאמנון שהרגו אבשלו' בסעודות היין.  ↩

ראש דברתך אמת תשובת היין למים יפה השבת על ערבות נחל קישון אבל מה שאמרת שעל ידי נהרג אמנון שקר ומוזם היא כי אותה המיתה היתה קצוצה וקצובה לו מחמת איסורא כי האיש נהרג על מעשה דתמר אחותו הגם שלא היה חייב מיתה עליה שבת יפת תואר היתה מ“מ נתמלא סאה שלו עם המעשה הזה. או אע”פי שהיא היתה מותרת לו כדכתי' כי לא ימנעני ממך מ“מ ודאי לא טבלה. ונדה היא בכרת. אבל אתה לא השבת לי על עסק מי מריבה דנשכח שלא זכרת להשיב. חבל על דאבדין זה משה רבינו ע”ה דנאבד ונחסר מן העולם:  ↩

מוסר כלימתי האדמה. תשובת המים ליין שאמר למים שעדיין לא השיב תשובה על עסק מי מריבה. על זה השיב לו המים מוסר כלימתי האשתוק ואדמה. כסבור אתה כשתמות תקח החכמה שהרי ראיתי שאתה מדקדק ביותר ואתה ידעת ידיעה ברורה וודאית. שהיצר הרע לא לחנם נברא כי אלולא הוא לא היה גמול ועונש כי הכל היה בהכרח. ואין איש בארץ שעומד כל ימי חייו בלי חטא שלא יפרוץ מצות מלכו של עולם ברוך הוא. ואני המים לא אוכל לעצור האדם שלא יעשה און ועל כן לא יכולתי להתאפק למשה רבינו ע"ה כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אבל אתה היין עדיין עליך בני ישראל בצרה:  ↩

שמעו נא תוכחתי. ר“ל תוכחה ותשובה שלי שהיא תשובה רמה וגבוה וכל אלו שאמרת אלי אחת ממני לא נעדרה ונשכחות ממני כל כל אלה ידעתי ומה שאמרת שעלי נגלו ישראל זה היה על רוב שתייתם במזרקי היין. אמנם שתייתי יפה בשפה רפה. ולא לשובעי יין במשורה מדה בפעם אחת. אבל אתם מים זוללים וסובאים שהרי כתיב הולכים כל הנחלים אל הים והים איננו מלא. ולכן יוצר כל יצירה זה הקב”ה אבן פנה בים ירה אבן גדול שהוא אבן פנה ירה בים דכתיב בזולל וסובא ורגמהו באבנים:  ↩

הלנצח תאכל חרב זה דברי המים. כבסני נא הרב כלו‘ זלזל אותי הרבה. ואל לעד כו’. ומה שאנחנו זוללים וסובאים והבאת ראיה מדכתיב הולכים כל הנחלים וכו‘ והים איננו’ מלא. זה שומי ר"ל אני שם מפורש זה הפסוק לעולם רצונו על ענין נעלה וים הוא גי‘ נ’ והם נ' שערי בינה ודי בזה ליודעי החן. אבל אתה היין לץ הומה היך לאביך תדמה והם המים שהם אבי היין. וברא דלא ברא אמר בן סירא בר דלא בר שבקיה על אפי מיא וישוט:  ↩

שבט ותוכחות יתן חכמה. תשובת היין שבט ותוכחות יתן חכמה. ומאחר שאתה אומר שאני בנך היה לך ליסרני בשבט ותוכחות לא לחרפני ולקרא אותי לצון. בתחבולות עשה מלחמה ולא ברוגז של קללות שאתה מקלל אותי ואמרת שבקיה על אפי מיא לכפרא. ושרא ליך מרא הוא הקב"ה על שקללתני חנם גם שקראת אותי לצון שאמרת ואתה היין לץ הומה והמכנה לחבירו שם נופל בגיהנם. ואל תבטיח בזה שאין האש שולט במים. כי זה תבין באש דאליהו הנביא בהר הכרמל ששרף את המים מן התעלה וזהו שעל שערא שאליהו הנביא הנה בעל שער כדמצינו בתשובת שאלת אחאב מה דמותו ותוארו שהשיבוהו שהוא בעל שער אזור מתניו עור:  ↩

וכבר הרב הורה זה משה רבינו רבן של כל הנביאים שיוכל האדם להלחם עם שכנגדו. והכהו על זה יורה שהוא ג"כ למפרע והכהו שאם יכה אדם חבירו יכול לחזור ולהכות גם אני קראתיך לצון בעבור שכן עשית לי קראתי אותי המים הזידוני' וזוללים וסובאים והאלהים אני ירא אלמלא לא כנית לי שם גם אני לא הייתי מכנה לך שם כינוי:  ↩

ולא ראתה עין פלוגתא בפ' אין עומדים חד אמר זה יין המשומר וחד אמר זה עדן. והיין אומר כמ“ד זה יין והמים אומרים כמ”ד זה עדן כדלקמן:  ↩