ב“ה ירושלים כ”ו שבט תרמ"ה.
כבוד האדון הנעלה כו' כו' מוהש“פ יאקאבזאהן נ”י.
מכתבו מן כ“ו טבת קבלתי והנני להשיב על שאלותיו: מרגלא בפומי תמיד, כי כל הרוצה לעלות לאה”ק יכון עצמו ליסורים, לא מפני שבאמת כך קשה הישיבה בארץ, כ“א מפני שבנוהג שבעולם מי שעלה בדעתו לעלות, הרי הוא מתחיל מיד לבנות לו מגדלים באויר מהתענוגים הרוחנים והגשמים שיתענג עליהם בארץ, ובבואו ומגדליו מתפוצצים מעט, הוא מתמרמר ומקלל את יומו, ואם תמצא ידו הוא שב על עקבו ובקצפו ורגזו על בלבול חשבונותיו, הוא נותן דופי בארץ ויוציא דבתו רעה עליה ועל יושביה. זה הוא דרך כל המעפילים לעלות מבלי חשוב את נפשם אם ראוים הם לכך או לא. לא כן מאשרי דרך והחפצים הישיבה של ארץ ישראל המה מחשבים את דרכם וע”כ יצליחו, ובלבד שיקבלו עליהם היסורים בראשית בואם באהבה, ולאט לאט ירגילו את עצמם לדרכי החיים פה, השונים מאד מדרכי החיים אשר בארץ מושבם, ויקבלו על עצמם להנזר מדברים רבים אשר הרגילו בם בחו“ל, ויסכינו את נפשם לחיים פשוטים מופשטים ומנוקים מחלאת הלוקסוס, ואם כה יעשו לא ימצאו כל תואנה ותלונה על הארץ אשר באו בה, ועל האנשים אשר בקרבם הם יושבים. הדברים האלה אמורים לאיש שקדמה ביאתו לידיעתו את הארץ; ולמי שחפץ להקדים ידיעתו לביאתו, הנה דברי אמורים כי יכין א”ע ליסורים ולשינוי נמרץ בדרכי חייו הקודמים, והיה כי יחשוב מע“ל את דרכו, ויבחין ויבדוק את לבבו ואת נפשו וידע כי יוכל עמוד, או אז: “עלה והצלח” אקרא לו. ובדבר מסחרים, הן אמנם לא פרץ המסחר עוד בארץ מאד, לא על נקלה יביא העסק פרי רב לבעליו, וגם לא בכל עת ימצא עסק לדורשיו, וע”כ אם יאמר מע“ל לעלות לארץ, אין טוב לפניו בלתי אם לתת את כספו ברבית קטנה וכשרה בראשית בואו, ועליה יחיה עדי יסכון בארץ, ולמראה עיניו ובינתו ישפוט באיזה מעסקים יאחז. ואולם אם חפץ מע”ל להחל בעסק מיד, יתחיל בעסק עשית שמן זית ושמן שומשמין. בתי מעשה שמן ישנם אמנם פה רבים, וכלם כמעשי הבדים עתיקי הימים נעשו, ואינם נותנים לב למעשה השמן עצמו לעשותו זך ונקי, לפיכך יצא ע“פ רוב מר מעט ולא יכון לשלחו לחו”ל בתור שמן אוכל. אבל אצלי אין ספק כי אם יבוא העסק הזה בידי טעכניק מומחה שלמד מעשה השמן להלכה ולמעשה, יהיה בידו להכין פה שמן מן המובחר, שיהיה ראוי לעלות על שולחן מלכים כשמן פרובינציו. לבית מעשה השמן אפשר לצרף גם בית מלאכה לבורית, והנה ישנו פה איש אחד (עתה הוא מתגורר באמשטרדם), אשר למד מלאכת הבורית על בוריו, הן בורית פשוט והן בורית שחצנים (טואליטענזייפֿע), והאיש איש ישר ונאמן מאד ונכון הוא ג“כ להניח בעסק הזה ערך 1500 רו”כ אם ישיג שותף טוב. לפי דבריו דורש העסק הזה להשקיע בו עד 5000 רו“כ. האיש הזה למד ג”כ מלאכת זכוך השמן, אבל לא הצליח בידו למעשה, והטעם הוא שקנה שמן מהפלכים והם מקלקלים השמן בעת עשיתו, עד שהזכוך מועיל לו דוקא לעשותו צלול אבל לא להמתיק מרירותו, ואם יאבה להכין השמן הטוב, צריך לקחת בחכירה כרמי זיתים ולהשגיח עליהם מתחילת המסיקה עד סוף מעשה השמן, ואת זה לא למד עדיין.
והנה אם יכנוס הענין הזה בלב כבודו, אז עליו להכין א“ע להעסק הזה עוד בטרם עזבו את ארצו, היינו שיקבע לו קומיסיונירים טובים באדעססא, בווארשא, במאסקווא ובספ”ב אשר ימכרו לו הבורית והשמן אשר ישאו עליהם תו “כשר” ו“ירושלם”. מלבד זה עסק טוב הוא פה לסכור בעצים וברזל וברעפים (דאכציגיל) ובכל דבר קטן וגדול הדרושים לחרשי עץ וברזל. בכלל מי שירצה לעשות פה מסחר צריך שיהיה סוחר מומחה היודע לבוא בברית ההתחברות עם ערי פאריז, מארסייל, לונדון, טריעסט, ווינא, אדעססא, וכל כיו“ב. הסבה שהסוחרים היהודים עפ”י רוב אינם מצליחים פה, הוא מפני שחסרה להם ידיעת המסחר ועושים מעשיהם בבהלה ומבלי ההכנה הדרושה. עסק טוב היה, לפי דעתי, אם ימצא איש בעל כיס אשר יאבה לתת כספו בנאכנאהמעס ולתכלית זו עליו לשבת ביפו, כי ביפו המטבע המזומנת ביוקר מאד, ועדיין לא עלה הרעיון על לב איש בעל כיס להתעסק בענין הנאכנאהמעס שם, ולפ“ד שהאיש אשר יתפוס הדבר בידו בראשונה יצליח מאד. כל העסקים שאמרתי ודאי שאינם תלוים בהשערה, ובכל זה כל הקודם קודם זכה, ואולם גם מבהלה יתירה לא יבוא הטוב, כי ע”כ לכל מה שנתן בדעתו עליו לעשות הכנה בשבתו בביתו, היינו לבוא בברית מכתבים עם סוחרים מובהקים בהמקומות אשר אמרתי. דרך משל: עצים יובאו עפ“י רוב מטריעסט, ויש להביאם גם מאדעססא ומשוועדין, ויש עצים שמביאין אותם מתורקיא בעצמה, מחיאס ומאיזמיר ומיערי גריצבא; ברזל יובא מאנגליא ומרוסיא, ע”פ רוב משתמשים פה בברזל אנגלי שהוא בזול, אע“פ שהוא קשה ומתפורר, מפני שהרבה ברזל יִדָרֵש פה למעקות ולסורגים בהחלונות, ובזה אין נ”מ אם הברזל אינו טוב למלאכה, יען כי אין בזה מלאכה הרבה באש, ואולם הברזל הרוסי במקום שהוא דרוש יעלה פה במחירו הרבה לעומת הברזל האנגלי. הרעפים יביאו ממארסייל. מסחר העצים והברזל והרעפים הולך ע"פ רוב בהקפה ולכן דרוש להסוחר שיתנו גם לו בהקפה.
ההוצאות הדרושות לו ולאשתו לא תעלינה לכל היותר לחמשה עשר רו“כ לשבוע, ואולם הדרושות לבניו וחתניו, שהם צעירי ימים לפ”ד מע“ל וחפצים בתענוגי החיים – לא אוכל לדעת, כי דברים כאלה אין להם קצבה. אך לכל הדעות יעלה להם בזול יותר מאשר במ… המסחרים שמניתי בכלל המה עסקים טובים שאפשר להתעשר מהם, אבל לקבוע בבירור מכסת הריווח שיביאו, אין בידי וביד כל אדם, וחדוש אצלי כי שאלני מע”ל שאלה כזו, הטרם ידע כי במסחרים אין חשבון קבוע, והכל תלוי לפי הזמן ולפי המסבות!
העת המוכשרת לנסיעה לפה היא מהתחלת הגשמים עד תקופת תמוז, והנבחרת היא בחדשי ניסן ואייר. הרוצה לקמץ בהוצאות יסע דרך אדעססא והרוצה לקמץ בזמן יסע דרך טריעסט, ואולם לאשר כבודו רוצה לעשות פה מסחר, ע"כ טוב לפניו שיאחז בזה ובזה ויהיה באדעססא, גם בווינא ובטריעסט, ואולי גם במארסייל תחילה, והעיקר שיהיה במקום מעשה השמן בצרפת ואיטאליא, לחקור ולדרוש אחרי המלאכה ההיא הדק היטב. וגם יקנה לו כל הספרים היותר חדשים המדברים בענין הזה ברחבה ובפרוטרוט, ויבקר פני פרופסורים לכעמי וטעכנולוגי וידרוש עצה מפיהם. הכלל שיעשה כל מה שבכחו לבוא עד יסודו של העסק הזה.
אין צריך שיבוא איש לקדם פניו ביפו, ואם יודיעני כשבועים בטרם בואו דבר ביאתו אודיע מזה להסרסור “חיים בעקער” ויתנהג עמו כשורה. בדבר החוק החדש אצלנו כבר אבד עליו כלח, כי למעשה הוקל עתה הדבר מאד ואין דורש ואין מבקש, אבל מה שיהיה אין בכח אדם לדעת מראש. מכתביו שלחתי לבעליהם. בנוגע להרב“צ שאטיל ולהר”ז וואלפזאהן המה לא מצאו קורת רוח ביציאתם מחו“ל ומתאוננים הם מאד. העצה היעוצה ממע”ל לקדם ולבוא הנה לבדו לתור הארץ, טובה מאד מאד, כי ע“כ פנים כדאי לכל חובב ארצו לבקר אותה פעם אחת בימי חייו, ומה גם לאיש האומר להשתקע בזה, הלא נוח לו לדעת הכל עפ”י הראיה וע“פ שמועה מפי המרובים מלשמוע ומפי יחיד. ובזה יצאתי לפ”ד חובת תשובה כל צרכה, והנני מכבדו ומוקירו,
יחיאל מיכל פּינס.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.