היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
משה הס
לדף היוצר
משה הס (1812‏-1875)
סופר והוגה דעות סוציאליסט. מאבות התנועה הסוציאליסטית באירופה, ממבשרי הציונות והסוציאליזם הציוני.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. רומא וירושלים / משה הס (עיון)
יצירה בהפתעה

(בא"י).

הֵידָד, הֵידָד! בֹּאוּ הַדֹּרְכִים,

שִׁפְכוּ כַּמַּיִם דַּם עֲנָבִים;

הֵידָד! יַעֲנוּ לְמוּלָם הָאֹרְחִים,

וְהִתְבּוֹלֵל קוֹלָם בְּמַשַּׁק יְקָבִים

וּבְשִׁיר בַּעֲלֵי כָנָף, הָעֹרְכִים

נַחַת שֻׁלְחָנָם בֵּין הֶעָבִים.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שמשון מלצר

מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם
מכתבים: אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל שלום עליכם מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. אנ־סקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פינסקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. ניגר מאת יצחק ליבוש פרץ
שירה: מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר

אילת נגב

מאמרים ומסות: כמו מכת ברק

אפרים א. ליסיצקי

מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"
שירה: אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:

“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]

“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."

בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47910 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!