היום אתם יוצאים בחודש האביב / אפרים לוצאטו

אשר העתקתי מן המטזטאזיאו

משורר קסריי, ועתה אל תעצבו

לבקר בהיכלו, למען תחזינה עיניכם

כי ערב לבבי לגשת אליו, ופה אל פה

אדבר בו

הֵן הָאָבִיב הִגִּיעָה

בִּיפִי צַלְמָהּ פּוֹרַחַת;

הֵן רוּח חֵן וָנַחַת

בַּנִּצָּנִים צָחָקָה.

עָלִים לָעֵצִים שָׁבוּ,

שָׁב הֶחָצִיר לָאָחוּ,

אַךְ כִּלְיוֹתַי לֹא נָחוּ,

שַלְוַת לִבִּי רָחָקָה.

בִּשְׁבִיב אִשּׁוֹ הַשֶּׁמֶש

בָּהָר יַמְסֶה הַקֶּרַח;

חֶמְדַּת כָּל-צִיץ וָפֶרַח

סָבִיב, סָבִיב יַצְמִיחַ.

נָהָר, כִּי אֶל הָעֶבֶר

בַּלָּאט מֵימָיו יִנְהָקוּ,

עִם שִׁקּוּיָו נָמַקּוּ

אֶת הַשָֹּפָה יַפְרִיחַ.

אֵלִים, אַלּוֹנֵי זֹקֶן,

כִּי בַמּוֹרָד שָׁרְשָׁמוֹ,

קֶרַח כִּי אָז כִּסָּמוֹ

מִפֹּארוֹתָם יַפִּילוּ.

שָׂדוֹת יִשְּׂאוּ לָאֶלֶף

צִיצִים הֵנָה וָהֵנָה,

עָלֵימוֹ לֹא עַד הֵנָה

אֶת הָאֵתִים הֵטִילוּ.

וּדְרוֹר אַף הִיא מֵעַתָּה,

אֶל קֵן אָהוּב מִקֶּדֶם

בָּאָה מֵאֶרֶץ קֶדֶם,

אָרְחוֹת יַמִים עָבָרָה.

וּבְעוֹד תָּחִיש הָאֵבֶר,

פַּח הַנָּטוּי לֹא תֵּרֶא,

הָלוֹך אֶל מוּל אִישׁ פֶּרֶא,

בִּמְצוּדָתוֹ נֶעְצָרָה.

גַּם הָרוֹעָה אֹהַבְתִּי,

בָּרָה וִיפַת הָעַיִן,

וַתָּרָץ אֶל הָעַיִן,

וַתֵּיטֶב אֶת הַשַׂעַר.

בַּחוּץ יֵצֵא הָעֵדֶר

לִרְעוֹת מֵיטַב כָּל-שִׂיחַ;

דַּיָּג הַחוֹל יָנִיחַ,

הַהֵלֶךְ אֶת הַשַּׁעַר.

גַּם הַדָּוֶה רַב שַׁיִט,

כִּי שָׁב לִמְחוֹז הַחֵפֶץ

כִּצְחוֹק זֶרֶם וָנֶפֶץ,

וַיִבָּהֵל וַיָעַף;

כִּרְאוֹת גַּלִּים יִשְׁתּוֹקוּ

טוֹב לֵב יִפְרֹשׂ הַדֶּגֶל,

אַדִּיר יָכִין הָרֶגֶל,

לֹא עוֹד יִזְכּוֹר הַזַּעַף.

וָאַתְּ, רָחֵל, תִּכְלָאִי

מִמֶּנִּי עֶזְרַת רֶגַע?

כִּמְעַט כִּי זֹאת הַנֶּגַע

אָשָׁם לֹא הִיא אֵלַיִךְ?

רַק אִם חָפְשִׁי אָשוּבָה,

כִּי כָל-מוֹטָה אַשְׁלִיכָה,

לֹא עוֹד שֵׁנִית אוֹלִיכָה

הָרֶגֶל בִּכְבָלַיִךְ.

חָגוּר מִצְנֶפֶת יֶרֶק,

לָתֵת לִשְמֵךְ תִּפְאֶרֶת,

הִנֵּה בִיקַר אַדֶּרֶת

חַבְלֵי זָהָב הִכֵּיתִי.

עַתָּה אִם אַתּ אָנוּשָׁה,

הוֹאַלְתִי כִי הַזַּעַם

נָקָם יִלְמַד הַפַּעַם,

כִּי בוּז עָבְדִּי קִנֵּאתִי.

הָהּ לֹא! טוּבִי תִּסְלָחִי

אֶת רָב שִֹיחִי עַד הֵנָּה;

וּתְלוּנוֹתַי הֵן הֵנָּה

אוֹת כִּי חֶשְׁקִי בַל תֵּלַהּ.

תִּבְזִינִי, אִם תּוֹאִילִי,

תִּרְצִינִי, אִם תִּכְסוֹפִי;

תַּחְמֹלִי, אוֹ תִּקְצוֹפִי,

חוֹתַם לִבִּי אַתּ סֶלָה.