היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יוסף בן יהודה זארק
לדף היוצר
פייטן, נולד בספרד בסוף המאה הי"ד, מת אחרי שנת 1457
יצירה בהפתעה

פִּילֶגֶשׁ תָּמִיד פִּילֶגֶשׁ בְּחַיָּיו וְגַם אַחֲרֵי מוֹתוֹ בְּיוֹם

הַשָּׁנָה יַעַמְדוּ סְבִיב הָאֶבֶן כָּל יְדִידָיו וִידִידֶיהָ מוֹקִירֵי

זִכְרוֹ וּבְנוֹ הַחֻקִּי כַּדָּת יְחָרֵף וִיגַדֵּף, וְהִיא הָאֲשֵׁמָה

מִבְּרֵאשִׁית תַּרְכִּין רֹאשׁ בִּדְמָמָה, וְכָל יְדִידָיו וִידִידֶיהָ

מוֹקִירֵי זִכְרוֹ יְיַדּוּ בָּהּ אֶבֶן, פִּילֶגֶשׁ הִיא שָׂעִיר

לַעֲזָאזֵל, עֵת נָקָם וְשִׁלֵּם לַחֲרָמוֹת

וְלָאִסּוּרִים שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהֶם כַּדָּת וְכַדִּין וְלֹא

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

עיון: דבר אל הקוראים; ספר ראשון [מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עד גָּלוּת בָּבֶל]; ספר שני : מִן הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל עַד עַמוֹד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ; ספר שלישי: מִזְמַן יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס עַד חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר רביעי: מֵחָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי עַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד; ספר חמישי: זְמַן רַבָּנָן סְבוּרָאִי וְהַגְּאוֹנִים; ספר ששי: מִזְּמַן רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט עַד מוֹת הַרַמְבַּ"ם; ספר שביעי: מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מֵאַנְגְּלִיָּה בִּשְׁנַת 1230; ספר שמיני: מִימֵי רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג עַד גְלוֹת הַיְהוּדִים מִסְּפָרַד וּפוֹרְטוּגַל בִּשְׁנַת 1427 אַחַר חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר תשיעי: מֵאַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִסְּפָרַד עַד צְמִיחַת הַחֲסִידוּת; ספר עשירי: מִתְּקוּפַת מֶנְדֶלְזוֹן עַד זְמַן הִתְעוֹרְרוּת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הַחֲדָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אהרונוביץ' על "הערכים שלנו"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה

יוסף אהרונוביץ כותב במסגרת דבריו בנושא “לתפקידה של חברת העובדים”, שם הוא מתחבט בדילמת הדרך בה יעבדו את קרקע הציבור: “להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו, זה אומר, איפוא – להסתלק מהם.”

אני מסופקת אם הוא ראה משפט זה כאוקסימורון. כשהוא אומר “הערכים שלנו”, הוא לא מתכוון לערכים שלנו, של העם היהודי, אלא שלנו, בעלי החזון. המשפט אינו אוקסימורון מכיוון שהוא חדור אליטיסטיות. התפיסה הנובעת ממנו היא כי העם – עמך, אספסוף – אנשים חלשים שנוטים לקפיטליזם, מובל בידי בעלי חזון ציונים סוציאליסטיים אידדיאליסטיים, שרק תפיסתם נכונה, ועליהם מוטל להכריח את העם לפעול ולחיות לפי תפיסה זו, גם במחיר האינטרסים הכלכליים של הפרטים בעם. ההתלבטות היא רק באשר לשיטה – נדר או חוזה?

אני מוצאת את גישת האוקסימורון בריאה יותר. אם לעם יש ערכים אמיתיים, שהם מערכי היסוד שלו, ואנו העם, הרי שלתת לעם לשמור על ערכיו זה כמו לתת לפרה לשמור על החלב – השמירה הטובה ביותר.

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54146 יצירות מאת 3318 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22212 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!