יוסף־ירמיהו גלס, פובליציסט ומחלוצי החינוך המודרני בעברית ומאבות הספרות הפדגוגית העברית, נולד ב־1870 * באזור צ’רניגוב (צ’רניהיב) באוקראינה למשפחה רבנית חסידית. גודל באחוזת אביו וקיבל חינוך יהודי וכללי כאחד. עם נישואיו עבר לליטא והתיישב בשאוולי, בה פתח ״חדר מתוקן״. הוא היה מאבות בתי הספר היהודיים החילוניים, ועל כן נרדף על ידי מתנגדיהם של בתי ספר אלו. מאוחר יותר הוא ניהל תלמוד תורה במוסקבה. הוא עבד כמורה בישיבה באודסה, וכן כמורה לעברית בגרודנו ובבית ספר תיכון בוילנה. במשך תקופה מסוימת התגורר בלונדון. בשנת 1927 נסע (בפעם השנייה) לארצות הברית ולאחר מכן חזר לפולין. מאוחר יותר עבד כמורה בבית ספר תיכון יהודי־פולני בלודז׳. בשנותיו האחרונות פעל כפדגוג בליטא.

הוא החל לכתוב בנושאים פדגוגיים עבור ״היהודי״ בלונדון, והשתתף בכתיבה ב״הזמן״ ו״וילנער טאג״ בוילנה, ״לאדזשער טאגעבלאט״ בלודז׳, ״אידישע שטימע״ ו״עולמי״ בקובנה, ״דאָס פאָלק״ בריגה, ו״היינט״ בוורשה, בין היתר. הוא היה גם מחברם של ספרים בעברית העוסקים בפדגוגיה, ותירגם יצירות בנושא פדגוגיה משפות אחרות לעברית. הוא כתב גם תחת שם העט ״יאָסעלע״. בתחילת שנת תרפ״ז (1926) ניסה עם יום־טוב לוינסקי להוציא לאור כתב־עת בשפה העברית בשם ״מאזניים״ באנטוורפן אולם רק שני גיליונות יצאו לאור.

יוסף־ירמיהו גלס נפטר בווילקומיר (אוקמרגה) בליטא בל׳ בניסן תרצ״ג, 26 באפריל 1933 במהלך נסיעה (בפעם השלישית) לארצות הברית.

* לפי זלמן רייזן נולד ב־1868

יוסף־ירמיהו גלס בספריה הלאומית

מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראַטור פרעסע און פילאָלאָגיע (זלמן רייזען 1926–1929), לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור