יצחק אליעזר בן אליהו־דב ליזרוביץ׳ נולד בקובנה * (כיום בתחומי ליטא) בשנת תרמ״ג, 1883. אביו, אליהו־דב ליזרוביץ׳ היה מפעילי תנועת המוסר ומשגיח בישיבת סלובודקה. י״א ליזרוביץ׳ למד בישיבות טלז וסלובודקה ובעודו בישיבות (בגיל 16) החל לפרסם את סיפוריו ותיאוריו מחיי הישיבות בהמליץ. אחר־כך עבר ללימודים כלליים ובהיותו כבר עיתונאי בעל ותק יצא לגרמניה ולמד רפואה באוניברסיטת לייפציג (1912–1913). לא המשיך בכך בהיותו מושרש כבר מראשית המאה בעיתונות העברית והיידית. בשנות מלחמת העולם הראשונה ובימי המהפכה חי ברוסיה. מראשית שנות העשרים חי בקובנה והשתתף באידישע שטימע. לאחר מכן חי לסירוגין תחילה בברלין ואחר בפאריס, בה שימש ככתב של פאָרווערטס ופאריזער היינט.

פתח בסיפור והמשיך בפלייטון ובכתיבה הקלה והיה מהמשתתפים הקבועים של העיתונות היידית במשך שנים רבות בפולין, פאריס וארצות־הברית (נודע בחתימתו: ״איזידור לאזר״). בעברית היה בין המשתתפים הקבועים של הדור של פרישמן ובייחוד במאמרים בענייני־היום (חתימתו: י. א. לפידות) וכן בהצופה ואף פירסם סיפורים (בהם בהשלוח). עם כל השתקעותו בעיתונות יידיש המשיך כתיבתו העברית בהזמן, התקופה וכן כתב הרבה לילדים בעולם קטן. קצת סיפורי ילדים שלו יצאו בסידרת בכורים (ירמיהו הנביא – מחזיונות כתבי הקודש. וארשה, תרס״ז) ובביבליותיקה לילדים ונערים (מעשה נסים. אגדות. וארשה, תר״ע). אף עשה בתחום ספרי־הלימוד ורובם ככולם של ספרי־הלימוד של מ. קרינסקי הם למעשה שלו (פרוזדור לתלמוד. וארשה, תרע״ב, הסגנון העברי, קורס גבוה ללימוד השפה העברית וספרותה. וארשה, תרע״ט ועוד). ביידיש הוציא כמה וכמה ספרים (סיפורים, ספרי־מדע ועוד) וכן כתב רוסית.

ליזרוביץ׳ נפטר בפאריס בכ״ח בחשון תרפ״ח, 23 בנובמבר 1927. אישתו איבדה עצמה לדעת זמן קצר אחר פטירתו. בנו יחידו, שמעון־אלברט ליזרוביץ׳, נפל בשעת כיבוש יפו בי״ח בניסן תש״ח, 27 באפריל 1948.
* – לפי ספר ליטא – נולד בטרוקי

יצחק אליעזר ליזרוביץ בספריה הלאומית

מקורות: קרסל, ספר ליטא (כרך שלישי, עמ׳ 185), לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה
[צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]