היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יהודה מוסקאטו
לדף היוצר
יהודה מוסקאטו (1530‏-1589)
רב, פילוסוף, משורר, דרשן, ומוזיקאי, מחבר הפירוש "קול יהודה" על ספר הכוזרי. נולד באוזימו, אנקונה איטליה, נפטר במנטובה
יצירה בהפתעה

ב“המליץ” נו' 51 הקשה הרב מוה“ר נח ליב באס על דברי הרמב”ם שאמר (בפ"א מה' תרומות) שארץ שנער סמוכה לא“י מדברי המקרא “מארץ רחוקה באו אלי מבבל” ועוד איזה מקראות. בנראה החליף הרב ערים במדינות. גבול ארץ ישראל במזרח היה הנהר פרת כמו שנאמר: “מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם” (דברים י“א כ”ב), וחז”ל אמרו: כדי שיגיע אחרון שבא“י לנהר פרת (ע' בבא מציעא כ"ח), ותפסה, ארץ ממשלת שלמה (מלכים א' ה' ד') עמדה על נהר פרת ממערב, כמצוין על המפה. אבל העבר השׁנִי של פרת ממזרחו היתה ארץ בבל, וכן מוכח מדברי ירמיה (נ“א ס”א-ס"ג) וכן מצוין על המפה, והעיר בבל עמדה ג”כ על נהר פרת מעבר השני לצד דרום. וא“כ היה פרת מפסיק בין מדינת בבל ובין ארץ ישראל מצד עבר הירדן, ובירושלמי (מעשר שני פ“ה ה”ב) מסופר שברחה פרתו של איש אחד מא”י ורץ אחריה והשיגה באותו יום בבבל. וא“כ צדקו דברי הרמב”ם שארץ שנער סמוכה לא“י. אבל הערים בבל וירושלים היו רחוקות זו מזו, כנראה ג”כ על המפה, ועל כן אמר חזקיה שישב בירושלים שבאו האנשים מארץ רחוקה, כי גם מלבד מרחק הערים, גם הגבולים לא היו סמוכים אז, כי עבר הירדן בימי חזקיה לא היה לישראל. ובהיות ארצות מואב עמון ומצרים על גבול א“י עצמה, לא על ידי עבר הירדן, אמר הרמב”ם על הארצות האלה שהן “סביבות א”י“, והוצרך הרמב”ם להראות על סמיכות המקומות, כי מציאות “עוברים ושבים” לבד אינו מספיק לחייב את הארצות בתרומות ומעשרות, שהרי עוברים ושבים היו גם במדינות הים (איי יון ואסיא הקטנה) כמו שנראה מגיטין (ב'.) ועוד ארצות אחרות, ואפילו באספמיא (בבא בתרא ל"ח.).

ומה שתמה על הרמב“ם החושב את אחלב לסוריא ואומר שמדברי הכתוב בשופטים א' משמע שהיא מכבוש עולי מצרים, כמדומה לי שכונת הרמב”ם על העיר אלעפא אשר בארם צובה, ואחלב הנזכרת בשופטים קרובה לצידון שהיתה ארץ הצידונים. אבל מלבד זה הנה שם בשופטים נאמר בפירוש כי “אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב” אם כן לא נכבשו הערים האלה לפני עולי מצרים, ומעולם לא שמענו שתחשב צידון לא“י. חושב אני, כי לפני זכרון הרב רחפה קושית התלמוד: “ומי איכא למ”ד דבית שאן לאו מא”י הוא והכתיב לא הוריש מנשה את בית שאן ובנותיה“? (חולין ז'). ובכח גזרה שוה זו חשב שגם אחלב שלא הורישוה בני אשר הרי היא מכיבוש עולי מצרים. אבל כבר באר רש”י שם, כי בני מנשה הניחום למס עובד, ואם כן כבשום, וזה יוצא מדברי הכתוב שם: “ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס” (שופטים א' כ"ח), אבל בבני אשר לא נאמר כזאת. ראוי להעיר כי בכל הערים שלא הורישו בני מנשה, בני אפרים ובני זבולן, נאמר שישב הכנעני בקרב ישראל (שם כ"ז-ל') ונראה שהארץ עצמה נכבשה לפני ישראל, אך הכנענים לא נתגרשו משם, והיו ישראל אדוני הארץ והכנעני הגר הגר בתוכם, ובבני אשר נאמר להפך: “וישב האשרי בקרב הכנעני יושבי הארץ” (שם ל"ב), היינו שהכנענים היו אדוני הארץ והאשרי ישב בקרבו כגר, ואם כן לא נכבשו צידון ואחלב לפני עולי מצרים.

עוד הקשה על הרמב“ם שהוא חושב את אשקלון פעם לא”י, פעם לסוריא ופעם לחו“ל, אבל אין ספק שאשקלון הוא חוץ לארץ לגמרי, ומעולם לא נכבשה לפני עולי מצרים, וכן חושב אותה גם הרמב”ם, ואומר בפירוש (הלכות תרומות פ“א ה”ז): איזו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים כמו מאשקלון שהיא לדרום א“י ער עכו שהיא בצפון, ומסיים בהלכה ט' כי עכו חו”ל כאשקלון והם תחומי א“י ואם כן ברור, כי הדברים מאשקלון עד עכו הם עד ולא עד בכלל בשתי הערים, ורק המקומות שבינותיהן הן לא”י; וכבר הבאתי מן הכתוב בשופטים כי עכו לא נכבשה לפני עולי מצרים, וגם אשקלון היתה תמיד לפלשתים. כן היתה לפלשתים גם בימי השופטים בזמן שמשון (שופטים י“ד י”ט) וכן אמר דוד: “אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון (שמואל ב' א' כ'), כן אמר עמוס: “ותומך שבט מאשקלון וגו' ואבדו שארית פלישתים” (עמוס א' ח'), וזכריה בנבואתו אומר: “ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב” (זכריה ט' ח') וכן הזכיר ירמיה את אשקלון בנבואתו על פלשתים (ירמיה מ"ז ה'). ומה שנמנו על אשקלון לפוטרה מן המעשרות (שם ברמב"ם הלכה ה'), לא מפני שהיה מקום לחשבה לא”י, אך מפני שהיתה בין א“י ומצרים, והיתה חייבת בתרומות ומעשרות בדרבנן כמצרים, ועוד יתר ממנה, שהרי היא קרובה לא”י ממצרים, ועל כן הוצרכו להמנות עליה ולפוטרה. ואל ישיבני השואל מדברי הכתוב “וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה” (שופטים א' י“ח ועי' ירושלמי שביעית פ”ו ה"א) כי כבר הוכחתי לא במקום אחר מכתוב אחר (שם ג' א') כי אשקלון היתה אחת מחמשת סרני פלשתים אשר הניח ד' לנסות את ישראל ולא נתנם בידי יהושע" (שם ב' כ"ג) וא"כ לא נכבשה לפני עולי מצרים, וצריך להכריע כי רק שרפו את העיר ולא כבשו אותה, ודבר זה מקומו הוא מוכרע, שהוא אומר שיהודה לא הוריש את יושבי העמק, כי רכב ברזל להם (שם א' י"ט) ואשקלון היתה בעמק, כמו שאמר ירמיה “נדמתה אשקלון שארית עמקם” (ירמיה שם).

ומה שאמר הרמב“ם בהלכות קדוש החדש: “סוריא כגון צור ודמשק ואשקלון” אין זה אלא שגירת הלשון על פי מה שכל הארץ הסמוכה לים התיכון ממזרח, וארץ ישראל בכלל, נקראת בלשון העמים סוריא, ובמקום שאין הבדל להלכה לא חש הרמב”ם לקרא בשם זה גם את אשקלון, שאין לה שום יחס לסוריא של חז“ל שהיא בצפון א”י ואשקלון בדרומה. וגם צור שהזכיר בזה אינה סוריא, כי סוריא שבש“ס היא כבוש דוד, וכן אמר הרמב”ם בפירוש (בהלכות תרומות שם הלכה א' פ"ג), וצור לא נכבשה מעולם לפני דוד ומלכי ישראל ויהודה אחריו, ולהפך, ברית היה בין חירם מלך צור ובין דוד ושלמה.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אפרים א. ליסיצקי

שירה: צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם; אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה
מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"

שמשון מלצר

מכתבים: אל הגברת על שפת הים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר גרשון לוין מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. טרונק מאת יצחק ליבוש פרץ; לד"ר יצחק געליבטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ
פרוזה: אל משפחת זילבר מאת יצחק ליבוש פרץ
מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם

דב סדן

מאמרים ומסות: אלכה ואשובה

ישראל זמורה

פרוזה: עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט; אֲנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; סִפּוּרוֹ שֶׁל דּוּ־קְרָב מְעַנְיֵן מאת היינריך פון קלייסט; אַהֲבַת־אֵם מאת היינריך פון קלייסט; זְדוֹן הַשָּׁמַיִם מאת היינריך פון קלייסט; מָבוֹא לַעִתּוֹן "גֶרְמַנְיָה" מאת היינריך פון קלייסט; עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה מאת היינריך פון קלייסט; מָה יּוּכְרַע בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת? מאת היינריך פון קלייסט; אחרית דבר: אל בני דורי: כתבים קצרים / היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: המבקר ד. א. פרידמן [אחרית דבר ל"עיוני שירה"]
עיון: התנ"ך כהיסטוריה מאת ורנר קלר

אבות ישורון

שירה: QUINTESSENCE; גְּבֻל; מֹמֶנְט; כָּתֻב; אֲהֵבֻ; עָזְבֻ; יָשֻׁבֻ; בֵּית חֹשְבִים; מִלְּבָנֹן שְׁלִיחִים לָבֹא; שָׁלֹם לָכֶם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; חֹם וְכִמָּהֹן; פּוֹלָה מִדִּבְרֵי; יָצָא; הַמַּאֲפִיָּה בִּרְחוֹב בֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי סוֹף; לְהִדַּמְיוֹת; לְהִבַּזְיוֹת; לְהִשְׁתַּקְקְיוֹת; לְהֵאַהַבְיוֹת; הָאֹפֶן הַפּוֹלָנִי; עַל הָעֵצִים וְעַל הַבָּתִּים; אֶל סוֹף קַיִץ; בְּאֵיתָן לָקְחָה לִבִּי קְוַארְטֶט; עֲלֵה שֻׁב אֶל הַחֹף; עֹלֶה נֹפֵל; הַחֲתֻנָּה; הַמִּצְוָה רִקֻּדִּיל; אֹר שְׁחֹר; הַסְּעֻדָּה; מַתַּן תֹּרָה; הָאִגְּרֹנֶת; פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת; אבות ישורון מעיר:; כְּמֹת שֶׁמַּעְיָן; עַל שֻׁלְחָן אָסֻר; מְתֻקִים עַל מֶלַח; אֶת הַגַּלְגַּלִים שָׁאֲלָה; עִיר מִגֻּפָה; כַּמָּה דְּבָרִים כָּכָה; עֲצֵי בְּשָׂרָם חַי; זוֹ אֲדָמָה שֶׁטֹּמְנִים לָהּ; מַגְדִּיאֵל זוֹ מַגְדָּלֶנָה; מִי יִתֵּן?; הָאִישׁ (הַמֶּענְטְשׁ); חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ בְּתֵל אָבִיב; הֶחָלָל לֹא נָפַל; שִׁיר אֶחָד [אִישׁ לֹא זֹכֵר וְכִמְעַט]; שִׁיר שְׁנַיִם [כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי “בִּעֻר חָמֵץ”]; שִׁיר שְׁלשָׁה [שִׁנַּיִם זְמַן אָכַל אֶת הַנְּיָר]; שִׁיר אַרְבָּעָה [שָׁלֹם עָלַיִךְ אֲדֹנֵנֻ מֹרֵנֻ וְרַבֵּנֻ עָלֶיךָ הַשָּׁלֹם]; שִׁיר חֲמִשָּׁה [וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי]; שִׁיר שִׁשָּׁה [מַעֲנֵה לָשֹׁן. מֹשֵךְ לֹמַר: מַעמֶע לֻשְׁן.]; הֵיכָן אֶהְיֶה; אֶבֶן מֻנַּחַת; מִי שֶׁבָּא הֻא בָּא; פְּתִיחָה; שִׁיר מַתְחִיל; וְשֻׁב מִי יָבֹא; שְׁנֵי אַחִים הָיִינֻ; לֶוִינְסוֹן; חֲדַר מִיֻּן; בִּקֻּר רֹפְאִים הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב פְּנִימִית ג'; פֶּערֶעלְמוּטֶער וְלֶערֶער; עַל אַדְמַת

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

רגלסון על ביאליק

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

נוספה למאגר הפרויקט יצירה מעניינת במיוחד מאת אברהם רגלסון, משורר, סופר ומתרגם עברי, שאת כתביו התירו לנו בעלי הזכויות להגיש לציבור. מדובר בערך אנציקלופדי על חיים נחמן ביאליק.

מה כל-כך מענין בערך אנציקלופדי, תשאלו? אין הכוונה לפסקה קצרה שמסכמת את חייו ופועלו של ביאליק, אלא בסיכום בהיר ורגיש במיוחד של פועלו, בן כמה עמודים, מחולק לפי נושאים (כגון שירה נבואית, אירוטיקה, הומור), שמצטיין בהיותו מקיף מצד אחד (כלומר מתייחס למכלול יצירת ביאליק, ולא רק לשירתו, למשל), ותמציתי מצד שני (כל נושא מוגש בתכלית הקיצור, אך בעמקות).

קראתי לא מעט על ביאליק, ועדיין היה מהנה בצורה בלתי-רגילה לקרוא את הדיוקן המיוחד, המבוטא בסגנון הבהיר שמאפיין את כל כתיבתו של רגלסון, וברגישות של משורר למשורר.

אני ממליץ לכולכם לעיין בערך. לנוחותכם, הוספנו לטקסט דבר אחד שרגלסון לא הוסיף בזמנו — קישוריוֹת ליצירות עצמן (מתוך מאגר הפרויקט) בכל מקום שרגלסון מתייחס ליצירה מסוימת של ביאליק, ולהקורא ינעם.

ביאליק: ערך לאנציקלופדיה, מאת אברהם רגלסון

הנה שתי טעימות מתוך הערך:

מליצה ביאליק הוא האחרון והגדול במליצים. בזמננו ירדה המלה “מליצה” להיותה מתפּרשת שפיכת קטעי-פּסוקים, סרת-טעם וריקנית. ואולם ההשכלה ידעה מליצה עתירת-טעם ורפודת-תוכן, מלוטשת באמנות, כגון זו של אברהם מאפו ושל יצחק ארטר. במליצה כזו, ה“אני” של המשורר מתבטא על ידי מעשה פסיפס (מוזאיקה) של צירופי-מלים תנ“כיים וכמו-תנ”כיים. קשה להפריד בין ביאליק בעל-המליצה לביאליק בעל-הסגנון, שהוא שליט בכל רבדיה ואמצעיה של הלשון העברית, וכוחו עצום לחקותם ולזווגם בזיווגים חדשים, להחיותם ברוחו של דור חדש. גם בעתים שהוא משתמש, בתוך גוף-מלאכתו, באיזה פסוק עתיק כצלמו

...

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת Asaf Bartov

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!